שורה 1:
שורה 1:
−
[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]]]]
+
[[תמונה:Air_.pollution_1.jpg|left|thumb|350px|תחנת כוח במקסיקו סיטי [[זיהום אוויר|מזהמת את האוויר]] ב[[גופרית דו חמצנית]].]]
'''זיהום תעשייתי''' (באנגלית: '''Industrial pollution''') הוא [[זיהום סביבתי]] הנובע מפעילות של [[תעשייה]], זאת בניגוד למקורות [[זיהום]] אחרים כמו [[זיהום מתחבורה]], [[זיהום חקלאי]] או זיהום הנובע מפעילות וצריכה של משקי בית או זיהום הנגרם מהספקת [[שירות כלכלי|שירותים]].
'''זיהום תעשייתי''' (באנגלית: '''Industrial pollution''') הוא [[זיהום סביבתי]] הנובע מפעילות של [[תעשייה]], זאת בניגוד למקורות [[זיהום]] אחרים כמו [[זיהום מתחבורה]], [[זיהום חקלאי]] או זיהום הנובע מפעילות וצריכה של משקי בית או זיהום הנגרם מהספקת [[שירות כלכלי|שירותים]].
שורה 12:
שורה 12:
אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה היא [[הרעלת הכספית במינמטה|הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] ביפן בשנת 1952. מפעל תעשייתי שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים [[כספית]]. הכספית הצטברה בגופם של הדגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-9,000 בני אדם מהרעלת כספית, מתוכם מתו כ-700 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים. בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם בניו יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal] [[אסון בופאל]] שנגרם בשנת 1984 גרם למותם של אלפי בני אדם בהודו ונחשב לאסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה.
אחד מציוני הדרך הבולטים בעולם בהתייחסות לשפכי תעשייה היא [[הרעלת הכספית במינמטה|הרעלת כספית שהתרחשה במפרץ מינמטה]] ביפן בשנת 1952. מפעל תעשייתי שפך לים באזור מפרץ מינמטה שפכי-תעשייה לא מטופלים המכילים [[כספית]]. הכספית הצטברה בגופם של הדגים במפרץ ומשם הגיע לדייגים שאכלו אותם. באירוע זה נפגעו כ-9,000 בני אדם מהרעלת כספית, מתוכם מתו כ-700 בני אדם. תינוקות רבים באיזור נולדו עם מומים. בשנות ה-70 התפוצצה בארצות הברית פרשת "לאב קאנל" שבה נחשפו מאות בני אדם בניו יורק לפסולת תעשייתית שנקברה באדמה, דבר שגרם לפינוי כ-800 בני אדם מבתיהם ולסקנדל לאומי. [http://en.wikipedia.org/wiki/Love_Canal] [[אסון בופאל]] שנגרם בשנת 1984 גרם למותם של אלפי בני אדם בהודו ונחשב לאסון התעשייתי הגדול בהיסטוריה.
−
אסונות אלה, כמו גם מקרים נוספים של זיהומי-תעשייה שהתרחשו בארצות הברית ובאירופה, סייעו לעליית המודעות לסוג זיהום זה, עד שהוא נתפס לפעמים כסוג היחיד והעיקרי של [[הפרעה סביבתית]] ושל איום ל[[קיימות]] - בניגוד לדוגמה ל[[סחף קרקע]] או [[דלדול משאבים מתכלים]].
+
אסונות אלה, כמו גם מקרים נוספים של זיהומי-תעשייה שהתרחשו בארצות הברית ובאירופה, סייעו לעליית המודעות לסוג זיהום זה, עד שהוא נתפס לפעמים כסוג היחיד והעיקרי של [[הפרעה סביבתית]] ושל איום ל[[קיימות]] - בניגוד לדוגמה ל[[סחף קרקע]] או [[דלדול משאבים מתכלים]].
