שינויים

דו"ח פערי הפקה  2019 - הוא דוח עלך אי ההתאמות בין יצור דלק מאובנים המתוכנן ע"י מדינות ובין רמות היצור המתאימות להתחממות מוגבלת ל- 1.5°C או 2°C

דו"ח פערי הפקה  2019 - הוא דוח על אי ההתאמות בין יצור דלק מאובנים המתוכנן ע"י מדינות ובין רמות היצור המתאימות להתחממות מוגבלת ל- 1.5°C או 2°C

מסמך זה הוא תרגום של תקציר מנהלים של הדו"ח. את הדו"ח המלא באנגלית ניתן למצוא [http://productiongap.org/ באתר המוקדש לנושא]. הוא נכתב ע"י מומחי האו"ם וחמישה גופי מחקר נוספים.

מסמך זה הוא תרגום של תקציר מנהלים של הדו"ח. את הדו"ח המלא באנגלית ניתן למצוא [http://productiongap.org/ באתר המוקדש לנושא]. הוא נכתב ע"י מומחי האו"ם וחמישה גופי מחקר נוספים.

הדו"ח הוא הערכה ראשונה של תכניות ותחזיות לייצור דלק מאובנים של מדינות והשוואתם לרמה הנחוצה על מנת שיתאימו למטרות האקלימיות. הוא ממשיך את הגישה של דו"ח הפליטות של UNEP (התכנית הסביבתית של האו"ם) ודו"חות אחרים, שבחנו פליטות גזי חממה של מדינות שונות, והשוו אותם לרמות הנחוצות, על מנת שיהיה ניתן להשיג את מטרות הפליטות העולמיות והיעדים האקלימיים.

הדו"ח הוא הערכה ראשונה של תכניות ותחזיות לייצור דלק מאובנים של מדינות והשוואתם לרמה הנחוצה על מנת שיתאימו למטרות האקלימיות. הוא ממשיך את הגישה של דו"ח הפליטות של UNEP (התכנית הסביבתית של האו"ם) ודו"חות אחרים, שבחנו פליטות גזי חממה של מדינות שונות, והשוו אותם לרמות הנחוצות, על מנת שיהיה ניתן להשיג את מטרות הפליטות העולמיות והיעדים האקלימיים.

'''ממצאים מרכזיים:'''

== ממצאים מרכזיים ==

* ממשלות מתכננות לייצר 50% יותר דלקי מאובנים בשנת 2030 מאשר הרמה המתאימה למסלול של התחממות ממוצע הטמפרטורה העולמית של 2°C ו-120% יותר מאשר הרמה המתאימה להתחממות של 1.5°C.

* ממשלות מתכננות לייצר 50% יותר דלקי מאובנים בשנת 2030 מאשר הרמה המתאימה למסלול של התחממות ממוצע הטמפרטורה העולמית של 2°C ו-120% יותר מאשר הרמה המתאימה להתחממות של 1.5°C.

* לשיתוף פעולה בינלאומי יש תפקיד מרכזי בצמצום יצור דלק מאובנים.

* לשיתוף פעולה בינלאומי יש תפקיד מרכזי בצמצום יצור דלק מאובנים.

'''תקציר מנהלים:'''

== תקציר מנהלים של הדוח ==

דו"ח זה מטפל בהפחתה הנחוצה של היצור העולמי של דלקי מאובנים על מנת להשיג מטרות אקלימיות. מדיניות אקלימית בינלאומית ודיונים בנושא, עוסקים רק לעיתים רחוקות בפחם, נפט וגז, למרות שהם גורמים מרכזיים לשינוי האקלימי. מטרת הדו"ח הנוכחי היא להרחיב את השיח ולהגדיר מדדים, על מנת שאפשר יהיה להעריך עד כמה רחוק העולם מרמות היצור המתאימות למטרות האקלימיות העולמיות. דו"ח פערי יצור ראשון זה מעריך באופן ספציפי את אי-ההתאמות בין תכניות יצור דלק מאובנים של ממשלות ורמות היצור התואמות את המסלול 1.5 מע"צ (מעלות צלזיוס) ו- 2 מע"צ. פער יצור זה מצביע על גודל האתגר. הדו"ח סוקר 10 ארצות שהן יצרניות דלק מאובנים, את המדיניות והפעילות להרחבת יצור דלק מאובנים, שהם מצידם, מרחיבים את הפער. הדו"ח מציין גם מה הן חלופות המדיניות שיכולות לעזור למדינות להתאים את היצור עם המטרות האקלימיות. זה במיוחד רלבנטי במשך השנה הקרובה, שבה מדינות מכינות או מעדכנות את תרומתן הלאומית NDC=nationally determined contribution, הקובעת את יעדי הפחתת הפליטות שלהן והתחייבותן האקלימית לפי הסכם פריז.

