שינויים

[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש. מכונה גם Chicane. הסדר זה מאט גם רכב כמו ג'יפים.]]

[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש. מכונה גם Chicane. הסדר זה מאט גם רכב כמו ג'יפים.]]

'''מיתון תנועה''' (באנגלית: '''Traffic calming''') הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]], במיוחד של [[תחבורה רכה]] - [[הולכי רגל]] [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]], הכלכלה וה[[רווחה]] של שכונות ואיזורי מסחר. קיימות אסטרטגיות שונות בהן מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה משתמשים כדי לקדם מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני רחב יותר - של [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שנועד גם לשפר את המסחר בעיר. תכנון כזה הוא חלק מהיבטים רחבים יותר כמו [[עירוניות מתחדשת]] [[אקולוגיה עירונית]] ו[[חזון אפס]]. מיתון תנועה נפוץ בעיקר באירופה, ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות נוספות כמו כמו אוסטרליה, ארצות הברית, ניו זילנד, יפן, ישראל ועוד.  

'''מיתון תנועה''' (באנגלית: '''Traffic calming''') הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]], במיוחד של [[תחבורה רכה]] - [[הולכי רגל]] [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]], הכלכלה וה[[רווחה]] של שכונות ואיזורי מסחר. קיימות אסטרטגיות שונות בהן מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה משתמשים כדי לקדם מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני רחב יותר - של [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שנועד גם לשפר את המסחר בעיר. תכנון כזה הוא חלק מהיבטים רחבים יותר כמו [[עירוניות מתחדשת]] [[אקולוגיה עירונית]] ו[[חזון אפס]]. מיתון תנועה נפוץ בעיקר באירופה, ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות נוספות כמו כמו אוסטרליה, ארצות הברית, ניו זילנד, יפן, ישראל ועוד.

יש קשר חזק בין מהירות הנסיעה בעיר לבין הכמות והחומרה של תאונות הדרכים וחומרת הפגיעות בתאונות אלה במיוחד בהקשר של בטיחות של [[תחבורה רכה]], במהירות 30 קמ"ש או פחות הסיכוי לתאונה, לפגיעה קטלנית או קשה בתאונה יורד בצורה דרמטית. [[תכנון עירוני|מתכננים עירוניים]] משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", במפרים, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, [[מעברי חצייה מוגבהים]] ועוד. מיתון תנועה כולל מספר הסדרים שונים להאטת התנועה למהירויות בין 10 ל-40 קמ"ש בהתאם לצרכים שונים ותפיסות שונות. ההסדר הנפוץ ביותר הוא '''[[אזור מיתון תנועה]]''' - אזור שלם, כמו שכונה או "בלוק" בן כמה רחובות, שבהם יש מיתון תנועה עם "כניסות" ויציאות". הסדר זה קיים במאות ערים בעולם. בישראל מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש ומיושמת בעיקר בתל אביב או ברחובות שכונתיים שקטים. הסדר אחר הוא הגבלת המהירות ברחובות מסחריים או ברחובות מאספים - בדרך כלל למהירויות מעט גבוהות יותר - 45, 40 או 30 קמ"ש. ולפעמים המגבלה היא רק על חלק מהנתיבים. מנגנון נוסף שקשור למיתון תנועה הוא [[דיאטת כבישים]] - הורדת מספר הנתיבים בכביש. הסדר נוסף הוא [[Woonerf]] - רחוב משולב עם מגבלת מהירות של כ-10 קמ"ש שבו זכות הקדימה היא להולכי הרגל.  

