47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''הידלדלות אגו''' (Ego deplation) היא מונח מתחום כלכלה התנהגותית, ופסיכולוגיה שמתאר תופעה שב..."
'''הידלדלות אגו''' (Ego deplation) היא מונח מתחום [[כלכלה התנהגותית]], ו[[פסיכולוגיה]] שמתאר תופעה שבה אם נאלצים להפעיל שליטה עצמית כדי לבצע מטלה אחת בתחום אחד – הדבר מפחית את היכולת להחזיק מעמד באתגר הבא. ה"אגו" או השליטה העצמית המודעת שלנו הוא לא משאב בלתי מוגבל והוא מתעייף לאחר מאמץ. לתופעה של דילול אגו יש השלכות בתחומים רבים הדורשים ריכוז , מאמץ או התנהגות מוסרית כמו - קבלת החלטות כלכליות ואישיות, נהיגה, [[תזונה בריאה]], שמירה על כושר גופני וייתכן שגם על הנושא של [[עומס נפשי]] והשפעתו על עוני פערים וחסכון. תופעה זו היא סוג של [[הטיה קוגניטיבית]] שכן נדמה לנו שאנו כשרים לבצע מטלה מסויימת - כמו לדבר עם בת הזוג, לנהוג או להחליט על החלטה פיננסית - אבל דלדול אגו גורם לכך שהמערכת האינטואיבית שלנו חזקה יותר ואילו המערכת המודעת והרציונליות יותר היא חלשה מכפי שאנו מעריכים.
דוגמא לדילול אגו היא שלאחר יום מעייף שבו אנחנו מעבירים דירה, או לומדים למבחן מתיש, אנו מזמינים פיצה ומחסלים אותה עד תום, למרות שאנו בדרך כלל לא עושים את זה. {{הערה|הדוגמה מובאת מהספר [[האמת על באמת]] של דן אריאלי, איני זוכר אם מצוין בצורה מפרושת דלול אגו}}. דוגמאות רבות לתופעה מתוארות בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] של [[דניאל כהנמן]]. דוגמה כזו היא ניסיון לכבוש תגובה נוכח סרטון טעון מבחינה רגשית (מרכז, מפחיד, מעורר מבחינה מינית וכו'), ישפיע על היכולת לבצע מטלה הכרוכה באי נוחות גופנית. עמידה בפיתוי בפני [[מזון מתוק]] מפחיתה את היכולת להתמודד עם מטלה קוגניטיבית קשה. מצבים מדללי אגו כרוכים תמיד במאמץ לדכא נטיה טבעית. הדבר כולל: לא לחשוב על משהו (לדוגמה פילים ירוקים), דיכוי תגובה רגשית לסרט מרגש, ביצוע בחירות הכרוכות בקונפליקט, ניסיון להרשים אנשים אחרים, תגובה אדיבה להתנהגות שלילית של בן זוג, תקשורת עם אדם מגזע אחר (לאדם עם דעות קדומות). - רשימת סימנים לדלדול אגו כוללת מגוון סוגים כולל – הפרת דיאטה, קניות אימפולסיביות, תגובה תוקפנית להתגרות קלה, חוסר התמדה במשימה גופנית, הצלחה מועטה במטלות קוגניטיביות או בקבלת החלטות. {{הערה|שם=כהנמן|דניאל כהנמן, [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] }}
מערכת העצבים צורכת הרבה גלוקוז, ביצוע פעולה מנטלית כרוכה לכן באובדן אנרגיה - '''"אנרגיה מנטלית"''' אינה סתם מטפורה. מחשבה מאומצת מדללת את מלאי הגלוקוז בדם באופן דומה לריצה מהירה. לכן באומיינסטר הראה שניתן להפחית דלדול אגו על ידי נטילת גלוקוז. מתן לימונדה עם גלוקוז מנע דלדול אגו, ואילו אלו שקיבלו לימונדה עם ממתיק מלאכותי כן עברו דילדול אגו במאמץ בין שתי מטלות. דוגמה מטרידה לדלדול אגו היתה בבדיקת שופטים בוועדת שחרורים בבתי כלא – השיעור הממוצע של חנינה הוא 35%, לאחר ארוחה שיעור אישורי בקשות החנינה הוא 65% לאחר מכן שיעור הבקשות יורד במשך שעתיים, ולפני הארוחה הסיכוי יורד לכמעט אפס. עייפות ורעב מורידים את התפקוד ומובילים להחלטות ברירת מחדל של אי שחרור.{{הערה|שם=כהנמן}}
שורה של ניסויים עם סטודנטים משכילים וחכמים הראתה כי אנשים מבצעים טעויות בפתרון בעיות מבלבלות שניתן לפתור אותן על ידי השקעה של קצת יותר מאמץ- לדוגמה "כדור ומחבט עולים יחד 1.10 דולרים, המחבט עולה דולר אחד יותר מהכדור, כמה עולה הכדור." התשובה הנכונה היא 5 סנט ולא 10 סנט. אנשים רבים טועים בתשובה. בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] כהנמן מתאר שתי מערכות במוח - אחת הפועלת בצורה אינטואטיבית ומהירה והשניה היא סדרתית ואיטית יותר ודרושה לשם ביצוע מטלות כמו חישובים מתמטיים , החלטות מוסריות והחלטות מורכבות נוספות. בעקבות הניסויים האלה כהנמן טוען כי הפעלת מערכת 2 (ראו פרטים בערך [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] על הבדלי היא "עצלה" היא מתרחשת רק כאשר חייבים להפעיל אותה ולא סתם בכל פעם. יש אנשים יותר ספקנים שמוכנים להפעיל אותה בקלות יותר.{{הערה|שם=כהנמן}}