דו"ח זה מטפל בהפחתה הנחוצה של היצור העולמי של דלקי מאובנים על מנת להשיג מטרות אקלימיות. מדיניות אקלימית בינלאומית ודיונים בנושא, עוסקים רק לעיתים רחוקות בפחם, נפט וגז, למרות שהם גורמים מרכזיים לשינוי האקלימי. מטרת הדו"ח הנוכחי היא להרחיב את השיח ולהגדיר מדדים, על מנת שאפשר יהיה להעריך עד כמה רחוק העולם מרמות היצור המתאימות למטרות האקלימיות העולמיות. דו"ח פערי יצור ראשון זה מעריך באופן ספציפי את אי-ההתאמות בין תכניות יצור דלק מאובנים של ממשלות ורמות היצור התואמות את המסלול 1.5 מע"צ (מעלות צלזיוס) ו- 2 מע"צ. פער יצור זה מצביע על גודל האתגר. הדו"ח סוקר 10 ארצות שהן יצרניות דלק מאובנים, את המדיניות והפעילות להרחבת יצור דלק מאובנים, שהם מצידם, מרחיבים את הפער. הדו"ח מציין גם מה הן חלופות המדיניות שיכולות לעזור למדינות להתאים את היצור עם המטרות האקלימיות. זה במיוחד רלבנטי במשך השנה הקרובה, שבה מדינות מכינות או מעדכנות את תרומתן הלאומית NDC=nationally determined contribution, הקובעת את יעדי הפחתת הפליטות שלהן והתחייבותן האקלימית לפי הסכם פריז.

ההתרחבות היצור של דלק מאובנים והרחבת פער היצור העולמי, נתמכים ע"י שילוב של תכניות ממשלתיות שאפתניות, סובסידיות ממשלתיות ליצרנים וצורות אחרות של מימון כלכלי ציבורי. ממשלות תומכות ביצור במגוון דרכים. לא רק שהן שחקניות מרכזיות במתן התרי חיפוש ויצור, הן גם תומכות בתעשיית דלק המאובנים דרך השקעות ישירות, מימון מחקר ופיתוח, הוצאות מיסוי והקלות בתחום הסיכונים ואחריות יצרן. סובסידיות לדלק מאובנים מכסות את כל שלבי ותהליכי יצוור דלק מאובנים החל ממחקר, פיתוח, חיפושים, תפעול, תעבורה, עיבוד, שיווק, פירוק ושדרוג אתרי יצור.

ההתרחבות היצור של דלק מאובנים והרחבת פער היצור העולמי, נתמכים ע"י שילוב של תכניות ממשלתיות שאפתניות, סובסידיות ממשלתיות ליצרנים וצורות אחרות של מימון כלכלי ציבורי. ממשלות תומכות ביצור במגוון דרכים. לא רק שהן שחקניות מרכזיות במתן התרי חיפוש ויצור, הן גם תומכות בתעשיית דלק המאובנים דרך השקעות ישירות, מימון מחקר ופיתוח, הוצאות מיסוי והקלות בתחום הסיכונים ואחריות יצרן. סובסידיות לדלק מאובנים מכסות את כל שלבי ותהליכי יצוור דלק מאובנים החל ממחקר, פיתוח, חיפושים, תפעול, תעבורה, עיבוד, שיווק, פירוק ושדרוג אתרי יצור.