יש קשר חזק בין מהירות הנסיעה בעיר לבין הכמות והחומרה של תאונות הדרכים וחומרת הפגיעות בתאונות אלה במיוחד בהקשר של בטיחות של [[תחבורה רכה]], במהירות 30 קמ"ש או פחות הסיכוי לתאונה, לפגיעה קטלנית או קשה בתאונה יורד בצורה דרמטית. [[תכנון עירוני|מתכננים עירוניים]] משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", במפרים, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, [[מעברי חצייה מוגבהים]] ועוד. מיתון תנועה כולל מספר הסדרים שונים להאטת התנועה למהירויות בין 10 ל-40 קמ"ש בהתאם לצרכים שונים ותפיסות שונות. ההסדר הנפוץ ביותר הוא '''[[אזור מיתון תנועה]]''' - אזור שלם, כמו שכונה או "בלוק" בן כמה רחובות, שבהם יש מיתון תנועה עם "כניסות" ויציאות". הסדר זה קיים במאות ערים בעולם. בישראל מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש ומיושמת בעיקר בתל אביב או ברחובות שכונתיים שקטים. הסדר אחר הוא הגבלת המהירות ברחובות מסחריים או ברחובות מאספים - בדרך כלל למהירויות מעט גבוהות יותר - 45, 40 או 30 קמ"ש. ולפעמים המגבלה היא רק על חלק מהנתיבים. מנגנון נוסף שקשור למיתון תנועה הוא [[דיאטת כבישים]] - הורדת מספר הנתיבים בכביש. הסדר נוסף הוא [[Woonerf]] - רחוב משולב עם מגבלת מהירות של כ-10 קמ"ש שבו זכות הקדימה היא להולכי הרגל.  

בעולם נהוגות מהירויות שונות של מיתון תנועה, בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך - ברחוב שבו יש הולכי רגל על הכביש, המהירות המומלצת היא כ-10 קמ"ש. ברחוב שקט שכונתי ההמלצה היא בדרך כלל 25-30 קמ"ש. ברחוב מסחרי עם מדרכות וחנויות המהירות המומלצת היא כ-30-40 קמ"ש.  

בעולם נהוגות מהירויות שונות של מיתון תנועה, בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך - ברחוב שבו יש הולכי רגל על הכביש, המהירות המומלצת היא כ-10 קמ"ש. ברחוב שקט שכונתי ההמלצה היא בדרך כלל 25-30 קמ"ש. ברחוב מסחרי עם מדרכות וחנויות המהירות המומלצת היא כ-30-40 קמ"ש.  

מיתון תנועה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50-60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב [[פקק תנועה|פקקים]] ורמזורים, מתקבלת נסיעה חלקה וזורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות פקקים. בנוסף הפחתת שימוש במכוניות עקב מיתון תנועה יכולה לשפר את זרימת התנועה. יש מספר סיבות לכך שערים ומדינות מקדמות מיתון תנועה- שיפור הבטיחות בדרכים, עידוד של [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]] (כדי להפחית פקקי תנועה, בעיות חניה, לשפר את הבריאות על ידי [[תחבורה פעילה]] ועוד), שיפור איכות החיים וה[[רווחה]] של התושבים בשכונות (בין היתר בגלל הפחתת [[זיהום רעש]] ואפשרות קלה יותר להשתתף בתחבורה פעילה), שיפור ב[[הון אנושי]] בשכונה (בגלל מפגשים ברחוב), רצון לשפר את המסחר העירוני (על ידי הפחתה של [[זיהום רעש]], ושיפור [[תחבורה רכה]]), ורעיונות של [[צדק תחבורתי]] ותכנון עירוני שמתחשב באנשים מרקעים כמו [[עיר ידידותית לילדים]].  

מיתון תנועה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50-60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב [[פקק תנועה|פקקים]] ורמזורים, מתקבלת נסיעה חלקה וזורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות פקקים. בנוסף הפחתת שימוש במכוניות עקב מיתון תנועה יכולה לשפר את זרימת התנועה. יש מספר סיבות לכך שערים ומדינות מקדמות מיתון תנועה- שיפור הבטיחות בדרכים, עידוד של [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]] (כדי להפחית פקקי תנועה, בעיות חניה, לשפר את הבריאות על ידי [[תחבורה פעילה]] ועוד), שיפור איכות החיים וה[[רווחה]] של התושבים בשכונות (בין היתר בגלל הפחתת [[זיהום רעש]] ואפשרות קלה יותר להשתתף בתחבורה פעילה), שיפור ב[[הון אנושי]] בשכונה (בגלל מפגשים ברחוב), רצון לשפר את המסחר העירוני (על ידי הפחתה של [[זיהום רעש]], ושיפור [[תחבורה רכה]]), ורעיונות של [[צדק תחבורתי]] ותכנון עירוני שמתחשב באנשים מרקעים כמו [[עיר ידידותית לילדים]].

