שינויים

הגוצנטריות (הצגת מקור)

גרסה מ־00:20, 24 בדצמבר 2019

הוסרו 11 בתים , 00:20, 24 בדצמבר 2019

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1:

'''הגוצנטריות''' או '''הגה-צנטריות''' הוא ראיית המציאות מנקודת המבט של נהגי [[מכונית]], ללא התחשבות בנקודת המבט של משתמשי דרך אחרים או בשיקולים אחרים. דבר זה בא לידי ביטוי במגוון נושאים כמו הגדרה עצמית, יחס לאנשים אחרים במרחב הציבורי, התייחסות לסוגיות עירוניות, ונכונות להדחיק או להצדיק [[השפעות חיצוניות של מכוניות|השפעות שונות שיש למכוניות]] על הסביבה, החברה ו[[השפעות בריאותיות של מכוניות|הבריאות]].

−

הגוצנטריות היא חלק מ'''תרבות מכוניות''' שמקודמת על ידי [[חברות מכוניות]] דרך [[חברות יחסי ציבור]], חברות פרסום, עיתונים וגופי תקשורת, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ואירועי ספורט - שכן תרבות זו משרתת אינטרסים של חברות אלה. זה חלק מ[[תרבות הצריכה]] שמכוונת היבטים כמו זהות אישית, הצלחה בחיים והסתכלות על סוגיות חברתיות או פוליטיות באופן שנוח לחברות גדולות ול[[תאגידים רב-לאומיים]]. זו דוגמה לתהליך שבו אינטרס של חברות לגבי מוצר מסויים, גורם לשינוי בתרבות ובחשיבה של אנשים, שבתורה משנה את העדפות הצרכנים בשוק ([[העדפות אנדוגניות]]), את האפשרויות שיש לאותם צרכנים , המציאות הפוליטית (חוקים, תקנות, תשתיות) ואת [[נורמה חברתית|הנורמות החברתיות]].

+

הגוצנטריות היא חלק מ'''תרבות מכוניות''' שמקודמת על ידי [[חברות מכוניות]] דרך [[חברות יחסי ציבור]], חברות פרסום, עיתונים וגופי תקשורת, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ואירועי ספורט - שכן תרבות זו משרתת אינטרסים של חברות אלה. זה חלק מ[[תרבות הצריכה]] שמכוונת היבטים כמו זהות אישית, הצלחה בחיים והסתכלות על סוגיות חברתיות או פוליטיות באופן שנוח לחברות גדולות ול[[תאגידים רב-לאומיים]]. זו דוגמה לתהליך שבו אינטרס של חברות לגבי מוצר מסויים, גורם לשינוי בתרבות ובחשיבה של אנשים, שבתורה משנה את העדפות הצרכנים בשוק ([[העדפות אנדוגניות]]), את האפשרויות שיש לאותם צרכנים, המציאות הפוליטית (חוקים, תקנות, תשתיות) ואת [[נורמה חברתית|הנורמות החברתיות]].

−

הגה-צנטריות היא הלחם מילים (הגה+צנטריות) המזכיר "אגוצנטריות"- ראיית העולם מנקודת מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנקודות המבט של אנשים אחרים.

+

הגה-צנטריות היא הלחם מילים (הגה+צנטריות) המזכיר "אגוצנטריות"- ראיית העולם מנקודת מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנקודות המבט של אנשים אחרים.

==הגוצנטריות בעיתונות ובתקשורת==

−

הגוצנטריות היא דבר נפוץ בעיתונות מסחרית ובתקשורת. לדוגמה פתיחה של כביש חדש תוצג כ"בשורה לנהגים" . כותרת כזו מתעלמת מכך שכביש כזה בתוך העיר עלול [[בטיחות הולכי רגל|לסכן הולכי רגל]] או [[הליכתיות|להגביל הולכי רגל]] למעשה פגיעה כזו עלולה להגביר את הביקוש לשימוש במכוניות. בסלילת כביש חדש מחוץ לעיר מתלמים מכך שהדבר תורם ל[[קיטוע שטחי מחייה]] (ולכן תורם ל[[הכחדה המונית בימינו|הכחדה בעלי חיים]]) ולחזק מגמה של [[פרבור]] (ולכן הגדלת פקקי תנועה). הרחבת כבישים תוצג כדבר חיובי גם אם פרוש הדבר חלק ממנגנון של [[ביקוש מושרה]] שלא פותר פקקים או כאשר הדבר בא על חשבון נוחות ההליכה. מגבלות על חניה על מדרכות מוצגת דרך עיני הנהגים (שמקבלים עונש) ולא דרך עיני הולכי הרגל (שהמדרכה שלהם הופכת להיות פנויה). הוזלה בדלק תוצג תמיד כדבר חיובי תוך התעלמות מכך שהוזלה כזו יכולה להגדיל את הנסועה במכוניות ולכן גם להגדיל היבטים כמו [[פקק תנועה|פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר]] או ביקוש לחניות.