הדו"ח בוחן תכניות ייצור ספציפיות, תחזיות ומנגנוני תמיכה ב- 10 מדינות: שבעת היצרנים הגדולים (סין, ארה"ב, רוסיה, הודו, אוסטרליה, אינדונזיה וקנדה) ושלושה יצרנים משמעותיים עם שאיפות אקלימיות מוצהרות (גרמניה, נורווגיה ובריטניה). נמצא כי:

הדו"ח בוחן תכניות ייצור ספציפיות, תחזיות ומנגנוני תמיכה ב- 10 מדינות: שבעת היצרנים הגדולים (סין, ארה"ב, רוסיה, הודו, אוסטרליה, אינדונזיה וקנדה) ושלושה יצרנים משמעותיים עם שאיפות אקלימיות מוצהרות (גרמניה, נורווגיה ובריטניה). נמצא כי:

יצור הפחם, נפט וגז כמעט בכל תכנית מדינתית ותחזית, עולה על התחזיות ל-2030 לפי מסמך תרחיש המדיניות החדש של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה IEA https://www.iea.org/weo2018/scenarios/. תרחיש זה תואם, פחות או יותר, להתחיבויות הסכם פריז ה- NDCs.

יצור הפחם, נפט וגז כמעט בכל תכנית מדינתית ותחזית, עולה על התחזיות ל-2030 לפי מסמך תרחיש המדיניות החדש של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה IEA https://www.iea.org/weo2018/scenarios/. תרחיש זה תואם, פחות או יותר, להתחיבויות הסכם פריז ה- NDCs.

מדינות רבות מסתמכות על שווקי יצוא על מנת להצדיק את העליה ביצור (למשל ארה"ב, רוסיה וקנדה) בעוד שאחרות מבקשות להגביל או לסיים יבוא דרך הגדלת היצור (למשל סין והודו). התוצאה, נטו, משמעותה השקעת יתר והגדלת הסיכון לנכסים, עובדים וקהילות נטושים בעתיד וזאת בנוסף ל"נעילה" על מסלול פליטות גבוה יותר.  

מדינות רבות מסתמכות על שווקי יצוא על מנת להצדיק את העליה ביצור (למשל ארה"ב, רוסיה וקנדה) בעוד שאחרות מבקשות להגביל או לסיים יבוא דרך הגדלת היצור (למשל סין והודו). התוצאה, נטו, משמעותה השקעת יתר והגדלת הסיכון לנכסים, עובדים וקהילות נטושים בעתיד וזאת בנוסף ל"נעילה" על מסלול פליטות גבוה יותר.  

מספר ממשלות כבר אמצו מדיניות המגבילה יצור דלק מאובנים ובכך מאפשרות תמיכה ולמידה עבור יישום נרחב יותר.  

מספר ממשלות כבר אמצו מדיניות המגבילה יצור דלק מאובנים ובכך מאפשרות תמיכה ולמידה עבור יישום נרחב יותר.  

פיתוח מודלים חדשים, המטפלים באספקת דלק מאובנים על מנת לסגור את הפער, יועיל. כיום מרבית המדינות מתמקדות בצד הביקוש בלבד, עם מדיניות שמטרתה לתמוך באנרגיות מתחדשות, יעילות אנרגטית וטכנולוגיות בערכי פחמן נמוכים. יש ממשלות שהתחילו לטפל גם בצד ההיצע עם צעדים שמטרתם להגביל יצור דלק מאובנים. קיים טווח של אפשרויות של מדיניות היכולות לעזור לממשלות להתאים את תכניות ומדיניות דלק המאובנים שלהן עם המטרות האקלימיות, כולל: כלים כלכליים (למשל רפורמה בסובסידיות), גישות רגולטוריות (כמו איסור על היתרי שאיבה חדשים), אספקה ממשלתית של טובין ושרותים (למשל בתכניות מעבר) וצעדים להגברת המידע והשקיפות (כמו דיווח לאומי על יצור דלק מאובנים ומטרות).

