שינויים

[[קובץ:Fishing down the food web.jpg|ממוזער|400px|עם הדלדלות מלאי הדייג במינים הגדולים, עוברים דייגים לדוג מיני דגים קטנים יותר, ולתפוס דגים צעירים וקטנים יותר מאותו המין. גם [[גידול דגים בבריכות]] יכול להיות בעל השפעה דומה, כאשר מדובר במיני דגים בשריים]]  

[[קובץ:Fishing down the food web.jpg|ממוזער|400px|עם הדלדלות מלאי הדייג במינים הגדולים, עוברים דייגים לדוג מיני דגים קטנים יותר, ולתפוס דגים צעירים וקטנים יותר מאותו המין. גם [[גידול דגים בבריכות]] יכול להיות בעל השפעה דומה, כאשר מדובר במיני דגים בשריים.]]  

'''דייג ייתר''' (באנגלית: '''Overfishing''') מתרחש כאשר פעילויות [[דייג]] מקטינות את אוכלוסיות הדגים במקווי מים טבעיים, מתחת לסף מסויים שמתחתיו נפגעת [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] שלהם. דבר זה יכול להתרחש בגופי מים בגדלים שונים, החל מבריכה קטנה ועד ל[[אוקיינוס]]. דייג יתר נגרם לרוב עקב גידול מתמיד ב[[דיג המסחרי]] של ספינות מכמורת גדולות.  

'''דייג ייתר''' (באנגלית: '''Overfishing''') מתרחש כאשר פעילויות [[דייג]] מקטינות את אוכלוסיות הדגים במקווי מים טבעיים, מתחת לסף מסויים שמתחתיו נפגעת [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] שלהם. דבר זה יכול להתרחש בגופי מים בגדלים שונים, החל מבריכה קטנה ועד ל[[אוקיינוס]]. דייג יתר נגרם לרוב עקב גידול מתמיד ב[[דיג המסחרי]] של ספינות מכמורת גדולות.  

קיימות דוגמאות מתועדות לדייג יתר באיזורים כמו הים הצפוני של אירופה, ה-Grand Banks  של אמריקה הצפונית וים סין המזרחי באסיה. במקומות אלה דייג יתר לא רק שהוביל לתוצאות הרסניות עבור אוכלוסיות הדגים, אלא גם לקהילות הדייג המקומיות שהתבססו על דיג לפרנסתן. כמו פעילויות אחרות של לקיחת [[משאבים מתכלים]] מהטבע כמו [[כריתת יערות]] ו[[צייד]], שדות דיג רגישים לאינטראקציות הכלכליות בין בעלות או הכרזת בעלות על האיזור לבין [[קיימות]],  המוכרות כ[[טרגדיה של נחלת הכלל]].  

קיימות דוגמאות מתועדות לדייג יתר באיזורים כמו הים הצפוני של אירופה, ה-Grand Banks  של אמריקה הצפונית וים סין המזרחי באסיה. במקומות אלה דייג יתר לא רק שהוביל לתוצאות הרסניות עבור אוכלוסיות הדגים, אלא גם לקהילות הדייג המקומיות שהתבססו על דיג לפרנסתן. כמו פעילויות אחרות של לקיחת [[משאבים מתכלים]] מהטבע כמו [[כריתת יערות]] ו[[צייד]], שדות דיג רגישים לאינטראקציות הכלכליות בין בעלות או הכרזת בעלות על האיזור לבין [[קיימות]],  המוכרות כ[[טרגדיה של נחלת הכלל]].  

;צייד לוויתנים:

;צייד לווייתנים:

המקרה המפורסם ביותר של דייג יתר התרחש באוכלוסיית הלוויתנאים (אם כי ניתן להגדיר זאת כ[[צייד ייתר]]). מספר מיני לוויתנים נכחדו, ודבר זה הוביל גם לקריסת ענף צייד הלוויתנים. עם זאת הצייד נמשך ומינים רבים היו על סף הכחדה ערב מלחמת העולם השנייה, עקב [[התפתחות טכנולוגית|טכנולוגיות חדשות]] שכללו צלצל מכאני וספינות מתכת. המלחמה הובילה לעצירה בצייד לוויתנים ולאחר המלחמה נחתמה אמנה בינלאומית שאוסרת על צייד לוויתנים. כתוצאה מכך אוכלוסיות רבות של מיני לוויתנים חזרו לגדול וחלקם עברו שיקום. עם זאת האיום על לוויתנים לא הסתיים לגמרי, איומים על שרשרת המזון שלהם, צייד מצד ספינות מיפן בתואנה שהדבר נועד לשם מחקר, ו[[זיהום ימי]] מאיימים עדיין על סוגי לוויתנים רבים.  