+

הגוצנטריות היא דבר נפוץ בעיתונות מסחרית ובתקשורת. לדוגמה פתיחה של כביש חדש תוצג כ"בשורה לנהגים". כותרת כזו מתעלמת מכך שכביש כזה בתוך העיר עלול [[בטיחות הולכי רגל|לסכן הולכי רגל]] או [[הליכתיות|להגביל הולכי רגל]] למעשה פגיעה כזו עלולה להגביר את הביקוש לשימוש במכוניות. בסלילת כביש חדש מחוץ לעיר מתלמים מכך שהדבר תורם ל[[קיטוע שטחי מחייה]] (ולכן תורם ל[[הכחדה המונית בימינו|הכחדה בעלי חיים]]) ולחזק מגמה של [[פרבור]] (ולכן הגדלת פקקי תנועה). הרחבת כבישים תוצג כדבר חיובי גם אם פרוש הדבר חלק ממנגנון של [[ביקוש מושרה]] שלא פותר פקקים או כאשר הדבר בא על חשבון נוחות ההליכה. מגבלות על חניה על מדרכות מוצגת דרך עיני הנהגים (שמקבלים עונש) ולא דרך עיני הולכי הרגל (שהמדרכה שלהם הופכת להיות פנויה). הוזלה בדלק תוצג תמיד כדבר חיובי תוך התעלמות מכך שהוזלה כזו יכולה להגדיל את הנסועה במכוניות ולכן גם להגדיל היבטים כמו [[פקק תנועה|פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום אוויר]] או ביקוש לחניות.

בשנים האחרונות הופיע בישראל הביטוי "[[מצוקת חניה]]" (זו גם השלמה נפוצה של גוגל למילה "מצוקת"). המונח המקורי של מצוקה הוא "הרגשת מתח וחוסר אונים; מועקה" פרושים אחרים למילה מצוקה הם "מצב חירום". הביטוי הזה מסתיר את הנקודה שקשה להגדיל את מצאי החניה בערים צפופות וכי מחסור זה נובע למרות מלאי עצום של חניות שהוכשרו ברחובות רבים במרחב הציבורי - וניתנים לתושבי העיר בחינם. למעשה מומחים בתחום ה[[חנייה]] (כמו דונלאד שופ) ממליצים על ייקור החניה ועל צמצומה כדי לעודד אנשים להגיע באמצעים אחרים או לשלם על חניה פרטית, בלי לבזבז זמן בחיפוש אחר חניה. בד בבד אין ביטוי דומה כמו "מצוקת נוסעי התחבורה הציבורית" (בגלל קווי אוטובוס שמאחרים או תחנות אוטובוס בלי [[צל במרחב הציבורי|צל]]) או "מצוקת הולכי הרגל" (בגלל המתנה ברמזורים או רוכבי אופניים על המדרכות) או "מצוקת רוכבי האופניים" (בגלל העדר [[תשתיות אופניים]]).

דוגמה לכותרות ודיווחים הגוצנטריות:

−

* "מהיום: חנייה על מדרכות תל אביב - בלי קנסות ... בשורה טובה לנהגים: מהיום ועד להודעה חדשה לא יירשמו דו"חות חנייה בגין חנייה על המדרכות בתל אביב." (ynet 1991) - אין שום התייחסות לכך שמדובר בבשורה פחות טובה להולכי הרגל. {{הערה|יוסי ~~יהושעו~~, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1268428,00.html מהיום: חנייה על מדרכות תל אביב - בלי קנסות], ynet, 02.11.01}}