פיתוח מודלים חדשים, המטפלים באספקת דלק מאובנים על מנת לסגור את הפער, יועיל. כיום מרבית המדינות מתמקדות בצד הביקוש בלבד, עם מדיניות שמטרתה לתמוך באנרגיות מתחדשות, יעילות אנרגטית וטכנולוגיות בערכי פחמן נמוכים. יש ממשלות שהתחילו לטפל גם בצד ההיצע עם צעדים שמטרתם להגביל יצור דלק מאובנים. קיים טווח של אפשרויות של מדיניות היכולות לעזור לממשלות להתאים את תכניות ומדיניות דלק המאובנים שלהן עם המטרות האקלימיות, כולל: כלים כלכליים (למשל רפורמה בסובסידיות), גישות רגולטוריות (כמו איסור על היתרי שאיבה חדשים), אספקה ממשלתית של טובין ושרותים (למשל בתכניות מעבר) וצעדים להגברת המידע והשקיפות (כמו דיווח לאומי על יצור דלק מאובנים ומטרות).

תהליך האקלים ויוזמות של האו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים יכולים להאיץ את השאיפות והפעולות בצד ההיצע. צעדים להפחתת השימוש בדלקי מאובנים הם יותר יעילים כאשר מדינות מאמצות אותם יחד. שיתוף פעולה בינלאומי שולח מסר ברור לקובעי מדיניות, משקיעים, לקוחות והחברה האזרחית שהעולם נע לכיוון עתיד דל-פחמן.  

תהליך האקלים ויוזמות של האו"ם וארגונים בינלאומיים אחרים יכולים להאיץ את השאיפות והפעולות בצד ההיצע. צעדים להפחתת השימוש בדלקי מאובנים הם יותר יעילים כאשר מדינות מאמצות אותם יחד. שיתוף פעולה בינלאומי שולח מסר ברור לקובעי מדיניות, משקיעים, לקוחות והחברה האזרחית שהעולם נע לכיוון עתיד דל-פחמן.  

הסכם פריז מאפשר לארצות לדווח על יצור דלק מאובנים, תכניותיהן והאסטרטגיה שלהן להתאמה של היצור העתידי שלהן למטרות האקלימיות. על התאמה זו לכלול התחשבות במלאי העולמי, ה- NDCs, אסטרטגיות לפיתוח פליטות נמוכות של גזי חממה בטווח הארוך ומימון. מדינות שכבר החלו להפחית יצור דלק מאובנים יכולת לעזור למדינות אחרות ללמוד מניסיונן. מוסדות מימון בינלאומיים יכולים להאיץ את המעבר ע"י הסטת התמיכה הפיננסית מדלקי מאובנים לפתרונות דלי-פחמן ולשאוב בשראה ממודלים כמו למשל Powering Past Coal Alliance  https://poweringpastcoal.org/, קואליציות של שחקנים מובילים שיכולים לעבוד יחד להגברת השאפתנות דרך מטרות ופעולות משותפות למען התאמה של יצור דלק מאובנים למטרות האקלימיות.

[[הסכם פריז]] מאפשר לארצות לדווח על יצור דלק מאובנים, תכניותיהן והאסטרטגיה שלהן להתאמה של היצור העתידי שלהן למטרות האקלימיות. על התאמה זו לכלול התחשבות במלאי העולמי, ה- NDCs, אסטרטגיות לפיתוח פליטות נמוכות של גזי חממה בטווח הארוך ומימון. מדינות שכבר החלו להפחית יצור דלק מאובנים יכולת לעזור למדינות אחרות ללמוד מניסיונן. מוסדות מימון בינלאומיים יכולים להאיץ את המעבר ע"י הסטת התמיכה הפיננסית מדלקי מאובנים לפתרונות דלי-פחמן ולשאוב בשראה ממודלים כמו למשל Powering Past Coal Alliance  https://poweringpastcoal.org/, קואליציות של שחקנים מובילים שיכולים לעבוד יחד להגברת השאפתנות דרך מטרות ופעולות משותפות למען התאמה של יצור דלק מאובנים למטרות האקלימיות.