שינויים

ניתן לראות בתיאור של קרטיס פיתוח של הספר [[עולם חדש מופלא]] שבו מציאות לא נעימה מסווית לא באמצעות פחד צנזורה אלימות (כמו בספר [[1984 (ספר)|1984]]) אלא יותר באמצעות שילוב של [[תעמולה]], [[הדחקה]], [[הכחשה]] ו[[התמכרות]]. אנשים אחרים שעסקו בנושא של דמיון משותף וקשי של החברה להתמודד עם שינוי חברתי הם ג'ארד דיימונד ב"התמוטטות" והרעיונות של [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]] ב"[[קיצור תולדות האנושות]]" של יובל הררי.  

ניתן לראות בתיאור של קרטיס פיתוח של הספר [[עולם חדש מופלא]] שבו מציאות לא נעימה מסווית לא באמצעות פחד צנזורה אלימות (כמו בספר [[1984 (ספר)|1984]]) אלא יותר באמצעות שילוב של [[תעמולה]], [[הדחקה]], [[הכחשה]] ו[[התמכרות]]. אנשים אחרים שעסקו בנושא של דמיון משותף וקשי של החברה להתמודד עם שינוי חברתי הם ג'ארד דיימונד ב"התמוטטות" והרעיונות של [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]] ב"[[קיצור תולדות האנושות]]" של יובל הררי.  

הספר [[האמת על באמת]] של [[דן אריאלי]] דן בחשיבות של סיפור לעצמנו, כדי שנוכל לשמור על דימוי-עצמי מסויים, ועל החשיבות של מנגנון זה בהקשרים של רמייה, גניבה ועוד - גם בהקשרים שבהם דבר זה עלול לפגוע בעצמנו. נראה שלדבר זה יש חשיבות רבה בהקשר של היפרנורמליזציה - קל לנו יותר לתקן את הסיפור שהתרגלנו לספר לעצמנו לגבי המציאות מאשר לזנוח את הסיפור זה נוכח עובדות חדשות. דבר זה נכון אפילו לגבי מדענים - קון טוען שמהפכות מדעיות מתרחשות בעיקר כאשר ה[[פרדיגמה]] הישנה השולטת נדחית בגלל שהדור הקודם שהחזיק בה הולך לעולמו ולאו דווקא בגלל שכנוע של אותו דור על יד רעיונות חדשים יותר. לחשיבות של סיפור עצמי, ניתן להוסיף בהקשר החברתי הרחב גם לחצים כלכלים וחברתיים - לשמור על הסיפור הקודם שכן ערעור על הסיפור עלול לגרור נידוי חברתי, קשיים כלכליים, רדיפה מצד השלטונות או סבל נפשי כלשהו או ויתור על נוחות בשל שיקולים מוסריים או כדי לקדם שינוי חברתי - (ראו דיון בהמשך בטבעונות לדוגמה). בהקשר הרחב יותר מדובר בדרך כלל בסוגים של [[הכחשת אלימות]].  

הספר [[האמת על באמת]] של [[דן אריאלי]] דן בחשיבות של סיפור לעצמנו, כדי שנוכל לשמור על דימוי-עצמי מסויים, ועל החשיבות של מנגנון זה בהקשרים של רמייה, גניבה ועוד - גם בהקשרים שבהם דבר זה עלול לפגוע בעצמנו. נראה שלדבר זה יש חשיבות רבה בהקשר של היפרנורמליזציה - קל לנו יותר לתקן את הסיפור שהתרגלנו לספר לעצמנו לגבי המציאות מאשר לזנוח את הסיפור זה נוכח עובדות חדשות. דבר זה נכון אפילו לגבי מדענים - קון טוען שמהפכות מדעיות מתרחשות בעיקר כאשר ה[[פרדיגמה]] הישנה השולטת נדחית בגלל שהדור הקודם שהחזיק בה הולך לעולמו ולאו דווקא בגלל שכנוע של אותו דור על יד רעיונות חדשים יותר. לחשיבות של סיפור עצמי, ניתן להוסיף בהקשר החברתי הרחב גם לחצים כלכליים וחברתיים - לשמור על הסיפור הקודם שכן ערעור על הסיפור עלול לגרור נידוי חברתי, קשיים כלכליים, רדיפה מצד השלטונות או סבל נפשי כלשהו או ויתור על נוחות בשל שיקולים מוסריים או כדי לקדם שינוי חברתי - (ראו דיון בהמשך בטבעונות לדוגמה). בהקשר הרחב יותר מדובר בדרך כלל בסוגים של [[הכחשת אלימות]].  