+

* "מהיום: חנייה על מדרכות תל אביב - בלי קנסות ... בשורה טובה לנהגים: מהיום ועד להודעה חדשה לא יירשמו דו"חות חנייה בגין חנייה על המדרכות בתל אביב." (ynet 1991) - אין שום התייחסות לכך שמדובר בבשורה פחות טובה להולכי הרגל. {{הערה|יוסי יהושוע, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-1268428,00.html מהיום: חנייה על מדרכות תל אביב - בלי קנסות], ynet, 02.11.01}}

* "מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל" (גלובס, אוגוסט 2019)- כתיאור של הפסקת העלמת עין של העיירה מנהגים שנהגו להחנות את המכוניות על המדרכות או באדום לבן בניגוד לחוק. הכתבה מראיינת רק נהגים שמוחים על ביטול החניה ולא מראיית כלל הולכי רגל. {{הערה|1= [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001296081 מצוקת החניה בת"א מחריפה: "הסידור הסודי בלילה" מבוטל], גלובס 2019}}

−

* "היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה" - (דה מרקר, מאי 2019) - הדגש בכותרת הוא על השפעת השביתה על הנהגים, אף שמי שנפגע משביתה כזו הם קודם כל נוסעי הרכבת. {{הערה|[https://www.themarker.com/dynamo/cars/.premium-1.7002747 היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה], דה מרקר, מאי 2019}} דיווח דומה קיים גם ב-ynet בשנת 2018 - "היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון". {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5274951,00.html היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון], ynet, 30.05.18}}

+

* "היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה" - (דה מרקר, מאי 2019) - הדגש בכותרת הוא על השפעת השביתה על הנהגים, אף שמי שנפגע משביתה כזו הם קודם כל נוסעי הרכבת. {{הערה|[https://www.themarker.com/dynamo/cars/.premium-1.7002747 היכונו לפקקים: נהגי הקטרים צפויים להשבית היום את הרכבת — בגלל חצי שעת עבודה], דה מרקר, מאי 2019}} דיווח דומה קיים גם ב-ynet בשנת 2018 - "היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון". {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5274951,00.html היכונו לפקקים: בשבוע הבא ייסגרו תחנות רכבת בשרון], ynet, 30.05.18}}

* "בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר" - אלו בשורות טובות לנהגים, פחות טובות מבחינת [[זיהום אוויר מתחבורה]]. (ynet, מאי 2019) {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5517845,00.html בשורה לנהגים: מחיר הבנזין יוזל במוצ"ש ב-14 אגורות לליטר], מאי 2019}}

−

כאשר מקישים בגוגל "America's love affair with" תוכנת השלמה של גוגל משלימה את המשפט ל"עם מכוניות" (או "עם רובים"). לפי הספר [[נלחמים בתנועה]] של היסטוריון פיטר נורטון, דבר זה אינו מקרי, אלא תוצר של מדיניות ו[[תעמולה]] מצד [[חברות מכוניות]]. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=IdYcx3n4Xq8 CNU 20 - Why Did We Stop Walking & How Do We Start Again?],הרצאה על הספר [[נלחמים בתנועה]] מאת פיטר נורטון, Congress for the New Urbanism, May 30, 2012}}

+

כאשר מקישים בגוגל "America's love affair with" תוכנת השלמה של גוגל משלימה את המשפט ל"עם מכוניות" (או "עם רובים"). לפי הספר [[נלחמים בתנועה]] של היסטוריון פיטר נורטון, דבר זה אינו מקרי, אלא תוצר של מדיניות ו[[תעמולה]] מצד [[חברות מכוניות]]. {{הערה|1=[https://www.youtube.com/watch?v=IdYcx3n4Xq8 CNU 20 - Why Did We Stop Walking & How Do We Start Again?],הרצאה על הספר [[נלחמים בתנועה]] מאת פיטר נורטון, Congress for the New Urbanism, May 30, 2012}}

==הסטת האשמה בתאונות דרכים אל הולכי הרגל==

−

דוגמה בולטת ~~להגוצנרטיות~~ היא הסטת האשמה לתאונות דרכים אל הולכי הרגל בצורה מפורשת או משתמעת, וכן הזנחת בטיחות הולכי הרגל על ידי המשך "עסקים כרגיל" ו[[תכנון מוטה מכוניות]].

