שורה 28: |
שורה 28: |
| Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר 2018,}} | | Summary for Policymakers] 6 לאוקטובר 2018,}} |
| ==== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ==== | | ==== קליטת [[פחמן דו חמצני]] ובכך מיתון שינויי אקלים אנטרופוגניים ==== |
− | אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאחסנות 30% מכלל הפחמן שמאוחסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאחסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}. | + | היערות קולטים פחמן דו חמצני. אחד הנושאים החשובים לגבי השרות הזה הוא נושא ה'''כבול'''. הכבול הוא חומר הנוצר ביערות לחים בדרך כלל בביצות. למרות שאדמות הכבול מכסות 3% משטח היבשה על כדור הארץ, הם מאחסנות 30% מכלל הפחמן שמאוחסן באדמה. רק שטחי הכבול בקונגו מאחסנות בתוכם כמות פחמן השווה לפליטות של ארצות הברית במשך 20 שנה{{הערה|1=Daisy Dunne [https://www.ecowatch.com/peatland-carbon-storage-2528855923.html?xrs=RebelMouse_fb&ts=1516983018 Climate Change and Deforestation Threaten World’s Largest Tropical Peatland] 26.01.2018, Ecowatch}}. |
− | | |
| ==== הסעת גשם ==== | | ==== הסעת גשם ==== |
− | הצמחים ביערות פולטים לחות מהעלים, אשר לאחר מכן הופכת לענני גשם - עץ בוגר יכול לפלוט מעל 1,000 ליטר של מים ביום!{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility | + | הצמחים ביערות פולטים אדי מים מהעלים, אשר לאחר מכן הופכים לענני גשם - עץ בוגר יכול לפלוט מעל 1,000 ליטר של מים ביום!{{הערה|Naritaba Foundation [http://www.naritaba-foundation.at/soil_fertility_en.html Soil fertility |
| The importance of the forest]}}. בנוסף הם פולטים לאוויר חומרים כימיים ויצורים מיקרוסקופיים אשר עוזרים ללחות הזו להפוך לענני גשם{{הערה|David Ellison, Cindy E.Morris, Bruno Locatelli, Douglas Sheil Jane Cohenh Daniel Murdiyarsoi Victoria Gutierrez Meine van Noordwi, Irena F.Creed Jan Pokorny David Gaveau Dominick V.Spracklenp Aida Bargués Tobellaa Ulrik Ilstedta Adriaan J.Teulingq Solomon Gebreyohannis Gebrehiwotrs David C.Sandsd Bart Muyst Bruno Verbistt Elaine Springgayu Yulia Sugandiv Caroline A.Sullivanw [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959378017300134 Trees, forests and water: Cool insights for a hot world] מרץ 2017, Global Environmental Change}}. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נכון ל-2018 המדענים מעריכים שכחצי מהגשמים ביערות האמזנוס מיוצרים על ידי היערות עצמם. מה שאומר שאם בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים יותר מ-25% מהיערות שם ייעלמו זה עלול להביא לתגובת שרשרת: תיווצר בצורת שתשמיד את החלקים המזרחיים, הדרומיים והמרכזיים של היערות האלה, מה שבתורו יביא לירידה משמעותית בכמות הגשמים, התייבשות ו[[מדבור]] בחלקים נרחבים בדרום אמריקה.{{הערה|Thomas E. Lovejoy and Carlos Nobre [http://advances.sciencemag.org/content/4/2/eaat2340 Amazon Tipping Point] 21.02.2018, Science Advances}} | | The importance of the forest]}}. בנוסף הם פולטים לאוויר חומרים כימיים ויצורים מיקרוסקופיים אשר עוזרים ללחות הזו להפוך לענני גשם{{הערה|David Ellison, Cindy E.Morris, Bruno Locatelli, Douglas Sheil Jane Cohenh Daniel Murdiyarsoi Victoria Gutierrez Meine van Noordwi, Irena F.Creed Jan Pokorny David Gaveau Dominick V.Spracklenp Aida Bargués Tobellaa Ulrik Ilstedta Adriaan J.Teulingq Solomon Gebreyohannis Gebrehiwotrs David C.Sandsd Bart