שינויים

'''תרבות מבוססת מדע''' הוא רעיון לפיו על [[התרבות]] להתבסס כמה שיותר על [[השיטה המדעית]] ועל [[מדע]] כדי להגיע להישגים כמו שאיפה לאמת, צדק, [[חופש]], [[קיימות]] ארוכת טווח ועוד. יש לתת עדיפות לרעיונות ולזרמים שיש להם תמיכה רחבה במדע ולהתנגד לרעיונות ולזרמים שמנוגדים בצורה משמעותית לתאוריות מדעיות מקובלות.   

'''תרבות מבוססת מדע''' הוא רעיון לפיו על [[התרבות]] להתבסס כמה שיותר על [[השיטה המדעית]] ועל [[מדע]] כדי להגיע להישגים כמו שאיפה לאמת, צדק, [[חופש]], [[קיימות]] ארוכת טווח ועוד. יש לתת עדיפות לרעיונות ולזרמים שיש להם תמיכה רחבה במדע ולהתנגד לרעיונות ולזרמים שמנוגדים בצורה משמעותית לתאוריות מדעיות מקובלות.   

חיי היום יום שלנו ו[[הטכנולוגיה]] שלנו [[ציר זמן של המהפכה המדעית|שונו ללא הכר על ידי המדע]]. לדוגמה - עד שלהי המאה ה-19 (ובחלק מהמקומות גם הרבה אחרי כן) כשני שליש מהילדים מתו ממחלות זיהומיות נפוצות כמו שחפת, כולרה, טיפוס ועוד. זה השתנה לגמרי בזכות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] - והשינויים המפליגים בתחומים כמו ביולוגיה, רפואה וסנטיטציה. כאשר אנחנו משתמשים בחשמל, טלפון, מחשב אנחנו מתבססים על המדע.

חיי היום יום שלנו ו[[הטכנולוגיה]] שלנו [[ציר זמן של המהפכה המדעית|שונו ללא הכר על ידי המדע]]. לדוגמה - עד שלהי המאה ה-19 (ובחלק מהמקומות גם הרבה אחרי כן) כשני שליש מהילדים מתו ממחלות זיהומיות נפוצות כמו שחפת, כולרה, טיפוס ועוד. זה השתנה לגמרי בזכות [[המהפכה המיקרוביולוגית]] - והשינויים המפליגים בתחומים כמו ביולוגיה, רפואה וסניטציה. כאשר אנחנו משתמשים בחשמל, טלפון, מחשב אנחנו מתבססים על המדע.

באופן פרדוקסלי למרות שימוש עצום במדע ב[[תעשייה]] ובתחומי חיים אחרים, התרבות והפוליטיקה שלנו מבוססים בצורה משמעותית על רעיונות אנטי-מדעיים. הפוליטיקה והתרבות שלנו מבוססים על סיפורי בדים. מעט אנשים יקנו טלפון שמבוסס על "אנרגיות" או על קסם, אבל רוב המפלגות וחלק עצום מהתרבות שמקיפה אותנו מבוססים על מיתוסים וסיפורים לא מדויקים שעלולים להיות בהם חלקים שסותרים את המדע. לאורך מאות השנים האחרונות גילתה האנושות עוד ועוד מקרים שבהם דעות אנטי-מדעיות היוו קרקע פוריה להפצת דעות קדומות ושקרים פוליטיים, שגרמו נזק עצום לציבור מסויים או לחברה כולה - רעיונות כמו נחיתות גזעית של שחורים, גזענות והשמדת עם, אמונה כי נשים הן נחותות מגברים, כי הומוסקסואלית היא חטא או מחלה נפשית. היכולת להחזיק בדעה שקרית ולהפיץ אותה מתחזקת מאד כאשר אין בציבור ערכים כמו ספקנות או דרישה לאמת דברים בשיטות מדעיות כמו התבססות על מקור שעבר ביקורת עמיתים.  

