שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 318 בתים ,  11:16, 15 בינואר 2020
שורה 25: שורה 25:  
הניבוי הראשון הוא עצם הקיום של התחממות עולמית עצמה. [[התקררות עולמית|בעבר היה ויכוח בין מדעני האקלים האם העולם מתקרר , מתחמם או ישאר באותה טמפרטורה]]. דבר זה, כמו גם כיסוי לא מדוייק של העיתונות המסחרית של הויכוח, יצר רושם מוטעה בארצות הברית בשנות ה-70, ודבר זה משמש עד היום חלק מ[[הכחשת אקלים|מכחישי אקלים]] כדי "להוכיח" כי המדענים מגזימים ואינם אמינים כלל. עם הזמן התאוריות האחרות נכשלו, והתאוריה של התחממות עולמית נותרה, בין היתר משום שהתחזית המרכזית שלה - של עולם שילך והתחמם - הלכה והתבררה במשך הזמן כתחזית נכונה. {{הערה|שם =skeptic}} [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים]] מתארת את הירידה בתמיכת מדענים בתאוריות אחרות והתחזקות התאוריה המרכזית.   
 
הניבוי הראשון הוא עצם הקיום של התחממות עולמית עצמה. [[התקררות עולמית|בעבר היה ויכוח בין מדעני האקלים האם העולם מתקרר , מתחמם או ישאר באותה טמפרטורה]]. דבר זה, כמו גם כיסוי לא מדוייק של העיתונות המסחרית של הויכוח, יצר רושם מוטעה בארצות הברית בשנות ה-70, ודבר זה משמש עד היום חלק מ[[הכחשת אקלים|מכחישי אקלים]] כדי "להוכיח" כי המדענים מגזימים ואינם אמינים כלל. עם הזמן התאוריות האחרות נכשלו, והתאוריה של התחממות עולמית נותרה, בין היתר משום שהתחזית המרכזית שלה - של עולם שילך והתחמם - הלכה והתבררה במשך הזמן כתחזית נכונה. {{הערה|שם =skeptic}} [[ההיסטוריה של חקר שינוי האקלים]] מתארת את הירידה בתמיכת מדענים בתאוריות אחרות והתחזקות התאוריה המרכזית.   
   −
המודלים האקלימיים הצליחו לא רק לנבא את הקיום של התחממות עולמית עצמה אלא גם סיפקו ניבויים אחרים, שאומתו לאחר מכן על ידי תצפיות ממחקרים שונים. היבטים שהמודלים חזו בהצלחה כוללים קצב חימום מהיר יותר של איזורי הקוטב הצפוני ומעל היבשה, התחממות חזקה יותר בשעות הלילה (לעומת שעות היום) והתקררות של השכבה העליונה של האטמוספירה. מקום נוסף לביטחון במודלים הם תגובות נכונות שלהם לאירועים לא צפויים. לדוגמה התפרצות הר הגעש פינטובו איפשרה לבוני המודלים לבחון את הדיוק של המודלים על ידי הזנה של הנתונים על התפרצות הר הגעש. {{הערה|שם =skeptic}}
+
המודלים האקלימיים הצליחו לא רק לספק תחזית של התחממות עולמית, כדבר ממוצע עולמי, אלא גם סיפקו תחזיות אחרות שאומתו לאחר מכן על ידי תצפיות ממחקרים שונים. היבטים שהמודלים חזו בהצלחה כוללים קצב חימום מהיר יותר של איזורי הקוטב הצפוני ומעל היבשה, התחממות חזקה יותר בשעות הלילה (לעומת שעות היום) והתקררות של השכבה העליונה של האטמוספירה. מקום נוסף לביטחון במודלים הם תגובות נכונות שלהם לאירועים לא צפויים. לדוגמה התפרצות הר הגעש פינטובו איפשרה לבוני המודלים לבחון את הדיוק של המודלים על ידי הזנה של הנתונים על התפרצות הר הגעש. {{הערה|שם =skeptic}} תחזית נוספת של המודלים היא שהתחממות תהיה חזקה יותר בתקופת הקיץ לעומת התחממות החורף ודבר זה אומת במדינות שונות כולל בישראל. {{הערה|שם=IMS2019}}
   −
למרות שהמודלים האקלימיים העולמיים חוזים כולם התחממות עולמית, הם נבדלים זה מזה בשיטות חישוב וכן ברגישות ומורכבות לגורמים שונים. קיימים לפחות 15 מודלים שונים, שמובלים על ידי קבוצות מחקר שונות, כאשר כל הקבוצות מנסות להתחשב בעוד גורמים, לחשב על פני יותר נקודות במרחב או בזמן ולספק  ליכולת ניבוי טובה יותר לגבי יותר פרמטרים שונים כמו טמפרטורה ממוצעת, טמפרטורה מינימום ומקסימום בקיץ, ובחורף, כמות משקעים ממוצעת, ועוד.  
+
למרות שהמודלים האקלימיים העולמיים חוזים כולם התחממות עולמית, הם נבדלים זה מזה בשיטות חישוב וכן ברגישות לגורמים שונים ובמורכבות ההתחשבות בתתי-מערכות שונות. קיימים לפחות 15 מודלים שונים, שמובלים על ידי קבוצות מחקר שונות, כאשר כל הקבוצות מנסות להתחשב בעוד גורמים, לחשב על פני יותר נקודות במרחב או בזמן ולספק  ליכולת ניבוי טובה יותר לגבי יותר פרמטרים שונים כמו טמפרטורה ממוצעת, טמפרטורה מינימום ומקסימום בקיץ, ובחורף, כמות משקעים ממוצעת, ועוד.  
    
למודלים אקלימיים עולמיים יש קושי חישובי גבוה בגלל הצורך לכסות שטח גדול, והרצת המודל עשרות שנים קדימה. כדי להתגבר על קושי זה המודלים העולמיים היו עד כה עם רזולציה מרחבית גסה למדי. עם השנים יש שיפור באפשרויות החישוב. קיים פרוייקט בשם Coupled Model Intercomparison Project. בשנים האחרונות נעזרים במודלים CMIP5. כלומר פאזה חמש של הפרוייקט. נכון לשנת 2019 מדובר במודלים עם סריג עם מרווחים של כ-100-200 קילומטרים בין נקודה לנקודה. {{הערה|שם=IMS2019}} בשנים הקרובות עתידים לצאת הדור הבא של המודלים האקלימיים הגלובליים CMIP6 שעתיד לתת תחזיות מדוייקות יותר. {{הערה|שם=IMS2019}}
 
למודלים אקלימיים עולמיים יש קושי חישובי גבוה בגלל הצורך לכסות שטח גדול, והרצת המודל עשרות שנים קדימה. כדי להתגבר על קושי זה המודלים העולמיים היו עד כה עם רזולציה מרחבית גסה למדי. עם השנים יש שיפור באפשרויות החישוב. קיים פרוייקט בשם Coupled Model Intercomparison Project. בשנים האחרונות נעזרים במודלים CMIP5. כלומר פאזה חמש של הפרוייקט. נכון לשנת 2019 מדובר במודלים עם סריג עם מרווחים של כ-100-200 קילומטרים בין נקודה לנקודה. {{הערה|שם=IMS2019}} בשנים הקרובות עתידים לצאת הדור הבא של המודלים האקלימיים הגלובליים CMIP6 שעתיד לתת תחזיות מדוייקות יותר. {{הערה|שם=IMS2019}}

תפריט ניווט