שינויים

==יסודות המדע בתקופה הקלאסית==

==יסודות המדע בתקופה הקלאסית==

[[קובץ:Thales of Miletus.jpg|ממוזער|ציור של תאלס איש מילטוס]]

[[קובץ:Thales of Miletus.jpg|ממוזער|ציור של תאלס איש מילטוס.]]

* המאה ה-6 לפני הספירה - הופעת '''[[האסכולה המילטית]]''' - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. '''תאלס''' נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'.

* המאה ה-6 לפני הספירה - הופעת '''[[האסכולה המילטית]]''' - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. '''תאלס''' נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'.

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. {{הערה|1=ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] }} מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף היתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך מאות שנים.  

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. {{הערה|1=ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] }} מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף היתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך מאות שנים.  

* 470 לפני הספירה - הולדתו של '''סוקרטס''', בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של '''[[נכונות להודות בבורות]]''' כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע (לדוגמה כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע). זהו אחד המרכיבים החיוניים של [[תרבות מבוססת מדע|תרבות מדעית]]. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו.  

* 470 לפני הספירה - הולדתו של '''סוקרטס''', בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של '''[[נכונות להודות בבורות]]''' כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע (לדוגמה כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע). זהו אחד המרכיבים החיוניים של [[תרבות מבוססת מדע|תרבות מדעית]]. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו.  

* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להמנע מסבל מיותר.  

* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2,000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להמנע מסבל מיותר.  

* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.

* המאה השלישית לפני הספירה - המתמטיקאי ההלניסטי '''אוקלידס''' מאלכסנדריה כותב את הספר '''"יסודות"''' (ביוונית: Στοιχεῖα, סְטוֹיכֵיַא). בספר מאורגנים באופן שיטתי הגדרות, אקסיומות ומשפטים בגאומטריה, בתורת המספרים ובאלגברה בסיסית. "יסודות" הוא הספר הקדום ביותר מסוג זה ששרד עד ימינו, והייתה לו השפעה מכרעת על התפתחותם של הלוגיקה, המתמטיקה והמדע בכלל. במשך מאות שנים, כאשר חטיבת הלימודים העליונה באוניברסיטאות של אירופה הייתה הקואדריוויום (לימודי אריתמטיקה, גאומטריה, מוזיקה ואסטרונומיה), היה "יסודות" חלק מהידע הנדרש מכל סטודנט. בזכות הספר נחשב אוקלידס לאב המכונן - "המייסד" - של הגישה האקסיומטית במתמטיקה בפרט ובמדע בכלל.

* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזענית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.

* שקיעת המדע - דחיקת הניסויים מפני הלוגיקה בקרב הפילוסופים האפלוטנים- למרות החשיבות העצומה של הפילוסופים האתונאים כמו סוקרטס, אפלטון, הם מקדשים את הלוגיקה על פני הניסוי ומתרחקים מהרעיונות של המסורת האיונית. לפי [[קרל סייגן]] הדבר נובע גם מהכפפת המדע לפוליטיקה - אתונה מבוססת על כלכלת עבדים וצריכה להצדיק [[הפרדה מעמדית]] וגזענית של עמים עליונים ש"נועדו" לשלוט ושל אנשים ש"נועדו" להיות עבדים.