ניסוי מפורסם בתחום דלול האגו הוא ניסוי המרשמלו של ולטר מישל. כעבור 15 דקות הילד יכול לקבל עוד מרשמלו או לאכול אותו קודם. הניסוי הראה שיש קשר בין דילול אגו איטי - שליטה עצמית רבה - לבין הצלחה כללית בחיים. שיין פדריק ביצע מבחן ביקרות של בקרה קוגניטיבית.{{הערה|שם=כהנמן}}
[[קטגוריה: הטיה קוגניטיבית]]
דוגמא לדילול אגו היא שלאחר יום מעייף שבו אנחנו מעבירים דירה, או לומדים למבחן מתיש, אנו מזמינים פיצה ומחסלים אותה עד תום, למרות שאנו בדרך כלל לא עושים את זה. {{הערה|הדוגמה מובאת מהספר [[האמת על באמת]] של דן אריאלי, איני זוכר אם מצוין בצורה מפרושת דלול אגו}}. דוגמאות רבות לתופעה מתוארות בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] של [[דניאל כהנמן]]. דוגמה כזו היא ניסיון לכבוש תגובה נוכח סרטון טעון מבחינה רגשית (מרכז, מפחיד, מעורר מבחינה מינית וכו'), ישפיע על היכולת לבצע מטלה הכרוכה באי נוחות גופנית. עמידה בפיתוי בפני [[מזון מתוק]] מפחיתה את היכולת להתמודד עם מטלה קוגניטיבית קשה. מצבים מדללי אגו כרוכים תמיד במאמץ לדכא נטיה טבעית. הדבר כולל: לא לחשוב על משהו (לדוגמה פילים ירוקים), דיכוי תגובה רגשית לסרט מרגש, ביצוע בחירות הכרוכות בקונפליקט, ניסיון להרשים אנשים אחרים, תגובה אדיבה להתנהגות שלילית של בן זוג, תקשורת עם אדם מגזע אחר (לאדם עם דעות קדומות). - רשימת סימנים לדלדול אגו כוללת מגוון סוגים כולל – הפרת דיאטה, קניות אימפולסיביות, תגובה תוקפנית להתגרות קלה, חוסר התמדה במשימה גופנית, הצלחה מועטה במטלות קוגניטיביות או בקבלת החלטות. {{הערה|שם=כהנמן|דניאל כהנמן, [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] }}
מערכת העצבים צורכת הרבה גלוקוז, ביצוע פעולה מנטלית כרוכה לכן באובדן אנרגיה - '''"אנרגיה מנטלית"''' אינה סתם מטפורה. מחשבה מאומצת מדללת את מלאי הגלוקוז בדם באופן דומה לריצה מהירה. לכן באומיינסטר הראה שניתן להפחית דלדול אגו על ידי נטילת גלוקוז. מתן לימונדה עם גלוקוז מנע דלדול אגו, ואילו אלו שקיבלו לימונדה עם ממתיק מלאכותי כן עברו דילדול אגו במאמץ בין שתי מטלות. דוגמה מטרידה לדלדול אגו היתה בבדיקת שופטים בוועדת שחרורים בבתי כלא – השיעור הממוצע של חנינה הוא 35%, לאחר ארוחה שיעור אישורי בקשות החנינה הוא 65% לאחר מכן שיעור הבקשות יורד במשך שעתיים, ולפני הארוחה הסיכוי יורד לכמעט אפס. עייפות ורעב מורידים את התפקוד ומובילים להחלטות ברירת מחדל של אי שחרור.{{הערה|שם=כהנמן}}
שורה של ניסויים עם סטודנטים משכילים וחכמים הראתה כי אנשים מבצעים טעויות בפתרון בעיות מבלבלות שניתן לפתור אותן על ידי השקעה של קצת יותר מאמץ- לדוגמה "כדור ומחבט עולים יחד 1.10 דולרים, המחבט עולה דולר אחד יותר מהכדור, כמה עולה הכדור." התשובה הנכונה היא 5 סנט ולא 10 סנט. אנשים רבים טועים בתשובה. בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] כהנמן מתאר שתי מערכות במוח - אחת הפועלת בצורה אינטואטיבית ומהירה והשניה היא סדרתית ואיטית יותר ודרושה לשם ביצוע מטלות כמו חישובים מתמטיים , החלטות מוסריות והחלטות מורכבות נוספות. בעקבות הניסויים האלה כהנמן טוען כי הפעלת מערכת 2 (ראו פרטים בערך [[לחשוב מהר לחשוב לאט]] על הבדלי היא "עצלה" היא מתרחשת רק כאשר חייבים להפעיל אותה ולא סתם בכל פעם. יש אנשים יותר ספקנים שמוכנים להפעיל אותה בקלות יותר.{{הערה|שם=כהנמן}}
ניסוי מפורסם בתחום דלול האגו הוא ניסוי המרשמלו של ולטר מישל. כעבור 15 דקות הילד יכול לקבל עוד מרשמלו או לאכול אותו קודם. הניסוי הראה שיש קשר בין דילול אגו איטי - שליטה עצמית רבה - לבין הצלחה כללית בחיים. שיין פדריק ביצע מבחן ביקרות של בקרה קוגניטיבית.{{הערה|שם=כהנמן}}
[[קטגוריה: הטיה קוגניטיבית]]