שינויים

* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, קבלה הולכת וגדלה של '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]''' שתלך ותגבר במהלך עשר השנים הבאות. הדבר המביא בהמשך לזיהוי עוד ועוד פתוגנים כגורמי מחלות, וביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. החל מתקופה זו יש ירידה משמעותית ומתמשכת בתמותת תינוקות מתחת לגיל 5, במדינות אירופה המערביות, דבר שגורם לעליה מתמדת ודרמטית ב[[תוחלת החיים]]. תהליך זה מגיע למדינות נוספות עם התקדמות המדע והטכנולוגיה.  

* 1882 - קוך מוצא את '''חיידקי השחפת'''. פרסום עולמי לקוך, מהפכה בעולם הרפואה בהבנת הסיבות למחלות זיהומיות, קבלה הולכת וגדלה של '''[[תאוריית החיידקים כגורמי מחלות]]''' שתלך ותגבר במהלך עשר השנים הבאות. הדבר המביא בהמשך לזיהוי עוד ועוד פתוגנים כגורמי מחלות, וביכולת ללחום בגורם המוות העיקרי (עד למאה ה-20 - מחלות מדבקות) מהפכה עצומה בתחום הרפואה והתקדמות עצומה בביסוס הרפואה על מיקרו-ביולוגיה. החל מתקופה זו יש ירידה משמעותית ומתמשכת בתמותת תינוקות מתחת לגיל 5, במדינות אירופה המערביות, דבר שגורם לעליה מתמדת ודרמטית ב[[תוחלת החיים]]. תהליך זה מגיע למדינות נוספות עם התקדמות המדע והטכנולוגיה.  

* 1884 - פרסום '''"העיקרים של קוך"''' ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. בנוסף קוך פיתח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* 1884 - פרסום '''"העיקרים של קוך"''' ארבעה קריטריונים שנועדו לקבוע קשר סיבתי בין גורם מיקרוביאלי למחלה כלשהי או לשינוי מטבולי/פיזיולוגי אחר. בנוסף קוך פיתח שיטות מחקר נוספות כמו צביעת חיידקים, יכולת בידוד חיידקים מסוגים שונים על ידי גידולם על מצע מוצק למחצה - תפוחי אדמה ואחר מצע אגר. המשך הגילויים של חיידקים ולפעמים גם גורמי מחלות ביניהם כלבת, קדחת צהובה, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* 1889 - החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השנה, מלריה, קדחת צהובה ועוד מחלות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* 1889 - החוקר האמריקאי '''תאובלד סמית''' (Theobald Smith) הצליח להראות כי קדחת הבקר הטקסנית (Babesiosis) מועברת על ידי קרציות. זו הפעם הראשונה שבה מצאו מחלה שמועברת לבעלי חיים גדולים על ידי חרקים. הדבר מוביל בהמשך לגילוי חיידקים של מחלת השינה, מלריה, קדחת צהובה ועוד מחלות בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.

* 1892 - הכימאית '''אלן סוואלו ריצ'רדס''', שהדגישה גם את חשיבותם של ההיגיינה, של איכות המים ושל אויר נקי עבור משקי הבית בארצות הברית, הייתה הראשונה להשתמש במושג "[[אקולוגיה]] באנגלית, ולקשור אותו לאיכות החיים של בני האדם וליחסם אל הסביבה.

* 1892 - הכימאית '''אלן סוואלו ריצ'רדס''', שהדגישה גם את חשיבותם של ההיגיינה, של איכות המים ושל אויר נקי עבור משקי הבית בארצות הברית, הייתה הראשונה להשתמש במושג "[[אקולוגיה]] באנגלית, ולקשור אותו לאיכות החיים של בני האדם וליחסם אל הסביבה.

* 1895 - '''יוג'ין וורמינג''' מפרסם מאמר בנושא האקולוגיה, שהשפיע רבות על התפיסה של הנושא, ולאחר שהופץ בארצות הברית ובאנגליה הוביל את שתי המדינות להקצות משאבים לחקר התחום.

* 1895 - '''יוג'ין וורמינג''' מפרסם מאמר בנושא האקולוגיה, שהשפיע רבות על התפיסה של הנושא, ולאחר שהופץ בארצות הברית ובאנגליה הוביל את שתי המדינות להקצות משאבים לחקר התחום.