קיימות אמנות שונות להקטנת הזיהום הסביבתי, וחקיקה ענפה בנושא זה בעיקר בהקשרים של [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. עם זאת, אחת ההשלכות של חקיקה כזו היא מעבר של מפעלים מזהמים ל[[אי שוויון בינלאומי|מדינות עניות]] כך שהזיהום רחוק מהציבור המערבי ומשפיע עליו פחות, וכך ניתן להתחמק הן מביקורת ציבורית והן מ[[חקיקה סביבתית]]. כמו כן קיים זיהום תעשייתי רב ב[[תעשיית המכרות]] או בהפקת [[נפט]] ובאופן כללי בהפקת [[חומרי גלם]] שלרוב רחוקים מתשומת ליבם של הצרכנים והאזרחים, וכן קשה להפעיל עליהם לחץ צרכני היות והם אינם מוכרים מוצרי צריכה לציבור הרחב.
קיימות אמנות שונות להקטנת הזיהום הסביבתי, וחקיקה ענפה בנושא זה בעיקר בהקשרים של [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום מים]]. עם זאת, אחת ההשלכות של חקיקה כזו היא מעבר של מפעלים מזהמים ל[[אי שוויון בינלאומי|מדינות עניות]] כך שהזיהום רחוק מהציבור המערבי ומשפיע עליו פחות, וכך ניתן להתחמק הן מביקורת ציבורית והן מ[[חקיקה סביבתית]]. כמו כן קיים זיהום תעשייתי רב ב[[תעשיית המכרות]] או בהפקת [[נפט]] ובאופן כללי בהפקת [[חומרי גלם]] שלרוב רחוקים מתשומת ליבם של הצרכנים והאזרחים, וכן קשה להפעיל עליהם לחץ צרכני היות והם אינם מוכרים מוצרי צריכה לציבור הרחב.
שורה 35:
שורה 35:
בשנת 2012 נכנס לתוקף חוק מרשם חומרים מסוכנים (מפל"ס) המחייב מפעלים לדווח על פליטות לאוויר ולמים וכן העברות פסולות של כ-150 חומרים מסוכנים שונים כולל [[מתכות כבדות]], תרכובות אורגניות מסוכנות ועוד. לפי הדו"ח לדוגמה אפשר לראות כי באיזור חיפה לבדו, שוחררו לאוויר בשנת 2012, 358 ק"ג של [[מתכות כבדות]] מסרטנות כגון [[ארסן]], [[קדמיום]], [[כרום שש ערכי]] ועוד.
בשנת 2012 נכנס לתוקף חוק מרשם חומרים מסוכנים (מפל"ס) המחייב מפעלים לדווח על פליטות לאוויר ולמים וכן העברות פסולות של כ-150 חומרים מסוכנים שונים כולל [[מתכות כבדות]], תרכובות אורגניות מסוכנות ועוד. לפי הדו"ח לדוגמה אפשר לראות כי באיזור חיפה לבדו, שוחררו לאוויר בשנת 2012, 358 ק"ג של [[מתכות כבדות]] מסרטנות כגון [[ארסן]], [[קדמיום]], [[כרום שש ערכי]] ועוד.
−
[[זיהום אסבסט בנהריה|זיהום האסבסט בנהריה]] גורם לתחלואה גבוהה פי 10 ב[[סרטן הריאה]] ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של [[דיאוקסין]] מצד [[חוד מתכות]]. לפי נתוני משרד הבריאות שיעור התחלואה בסרטן בקרב תושבי חיפה גבוה יותר מאשר הממוצע הארצי בעשרות אחוזים, ויש מומחים ורופאים שונים המעריכים כי דבר זה נגרם בגלל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] בחומרים מסרטנים שונים. תושבי ערד עלולים להיחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של [[רותם אמפרט]] להקים ליד העיר מכרה [[פוספט|פוספטים]] פתוח ב[[שדה בריר]].