המקרה המפורסם ביותר של דייג יתר התרחש באוכלוסיית הלווייתנאים (אם כי ניתן להגדיר זאת כ[[צייד ייתר]]). מספר מיני לווייתנים נכחדו, ודבר זה הוביל גם לקריסת ענף צייד הלווייתנים. עם זאת הצייד נמשך ומינים רבים היו על סף הכחדה ערב מלחמת העולם השנייה, עקב [[התפתחות טכנולוגית|טכנולוגיות חדשות]] שכללו צלצל מכאני וספינות מתכת. המלחמה הובילה לעצירה בצייד לווייתנים ולאחר המלחמה נחתמה אמנה בינלאומית שאוסרת על צייד לווייתנים. כתוצאה מכך אוכלוסיות רבות של מיני לווייתנים חזרו לגדול וחלקם עברו שיקום. עם זאת האיום על לווייתנים לא הסתיים לגמרי, איומים על שרשרת המזון שלהם, צייד מצד ספינות מיפן בתואנה שהדבר נועד לשם מחקר, ו[[זיהום ימי]] מאיימים עדיין על סוגי לווייתנים רבים.  

;דגי אנשובי:

;דגי אנשובי:

דייג יתר יכול להוביל ל[[הכחדת מינים]], לפגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ולפגיעה ב[[ענף הדייג]] ו[[בטחון תזונתי|להספקת המזון]] ל[[בני אדם|מין האנושי]]. היכולת של אוכלוסיית דגים להשתקם לאחר דיג יתר, תלויה בשאלה אם התנאים במערכת האקולוגית מתאימים להחלמתה. שינויים גדולים בהרכבי המינים במערכת יכולים לגרום לשינויים במערכת. לדוגמה אם יש דייג יתר של דג הטרוטה (פורל), אוכלוסיית הקרפיון עלולה לגדול בצורה שלא תאפשר לאוכלוסיית הטרוטה לבסס בחזרה אוכלוסייה רבייה גדולה מספיק.  

דייג יתר יכול להוביל ל[[הכחדת מינים]], לפגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] ולפגיעה ב[[ענף הדייג]] ו[[בטחון תזונתי|להספקת המזון]] ל[[בני אדם|מין האנושי]]. היכולת של אוכלוסיית דגים להשתקם לאחר דיג יתר, תלויה בשאלה אם התנאים במערכת האקולוגית מתאימים להחלמתה. שינויים גדולים בהרכבי המינים במערכת יכולים לגרום לשינויים במערכת. לדוגמה אם יש דייג יתר של דג הטרוטה (פורל), אוכלוסיית הקרפיון עלולה לגדול בצורה שלא תאפשר לאוכלוסיית הטרוטה לבסס בחזרה אוכלוסייה רבייה גדולה מספיק.  

דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים אחרים שמתפרנסים מהם במעלה [[שרשרת המזון]] כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולוויתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות [[ריבוי יתר]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]].  

דייג יתר פוגע לא רק באוכלוסיית הדגים אלא גם במינים אחרים שמתפרנסים מהם במעלה [[שרשרת המזון]] כמו לוטרות, דולפינים, כרישים ולווייתנים. הדבר עלול לגרום להפרעות גם במורד שרשרת המזון, כאשר מינים שהדגים טורפים יגיעו לקריסה בעקבות [[ריבוי יתר]] ו[[פיצוץ אוכלוסין]].  

כמו כן לדבר יש השלכות כלכליות על פרנסתם של דייגים. רוב דייג היתר נעשה על ידי חברות גדולות שהן בעלות ציוד משוכלל יותר המאפשר להם לדוג במים עמוקים ולתפוס כמויות גדולות של דגים. במקרים של דיג יתר במקווי מים מתוקים, דיג יתר עלול להוביל ל[[זיהום מים|זיהום המים]] עקב התרבות אצות במים.  

כמו כן לדבר יש השלכות כלכליות על פרנסתם של דייגים. רוב דייג היתר נעשה על ידי חברות גדולות שהן בעלות ציוד משוכלל יותר המאפשר להם לדוג במים עמוקים ולתפוס כמויות גדולות של דגים. במקרים של דיג יתר במקווי מים מתוקים, דיג יתר עלול להוביל ל[[זיהום מים|זיהום המים]] עקב התרבות אצות במים.  