==רקע==

==רקע==

במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של [[תכנון מוטה רכב פרטי|הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר]], תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבעיה עם גישה זו היא כפולה - מחד היא גררה הרעה בבטיחות של הולכי הרגל וכלל משתמשי הדרך, וכן הרעה בנוחות ההליכה, מאידך היא הובילה ל[[פרבור]] והגדלת הנסועה במכוניות שפעלה כ[[בומרנג תחבורתי]] - כך שמהירות הנסיעה השעות העומס הולכת ויורדת ככל שהשימוש במכוניות גדל. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.  

במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של [[תכנון מוטה רכב פרטי|הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר]], תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבעיה עם גישה זו היא כפולה - מחד היא גררה הרעה בבטיחות של הולכי הרגל וכלל משתמשי הדרך, וכן הרעה בנוחות ההליכה, מאידך היא הובילה ל[[פרבור]] והגדלת הנסועה במכוניות שפעלה כ[[בומרנג תחבורתי]] - כך שמהירות הנסיעה השעות העומס הולכת ויורדת ככל שהשימוש במכוניות גדל. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.

הרעיון של מיתון תנועה יוצא נגד תכנון אמריקאי מסורתי ([[Fighting Traffic|שנוצר בשנות ה-20 של המאה ה-20]]) המספק אשליה של "עיר סטרילית" שבה הולך הרגל צפוי לחצות כבישים רק במקומות מסויימים. דבר זה נבע ממאמצים של חברות מכוניות בארצות הברית להגביל הליכה של הולכי רגל - על ידי הסטת האשמה אל הולכי הרגל - וזאת באמצעות הגחכה של הולכי רגל שחוצים שלא במעבר חצייה, ועל ידי הצגת מי שתמכו בהאטת התנועה כמי שהם מיושנים ונגד הקידמה. גישה זו מייצרת נזק כפול - מחד היא מדכאת הליכה (וכתוצאה מכך גם שימוש בתחבורה ציבורית) בגלל שהולכי רגל צריכים לבצע עיקופים ארוכים עד למעברי חציה או להסתכן בעבירה החוק. הדבר מוביל לזניחת אמצעי תחבורה אחרים, מעבר לשימוש ברכב והגדלת הנסועה ברכב בגלל שערים ישנות לא הותאמו לרכב - כך שהיה מעבר לפרברים שרק החריף עוד יותר את בעיות הפקקים ואת בעיות הבטיחות. מצד שני הדבר לא באמת מייצר בטיחות בגלל שהעיר אינה מקום סטרילי - יש בה ילדים משחקים, אנשים מבוגרים שקשה להם להגיע עד מעבר החציה, הולכי רגל פחות זהירים, נהגים שיצאו ממכוניות, רוכבי אופניים ועוד. המקום בו גישה זו נוסתה ונכשלה היא ארצות הברית - מחד יש בה את אחוז הולכי הרגל בין הנמוכים בעולם המערבי ראו [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]] מאידך [[בטיחות הולכי הרגל]] בה היא הגרועה ביותר מבין המדינות המערביות (וכך גם אחוז התאונות הכללי במכוניות ביחס לגודל האוכלוסייה). כמו כן ההליכה הנמוכה גוררת [[תחבורה ציבורית]] לא יעילה, רחובות לא נעימים לשהייה, בעיות של [[אורח חיים יושבני]] ו[[השמנה]] שגוררים תחלואה נכות ומוות ובעיות נוספות עקב [[פרבור]].  