+

דוגמה בולטת להגוצנטריות היא הסטת האשמה לתאונות דרכים אל הולכי הרגל בצורה מפורשת או משתמעת, וכן הזנחת בטיחות הולכי הרגל על ידי המשך "עסקים כרגיל" ו[[תכנון מוטה מכוניות]].

−

מבחינה היסטורית, הדגשת נקודת המבט של נהגים בתקשורת, קיימת החל מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר החל שימוש נפוץ במכוניות בארצות הברית, והתחזקה ההשפעה של חברות המכוניות על אמצעי התקשורת. בספר "[[Fighting Traffic]]" מתאר ההיסטוריון פיטר נורטון את הקונפליקט הראשון בו ~~היתה~~ מעורבת תעשיית המכוניות – העליה התלולה [[הולכי רגל|בפגיעה בהולכי רגל]] ובמיוחד בילדים, ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית.

+

מבחינה היסטורית, הדגשת נקודת המבט של נהגים בתקשורת, קיימת החל מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר החל שימוש נפוץ במכוניות בארצות הברית, והתחזקה ההשפעה של חברות המכוניות על אמצעי התקשורת. בספר "[[Fighting Traffic]]" מתאר ההיסטוריון פיטר נורטון את הקונפליקט הראשון בו הייתה מעורבת תעשיית המכוניות – העליה התלולה [[הולכי רגל|בפגיעה בהולכי רגל]] ובמיוחד בילדים, ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית.

[[קובץ:Sacrifices to the Modern Moloch.jpg|ממוזער|200px|"קורבן למולך המודרני" – קריקטורה של העלאת קורבנות אדם למכוניות, ניו יורק טיימס, 1922]]

עם התרחבות השימוש במכוניות, מספר הרוגים ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית עלה בצורה דרמטית. מספר הרוגים בתאונות הכפיל את עצמו בכל כמה שנים - כ-500 הרוגים בשנת 1907, 1,000 הרוגים בשנת 1909, 9,000 הרוגים בשנת 1917, וכמעט 16 אלף הרוגים בשנת 1923.[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1082] כשלושה רבעים מתוך ההרוגים היו הולכי רגל, שרבים מתוכם לא נהגו בכלל. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1110] בנתונים של עיריית פילדלפיה משנת 1928, ניתן לראות כי רבים מתוך ההרוגים היו ילדים בגיל 4-8. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1121 ]

−

בתקופה זו החלה מחאה ציבורית. בתחילה העיתונות יצאה נגד נהגי המכוניות והנהיגה המהירה בעיר - קריקטורות משנות ה-20 של המאה ה-20 מתארות את המכוניות כמלאכי מוות ש"קוצרים" ילדים, או ~~תאור~~ של הגשת ילדים כקורבן למכוניות - בדומה לקורבנות המועלים לעל הקדום מולך. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1148] לזכר הילדים שנהרגו ברחוב הוקמו אנדרטאות - לדוגמה בעיר בולטימור ובסנט לואיס. ילדים שנהרגו ברחוב נתפסו כבעיה פרטית אלא כ[[בעיה ציבורית]], בצורה דומה לדרך שבה אנחנו חושבים על משפחות שאיבדו חיילים במלחמה. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1269] כתוצאה מכך נוצרה זעקה ציבורית גדולה, כולל הפגנות, הקמת אנדרטות לילדים שנספו ומאמרים שדרשו להגביל את מהירות המכוניות בעיר. חברות המכוניות פחדו מהגבלה כזו ונקטו שורה של צעדים ובראשו כולל הסטת האשמה בתאונות להולכי רגל לא זהירים.

+

בתקופה זו החלה מחאה ציבורית. בתחילה העיתונות יצאה נגד נהגי המכוניות והנהיגה המהירה בעיר - קריקטורות משנות ה-20 של המאה ה-20 מתארות את המכוניות כמלאכי מוות ש"קוצרים" ילדים, או תיאור של הגשת ילדים כקורבן למכוניות - בדומה לקורבנות המועלים לעל הקדום מולך. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1148] לזכר הילדים שנהרגו ברחוב הוקמו אנדרטאות - לדוגמה בעיר בולטימור ובסנט לואיס. ילדים שנהרגו ברחוב נתפסו כבעיה פרטית אלא כ[[בעיה ציבורית]], בצורה דומה לדרך שבה אנחנו חושבים על משפחות שאיבדו חיילים במלחמה. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1269] כתוצאה מכך נוצרה זעקה ציבורית גדולה, כולל הפגנות, הקמת אנדרטות לילדים שנספו ומאמרים שדרשו להגביל את מהירות המכוניות בעיר. חברות המכוניות פחדו מהגבלה כזו ונקטו שורה של צעדים ובראשו כולל הסטת האשמה בתאונות להולכי רגל לא זהירים.

