שינויים

[[תמונה:Air pollution TA2.JPG|left|thumb|450px|זיהום אוויר בצפון תל אביב, שעות הבוקר, נובמבר 2008. בעבר רוב הזיהום בישראל נבע מתעשייה או חשמל. כיום חלק גדל הולך ממנו נובע מ[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום תחבורתי]]]]

[[תמונה:Air pollution TA2.JPG|left|thumb|450px|זיהום אוויר בצפון תל אביב, שעות הבוקר, נובמבר 2008. בעבר רוב הזיהום בישראל נבע מתעשייה או חשמל. כיום חלק גדל הולך ממנו נובע מ[[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום תחבורתי]]]]

'''זיהום אוויר בישראל''' הוא [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] במדינת ישראל. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] בכל שנה זיהום אוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בישראל, וכן ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref>  

'''זיהום אוויר בישראל''' הוא [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] במדינת ישראל. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] בכל שנה זיהום אוויר גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בישראל, וכן ל[[נטל תחלואה|תחלואה]] ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים.<ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2624147 ארגון הבריאות העולמי: 2,500 מקרים של מוות מוקדם בשנה בישראל מזיהום אוויר] צפריר רינת, הארץ, 28.04.2015</ref> וזאת עקב [[השפעות בריאות של זיהום אויר|נזקים בריאותיים של זיהום אוויר]] הכוללים תרומה למחלות כמו [[סרטן]], [[מחלות לב]], [[שבץ]] ועוד.

מקורות [[זיהום|זיהום האוויר]] מעשי-ידי אדם כמו [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]] וכן מקורות טבעיים (כמו סופות אבק). בנוסף לזיהום שמגיע מתוך ישראל [[נדידת זיהום]] מביאה זיהום נוסף מכיוון אירופה או מהמדבר. מקורות נוספים לזיהום הם [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באיזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]] וכן בירושלים. הזיהום הוא בעיה גם באיזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאיזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות.  

ל[[זיהום|זיהום האוויר]] יש מקורות מעשי-ידי אדם, החשובים בינהם הם [[תחבורה בישראל|תחבורה]], [[תחנות כוח]], [[זיהום תעשייתי|מפעלים]]. בנוסף אליהם יש מקורות זיהום אוויר טבעיים (כמו סופות אבק) וכן [[נדידת זיהום]] שמביאה זיהום נוסף מכיוון אירופה או מהמדבר. מקורות נוספים לזיהום הם [[זיהום אוויר ביתי]], [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]], [[מחצבות]], וכתוצאה מריסוס של [[חומרי הדברה]]. [[זיהום אוויר]] חמור קיים באיזור [[זיהום האוויר במפרץ חיפה|מפרץ חיפה]], [[זיהום אוויר בגוש דן|תל אביב וגוש דן]] וכן בירושלים. הזיהום הוא בעיה גם באזורים עירוניים נוספים כולל [[ירושלים]], [[אשדוד]], [[בית שמש]], [[מודיעין]] ובאזור [[רמת חובב]] ו[[באר שבע]]. ישראל נחשבת לאחת המדינות בעלות זיהום אוויר גבוה יחסית למדינות מערביות אחרות. הזיהום משפיע יותר על תושבים בקרבת מקורות זיהום כמו לדוגמה אנשים שחיים בקרבת כבישים ראשיים או אנשים שנמצאים יותר זמן בנסיעות בכבישים פקוקים. 

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, רמות [[חומר חלקיקי|החלקיקים הנשימים]] בגודל 2.5 מיקרון בישראל חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ. בירושלים נמדדה חריגה של 285% מהתקן, בתל אביב 204% ובחיפה 198%. חריגות דומות קיימות גם בערים אחרות בישראל. הזיהום החלקיקי אחרי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם{{הערה|שם=מעריב2018|יובל בגנו, [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-636952 ארגון הבריאות העולמי: זיהום האוויר בישראל חורג במאות אחוזים מההמלצות], מעריב, 06/05/2018}}

לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שפורסם בשנת 2018, רמות [[חומר חלקיקי|החלקיקים הנשימים]] בגודל 2.5 מיקרון בישראל חורגות במאות אחוזים מהתקן המומלץ. בירושלים נמדדה חריגה של 285% מהתקן, בתל אביב 204% ובחיפה 198%. חריגות דומות קיימות גם בערים אחרות בישראל. הזיהום החלקיקי אחרי לכשני שליש ממקרי המוות מזיהום אוויר, כלומר לפחות ל-1,400 מקרי תמותה. זיהום האוויר בישראל גרוע לעומת רוב מדינות ה-OECD וכן ביחס לחלק ניכר ממדינות העולם{{הערה|שם=מעריב2018|יובל בגנו, [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-636952 ארגון הבריאות העולמי: זיהום האוויר בישראל חורג במאות אחוזים מההמלצות], מעריב, 06/05/2018}}

לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אבל אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]].  

