שינויים

המודלים האקלימיים הצליחו לא רק לנבא את הקיום של התחממות עולמית עצמה אלא גם סיפקו ניבויים אחרים, שאומתו לאחר מכן על ידי תצפיות ממחקרים שונים. היבטים שהמודלים חזו בהצלחה כוללים קצב חימום מהיר יותר של איזורי הקוטב הצפוני ומעל היבשה, התחממות חזקה יותר בשעות הלילה (לעומת שעות היום) והתקררות של השכבה העליונה של האטמוספירה. מקום נוסף לביטחון במודלים הם תגובות נכונות שלהם לאירועים לא צפויים. לדוגמה התפרצות הר הגעש פינטובו איפשרה לבוני המודלים לבחון את הדיוק של המודלים על ידי הזנה של הנתונים על התפרצות הר הגעש. {{הערה|שם =skeptic}}

המודלים האקלימיים הצליחו לא רק לנבא את הקיום של התחממות עולמית עצמה אלא גם סיפקו ניבויים אחרים, שאומתו לאחר מכן על ידי תצפיות ממחקרים שונים. היבטים שהמודלים חזו בהצלחה כוללים קצב חימום מהיר יותר של איזורי הקוטב הצפוני ומעל היבשה, התחממות חזקה יותר בשעות הלילה (לעומת שעות היום) והתקררות של השכבה העליונה של האטמוספירה. מקום נוסף לביטחון במודלים הם תגובות נכונות שלהם לאירועים לא צפויים. לדוגמה התפרצות הר הגעש פינטובו איפשרה לבוני המודלים לבחון את הדיוק של המודלים על ידי הזנה של הנתונים על התפרצות הר הגעש. {{הערה|שם =skeptic}}

למודלים אקלימיים עולמיים יש קושי חישובי גבוה בגלל הצורך לכסות שטח גדול, והרצת המודל עשרות שנים קדימה. כדי להתגבר על קושי זה המודלים העולמיים היו עד כה עם רזולציה מרחבית גסה למדי.  

למרות שהמודלים האקלימיים העולמיים חוזים כולם התחממות עולמית, הם נבדלים זה מזה בשיטות חישוב וכן ברגישות ומורכבות לגורמים שונים. קיימים לפחות 15 מודלים שונים, שמובלים על ידי קבוצות מחקר שונות, כאשר כל הקבוצות מנסות להתחשב בעוד גורמים, לחשב על פני יותר נקודות במרחב או בזמן ולספק  ליכולת ניבוי טובה יותר לגבי יותר פרמטרים שונים כמו טמפרטורה ממוצעת, טמפרטורה מינימום ומקסימום בקיץ, ובחורף, כמות משקעים ממוצעת, ועוד.  

עם השנים יש שיפור באפשרויות החישוב. קיים פרוייקט בשם Coupled Model Intercomparison Project. בשנים האחרונות נעזרים במודלים CMIP5. כלומר פאזה חמש של הפרוייקט. נכון לשנת 2019 מדובר במודלים עם סריג עם מרווחים של כ-100-200 קילומטרים בין נקודה לנקודה. {{הערה|שם=IMS2019}} בשנים הקרובות עתידים לצאת הדור הבא של המודלים האקלימיים הגלובליים CMIP6 שעתיד לתת תחזיות מדוייקות יותר. {{הערה|שם=IMS2019}}

למודלים אקלימיים עולמיים יש קושי חישובי גבוה בגלל הצורך לכסות שטח גדול, והרצת המודל עשרות שנים קדימה. כדי להתגבר על קושי זה המודלים העולמיים היו עד כה עם רזולציה מרחבית גסה למדי. עם השנים יש שיפור באפשרויות החישוב. קיים פרוייקט בשם Coupled Model Intercomparison Project. בשנים האחרונות נעזרים במודלים CMIP5. כלומר פאזה חמש של הפרוייקט. נכון לשנת 2019 מדובר במודלים עם סריג עם מרווחים של כ-100-200 קילומטרים בין נקודה לנקודה. {{הערה|שם=IMS2019}} בשנים הקרובות עתידים לצאת הדור הבא של המודלים האקלימיים הגלובליים CMIP6 שעתיד לתת תחזיות מדוייקות יותר. {{הערה|שם=IMS2019}}

==מודלים אקלימיים אזוריים==  

==מודלים אקלימיים אזוריים==  

עם מרווחים של 100-200 קילומטרים לתאר בצורה טובה את חיזוי מגמות האקלים במדינות קטנות כמו ישראל, בין היתר בגלל שהדבר מבטל השפעות של טופוגרפיה על האקלים. כדי לחזות בצורה טובה יותר את האקלים בישראל, חוקרים נעזרים במודלים אקלימיים אזוריים (Regional Climate Models) שיש להם רזולוציה גבוה יותר עם מרווח נקודות של כ 50 קילומטר. באופן ספציפי משתמשים במודלים של CORDEX AFRICA על מודלים גלובליים שהשתתפו ב- CMIP5.  מודל אזורי זה מכסה את אפריקה, חלק מהאוקיינוס סביבה ואת אזור המזרח התיכון. מדובר על כ-12-15 מודלים שונים בהתאם לזמינות נתונים. גם מודלים אלה גסים מידי ויש בהם טעויות ביחס למדידות – בעיקר ביחס לכמויות גשם. חוקרים מישראל מנסים לתקן טעויות אלה בצורות שונות.

מודלים עם מרווחים של 100-200 קילומטרים מתקשים לתאר בצורה טובה את חיזוי מגמות האקלים במדינות קטנות כמו ישראל, בין היתר בגלל שהדבר מבטל השפעות של טופוגרפיה על האקלים. כדי [[שינוי אקלים בישראל|לחזות בצורה טובה יותר את האקלים בישראל]], חוקרים נעזרים ב'''מודלים אקלימיים אזוריים''' (Regional Climate Models) שיש להם רזולוציה גבוה יותר עם מרווח נקודות של כ 50 קילומטר. {{הערה|שם=IMS2019}}

 

 

 

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[קלימטולוגיה]]

* [[קלימטולוגיה]]

* [[התחממות עולמית]]

* [[התחממות עולמית]]

* [[המחלוקת על התחממות עולמית]]

* [[השפעות של התחממות עולמית]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

[[קטגוריה:שינויי אקלים]]

[[קטגוריה:שינויי אקלים]]

[[קטגוריה:אטמוספירת כדור הארץ]]

[[קטגוריה:אטמוספירת כדור הארץ]]