באופן פרדוקסלי למרות שימוש עצום במדע ב[[תעשייה]] ובתחומי חיים אחרים, התרבות והפוליטיקה שלנו מבוססים בצורה משמעותית על רעיונות אנטי-מדעיים. הפוליטיקה והתרבות שלנו מבוססים על סיפורי בדים. מעט אנשים יקנו טלפון שמבוסס על "אנרגיות" או על קסם, אבל רוב המפלגות וחלק עצום מהתרבות שמקיפה אותנו מבוססים על מיתוסים וסיפורים לא מדויקים שעלולים להיות בהם חלקים שסותרים את המדע. לאורך מאות השנים האחרונות גילתה האנושות עוד ועוד מקרים שבהם דעות אנטי-מדעיות היוו קרקע פוריה להפצת דעות קדומות ושקרים פוליטיים, שגרמו נזק עצום לציבור מסויים או לחברה כולה - רעיונות כמו נחיתות גזעית של שחורים, גזענות והשמדת עם, אמונה כי נשים הן נחותות מגברים, כי הומוסקסואלית היא חטא או מחלה נפשית. היכולת להחזיק בדעה שקרית ולהפיץ אותה מתחזקת מאד כאשר אין בציבור ערכים כמו ספקנות או דרישה לאמת דברים בשיטות מדעיות כמו התבססות על מקור שעבר ביקורת עמיתים.

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם של קבוצות בחברה. היא באה לידי ביטוי בטקסים וב[[מיתוסים]] ומועברת לדור הבא בשלל אמצעים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו אומנות, מוסדות חינוך, קולנוע, טלוויזיה, ספרים, פרסומות, בתי כנסת, אוניברסיטאות ועוד.

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם של קבוצות בחברה. היא באה לידי ביטוי בטקסים וב[[מיתוסים]] ומועברת לדור הבא בשלל אמצעים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו אומנות, מוסדות חינוך, קולנוע, טלוויזיה, ספרים, פרסומות, בתי כנסת, אוניברסיטאות ועוד.

חלק חיוני בכל תרבות הוא קיומם של [[מיתוסים]] - סיפורים פשוטים שיכולים לחבר אנשים זרים ואשר מגדירים מה זה "טוב" ו"רע" ומי ראוי להיכלל בטוב הזה. המיתוסים מתארים גם איך העולם בנוי. כך מוסלמי אחד יכול לשתף פעולה עם מוסלמי אחר מהצד השני של העולם. היות ושניהם מאמינים כי איסלאם הוא דבר חשוב וטוב. שני בעלי מקצוע של מיקרוסופט יכולים לשתף פעולה כי הם (והרבה אנשים אחרים) מאמינים במיתוס לפיו קיים [[תאגיד]] מיקרוסופט. המיתוסים הם דבר חיוני לקיום חברה אנושית. השאלה היא על מה המיתוסים מתבססים, מי דואג להפיץ אותם, מה מנגנון ההפצה ומדוע היא מתרחשת. חלק גדול מהמיתוסים הקיימים בעולמנו מבוססים על אמונה בקיומו של אלוהים, על פרשניות שונות של דבר זה על ידי דתות שונות, וכן על מיתולוגיות, מיסטיקה, הורוסקופים, דעות קדומות, על אידאולוגיות או על [[תאוריות קונספירציה]].

חלק חיוני בכל תרבות הוא קיומם של [[מיתוסים]] - סיפורים פשוטים שיכולים לחבר אנשים זרים ואשר מגדירים מה זה "טוב" ו"רע" ומי ראוי להיכלל בטוב הזה. המיתוסים מתארים גם איך העולם בנוי. כך מוסלמי אחד יכול לשתף פעולה עם מוסלמי אחר מהצד השני של העולם. היות ושניהם מאמינים כי איסלאם הוא דבר חשוב וטוב. שני בעלי מקצוע של מיקרוסופט יכולים לשתף פעולה כי הם (והרבה אנשים אחרים) מאמינים במיתוס לפיו קיים [[תאגיד]] מיקרוסופט. המיתוסים הם דבר חיוני לקיום חברה אנושית. השאלה היא על מה המיתוסים מתבססים, מי דואג להפיץ אותם, מה מנגנון ההפצה ומדוע היא מתרחשת. חלק גדול מהמיתוסים הקיימים בעולמנו מבוססים על אמונה בקיומו של אלוהים, על פרשניות שונות של דבר זה על ידי דתות שונות, וכן על מיתולוגיות, מיסטיקה, הורוסקופים, דעות קדומות, על אידאולוגיות או על [[תאוריות קונספירציה]].