הרעיון של מיתון תנועה יוצא נגד תכנון אמריקאי מסורתי ([[Fighting Traffic|שנוצר בשנות ה-20 של המאה ה-20]]) המספק אשליה של "עיר סטרילית" שבה הולך הרגל צפוי לחצות כבישים רק במקומות מסויימים. דבר זה נבע ממאמצים של חברות מכוניות בארצות הברית להגביל הליכה של הולכי רגל - על ידי הסטת האשמה אל הולכי הרגל - וזאת באמצעות הגחכה של הולכי רגל שחוצים שלא במעבר חצייה, ועל ידי הצגת מי שתמכו בהאטת התנועה כמי שהם מיושנים ונגד הקידמה. גישה זו מייצרת נזק כפול - מחד היא מדכאת הליכה (וכתוצאה מכך גם שימוש בתחבורה ציבורית) בגלל שהולכי רגל צריכים לבצע עיקופים ארוכים עד למעברי חציה או להסתכן בעבירה החוק. הדבר מוביל לזניחת אמצעי תחבורה אחרים, מעבר לשימוש ברכב והגדלת הנסועה ברכב בגלל שערים ישנות לא הותאמו לרכב - כך שהיה מעבר לפרברים שרק החריף עוד יותר את בעיות הפקקים ואת בעיות הבטיחות. מצד שני הדבר לא באמת מייצר בטיחות בגלל שהעיר אינה מקום סטרילי - יש בה ילדים משחקים, אנשים מבוגרים שקשה להם להגיע עד מעבר החציה, הולכי רגל פחות זהירים, נהגים שיצאו ממכוניות, רוכבי אופניים ועוד. המקום בו גישה זו נוסתה ונכשלה היא ארצות הברית - מחד יש בה את אחוז הולכי הרגל בין הנמוכים בעולם המערבי ראו [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]] מאידך [[בטיחות הולכי הרגל]] בה היא הגרועה ביותר מבין המדינות המערביות (וכך גם אחוז התאונות הכללי במכוניות ביחס לגודל האוכלוסייה). כמו כן ההליכה הנמוכה גוררת [[תחבורה ציבורית]] לא יעילה, רחובות לא נעימים לשהייה, בעיות של [[אורח חיים יושבני]] ו[[השמנה]] שגוררים תחלואה נכות ומוות ובעיות נוספות עקב [[פרבור]].  

;אמצעי ריסון:

;אמצעי ריסון:

אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, טבלאות או "שולחנות תנועה" (כמו פס האטה אבל ארוך יותר- משמש לרחובות עם מהירות מותרת יותר גבוהה, ומאפשר נסיעה קלה יותר לרכב ארוך כמו אוטובוס) היצרות (הצרת הכביש), הסטות התוואי, איי-תנועה וכיכרות תנועה.

אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים פסי האטה, טבלאות או "שולחנות תנועה" (כמו פס האטה אבל ארוך יותר- משמש לרחובות עם מהירות מותרת יותר גבוהה, ומאפשר נסיעה קלה יותר לרכב ארוך כמו אוטובוס) היצרות (הצרת הכביש), הסטות התוואי, איי-תנועה וכיכרות תנועה.  

;מעברי חצייה מוגבהים:

;מעברי חצייה מוגבהים:

;הסטת תוואי:

;הסטת תוואי:

הסטת תוואי היא הפיכת נתיבי התנועה ישרים לנתיב עקלתון, כך ששדה הראיה של הנהג מצטמצם ואין לו אפשרות נוחה לפתח מהירות גבוהה. אחד האמצעים המשמשים לכך הוא Chicane - מעין "אוזניים" שגולשות לתוך הכביש ומסדירות את החניה ברחוב בצורה של זיגזג שמאלץ מכוניות לנסוע לאט יותר. בעוד שפס האטה פחות משפיעים על רכב כבד או אל ג'יפים אמצעי זה הוא אמצעי משלים ומשפיע יותר על רכבים אלה. בישראל השימוש בו הוא נדיר למדי. ניתן לראות שימוש בו ברחוב הטייסים ברעננה. [https://www.google.com/maps/@32.1881429,34.8799874,3a,45.5y,276.42h,83.05t/data=!3m6!1e1!3m4!1szgbpcWzegNpRXKpFqIRS_A!2e0!7i13312!8i6656]