שדות דייג בים התיכון נפגעו בגלל פעילות אינטנסיבית של ספינות דיג גדולות בים.  

שדות דייג בים התיכון נפגעו בגלל פעילות אינטנסיבית של ספינות דיג גדולות בים.  

גם בים הכנרת נפגעה אוכלוסיית הדגים וכתוצאה מכך נפגעה גם פרנסת הדייגים באיזור. בנסיון לצמצם את הבעיה הכריזה הממשלה על איסור דיג בכנרת למשך שנתיים החל מאפריל 2010[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/043/708.html][http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/095/087.html], עם זאת איסור הדייג נדחה שוב ושוב. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

גם בים הכנרת נפגעה אוכלוסיית הדגים וכתוצאה מכך נפגעה גם פרנסת הדייגים באיזור. בניסיון לצמצם את הבעיה הכריזה הממשלה על איסור דיג בכנרת למשך שנתיים החל מאפריל 2010[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/043/708.html][http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/095/087.html], עם זאת איסור הדייג נדחה שוב ושוב. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

יש ירידה מתמשכת בכמות הדגים הנידוגים, בגודל הממוצע שלהם וב[[מגוון מינים|מגוון מיני הדגים]]. על פי נתונים שאסף אגף הדיג ב[[משרד החקלאות]], בעשור האחרון חלה ירידה של 40% בכמות הדגים המקומית. לפי דו"ח של מבקר המדינה ענף הדיג בישראל משנת 2010 קיימת ירידה של 80%. שני הדגים שמצבם חמור ביותר הם דקר המכמורת והבקלה, עם ירידה של 75% בכמות הדגים מתחילת שנות התשעים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

יש ירידה מתמשכת בכמות הדגים הנידוגים, בגודל הממוצע שלהם וב[[מגוון מינים|מגוון מיני הדגים]]. על פי נתונים שאסף אגף הדיג ב[[משרד החקלאות]], בעשור האחרון חלה ירידה של 40% בכמות הדגים המקומית. לפי דו"ח של מבקר המדינה ענף הדיג בישראל משנת 2010 קיימת ירידה של 80%. שני הדגים שמצבם חמור ביותר הם דקר המכמורת והבקלה, עם ירידה של 75% בכמות הדגים מתחילת שנות התשעים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

לפי מחקר של פרופ' אהוד שפניר ודור אדליסט מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בגודלם של עשרה מיני דגים מתוך 20 המינים הנפוצים ביותר בחופי [[הים התיכון]]: המשקל הממוצע של הדגים שנתפסו בחופי ישראל במשך המחקר היה 12 גרם, לעומת 60 גרם בטורקיה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

לפי מחקר של פרופ' אהוד שפניר ודור אדליסט מהמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית בגודלם של עשרה מיני דגים מתוך 20 המינים הנפוצים ביותר בחופי [[הים התיכון]]: המשקל הממוצע של הדגים שנתפסו בחופי ישראל במשך המחקר היה 12 גרם, לעומת 60 גרם בטורקיה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

הסיבות לירידה בכמות ובגודל הדגים הן דייג יתר ומחסור ב[[רגולציה]] וניהול של הענף שסובל מ[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. אין גורם שאוכף מכסות-דיג או מפקח על הדייגים ואלו מקטינים עוד ועוד את החורים ברשתות כך שגם דגים צעירים נתפסים והאוכלוסייה מתקשה להשתקם. בנוסף, בניגוד למדינות אחרות, יש דיג רחב של דגים ברשתות מכמורת שפוגעים בסביבה הימית, וגם אין עצירה של הדייג למשך תקופה בכל שנה כדי לאפשר לדגים להתרבות. משרד החקלאות טוען שהוא לא יכול לפקח על עבריינות דיג. מבקר המדינה, כמו גם הדייגים והסוחרים, תולה את הירידה בדגה בניהול לקוי של ענף הדיג במשרד החקלאות. בדו"ח המבקר נכתב כי אגף הדיג אינו מגביל את הדיג, אינו מסדיר את קוטר העינית ברשתות ואינו אוכף את ההגבלות שכן קיימות. ארגון הסביבה [[צלול]] טוענן שהתחום לא מנוהל בראייה סביבתית ושבפער בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד החקלאות נופלים הדייגים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

