שינויים

* מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים.

* מיון עולם הטבע - איסוף בוטני וזואולוגי של מינים.

* מחקרים גאוגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניאליסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן.  

* מחקרים גאוגרפיים, איסוף של זני חקלאות, של בעלי חיים ושל ילידים התפשטות קולוניאליסטית, גילוי ארצות, המסעות של מגלן.  

* 1747, ד"ר '''ג'יימס לינד''' (Lind) מבצע את '''הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה''' במטרה לגלות תרופה למחלת הצפדינה. עד לאותה תקופה צפדינה הייתה מחלה מסוכנת מאד שחיסלה המוני מלחים, במיוחד בהפלגות ממושכות, אבל לא ידעו מה מקורה בערך שני שליש מהמלחים מתו ממנה לדוגמה במלחמת 7 השנים מתו 1,500 מלחים בריטים בקרבות ומאה אלף מתו ממחלת הצפדינה.‏‎[http://www.sci-princess.info/wp-content/uploads/2010/03/Lemon%20to%20copaxone.pdf] לינד היה רופא על סיפון האנייה 'סוליסברי' ששטה לים התיכון. אחרי כשני חודשי הפלגה זיהה לינד שנים עשר מלחים שנשאו את סימני מחלת הצפדינה. הוא נתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו: חצי ליטר מי ים ביום, כמה טיפות של חומצה גופרתית, סיידר תפוח ; תערובת של חומץ שום, חרדל וצנון; לימון ושני תפוזים ביום. רק המלחים שקיבלו פירות הדר נרפאו. {{הערה|קארין בשארה, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה], מכון דיוודסון, 2017}} רבים לא השתכנעו מהניסוי של לינד, אבל מאוחר ג'יימס קוק השתכנע. במסע שלו שנערך 20 שנה לאחר מכן, (1768) קוק לקח כרוב כבוש ואילץ את הצוות לאכול פירות וירקות טריים רבים ככל האפשר. כתוצאה מכך אף אחד מהמלחים לא חלה בצפדינה במהלך המסע הממושך שלו. דבר זה שיכנע את הצי הבריטי בנכונות הממצאים של לינד. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]]}}

* 1747, ד"ר '''ג'יימס לינד''' (Lind) מבצע את '''הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה''' במטרה לגלות תרופה למחלת הצפדינה. עד לאותה תקופה צפדינה הייתה מחלה מסוכנת מאד שחיסלה המוני מלחים, במיוחד בהפלגות ממושכות, אבל לא ידעו מה מקורה בערך שני שליש מהמלחים מתו ממנה לדוגמה במלחמת 7 השנים מתו 1,500 מלחים בריטים בקרבות ומאה אלף מתו ממחלת הצפדינה.‏‎[http://www.sci-princess.info/wp-content/uploads/2010/03/Lemon%20to%20copaxone.pdf] לינד היה רופא על סיפון האנייה 'סוליסברי' ששטה לים התיכון. אחרי כשני חודשי הפלגה זיהה לינד שנים עשר מלחים שנשאו את סימני מחלת הצפדינה. הוא נתן לכל זוג מלחים מתוך 12 המלחים תרופה מסורתית אחרת. בין התרופות היו: חצי ליטר מי ים ביום, כמה טיפות של חומצה גופרתית, סיידר תפוח ; תערובת של חומץ שום, חרדל וצנון; לימון ושני תפוזים ביום. רק המלחים שקיבלו פירות הדר נרפאו. {{הערה|קארין בשארה, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94 הניסוי הקליני המבוקר הראשון בהיסטוריה], מכון דוידסון, 2017}} רבים לא השתכנעו מהניסוי של לינד, אבל מאוחר ג'יימס קוק השתכנע. במסע שלו שנערך 20 שנה לאחר מכן, (1768) קוק לקח כרוב כבוש ואילץ את הצוות לאכול פירות וירקות טריים רבים ככל האפשר. כתוצאה מכך אף אחד מהמלחים לא חלה בצפדינה במהלך המסע הממושך שלו. דבר זה שיכנע את הצי הבריטי בנכונות הממצאים של לינד. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]]}}

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]].]]

[[קובץ:Encyclopedie de D'Alembert et Diderot - Premiere Page - ENC 1-NA5.jpg|ממוזער|100px|שער [[האנציקלופדיה הגדולה|האַנסיקלופדי]].]]

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תיגר אלה הובילו לדיכוי וניסיונות צנזורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי הייתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772,. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האַנסיקלופדי נערכה על ידי הפילוסוף דני דידרו, ועד 1759 על ידי המתמטיקאי והפילוסוף ז'אן לה רון ד'אלמבר. מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. קריאות תיגר אלה הובילו לדיכוי וניסיונות צנזורה מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את [[המהפכה הצרפתית]], ה[[דמוקרטיה]] ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן. לפי דידרו, במאמרו "Encyclopédie" מטרת האַנסיקלופדי הייתה "לשנות את הדרך שבה אנשים חשבו" וכן אמצעי שבו אנשים יוכלו להשכיל את עצמם ולדעת דברים. הוא ותורמים אחרים דגלו ב[[חילון]] של למידה הרחק מן הישועים (מסדר קתולי שנלחם בהתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית באמצעות חינוך ותעמולה). דידרו רצה לשלב את כל הידע העולמי באנציקלופדיה וקיווה שהטקסט יוכל להפיץ את כל המידע הזה לציבור ולדורות הבאים.