47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 19:
שורה 19: + + שורה 28:
שורה 30: − + − + + + − לפי גישת [[חזון אפס]] לבטיחות בדרכים, עיקר האחריות על היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה היפגעות קטלנית של הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}+
←הסטת האשמה בתאונות דרכים אל הולכי הרגל
==הסטת האשמה בתאונות דרכים אל הולכי הרגל==
==הסטת האשמה בתאונות דרכים אל הולכי הרגל==
דוגמה בולטת להגוצנרטיות היא הסטת האשמה לתאונות דרכים אל הולכי הרגל בצורה מפורשת או משתמעת, וכן הזנחת בטיחות הולכי הרגל על ידי המשך "עסקים כרגיל" ו[[תכנון מוטה מכוניות]].
מבחינה היסטורית, הדגשת נקודת המבט של נהגים בתקשורת, קיימת החל מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר החל שימוש נפוץ במכוניות בארצות הברית, והתחזקה ההשפעה של חברות המכוניות על אמצעי התקשורת. בספר "[[Fighting Traffic]]" מתאר ההיסטוריון פיטר נורטון את הקונפליקט הראשון בו היתה מעורבת תעשיית המכוניות – העליה התלולה [[הולכי רגל|בפגיעה בהולכי רגל]] ובמיוחד בילדים, ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית.
מבחינה היסטורית, הדגשת נקודת המבט של נהגים בתקשורת, קיימת החל מאמצע שנות ה-20 של המאה ה-20, כאשר החל שימוש נפוץ במכוניות בארצות הברית, והתחזקה ההשפעה של חברות המכוניות על אמצעי התקשורת. בספר "[[Fighting Traffic]]" מתאר ההיסטוריון פיטר נורטון את הקונפליקט הראשון בו היתה מעורבת תעשיית המכוניות – העליה התלולה [[הולכי רגל|בפגיעה בהולכי רגל]] ובמיוחד בילדים, ב[[תאונות דרכים]] בארצות הברית.
e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע להשתמש ב[[פסיכולוגיה שיווקית|פסיכולוגיה]]. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "Jaywalk" (חציית הכביש בכל מקום) יותר טוב להגחיך את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה, כאנשים מגוחכים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". {{כ}}[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922] עד 1924 נכנסה מילה חדשה למילון - Jaywalker - "אדם שחוצה את הרחוב בלי לשים לב לחוקי תנועה עבור הולכי רגל". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1946] עד היום בארצות הברית אסור להולכי רגל לחצות את הרחוב שלא במעבר חצייה. זאת לעומת מדינות רבות באירופה שבהן מותר להולכי רגל לחצות את כביש עירוני לא רק במעבר חציה.
e.b. Lefferts שהיה חבר של מועדון המכוניות של דרום קליפורניה הציע להשתמש ב[[פסיכולוגיה שיווקית|פסיכולוגיה]]. הטענה שלו הייתה שבמקום להסביר לאנשים שאסור לבצע "Jaywalk" (חציית הכביש בכל מקום) יותר טוב להגחיך את הולכי הרגל שחוצים בצורה כזו. אם אחרים יצחקו עליהם הם לא יעשו את זה יותר. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1858] בעקבות הצעה זו החל קמפיין של קריקטורות שהציגו את הולכי הרגל שחצו לא במעבר חציה, כאנשים מגוחכים ונלעגים. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1879] כמו כן השתמשו בליצנים, גברים שהיו לבושים בבגדי נשים, או בגדים מוזרים שהיו "jaywalker" - דבר יצר אצל הקהל הרגשה שהוא לא רוצה להיות "Jaywalk" בעצמו. [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1904] בהמשך לוס אנג'לס הוציאה חוק שאוסר על "Jaywalk". {{כ}}[https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1922] עד 1924 נכנסה מילה חדשה למילון - Jaywalker - "אדם שחוצה את הרחוב בלי לשים לב לחוקי תנועה עבור הולכי רגל". [https://youtu.be/IdYcx3n4Xq8?t=1946] עד היום בארצות הברית אסור להולכי רגל לחצות את הרחוב שלא במעבר חצייה. זאת לעומת מדינות רבות באירופה שבהן מותר להולכי רגל לחצות את כביש עירוני לא רק במעבר חציה.
