שינויים

'''מוריי בוקצ'ין''' (באנגלית: '''Murray Bookchin''';{{כ}} 14 בינואר 1921 - 30 ביולי 2006) היה סופר ונואם [[סוציאליזם ליברטיאני|סוציאליסט ליברטיאני]] אמריקאי, והמייסד של זרם ה"[[אקולוגיה חברתית|אקולוגיה החברתית]]" הקשור לזרמי המחשבה של הסוציאליזם הליברטיאני וה[[סביבתנות]]. הוא כתב 24 ספרים על פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה ותכנון עירוני ואקולוגיה.  

'''מוריי בוקצ'ין''' (באנגלית: '''Murray Bookchin''';{{כ}} 14 בינואר 1921 - 30 ביולי 2006) היה סופר ונואם [[סוציאליזם ליברטיאני|סוציאליסט ליברטיאני]] אמריקאי, והמייסד של זרם ה"[[אקולוגיה חברתית|אקולוגיה החברתית]]" הקשור לזרמי המחשבה של הסוציאליזם הליברטיאני וה[[סביבתנות]]. הוא כתב 24 ספרים על פוליטיקה, פילוסופיה, היסטוריה ותכנון עירוני ואקולוגיה.  

 

בוקצ'ין היה אנטי-קפיטליסט רדיקלי ותומך נלהב למען [[ביזור]] החברה. כתביו על [[מוניסיפליזם ליברטיאני]], תאוריה של [[דמוקרטיה שורשית]] ואישית השפיעו על [[סביבתנות|התנועה הירוקה]] ועל קבוצות [[פעולה ישירה]] אנטי-קפיטליסטיות כמו [[דרשו מחדש את הרחובות]]. הוא ביקר בעוצמה פילוסופיות [[ביוצנטריזם|ביוצנטריות]] כמו "[[אקולוגיה עמוקה]]" ואת האמונות בדבר [[דטרמיניזם ביולוגי]] של ה[[סוציוביולוגיה]]. הביקורת שלו על "הירוקים" בני [[העידן החדש]], כמו קלרין ספרטנק (Charlene Spretnak) תרמה לפיצולים בתנועה הירוקה בארצות הברית בשנות ה-90 של המאה ה-20.

בוקצ'ין היה אנטי-קפיטליסט רדיקלי ותומך נלהב למען [[ביזור]] החברה. כתביו על [[מוניסיפליזם ליברטיאני]], תאוריה של [[דמוקרטיה שורשית]] ואישית השפיעו על [[סביבתנות|התנועה הירוקה]] ועל קבוצות [[פעולה ישירה]] אנטי-קפיטליסטיות כמו [[דרשו מחדש את הרחובות]]. הוא ביקר בעוצמה פילוסופיות [[ביוצנטריזם|ביוצנטריות]] כמו "[[אקולוגיה עמוקה]]" ואת האמונות בדבר [[דטרמיניזם ביולוגי]] של ה[[סוציוביולוגיה]]. הביקורת שלו על "הירוקים" בני [[העידן החדש]], כמו קלרין ספרטנק (Charlene Spretnak) תרמה לפיצולים בתנועה הירוקה בארצות הברית בשנות ה-90 של המאה ה-20.

;ליברטיאניות מוניציפלית:

;ליברטיאניות מוניציפלית:

החל משנות ה-1970, טען בוקצ'ין כי הזירה לשינוי חברתי ליברטיאני צריכה להיות ברמה העירונית. בספר "The Next Revolution" בוקצ'ין מגדיש את הקשר בין ליברטיאניזם עירוני ובים פילוסופיה מוקדמת יותר שלו - אקולוגיה חברתית. הוא כותב "ליברטיאניות מוניציפלית מורכבת מהפוליטיקה של אקולוגיה חברתית, מאמץ מהפכני שבו החופש מקבל צורה מוסדית באסיפות שהופכות להיות גופים לקבלת החלטות".  

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, טען בוקצ'ין כי הזירה לשינוי חברתי ליברטיאני צריכה להיות ברמה העירונית. בספר "The Next Revolution" בוקצ'ין מגדיש את הקשר בין ליברטיאניזם עירוני ובים פילוסופיה מוקדמת יותר שלו - אקולוגיה חברתית. הוא כותב "ליברטיאניות מוניציפלית מורכבת מהפוליטיקה של אקולוגיה חברתית, מאמץ מהפכני שבו החופש מקבל צורה מוסדית באסיפות שהופכות להיות גופים לקבלת החלטות".  

בוקצ'ין טען כי מבנים מוסדיים אלה חייבים להתקיים באיזורים בעלי גודל עולה בשטחם. בשנת 2001 הוא התראיין וסיכם את דעותיו כך:"הבעיה העליונה היא לשנות את מבנה החברה כך שאנשים יוכלו להשיג כוח. הזירה הטובה ביותר לעשות זאת היא הרשות המקומית - העיר, העיירה, הכפר - שם יש לנו הזדמנות ליצור דמוקרטיה פנים אל פנים". בשנת 1980 בוקצי'ן השתמש במונח "ליברטיאניזם מוניציפלי" ("libertarian municipalism") כדי לתאר מערכת שבה מוסדות ליברטיאניים של אסיפות עם [[דמוקרטיה ישירה]] יתנגדו ויחליפו את המדינה בקונפדרציה של רשויות מקומיות. ליברטיאניזם מוניציפלי מתכוון לייצר מצב שבו שני כוחות - הקונפדרציה המוניציפלית ומדינת הלאום לא יוכלו להתקיים יחדיו.  

בוקצ'ין טען כי מבנים מוסדיים אלה חייבים להתקיים באיזורים בעלי גודל עולה בשטחם. בשנת 2001 הוא התראיין וסיכם את דעותיו כך:"הבעיה העליונה היא לשנות את מבנה החברה כך שאנשים יוכלו להשיג כוח. הזירה הטובה ביותר לעשות זאת היא הרשות המקומית - העיר, העיירה, הכפר - שם יש לנו הזדמנות ליצור דמוקרטיה פנים אל פנים". בשנת 1980 בוקצ'ין השתמש במונח "ליברטיאניזם מוניציפלי" ("libertarian municipalism") כדי לתאר מערכת שבה מוסדות ליברטיאניים של אסיפות עם [[דמוקרטיה ישירה]] יתנגדו ויחליפו את המדינה בקונפדרציה של רשויות מקומיות. ליברטיאניזם מוניציפלי מתכוון לייצר מצב שבו שני כוחות - הקונפדרציה המוניציפלית ומדינת הלאום לא יוכלו להתקיים יחדיו.