הסיבות לירידה בכמות ובגודל הדגים הן דייג יתר ומחסור ב[[רגולציה]] וניהול של הענף שסובל מ[[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. אין גורם שאוכף מכסות-דיג או מפקח על הדייגים ואלו מקטינים עוד ועוד את החורים ברשתות כך שגם דגים צעירים נתפסים והאוכלוסייה מתקשה להשתקם. בנוסף, בניגוד למדינות אחרות, יש דיג רחב של דגים ברשתות מכמורת שפוגעים בסביבה הימית, וגם אין עצירה של הדייג למשך תקופה בכל שנה כדי לאפשר לדגים להתרבות. משרד החקלאות טוען שהוא לא יכול לפקח על עבריינות דיג. מבקר המדינה, כמו גם הדייגים והסוחרים, תולה את הירידה בדגה בניהול לקוי של ענף הדיג במשרד החקלאות. בדו"ח המבקר נכתב כי אגף הדיג אינו מגביל את הדיג, אינו מסדיר את קוטר העינית ברשתות ואינו אוכף את ההגבלות שכן קיימות. ארגון הסביבה [[צלול]] טוען שהתחום לא מנוהל בראייה סביבתית ושבפער בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרד החקלאות נופלים הדייגים. [http://www.haaretz.co.il/magazine/passover/1.1673495]

== מאבק בדיג יתר ושיקום המערכות האקולוגיות באוקיינוסים ==

== מאבק בדיג יתר ושיקום המערכות האקולוגיות באוקיינוסים ==

אחת השיטות היא להקים שמורות טבע ימיות{{הערה|1= גרינפיס [https://act.greenpeace.org/ea-action/action?ea.client.id=1844&ea.campaign.id=27037 SUPPORT OCEAN SANCTUARIES]}}. אפשר להגביל את גודל ספינות הדיג כדי להפחית את ריכוזיות הדיג{{הערה|גרינפיס [http://www.greenpeace.org/international/en/campaigns/oceans/Fish-Fairly/infographic/ What's Fair Fishing?]}}.

אחת השיטות היא להקים שמורות טבע ימיות{{הערה|1= גרינפיס [https://act.greenpeace.org/ea-action/action?ea.client.id=1844&ea.campaign.id=27037 SUPPORT OCEAN SANCTUARIES]}}. אפשר להגביל את גודל ספינות הדיג כדי להפחית את ריכוזיות הדיג{{הערה|גרינפיס [http://www.greenpeace.org/international/en/campaigns/oceans/Fish-Fairly/infographic/ What's Fair Fishing?]}}.

בתחילת 2018 נעשתה רפורמה במשק הדיג בישראל אשר יכולה משמעותית להפחית את הפגיעה מדיג יתר במים של ישראל. בין ההישגים במרכזיים של הרפורמה:

בתחילת 2018 נעשתה רפורמה במשק הדיג בישראל אשר יכולה משמעותית להפחית את הפגיעה מדיג יתר במים של ישראל. בין ההישגים במרכזיים של הרפורמה:

* המדינה הכירה בסמכות פקיד הדיג ובמהלך 2016 הוא הטיל 3 מגבוליות משמעותיות על הדיג במסגרת הרישיונות.

* המדינה הכירה בסמכות פקיד הדיג ובמהלך 2016 הוא הטיל 3 מגבלויות משמעותיות על הדיג במסגרת הרישיונות.

* הגבלת הדיג ב-60-90 יום בעונת הרבייה של הדגים.

* הגבלת הדיג ב-60-90 יום בעונת הרבייה של הדגים.

* השבתת המכמורת בעונת הגיוס ל-90 יום.

* השבתת המכמורת בעונת הגיוס ל-90 יום.

* [http://www.mako.co.il/news-money/tech/Article-ede421649637f21004.htm עשרות מדגי הים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה] עמית ולדמן, חדשות ערוץ 2, 20.04.2011

* [http://www.mako.co.il/news-money/tech/Article-ede421649637f21004.htm עשרות מדגי הים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה] עמית ולדמן, חדשות ערוץ 2, 20.04.2011

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1172200 הים התיכון מידלדל מדגים, בעיקר טונה וכרישים] צפריר רינת, הארץ, 26.04.2011  

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1172200 הים התיכון מידלדל מדגים, בעיקר טונה וכרישים] צפריר רינת, הארץ, 26.04.2011  

 

{{מוצרים ציבוריים}}

{{מוצרים ציבוריים}}

{{קיימות}}

{{קיימות}}