הרעיון של היפרנורמליזציה חשוב מאוד בהקשר של [[קיימות]] וסיכונים של [[הכחדות אנושית]] - בדומה לעבר אנשים רבים מבינים שמשהו דפוק, אבל הם מתקשים לדמיין מערכת חברתית אחרת. רבים מכחישים את עצם קיומם של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], [[הכחדה המונית בימינו|משבר ההכחדה ההמונית]], [[משבר המים העולמי]] וו[[השפעות סביבתיות|משברים סביבתיים אחרים]] ונוקטים אסטרטגיות שונות של הדחקה או הכחשה- דבר הנידון בין היתר על ידי המושג של [[קללת קסנדרה]]- אנשים רבים פשוט נמענים מהפרטים ומהתיאורים הסביבתיים - מתוך גישה של "אכול ושתה כי מחר נמות" (חלקם הגדול בצורה בלתי מודעת) - המשברים נראים מאיימים מידי וקל יותר לחזור ל[[התמכרות|התמכרויות]] ודפוסי-התנהגות מנחמים או ל[[מציאות מדומה]] ברבדים שונים - חדשות, בידור, משחקי מחשב, ספורט, פוליטיקה מקומית (שעוסקת במאות נושאים אחרים אבל לא בנושא של קיימות), אחרים נוקטים בגישה של "יהיה בסדר" או "פתרון הקסם" - בגישות כמו [[היד הנעלמה]] או [[אופטימיזם טכנולוגי]] - או "עברנו את פרעה נעבור גם את זה" או על ידי [[ציניות]] - צחוק על משהו גדול ומפחיד כדרך להתמודדות - אבל כאשר הציוניות היא לעיתים קרובות כל ההתמודדות כתחליף לשינוי מחשבתי ותחילת עשייה.  

הרעיון של היפרנורמליזציה חשוב מאוד בהקשר של [[קיימות]] וסיכונים של [[הכחדות אנושית]] - בדומה לעבר אנשים רבים מבינים שמשהו דפוק, אבל הם מתקשים לדמיין מערכת חברתית אחרת. רבים מכחישים את עצם קיומם של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]], [[הכחדה המונית בימינו|משבר ההכחדה ההמונית]], [[משבר המים העולמי]] וו[[השפעות סביבתיות|משברים סביבתיים אחרים]] ונוקטים אסטרטגיות שונות של הדחקה או הכחשה- דבר הנידון בין היתר על ידי המושג של [[קללת קסנדרה]]- אנשים רבים פשוט נמענים מהפרטים ומהתיאורים הסביבתיים - מתוך גישה של "אכול ושתה כי מחר נמות" (חלקם הגדול בצורה בלתי מודעת) - המשברים נראים מאיימים מידי וקל יותר לחזור ל[[התמכרות|התמכרויות]] ודפוסי-התנהגות מנחמים או ל[[מציאות מדומה]] ברבדים שונים - חדשות, בידור, משחקי מחשב, ספורט, פוליטיקה מקומית (שעוסקת במאות נושאים אחרים אבל לא בנושא של קיימות), אחרים נוקטים בגישה של "יהיה בסדר" או "פתרון הקסם" - בגישות כמו [[היד הנעלמה]] או [[אופטימיזם טכנולוגי]] - או "עברנו את פרעה נעבור גם את זה" או על ידי [[ציניות]] - צחוק על משהו גדול ומפחיד כדרך להתמודדות - אבל כאשר הציוניות היא לעיתים קרובות כל ההתמודדות כתחליף לשינוי מחשבתי ותחילת עשייה.