היכולת של אנשים להאמין בסיפור מסויים - לדוגמה להאמין בקיומם של חיידקים, להאמין שהם גורמים למחלות, בכך ש[[עישון ובריאות|עישון טבק מסוכן לבריאות]], או ב[[התחממות עולמית]] תלוי לא רק בטיב ההוכחות שיש למדענים, אלא גם בשאלה באיזה תרבות אנשים אלה חיים - ועד כמה תרבות זו מאפשרת קליטה של רעיונות חדשים. יש אנשים שקליטה של רעיונות חדשים במדע קלה להם - ויש אנשים שעבורם קליטה של חלקים מסויימים במדע סותרת סיפורים שעליהם גדלו - כמו חתיכה בפאזל שלא מתאימה. עליהם לבחור אם לקבל את החתיכה המוזרה שמדע נותן להם ולשמור על תמונה קוהרנטית, לנסות לקבל את הידיעה הזו למרות הקושי להתאימה לאמונות קודמות יותר, או לדחות את החתיכה הזו מכל וכל- סוג של [[דיסוננס קוגניטיבי]]. קבלת המידע החדש עלולה להיות דבר קשה - היות והיא עלולה לאיים על תחושה של [[זהות]], שייכות והבנה של העולם - צרכים נפשיים של אנשים - דבר שעלול לעורר רגשות של פחד ושנאה כלפי המידע החדש. התוצאה היא שאנשים שונים מקבלים חלקים מהמדע, חלקם יותר חלקם פחות, אבל חלקים גדולים לא מקבלים את כל המדע, או נרתעים מפניו לגמרי.  

היכולת של אנשים להאמין בסיפור מסויים - לדוגמה להאמין בקיומם של חיידקים, להאמין שהם גורמים למחלות, בכך ש[[עישון ובריאות|עישון טבק מסוכן לבריאות]], או ב[[התחממות עולמית]] תלוי לא רק בטיב ההוכחות שיש למדענים, אלא גם בשאלה באיזה תרבות אנשים אלה חיים - ועד כמה תרבות זו מאפשרת קליטה של רעיונות חדשים. יש אנשים שקליטה של רעיונות חדשים במדע קלה להם - ויש אנשים שעבורם קליטה של חלקים מסויימים במדע סותרת סיפורים שעליהם גדלו - כמו חתיכה בפאזל שלא מתאימה. עליהם לבחור אם לקבל את החתיכה המוזרה שמדע נותן להם ולשמור על תמונה קוהרנטית, לנסות לקבל את הידיעה הזו למרות הקושי להתאימה לאמונות קודמות יותר, או לדחות את החתיכה הזו מכל וכל- סוג של [[דיסוננס קוגניטיבי]]. קבלת המידע החדש עלולה להיות דבר קשה - היות והיא עלולה לאיים על תחושה של [[זהות]], שייכות והבנה של העולם - צרכים נפשיים של אנשים - דבר שעלול לעורר רגשות של פחד ושנאה כלפי המידע החדש. התוצאה היא שאנשים שונים מקבלים חלקים מהמדע, חלקם יותר חלקם פחות, אבל חלקים גדולים לא מקבלים את כל המדע, או נרתעים מפניו לגמרי.  

יש גורמים רבים שיש להם אינטרס שבני אדם ימשיכו להיות בורים לגבי המדע, שהנתק בין מדע ותרבות ימשך, ושהתרבות תמשיך להיות דבר נזיל שבו אפשר לספר כל סיפור שרוצים, כתלות באינטרס שלך. ככל שהמרווח בין המדע לתרבות גדול יותר, כך אפשר להטעות אנשים בצורה חזקה יותר. זה משרת את האינטרסים של פוליטיקאים תאבי כוח, קבוצות נצלניות בחברה, וחברות מסחריות שפוגעות בחברה בצורות שונות.

יש גורמים רבים שיש להם אינטרס שבני אדם ימשיכו להיות בורים לגבי המדע, שהנתק בין מדע ותרבות ימשך, ושהתרבות תמשיך להיות דבר נזיל שבו אפשר לספר כל סיפור שרוצים, כתלות באינטרס שלך. ככל שהמרווח בין המדע לתרבות גדול יותר, כך אפשר להטעות אנשים בצורה חזקה יותר. זה משרת את האינטרסים של פוליטיקאים תאבי כוח, קבוצות נצלניות בחברה, וחברות מסחריות שפוגעות בחברה בצורות שונות.