e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע להשתמש ב[[פסיכולוגיה שיווקית|פסיכולוגיה]]. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "Jaywalk" (חציית הכביש בכל מקום) יותר טוב להגחיך את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה, כאנשים מגוחכים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". {{כ}}[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922] עד 1924 נכנסה מילה חדשה למילון - Jaywalker - "אדם שחוצה את הרחוב בלי לשים לב לחוקי תנועה עבור הולכי רגל". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1946] עד היום בארצות הברית אסור להולכי רגל לחצות את הרחוב שלא במעבר חצייה. זאת לעומת מדינות רבות באירופה שבהן מותר להולכי רגל לחצות את כביש עירוני לא רק במעבר חציה.

שורה 32: שורה 32:

בנוסף להסברה, חברות המכוניות קידמו חוקים להגבלת הולכי רגל בעיר וקידום תכנון עירוני שנועד לבצע הפרדה בין הולכי רגל לבין מכוניות - תחילתו של [[תכנון מוטה מכוניות]]. תכנון זה, במיוחד עם התפתחות של [[פרבור]] בתום מלחמת העולם השנייה, גרם בסופו של דבר גם לכך שהליכה בעיר הפכה פחות ופחות נוחה והגבירה את השימוש במכוניות. דוגמה לכך היא כבישים מהירים או רחבים בין שכונות שמאלצים הולכי רגל לבצע עיקופים גודלים מאד - כך שהליכה שהיא בקו אווירי של כמה מאות מטרים הופכת למסלול הליכה של כמה קילומטרים. כמאה שנים לאחר מכן [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] ברוב ערי ארצות הברית, מצביעים על ירידה תלולה והדרגתית בהולכי הרגל, כך שברוב הערים שנבנו בעידן המכונית, אחוז ההליכה ברגל לעבודה הוא נמוך מ-3% - נמוך בהרבה לעומת העבר ולעומת ערים באירופה ובמזרח אסיה.

−

הגבלת הולכי הרגל, על ידי אפשרות חוקית לעבור רק במעברי חציה, הכנסת רמזורים ועוד, לא הובילה לכך שארצות הברית מובילה בתחום בטיחות הולכי הרגל. בשנת 2018 נהרגו ב[[ארצות הברית]] 6,227 הולכי רגל {{הערה|Phil Lebeau, [https://www.cnbc.com/2019/02/28/pedestrian-deaths-hit-a-28-year-high-and-big-vehicles-and-smartphones-are-to-blame.html Pedestrian deaths hit 28-year high, and big vehicles and smartphones are to blame], CNBC, FEB 28 2019}} באותה שנה גרו בארה"ב 327 מיליון תושבים, כך ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים עמד באותה שנה על 19 הולכי רגל למיליון תושבים. בעוד שמספר הולכי הרגל בארה"ב הוא נמוך ובמגמת ירידה, שיעור וכמות ההרוגים בקרב הולכי רגל שם נמצא בעליה לפחות משנת 2008. [https://www.fastcompany.com/90294569/the-number-of-pedestrians-killed-by-cars-keeps-going-up] לשם השוואה- בשנת 2016 [[בטיחות הולכי רגל בישראל|נהרגו בישראל 103 הולכי רגל]] בתאונות דרכים. עם גודל אוכלוסיה שעמד על 8.7 מיליון, שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. שיעור ההרוגים הולכי הרגל נמוך במדינות אירופה. בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשווייץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בהולנד נמוך פי 4 בהשוואה לישראל ונמוך פי 6 בהשוואה לארצות הברית.