בנוסף להסברה, חברות המכוניות קידמו חוקים להגבלת הולכי רגל בעיר וקידום תכנון עירוני שנועד לבצע הפרדה בין הולכי רגל לבין מכוניות - תחילתו של [[תכנון מוטה מכוניות]]. תכנון זה, במיוחד עם התפתחות של [[פרבור]] בתום מלחמת העולם השנייה, גרם בסופו של דבר גם לכך שהליכה בעיר הפכה פחות ופחות נוחה והגבירה את השימוש במכוניות. כמאה שנים לאחר מכן [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] ברוב ערי ארצות הברית, מצביעים על ירידה תלולה והדרגתית בהולכי הרגל, כך שברוב הערים שנבנו בעידן המכונית, אחוז ההליכה ברגל לעבודה הוא נמוך מ-3% - נמוך בהרבה לעומת העבר ולעומת ערים באירופה ובמזרח אסיה.
בנוסף להסברה, חברות המכוניות קידמו חוקים להגבלת הולכי רגל בעיר וקידום תכנון עירוני שנועד לבצע הפרדה בין הולכי רגל לבין מכוניות - תחילתו של [[תכנון מוטה מכוניות]]. תכנון זה, במיוחד עם התפתחות של [[פרבור]] בתום מלחמת העולם השנייה, גרם בסופו של דבר גם לכך שהליכה בעיר הפכה פחות ופחות נוחה והגבירה את השימוש במכוניות. דוגמה לכך היא כבישים מהירים או רחבים בין שכונות שמאלצים הולכי רגל לבצע עיקופים גודלים מאד - כך שהליכה שהיא בקו אווירי של כמה מאות מטרים הופכת למסלול הליכה של כמה קילומטרים. כמאה שנים לאחר מכן [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם|נתוני פיצול נסיעות]] ברוב ערי ארצות הברית, מצביעים על ירידה תלולה והדרגתית בהולכי הרגל, כך שברוב הערים שנבנו בעידן המכונית, אחוז ההליכה ברגל לעבודה הוא נמוך מ-3% - נמוך בהרבה לעומת העבר ולעומת ערים באירופה ובמזרח אסיה.
עד היום נהגים רבים מאשימים את הולכי הרגל בתאונות דרכים. מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים, בחן את האחריות לתאונות של [[בטיחות הולכי רגל בישראל|פגיעות בהולכי רגל בישראל]] בתאונות חמורות שבהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל בשנת 2015. לפי המחקר ב-67% מהתאונות החמורות נהגים עברו על החוק. העבירה השכיחה ביותר היא אי ציות של נהגים לחובת מתן זכות קדימה. עבירה זו מהווה 60% מעבירות הנהגים. ב-30% מהתאונות החמורות היו עבירות של הולכי הרגל. העבירה השכיחה ביותר בשיעור של 33% הייתה התפרצות הולך רגל לכביש. ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה. {{הערה|
הגבלת הולכי הרגל, על ידי אפשרות חוקית לעבור רק במעברי חציה, הכנסת רמזורים ועוד, לא הובילה לכך שארצות הברית מובילה בתחום בטיחות הולכי הרגל. בשנת 2018 נהרגו ב[[ארצות הברית]] 6,227 הולכי רגל {{הערה|Phil Lebeau, [https://www.cnbc.com/2019/02/28/pedestrian-deaths-hit-a-28-year-high-and-big-vehicles-and-smartphones-are-to-blame.html Pedestrian deaths hit 28-year high, and big vehicles and smartphones are to blame], CNBC, FEB 28 2019}} באותה שנה גרו בארה"ב 327 מיליון תושבים, כך ששיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים עמד באותה שנה על 19 הולכי רגל למיליון תושבים. בעוד שמספר הולכי הרגל בארה"ב הוא נמוך ובמגמת ירידה, שיעור וכמות ההרוגים בקרב הולכי רגל שם נמצא בעליה לפחות משנת 2008. [https://www.fastcompany.com/90294569/the-number-of-pedestrians-killed-by-cars-keeps-going-up] לשם השוואה- בשנת 2016 [[בטיחות הולכי רגל