שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 21: שורה 21:  
* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2,000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להימנע מסבל מיותר.  
 
* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2,000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להימנע מסבל מיותר.  
 
* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.
 
* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.
* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזענית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.
+
* 200 שנה לפני הספירה - המתטיקאי היווני '''ארטוסתנס''', שהוא הספרן הראשי של הספריה הגדולה באלכסנדריה מחשב בקרוב את היקפו של כדור הארץ. לשם כך הוא נעזר בעובדה שבעיר אסואן אין כמעט צל ביום הכי ארוך בשנה בחצי הכדור הצפוני, במדידת הצל של מגדל באלכסנדריה, בהערכת המרחק בין שתי הערים ובטריגונמטריה בסיסית. החישוב המתקבל הוא בעל שגיאה של 5-15 אחוז מהמדידות המודרניות. [https://gadial.net/2016/07/27/eratosthenes_circumference/]
 +
* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מ[[הכפפת המדע לפוליטיקה]] - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזענית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.
    
==המדע בימי הביניים==
 
==המדע בימי הביניים==

תפריט ניווט