+

הגבלת הולכי הרגל, על ידי אפשרות חוקית לעבור רק במעברי חציה, הכנסת רמזורים ועוד, לא הובילה לכך שארצות הברית מובילה בתחום בטיחות הולכי הרגל. בשנת 2018 נהרגו ב[[ארצות הברית]] 6,227 הולכי רגל {{הערה|Phil Lebeau, [https://www.cnbc.com/2019/02/28/pedestrian-deaths-hit-a-28-year-high-and-big-vehicles-and-smartphones-are-to-blame.html Pedestrian deaths hit 28-year high, and big vehicles and smartphones are to blame], CNBC, FEB 28 2019}} באותה שנה גרו בארה"ב 327 מיליון תושבים, כך ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים עמד באותה שנה על 19 הולכי רגל למיליון תושבים. בעוד שמספר הולכי הרגל בארה"ב הוא נמוך ובמגמת ירידה, שיעור וכמות ההרוגים בקרב הולכי רגל שם נמצא בעליה לפחות משנת 2008. [https://www.fastcompany.com/90294569/the-number-of-pedestrians-killed-by-cars-keeps-going-up] לשם השוואה- בשנת 2016 [[בטיחות הולכי רגל בישראל|נהרגו בישראל 103 הולכי רגל]] בתאונות דרכים. עם גודל אוכלוסיה שעמד על 8.7 מיליון, שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. שיעור ההרוגים הולכי הרגל נמוך במדינות אירופה. בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשווייץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בהולנד נמוך פי 4 בהשוואה לישראל ונמוך פי 6 בהשוואה לארצות הברית.

עד היום אנשים רבים, בעיקר נהגים, מאשימים את הולכי הרגל בתאונות דרכים. מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים, בחן את האחריות לתאונות של [[בטיחות הולכי רגל בישראל|פגיעות בהולכי רגל בישראל]] בתאונות חמורות שבהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל בשנת 2015. לפי המחקר ב-67% מהתאונות החמורות נהגים עברו על החוק. העבירה השכיחה ביותר היא אי ציות של נהגים לחובת מתן זכות קדימה. עבירה זו מהווה 60% מעבירות הנהגים. ב-30% מהתאונות החמורות היו עבירות של הולכי הרגל. העבירה השכיחה ביותר בשיעור של 33% הייתה התפרצות הולך רגל לכביש. ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה. {{הערה|

ד"ר אסף שרון, [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf היפגעות הולכי רגל בישראל, רקע מדעי והמלצות על דרכי פעולה, כחלק מגיבוש תכנית העבודה לשנת 2017, תקציר מנהלים], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יוני 2017}}

−

הבטיחות ב[[הולנד]] בשוודיה ובמדינות אירופאיות נוספות מבוססת על [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] ועל גישות כמו "[[החזק שומר על החלש]]. לפי גישת חזון אפס , עיקר האחריות על היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך גם מניעת נסיעות מיותרות במכונית בעיר על ידי צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תשתיות אופניים]]. במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה היפגעות קטלנית של הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}

+

הבטיחות ב[[הולנד]] בשוודיה ובמדינות אירופאיות נוספות מבוססת על [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] ועל גישות כמו "[[החזק שומר על החלש]]. לפי גישת חזון אפס, עיקר האחריות על היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך גם מניעת נסיעות מיותרות במכונית בעיר על ידי צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תשתיות אופניים]]. במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה היפגעות קטלנית של הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}

==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==

שורה 53: שורה 53:

==הגוצנטריות בקרב רופאים ואנשי בריאות ציבור==

−

בספר [[עיר הליכתית (ספר)|עיר הליכתית]] מתאר המתכנן העירוני ג'ף ספק את סיפורו של אפימיולוג שהבין את התרומה הנסתרת של מכוניות לפגיעה נרחבת בבריאות. הטענה היא כי "התכנון העירוני שלנו הורג אותנו". האפידמיולוג נוסע ~~במכוניותו~~ ורואה הולכת רגל מבוגרת שהולכת על הכביש בחום השמש, במקום זה אין בכלל מדרכה. זהו "רגע ההתפכחות"ש של הרופא. הוא אומר כי אם הולכת הרגל ~~היתה~~ נהרגת מפגיעת משאית היו כותבים שזה בגלל דריסה ואולי בגלל אשמת הולכת הרגל, אם היא היתה מתה כתוצאה מהליכה בתנאי חום היו כותבים שסיבת המוות היא שבץ וכו'. המערכת הרפואית לא רואה ולא סופרת לעיתים קרובות [[השפעות בריאותיות של מכוניות|פגיעה בבריאות בגלל תכנון מוטה מכוניות]], כך לדוגמה בישראל אין מעקב אחר [[אורח חיים יושבני]] והשלכותיו ואין קישור בין דבר זה לבין פגיעה גוברת ב[[הליכה ברגל]] או [[רכיבה באופניים]] והמרת פעולות אלה לנסיעה במכוניות או באמצעי ממנוע אחר. רופאים ואיגודים רפואיים כמעט ואינם עוסקים בתחום של תכנון עירוני.