בישראל|נהרגו בישראל 103 הולכי רגל]] בתאונות דרכים. עם גודל אוכלוסיה שעמד על 8.7 מיליון, שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בישראל עומד על 12 הרוגים למיליון תושבים. שיעור ההרוגים הולכי הרגל נמוך במדינות אירופה. בבריטניה 7 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, בגרמניה, ובשווייץ יש 6 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים, ב[[שוודיה]] ו[[נורווגיה]] שיעור הרוגים של 4 הולכי רגל למיליון תושבים, וב[[הולנד]] 3 הרוגים הולכי רגל למיליון תושבים. {{הערה |[https://ec.europa.eu/transport/road_safety/sites/roadsafety/files/mapcare_pedest_2016.pdf Road Deaths per Million Inhabitants,Pedestrians, 2016], European Commission, Statistics – accidents data }} שיעור הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בהולנד נמוך פי 4 בהשוואה לישראל ונמוך פי 6 בהשוואה לארצות הברית.
עד היום אנשים רבים, בעיקר נהגים, מאשימים את הולכי הרגל בתאונות דרכים. מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים, בחן את האחריות לתאונות של [[בטיחות הולכי רגל בישראל|פגיעות בהולכי רגל בישראל]] בתאונות חמורות שבהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל בשנת 2015. לפי המחקר ב-67% מהתאונות החמורות נהגים עברו על החוק. העבירה השכיחה ביותר היא אי ציות של נהגים לחובת מתן זכות קדימה. עבירה זו מהווה 60% מעבירות הנהגים. ב-30% מהתאונות החמורות היו עבירות של הולכי הרגל. העבירה השכיחה ביותר בשיעור של 33% הייתה התפרצות הולך רגל לכביש. ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה. {{הערה|
ד"ר אסף שרון, [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf היפגעות הולכי רגל בישראל, רקע מדעי והמלצות על דרכי פעולה, כחלק מגיבוש תכנית העבודה לשנת 2017, תקציר מנהלים], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יוני 2017}}
ד"ר אסף שרון, [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf היפגעות הולכי רגל בישראל, רקע מדעי והמלצות על דרכי פעולה, כחלק מגיבוש תכנית העבודה לשנת 2017, תקציר מנהלים], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, יוני 2017}}
הבטיחות ב[[הולנד]] בשוודיה ובמדינות אירופאיות נוספות מבוססת על [[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]] ועל גישות כמו "[[החזק שומר על החלש]]. לפי גישת חזון אפס , עיקר האחריות על היפגעות הולכי רגל בתאונות דרכים הוא מדיניות ותכנון עירוני שבהן חיי אדם הם לא שיקול מוביל, ויש שיקולים אחרים כמו נוחות או מהירות של נהגים שהם חשובים יותר. תכנון של [[מעבר חצייה בטוח|מעבר חצייה בטוח]] או [[אזור מיתון תנועה]] מדגימים כיצד ניתן לשפר את בטיחות הולכי הרגל באופן משמעותי. כך גם מניעת נסיעות מיותרות במכונית בעיר על ידי צעדים כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תשתיות אופניים]]. במדינות שקידמו גישה זו, כמו הולנד או שוודיה היפגעות קטלנית של הולכי הרגל נמוכה במאות אחוזים לעומת מדינות כמו ישראל או ארצות הברית. {{הערה|ראו [[בטיחות הולכי רגל בישראל]]}}
==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==
==המכונית כסמל סטטוס, והשפעתה על התפיסה העצמית==