+
[[זיהום אסבסט בנהריה|זיהום האסבסט בנהריה]] גורם לתחלואה גבוהה פי 10 ב[[סרטן הריאה]] ובמחלות נוספות בקרב תושבי העיר. הישובים מדרום לעכו חשופים לזיהום של [[דיאוקסין]] מצד [[חוד מתכות]]. לפי נתוני משרד הבריאות שיעור התחלואה בסרטן בקרב תושבי חיפה גבוה יותר מאשר הממוצע הארצי בעשרות אחוזים, ויש מומחים ורופאים שונים המעריכים כי דבר זה נגרם בגלל [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] בחומרים מסרטנים שונים. תושבי ערד עלולים להיחשף לזיהום עתידי בעקבות הכוונות של [[רותם אמפרט]] להקים ליד העיר מכרה [[פוספט|פוספטים]] פתוח ב[[שדה בריר]].
===זיהום מים וקרקע ===
===זיהום מים וקרקע ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[זיהום מים בישראל]], [[זיהום קרקע בישראל]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[זיהום מים בישראל]], [[זיהום קרקע בישראל]]}}
−
[[זיהום מים בישראל]] נובע בחלקו הגדול ממקורות [[תעשייה]] (כמו גם חקלאות, תחבורה ומזבלות). במשך שנים רבות מתקיים זיהום נרחב של [[זיהום נחלים בישראל|נחלים]], [[זיהום מי תהום|מי תהום]] ו[[זיהום מי ים|מי ים]], ב[[מי ביוב]] ובחומרים מסוכנים ולא הייתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות ואינטרסים כלכליים של בעלי מפעלים. מקרים מפורסמים של זיהום נקודתי שגרם לתחלואה ולמוות ברורים כוללים את זיהום [[נחל הירקון]] ואסון המכביה, וזיהום [[נחל הקישון]] כולל זיהום ב[[מתכות כבדות]] וב[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] אחרים. גם נחלים אחרים כמו [[נחל חדרה]] ו[[נחל שורק]] זוהמו קשות על ידי תעשיות שונות.
+
[[זיהום מים בישראל]] נובע בחלקו הגדול ממקורות [[תעשייה]] (כמו גם חקלאות, תחבורה ומזבלות). במשך שנים רבות מתקיים זיהום נרחב של [[זיהום נחלים בישראל|נחלים]], [[זיהום מי תהום|מי תהום]] ו[[זיהום מי ים|מי ים]], ב[[מי ביוב]] ובחומרים מסוכנים ולא הייתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות ואינטרסים כלכליים של בעלי מפעלים. מקרים מפורסמים של זיהום נקודתי שגרם לתחלואה ולמוות ברורים כוללים את זיהום [[נחל הירקון]] ואסון המכביה, וזיהום [[נחל הקישון]] כולל זיהום ב[[מתכות כבדות]] וב[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] אחרים. גם נחלים אחרים כמו [[נחל חדרה]] ו[[נחל שורק]] זוהמו קשות על ידי תעשיות שונות.
מקרים קשים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תעשיות צבאיות שונים כמו [[תע"ש מגן|תל אביב במפעל תע"ש מגן]] באזור נחלת יצחק, על גבול גבעתיים. ו[[תע"ש רמת השרון]] שכללו זיהום נרחב וחמור בכמות גדולה של [[מתכות כבדות]] ושל חומרים מסרטנים כמו [[טריכלורואתילן]]. זיהום ב[[מתכות כבדות]] כמו [[ניקל]], [[קדמיום]] וחומרים רעילים נוספים במי התהום סביב איזור התעשייה בחולון ובבת ים בעיקר מתעשיית ציפוי המתכות. [http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/0B6EC831-D6D4-4CF8-B3F5-090DB3458C41/0/December2007.pdf]. מקור זיהום נוסף הוא באיזור הצפון לדוגמה ליד עכו, באיזור מפרץ חיפה, וליד איזור [[המועצה התעשייתית תפן]].