+

בספר [[עיר הליכתית (ספר)|עיר הליכתית]] מתאר המתכנן העירוני ג'ף ספק את סיפורו של אפימיולוג שהבין את התרומה הנסתרת של מכוניות לפגיעה נרחבת בבריאות. הטענה היא כי "התכנון העירוני שלנו הורג אותנו". האפידמיולוג נוסע במכוניתו ורואה הולכת רגל מבוגרת שהולכת על הכביש בחום השמש, במקום זה אין בכלל מדרכה. זהו "רגע ההתפכחות"ש של הרופא. הוא אומר כי אם הולכת הרגל הייתה נהרגת מפגיעת משאית היו כותבים שזה בגלל דריסה ואולי בגלל אשמת הולכת הרגל, אם היא היתה מתה כתוצאה מהליכה בתנאי חום היו כותבים שסיבת המוות היא שבץ וכו'. המערכת הרפואית לא רואה ולא סופרת לעיתים קרובות [[השפעות בריאותיות של מכוניות|פגיעה בבריאות בגלל תכנון מוטה מכוניות]], כך לדוגמה בישראל אין מעקב אחר [[אורח חיים יושבני]] והשלכותיו ואין קישור בין דבר זה לבין פגיעה גוברת ב[[הליכה ברגל]] או [[רכיבה באופניים]] והמרת פעולות אלה לנסיעה במכוניות או באמצעי ממנוע אחר. רופאים ואיגודים רפואיים כמעט ואינם עוסקים בתחום של תכנון עירוני.

שורה 63: שורה 63:

היבטים אלה באים לידי ביטוי בצעדים של [[תכנון מוטה מכוניות]] (בערים קיימות) וב[[פרבור]] צמוד קרקע (בעיקר במקומות עם צפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית). דוגמאות לדבר זה הן ניסיונות להגדיל את היצע החניה בכל מחיר במרחב העירוני (להתיר לדוגמה חניה על מדרכות, חפירת חניונים תת קרקעיים ועוד), הרחבת כבישים על חשבון מדרכות, גינות וכו', התנגדות להגבלת מהירות, התנגדות לסלילת שבילי אופניים או נתיבי תחבורה ציבורית. לרוב צעדים אלה גורמים ל[[ביקוש מושרה]] למכוניות, להגברת תלות במכוניות ולהגברת בעיות של פקקים וחניות, אבל מקבלי החלטות, עיתונאים וחלקים גדולים בציבור עשויים לא להיות מודעים לנושא זה.

−

מנגנון זה מתרחש הן בגלל חינוך והרגלים אישיים (מקבל ההחלטות רואה עצמו כנהג), הן בגלל חינוך מקצועי (בתחומים כמו הנדסת תחבורה) לפיו יש זהות בין תחבורה לבין תנועת מכוניות. סיבה נוספת היא פוליטית - חשש ששינוי התכנון העירוני יוביל לזעם ציבורי מצד הנהגים – תוך התעלמות מצרכים של ציבורים שהם לא נהגים או מכך שעם השינוי הוא מוצלח חלק מהנהגים יכולים לעבור לאמצעי תחבורה אחרים כך ששינוי זה יהיה לטובתם ולא לרעתם.

+

מנגנון זה מתרחש הן בגלל חינוך והרגלים אישיים (מקבל ההחלטות רואה עצמו כנהג), הן בגלל חינוך מקצועי (בתחומים כמו הנדסת תחבורה) לפיו יש זהות בין תחבורה לבין תנועת מכוניות. סיבה נוספת היא פוליטית - חשש ששינוי התכנון העירוני יוביל לזעם ציבורי מצד הנהגים – תוך התעלמות מצרכים של ציבורים שהם לא נהגים או מכך שעם השינוי הוא מוצלח חלק מהנהגים יכולים לעבור לאמצעי תחבורה אחרים כך ששינוי זה יהיה לטובתם ולא לרעתם.