Muyst Bruno Verbistt Elaine Springgayu Yulia Sugandiv Caroline A.Sullivanw [http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959378017300134 Trees, forests and water: Cool insights for a hot world] מרץ 2017, Global Environmental Change}}. כאשר העננים מעל ליערות הטרופיים ממטירים גשם זה מחמם את האטמוספרה. זה יוצר אזור לחץ נמוך מה שמסיע ענני גשם מהאוקיינוסים לתוך היבשת{{הערה|Ilima Loomis [http://www.sciencemag.org/news/2017/08/trees-amazon-make-their-own-rain Trees in the Amazon make their own rain] 04.08.2017 Science}}{{הערה|1=BARBARA FRASER [http://blog.cifor.org/22060/report-forests-may-play-bigger-role-in-rainfall-than-estimated?fnl=en Report: Forests may play bigger role in rainfall than estimated]10.04.2014 forests news}}. נכון ל-2018 המדענים מעריכים שכחצי מהגשמים ביערות האמזנוס מיוצרים על ידי היערות עצמם. מה שאומר שאם בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים יותר מ-25% מהיערות שם ייעלמו זה עלול להביא לתגובת שרשרת: תיווצר בצורת שתשמיד את החלקים המזרחיים, הדרומיים והמרכזיים של היערות האלה, מה שבתורו יביא לירידה משמעותית בכמות הגשמים, התייבשות ו[[מדבור]] בחלקים נרחבים בדרום אמריקה.{{הערה|Thomas E. Lovejoy and Carlos Nobre [http://advances.sciencemag.org/content/4/2/eaat2340 Amazon Tipping Point] 21.02.2018, Science Advances}} |
| | | |
שורה 37: |
שורה 36: |
| | | |
| ==== שימור מים ==== | | ==== שימור מים ==== |
− | היערות משמרים מים בתוכם, כי הם נותנים צל ומונעים היווצרות טמפרטורה גבוהה מידי בשיטות נוספות (ראה בהמשך הסעיף, נקודה 3)ובכך גורמים למים להתאדות פחות. בנוסף, בגלל זה ובגלל עוד תכונות של היער יש בהם שכבה עבה של קרקע והמון אורגניזמים חיים, אשר משמשים כ"ספוג" למים. זאת ועוד, היערות עוזרים ליצור ענני גשם בצורה המתוארת בנקודה 1 בסעיף זה וכאשר יש עננים, חלק מקרינת השמש נחסמת ואז יש פחות אידוי. כך שרוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי(כלומר לא קרחונים או אדים) נמצאים באזורים מיוערים. | + | היערות משמרים מים בתוכם, כי הם נותנים צל ומונעים היווצרות טמפרטורה גבוהה מידי בשיטות נוספות (ראה בהמשך) ובכך גורמים למים להתאדות פחות. בנוסף, היער יוצר שכבה עבה של קרקע, אשר משמשת כ"ספוג" למים. זאת ועוד, היערות עוזרים ליצור ענני גשם בצורה המתוארת בנקודה 1 בסעיף זה וכאשר יש עננים, חלק מקרינת השמש נחסמת ואז יש פחות אידוי. כך שרוב מקורות המים המתוקים במצב נוזלי (כלומר לא קרחונים או אדים) נמצאים באזורים מיוערים. |
| | | |
| לפי החוקרים מקמפוס "אוקאנאגאן" מהאוניברסיטה "בריטיש קולומביה" בקנדה, שינויים בצמחייה יכולים לשנות את כמות המים באזור בעד 31%, כאשר ב-51% מהמקרים שנבחנו שינויים בצמחייה ו[[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]] משפיעים אחד על השני ויכולים לגרום במקרים מסוימים לבצורות ובאחרים להצפות{{הערה| University of British Columbia [https://phys.org/news/2017-12-forests-key-fresh.html Forests are the key to fresh water] 07.12.2017, Phys.org}}. | | לפי החוקרים מקמפוס "אוקאנאגאן" מהאוניברסיטה "בריטיש קולומביה" בקנדה, שינויים בצמחייה יכולים לשנות את כמות המים באזור בעד 31%, כאשר ב-51% מהמקרים שנבחנו שינויים בצמחייה ו[[התחממות גלובאלית|שינויי האקלים]] משפיעים אחד על השני ויכולים לגרום במקרים מסוימים לבצורות ובאחרים להצפות{{הערה| University of British Columbia [https://phys.org/news/2017-12-forests-key-fresh.html Forests are the key to fresh water] 07.12.2017, Phys.org}}. |