לפי המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות קיימת ירידה משמעותית בחלק [[זיהום אוויר|ממזהמי האוויר]] כמו [[עופרת]], [[תחמוצות גופרית]], ו[[תחמוצות חנקן]] אבל אין ירידה דומה בשני מזהמים חמורים ונפוצים מסוג [[חומר חלקיקי|חומר חלקיקי עדין]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] שמהווים בעיה ברוב ערי ישראל.<ref name="sviva_2015"/> הירידה הקיימת בחלק מהמזהמים בתחום [[זיהום אוויר מתחבורה|הזיהום מהתחבורה]] הושגה תודות לשיפור בדלקים ובמנועים וכן מיסוי על רכבי [[דיזל]]. יש ירידה בחלק מהמזהמים הנפוצים עקב [[זיהום תעשייתי|זיהום האוויר שמקורו במפעלים]] ו[[תחנות כוח]] - בעיקר במוקדי זיהום תעשייתיים כמו מפרץ חיפה, או [[רמת חובב]], וזאת בעקבות שילוב של חקיקה, לחץ ציבורי ומודעות גדלה שמובילים לאימוץ [[שינוי טכנולוגי|טכנולוגיות]] נקיות יותר, טכנולוגיות לניקוי וסינון הזיהום, [[גז טבעי בישראל|מעבר לשימוש בגז טבעי]] במקום [[סולר]] ו[[מזוט]] ולעיתים נדירות בעקבות סגירת מפעלים מזהמים. עם זאת מגמה זו אינה קיימת בהכרח לגבי חומרים רעילים במיוחד הנפלטים בכמויות קטנות יותר כמו [[כספית]], [[ארסן]], [[פורמאלדהיד]], [[בנזן]] ועוד. יש גם שחשש שגידול ב[[תחבורה בישראל|כמות המכוניות בישראל]], [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול באוכלוסייה]] ו[[פקקי תנועה|בעומסי התנועה]] יחריפו את מגמות הזיהום בערים. בשנת 2011 נכנס לתוקפו [[חוק אוויר נקי]], אולם יש קשיים רבים במימוש שלו עקב מחסור בתקציבים<ref name="itay_guy"/> ועקב המשך היבטים כמו [[פרבור בישראל|מגמות פרבור]]. ממשלת ישראל מקדמת יוזמות שונות להקטנת זיהום האוויר לדוגמה מעבר מתחנות כוח פחמיות לתחנות [[גז טבעי]], קידום [[אנרגיה מתחדשת בישראל|אנרגיה מתחדשת]], התקנת סולקנים בארובות, תמריצים לעבור לדלקים נקיים יותר ועוד. 

זיהום האוויר בישראל תורם [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|לבעיות בריאותיות]], חברתיות וסביבתיות. הפגיעה המיידית והברורה ביותר היא פגיעה בבריאות התושבים על ידי הגדלת התחלואה ב[[מחלות לב]], [[שבץ מוחי]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]], מחלות נשימתיות (כמו [[ברונכיט]] ו[[אסתמה]]), מחלות [[סרטן בישראל|סרטן]], ומחלות זיהומיות בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. פגיעה מערכתית נוספת של הזיהום היא על ידי תרומה שלו ל[[פרבור בישראל]]. האוויר המזוהם מעודד תושבים לצאת מהעיר, במטרה להנות מאוויר נקי יותר. דבר זה גורם ל[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] שכן ה[[פרבור]] גורם ל[[תכנון מוטה רכב פרטי|הגברת השימוש רכב פרטי]] ולהגברת כמות ואורך [[פקקי תנועה|הפקקים]] ובכך להגברה נוספת של הזיהום וכן לדרישה נוספת לזיקוק דלק שנעשה בבתי הזיקוק בחיפה. זיהום האוויר פוגע גם ב[[חקלאות בישראל|גידולים חקלאיים]], ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ובמבנים.

זיהום האוויר בישראל תורם [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר|לבעיות בריאותיות]], חברתיות וסביבתיות. הפגיעה המיידית והברורה ביותר היא פגיעה בבריאות התושבים על ידי הגדלת התחלואה ב[[מחלות לב]], [[שבץ מוחי]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]], מחלות נשימתיות (כמו [[ברונכיט]] ו[[אסתמה]]), מחלות [[סרטן בישראל|סרטן]], ומחלות זיהומיות בדרכי הנשימה התחתונות בקרב ילדים. פגיעה מערכתית נוספת של הזיהום היא על ידי תרומה שלו ל[[פרבור בישראל]]. האוויר המזוהם מעודד תושבים לצאת מהעיר, במטרה להנות מאוויר נקי יותר. דבר זה גורם ל[[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] שכן ה[[פרבור]] גורם ל[[תכנון מוטה רכב פרטי|הגברת השימוש רכב פרטי]] ולהגברת כמות ואורך [[פקקי תנועה|הפקקים]] ובכך להגברה נוספת של הזיהום וכן לדרישה נוספת לזיקוק דלק שנעשה בבתי הזיקוק בחיפה. זיהום האוויר פוגע גם ב[[חקלאות בישראל|גידולים חקלאיים]], ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ובמבנים.