הסטת תוואי היא הפיכת נתיבי התנועה ישרים לנתיב עקלתון, כך ששדה הראיה של הנהג מצטמצם ואין לו אפשרות נוחה לפתח מהירות גבוהה. אחד האמצעים המשמשים לכך הוא Chicane - מעין "אוזניים" שגולשות לתוך הכביש ומסדירות את החניה ברחוב בצורה של זיגזג שמאלץ מכוניות לנסוע לאט יותר. בעוד שפס האטה פחות משפיעים על רכב כבד או אל ג'יפים אמצעי זה הוא אמצעי משלים ומשפיע יותר על רכבים אלה. בישראל השימוש בו הוא נדיר למדי. ניתן לראות שימוש בו ברחוב הטייסים ברעננה. [https://www.google.com/maps/@32.1881429,34.8799874,3a,45.5y,276.42h,83.05t/data=!3m6!1e1!3m4!1szgbpcWzegNpRXKpFqIRS_A!2e0!7i13312!8i6656]

;חתך הרחוב:

;חתך הרחוב:

[[אזור מיתון תנועה]] - אזור עירוני של מצולע בעל שטח מצומצם, שבו המהירות של התנועה המנועית מוגבלת על ידי שילוט ואמצעי ריסון לכ-30 קמ"ש. אזור זה מוגבל על ידי כבישים מהירים יותר. לפעמים מגבילים את המהירות לכ-25 קמ"ש.  

[[אזור מיתון תנועה]] - אזור עירוני של מצולע בעל שטח מצומצם, שבו המהירות של התנועה המנועית מוגבלת על ידי שילוט ואמצעי ריסון לכ-30 קמ"ש. אזור זה מוגבל על ידי כבישים מהירים יותר. לפעמים מגבילים את המהירות לכ-25 קמ"ש.  

[[מעבר חציה בטוח|מעברי חציה מוגבהים]] - עם או בלי פסי האטה לפני המעבר. מעברים אלה הם בעצם "שולחן תנועה" משולב במעברי חציה. שולחן תנועה הוא דומה לפס האטה אבל הוא ארך יותר ובכך מאפשר תנועה חלקה יותר של מכוניות ואוטבוסים. מעברי חציה מוגבהים משמשים לפעמים כ"שער" לכניסה לאזור מיתון תנועה. שימוש חשוב נוסף במעברי חציה מוגבהים הוא ברחובות מסחריים - רחובות עם חנויות רבות ו[[עירוב שימושי קרקע]], שבהם יש הולכי רגל רבים דוגמת אבן גבירול, דיזינגוף, אלבני בתל אביב. רחובות כאלה מהווים בדרך כלל סיכון משמעותי להולכי הרגל ויש מקומות רבים שבהם מוסיפים להם מעברי חצייה מוגבהים כדי להגן עליהם.  

[[מעבר חציה בטוח|מעברי חציה מוגבהים]] - עם או בלי פסי האטה לפני המעבר. מעברים אלה הם בעצם "שולחן תנועה" משולב במעברי חציה. שולחן תנועה הוא דומה לפס האטה אבל הוא ארך יותר ובכך מאפשר תנועה חלקה יותר של מכוניות ואוטבוסים. מעברי חציה מוגבהים משמשים לפעמים כ"שער" לכניסה לאזור מיתון תנועה. שימוש חשוב נוסף במעברי חציה מוגבהים הוא ברחובות מסחריים - רחובות עם חנויות רבות ו[[עירוב שימושי קרקע]], שבהם יש הולכי רגל רבים דוגמת אבן גבירול, דיזנגוף, אלנבי בתל אביב. רחובות כאלה מהווים בדרך כלל סיכון משמעותי להולכי הרגל ויש מקומות רבים שבהם מוסיפים להם מעברי חצייה מוגבהים כדי להגן עליהם.  