==ביקורת והתנגדות==

שורה 70: שורה 70:

בשנות ה-50 הייתה התחזקות של תרבות המכוניות הן באירופה והן בארצות הברית. בארצות הברית החלה עליה תלולה בבניית [[פרבור|פרברים צמודי קרקע]], ויציאה של המשפחות הצעירות מתוך הערים. משפחות שחיו בפרברים היו צריכות לפחות מכונית אחת ובדרך כלל שתי מכוניות, בגלל הקושי לקיים תחבורה ציבורית בעיר לא צפופה ובגלל שחנויות ומקומות עבודה לא נמצאים במרחק הליכה (גם בגלל [[הפרדת שימושי קרקע]]). באירופה החל גל דומה של פרבור ועליה ניכרת במכירות מכוניות אם כי רוב ערי אירופה עדיין היו בנויות סביב תחנות רכבת ובצורה צפופה שהקלה על הליכה.

−

הקונפליקט עם מכוניות היה משמעותי יותר במדינות שבהן ~~היתה~~ מסורת ארוכה של [[תחבורת אופניים]] ובערים צפופות. בשנות ה-60 וה-70 החלו מחאות נגד מכוניות בהולנד. תנועת [[פרובו (תנועה)|פרובו]] דרשה יותר תחבורת אופניים. דבר זה הפך בשנות ה-70 למחאה עממית, בשם "[[עצרו את רצח הילדים]]" עקב הגידול המתמיד בילדים שנהרגו בתאונות דרכים כהולכי רגל וכרוכבי אופניים. בנוסף לכך בערים הצפופות של הולנד היה קשה לייצר מספיק מקומות חניה והיו כבר בעיות גדולות של פקקי תנועה. בנוסף לכך משבר הנפט של שנות ה-70 ערער את כלכלת המכוניות והעלאה שאלות האם היא רצויה. דבר זה גרם לשינוי מדיניות בהולנד במדיניות כמו "החזק שומר על החלש" בתכנון עירוני ובקידום תשתיות אופניים.

+

הקונפליקט עם מכוניות היה משמעותי יותר במדינות שבהן הייתה מסורת ארוכה של [[תחבורת אופניים]] ובערים צפופות. בשנות ה-60 וה-70 החלו מחאות נגד מכוניות בהולנד. תנועת [[פרובו (תנועה)|פרובו]] דרשה יותר תחבורת אופניים. דבר זה הפך בשנות ה-70 למחאה עממית, בשם "[[עצרו את רצח הילדים]]" עקב הגידול המתמיד בילדים שנהרגו בתאונות דרכים כהולכי רגל וכרוכבי אופניים. בנוסף לכך בערים הצפופות של הולנד היה קשה לייצר מספיק מקומות חניה והיו כבר בעיות גדולות של פקקי תנועה. בנוסף לכך משבר הנפט של שנות ה-70 ערער את כלכלת המכוניות והעלאה שאלות האם היא רצויה. דבר זה גרם לשינוי מדיניות בהולנד במדיניות כמו "החזק שומר על החלש" בתכנון עירוני ובקידום תשתיות אופניים.

באותה תקופה החלה תנועה של [[עירוניות מתחדשת]] שביקרה את השפעות ה[[פרבור]] בעקבות כתביה של [[ג'יין ג'ייקובס]], ובמיוחד ספרה [[מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות]]. תומכי העירוניות הנגידו בין העיר לבין הפרברים והצביעו על בעיות שונות שהפרברים החריפו כמו [[זיהום אוויר]], [[פקקי תנועה]], [[ניכור]], [[בדידות]] ו[[תלות ברכב פרטי]]. הם קראו לתכנון שיתחשב יותר בצרכים של הולכי הרגל וקידמו רעיונות כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. כמו כן החלו מחקרים על [[השפעות חיצוניות של מכוניות]] כמו עלויות של פקקים, של חניה, זיהום, תאונות עוד.

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות

שינויים

הגוצנטריות (הצגת מקור)

גרסה מ־00:20, 24 בדצמבר 2019

תפריט ניווט

חיפוש