מקרים קשים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהום קרקע]] וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תעשיות צבאיות שונים כמו [[תע"ש מגן|תל אביב במפעל תע"ש מגן]] באזור נחלת יצחק, על גבול גבעתיים. ו[[תע"ש רמת השרון]] שכללו זיהום נרחב וחמור בכמות גדולה של [[מתכות כבדות]] ושל חומרים מסרטנים כמו [[טריכלורואתילן]]. זיהום ב[[מתכות כבדות]] כמו [[ניקל]], [[קדמיום]] וחומרים רעילים נוספים במי התהום סביב איזור התעשייה בחולון ובבת ים בעיקר מתעשיית ציפוי המתכות. [http://www.water.gov.il/NR/rdonlyres/0B6EC831-D6D4-4CF8-B3F5-090DB3458C41/0/December2007.pdf]. מקור זיהום נוסף הוא באיזור הצפון לדוגמה ליד עכו, באיזור מפרץ חיפה, וליד איזור [[המועצה התעשייתית תפן]].
===פגיעה בעובדים===
===פגיעה בעובדים===
−
מבחינת פרשיות [[זיהום]] שנגעו לעובדים, הזיהום ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]] בעכו היה אחד הדוגמאות להשפעות הקשות שחשיפה לזיהום פגיעה קשה בעובדים היתה גם ב[[זיהום אסבסט בנהריה]].
+
מבחינת פרשיות [[זיהום]] שנגעו לעובדים, הזיהום ב[[תעשיות אלקטרוכימיות]] בעכו היה אחד הדוגמאות להשפעות הקשות שחשיפה לזיהום פגיעה קשה בעובדים היתה גם ב[[זיהום אסבסט בנהריה]].
==פעילות ציבורית==
==פעילות ציבורית==
שורה 52:
שורה 52:
==ראו גם==
==ראו גם==
−
* [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[תעשיות אלקטרוכימיות]], [[זיהום קרקע בגוש דן]], [[זיהום קרקע בישראל]], [[תע"ש רמת השרון]], [[תע"ש מגן]], [[רמת חובב]], [[זיהום אסבסט בנהריה]],
+
* [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]], [[תעשיות אלקטרוכימיות]], [[זיהום קרקע בגוש דן]], [[זיהום קרקע בישראל]], [[תע"ש רמת השרון]], [[תע"ש מגן]], [[רמת חובב]], [[זיהום אסבסט בנהריה]],
* [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים עמידים]], [[PCB]], [[חומרי הדברה]], [[חומר חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]], [[טריכלורואתילן]], [[טטרהכלורואתילן]].
* [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגניים עמידים]], [[PCB]], [[חומרי הדברה]], [[חומר חלקיקי]], [[תחמוצות חנקן]], [[טריכלורואתילן]], [[טטרהכלורואתילן]].
* [[זיהום]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[משבש אנדוקריני]], [[טרטוגן]], [[גורם מסרטן]], [[זיהום אוויר מתחבורה]]
* [[זיהום]], [[השפעות בריאותיות של זיהום אוויר]], [[משבש אנדוקריני]], [[טרטוגן]], [[גורם מסרטן]], [[זיהום אוויר מתחבורה]]
שורה 62:
שורה 62:
;מידע כללי:
;מידע כללי:
* [http://www.phc.org.il/tag/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 זיהום תעשייתי] באתר [[הקואליציה לבריאות הציבור]]
* [http://www.phc.org.il/tag/%D7%96%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9D-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99 זיהום תעשייתי] באתר [[הקואליציה לבריאות הציבור]]
−
* [http://www.wisegeek.com/what-is-industrial-pollution.htm מה זה זיהום תעשייתי] wiseGEEK
+
* [http://www.wisegeek.com/what-is-industrial-pollution.htm מה זה זיהום תעשייתי], wiseGEEK
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Minamata_disease מחלת מינמטה] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Minamata_disease מחלת מינמטה] בוויקיפדיה האנגלית
{{מילון חומרים מזהמים}}
{{מילון חומרים מזהמים}}