[[רחוב אופניים]] ו-[[וונארף]] - הסדרים המאפשרים להשתמש במיתון תנועה כדי לעודד [[תחבורת אופניים]]. רחוב אופניים יהיה ציר עם מגבלת מהירות על המכוניות, ובנוסף יש בו זכות קדימה לאופניים. בנוסף ייתכנו היבטים נוספים כמו האטת מכוניות בצמתים חוצים, ואף הסטת תנועה של מכוניות כדי שהרחוב לא יוכל לשמש אותן כדרך חוצה אלא רק תושבים שרוצים לחנות. לעומת זאת הרוכבים יכולים להמשיך ישר.  

[[רחוב אופניים]] ו-[[וונארף]] - הסדרים המאפשרים להשתמש במיתון תנועה כדי לעודד [[תחבורת אופניים]]. רחוב אופניים יהיה ציר עם מגבלת מהירות על המכוניות, ובנוסף יש בו זכות קדימה לאופניים. בנוסף ייתכנו היבטים נוספים כמו האטת מכוניות בצמתים חוצים, ואף הסטת תנועה של מכוניות כדי שהרחוב לא יוכל לשמש אותן כדרך חוצה אלא רק תושבים שרוצים לחנות. לעומת זאת הרוכבים יכולים להמשיך ישר.  

קיימם גם הסדרים פחות נפוצים של מיתון תנועה:

קיימם גם הסדרים פחות נפוצים של מיתון תנועה:

* "סופר בלוקס" - אזורי מיתון תנועה נסיונים בברצלונה עם מגבלת מהירות של 10 קמ"ש - כדי לעודד הליכה ורכיבה.  

* "סופר בלוקס" - אזורי מיתון תנועה ניסיוניים בברצלונה עם מגבלת מהירות של 10 קמ"ש - כדי לעודד הליכה ורכיבה.  

* הגבלת מהירות תנועה ל-40 קמ"ש ברחובות מסחריים - כדי להגן על הולכי הרגל.  

* הגבלת מהירות תנועה ל-40 קמ"ש ברחובות מסחריים - כדי להגן על הולכי הרגל.  

* נתיב ימני 30 קמ"ש - קיים במדריד כדרך נסיונית לקדם [[רחוב אופניים]] בדרך שיש בה יותר ממסלול אחד.

* נתיב ימני 30 קמ"ש - קיים במדריד כדרך ניסיונית לקדם [[רחוב אופניים]] בדרך שיש בה יותר ממסלול אחד.

* החלפת צמתים מרוזמרים במעגלי תנועה - קיים בעיקר בהולנד.  

* החלפת צמתים מרומזרים במעגלי תנועה - קיים בעיקר בהולנד.  

* הצרת צמתים - על ידי הגדלת רדיוס הפניה בצומת - בין היתר משתמשים לשם כך בקונוסים בשיטות של [[עירוניות טקטית]].  

* הצרת צמתים - על ידי הגדלת רדיוס הפניה בצומת - בין היתר משתמשים לשם כך בקונוסים בשיטות של [[עירוניות טקטית]].  

מיתון תנועה משמש לעיתים גם במרחב הבינעורני:

מיתון תנועה משמש לעיתים גם במרחב הבינעירוני:

* כבישים כפריים בהולנד משתמשים בהצרת כבישים משני נתיבים דו סטריים לנתיב בודד כדי לאלץ נהגים להאט.  

* כבישים כפריים בהולנד משתמשים בהצרת כבישים משני נתיבים דו סטריים לנתיב בודד כדי לאלץ נהגים להאט.  

* קיימים בעולם ובישראל מיתוני תנועה למשאיות ורכב כבד בכבישים מהירים כדי להפחית את הסכנה לתאונות.

