שורה 53: |
שורה 53: |
| מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים. | | מחברי האנציקלופדיה אתגרו את הסמכות הדתית. המחברים, במיוחד דידרו וד'אלמבר, מיקמו את הדת בתוך מערכת של תבונה ופילוסופיה. הם לא דחו את כל הטענות הדתיות, אבל האמינו שתאולוגיה ורעיונות על אלוהים חייבים להיות מוכחים. לואי דה-ז'וקור מתח ביקורת חריפה על האמונות הטפלות כעל טעות אינטלקטואלית במאמרו בנושא. הכותבים הדגישו את זכותו של הפרט לריבונות דתית. לכן הם הטילו ספק באותנטיות של אירועים היסטוריים מתוארים שצוינו בתנ"ך, והטילו ספק בתוקפם של ניסים ותחיית המתים. |
| | | |
− | קריאות תגר אלה הובילו לדיכוי מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האנציקלופדיה ותורמיה סבלו התקפות רבות וניסיונות [[צנזורה]] מצד אנשי דת או צנזורים אחרים, שאיימו על פרסום הפרוייקט ועל המחברים עצמם. מועצת המלך דיכאה את האנציקלופדיה ב- 1759. הכנסייה הקתולית, תחת האפיפיור קלמנט ה-13, הכניסה אותו ברשימת הספרים האסורים. אינטלקטואלים בולטים ביקרו אותו, המפורסם בהם היה המרקיז דה פומפיניאן [https://en.wikipedia.org/wiki/Jean-Jacques_Lefranc,_Marquis_de_Pompignan] שעשה זאת באקדמיה הצרפתית. מחזאי, צ'ארלס פליסוט דה מונטנוי,"Charles Palissot de Montenoy" כתב מחזה ביקורתי בשם Les Philosophes. כאשר כתב אנדרה מורלה, אחד התורמים לאנציקלופדיה, הקדמה מדומה על כך, הוא נשלח למאסר בבסטיליה בשל טענות לדיבה. | + | קריאות תיגר אלה הובילו לדיכוי מצד רשויות הכנסייה והמדינה המלוכנית. האנציקלופדיה ותורמיה סבלו התקפות רבות וניסיונות [[צנזורה]] מצד אנשי דת או צנזורים אחרים, שאיימו על פרסום הפרוייקט ועל המחברים עצמם. מועצת המלך דיכאה את האנציקלופדיה ב- 1759. הכנסייה הקתולית, תחת האפיפיור קלמנט ה-13, הכניסה אותו ברשימת הספרים האסורים. אינטלקטואלים בולטים ביקרו אותו, המפורסם בהם היה המרקיז דה פומפיניאן [https://en.wikipedia.org/wiki/Jean-Jacques_Lefranc,_Marquis_de_Pompignan] שעשה זאת באקדמיה הצרפתית. מחזאי, צ'ארלס פליסוט דה מונטנוי,"Charles Palissot de Montenoy" כתב מחזה ביקורתי בשם Les Philosophes. כאשר כתב אנדרה מורלה, אחד התורמים לאנציקלופדיה, הקדמה מדומה על כך, הוא נשלח למאסר בבסטיליה בשל טענות לדיבה. |
| | | |
| כדי להגן על עצמם מפני מחלוקת, כתבות האנציקלופדיה בנושאים תאולוגיים נכתבו בצורה מעורבת. חלק מהממרים תמכו באורתודוקסיה, וחלקם כללו ביקורת גלויה על הנצרות. כדי להימנע מעונש ישיר מצנזורה, הסופרים הסתתרו לעתים קרובות במאמרים סתומים או ביטאו זאת במונחים אירוניים. עם זאת, התורמים עדיין תקפו בגלוי את הכנסייה הקתולית במאמרים מסוימים עם דוגמאות, כולל ביקורת על פסטיבלים עודפים, מנזרים ופרישת הכמורה. | | כדי להגן על עצמם מפני מחלוקת, כתבות האנציקלופדיה בנושאים תאולוגיים נכתבו בצורה מעורבת. חלק מהממרים תמכו באורתודוקסיה, וחלקם כללו ביקורת גלויה על הנצרות. כדי להימנע מעונש ישיר מצנזורה, הסופרים הסתתרו לעתים קרובות במאמרים סתומים או ביטאו זאת במונחים אירוניים. עם זאת, התורמים עדיין תקפו בגלוי את הכנסייה הקתולית במאמרים מסוימים עם דוגמאות, כולל ביקורת על פסטיבלים עודפים, מנזרים ופרישת הכמורה. |
| | | |
| ===פוליטיקה וחברה=== | | ===פוליטיקה וחברה=== |
− | האנציקלופדיה נתפסת לעתים קרובות כמשפיעה על [[המהפכה הצרפתית]] בגלל הדגש שלה על תאוריות פוליטיות הנאורות. דידרו ומחברים אחרים, במאמרים מפורסמים כגון "רשות פוליטית" ("Political Authority"), הדגישו את המעבר של מקור הסמכות הפוליטית מאלוהות או מורשת לידי העם. אידיאל ההשכלה הזה, של רוסו ואחרים, טען כי לאנשים יש זכות להסכים לממשלתם בצורה של [[חוזה חברתי]]. | + | האנציקלופדיה נתפסת לעתים קרובות כמשפיעה על [[המהפכה הצרפתית]] בגלל הדגש שלה על תאוריות פוליטיות הנאורות. דידרו ומחברים אחרים, במאמרים מפורסמים כגון "רשות פוליטית" ("Political Authority"), הדגישו את המעבר של מקור הסמכות הפוליטית מאלוהות או מורשת לידי העם. אידאל ההשכלה הזה, של רוסו ואחרים, טען כי לאנשים יש זכות להסכים לממשלתם בצורה של [[חוזה חברתי]]. |
| | | |
| מרכיב מרכזי נוסף של נושאים פוליטיים באנציקלופדיה היה זכויות אישיות או טבעיות - דבר המוכר כיום כזכויות אדם וזכויות אזרח. מאמרים כמו "זכויות טבע" ("Natural Rights") של דידרו מתארים את היחסים בין הפרטים לבין רצון הכלל. "המצב הטבעי" של האנושות, לדברי המחברים, הוא ברברי ולא מאורגן. כדי לאזן את הרצונות של אנשים ואת הצרכים של הרצון הכללי, האנושות דורשת החברה האזרחית וחוקים לטובת כל האנשים. סופרים, במידות שונות, ביקרו את תפיסותיו של [[תומס הובס]] על אנוכיות אנושית המחייבת ריבון (מלך) לשלוט בה. | | מרכיב מרכזי נוסף של נושאים פוליטיים באנציקלופדיה היה זכויות אישיות או טבעיות - דבר המוכר כיום כזכויות אדם וזכויות אזרח. מאמרים כמו "זכויות טבע" ("Natural Rights") של דידרו מתארים את היחסים בין הפרטים לבין רצון הכלל. "המצב הטבעי" של האנושות, לדברי המחברים, הוא ברברי ולא מאורגן. כדי לאזן את הרצונות של אנשים ואת הצרכים של הרצון הכללי, האנושות דורשת החברה האזרחית וחוקים לטובת כל האנשים. סופרים, במידות שונות, ביקרו את תפיסותיו של [[תומס הובס]] על אנוכיות אנושית המחייבת ריבון (מלך) לשלוט בה. |