* קיימים בעולם ובישראל מיתוני תנועה למשאיות ורכב כבד בכבישים מהירים כדי להפחית את הסכנה לתאונות.

לפי מחלקת התחבורה של העיר ניו-יורק, מיתון תנועה בשכונה בברונקס באיזור East 180th Street, הוביל לירידה של 67% בתאונות דרכים שבהם נפגעו הולכי רגל. {{הערה |[https://d3n8a8pro7vhmx.cloudfront.net/americabikes/pages/211/attachments/original/1351785187/2012-10-measuring-the-street.pdf?1351785187 Measuring the Street: New Metrics for 21st Century Streets], New York City ,DOT, 2012}}

לפי מחלקת התחבורה של העיר ניו-יורק, מיתון תנועה בשכונה בברונקס באיזור East 180th Street, הוביל לירידה של 67% בתאונות דרכים שבהם נפגעו הולכי רגל. {{הערה |[https://d3n8a8pro7vhmx.cloudfront.net/americabikes/pages/211/attachments/original/1351785187/2012-10-measuring-the-street.pdf?1351785187 Measuring the Street: New Metrics for 21st Century Streets], New York City ,DOT, 2012}}

מיתון מהירות התנועה משפיע לא רק בתאונות בעיר או בתאונות עם הולכי רגל אלא גם בתאונות של מכוניות בכבישים מהירים. בין השנים 1987-1988 40 מדינות בארצות הברית העלו את מגבלת המהירות בכבישים המהירים שהלם מ-88 קמ"ש ל – 104 קמ"ש, הדבר הוביל לעליה ממוצעת במהירות המכוניות של 5 קמ"ש. דבר זה מייצג את חסכון הזמן הממוצע לנהגים, אבל ייתכן כי חלק מהנהגים העלו את מהירות הנסיעה בצורה משמעותית יותר. ממוצע ההרוגים בתאונות בכבישים אלה עלה ב-20% עד 25%. {{הערה|שם=wto|[https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization}}

מיתון מהירות התנועה משפיע לא רק בתאונות בעיר או בתאונות עם הולכי רגל אלא גם בתאונות של מכוניות בכבישים מהירים. בין השנים 1987-1988 40 מדינות בארצות הברית העלו את מגבלת המהירות בכבישים המהירים שהלם מ-88 קמ"ש ל-104 קמ"ש, הדבר הוביל לעליה ממוצעת במהירות המכוניות של 5 קמ"ש. דבר זה מייצג את חסכון הזמן הממוצע לנהגים, אבל ייתכן כי חלק מהנהגים העלו את מהירות הנסיעה בצורה משמעותית יותר. ממוצע ההרוגים בתאונות בכבישים אלה עלה ב-20% עד 25%. {{הערה|שם=wto|[https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization}}

יש סיבות רבות מדוע נהגים נוסעים במהירות גבוה ממה שמותר בחוק. סיבה אחת היא עודף בטחון עצמי. סקרים במספר מדינות בעולם מצאו כי 90% מהנהגים חושבים הם טובים יותר מהנהג הממוצע, והם מהווים סיכון נמוך לסביבתם. סיבה חשובה נוספת היא לחץ מצד הנהלה ומנהלי ציים המופעל על נהגי משאיות, שליחויות, מוניות וכו' לנסוע מהר יותר כדי לשפר את פריון העבודה. {{הערה|שם=wto}}

יש סיבות רבות מדוע נהגים נוסעים במהירות גבוה ממה שמותר בחוק. סיבה אחת היא עודף בטחון עצמי. סקרים במספר מדינות בעולם מצאו כי 90% מהנהגים חושבים הם טובים יותר מהנהג הממוצע, והם מהווים סיכון נמוך לסביבתם. סיבה חשובה נוספת היא לחץ מצד הנהלה ומנהלי ציים המופעל על נהגי משאיות, שליחויות, מוניות וכו' לנסוע מהר יותר כדי לשפר את פריון העבודה. {{הערה|שם=wto}}