− | במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של [[תכנון מוטה רכב פרטי|הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר]], תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבעיה עם גישה זו היא כפולה - מחד היא גררה הרעה בבטיחות של הולכי הרגל וכלל משתמשי הדרך, וכן הרעה בנוחות ההליכה, מאידך היא הובילה ל[[פרבור]] והגדלת הנסועה במכוניות שפעלה כ[[בומרנג תחברותי]] - כך שמהירות הנסיעה השעות העומס הולכת ויורדת ככל שהשימוש במכוניות גדל. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד. | + | במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של [[תכנון מוטה רכב פרטי|הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר]], תוך הזנחת תפקודים אחרים של הרחוב. הבעיה עם גישה זו היא כפולה - מחד היא גררה הרעה בבטיחות של הולכי הרגל וכלל משתמשי הדרך, וכן הרעה בנוחות ההליכה, מאידך היא הובילה ל[[פרבור]] והגדלת הנסועה במכוניות שפעלה כ[[בומרנג תחבורתי]] - כך שמהירות הנסיעה השעות העומס הולכת ויורדת ככל שהשימוש במכוניות גדל. הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד. |
− | הרעיון של מיתון תנועה יוצא נגד תכנון אמריקאי מסורתי ([[Fighting Traffic|שנוצר בשנות ה-20 של המאה ה-20]]) המספק אשליה של "עיר סטרילית" שבה הולך הרגל צפוי לחצות כבישים רק במקומות מסויימים. דבר זה נבע ממאמצים של חברות מכוניות בארצות הברית להגביל הליכה של הולכי רגל - על ידי הסטת האשמה אל הולכי הרגל - וזאת באמצעות הגחכה של הולכי רגל שחוצים שלא במעבר חצייה, ועל ידי הצגת מי שתמכו בהאטת התנועה כמי שהם מיושנים ונגד הקידמה. גישה זו מייצרת נזק כפול - מחד היא מדכאת הליכה (וכתוצאה מכך גם שימוש בתחבורה ציבורית) בגלל שהולכי רגל צריכים לבצע עיקופים ארוכים עד למעברי חציה או להסתכן בעבירה החוק. הדבר מוביל לזניחת אמצעי תחבורה אחרים, מעבר לשימוש ברכב והגדלת הנסועה ברכב בגלל שערים ישנות לא הותאמו לרכב - כך שהיה מעבר לפרברים שרק החריף עוד יותר את בעיות הפקקים ואת בעיות הבטיחות. מצד שני הדבר לא באמת מייצר בטיחות בגלל שהעיר אינה מקום סטרילי - יש בה ילדים משחקים, אנשים מבוגרים שקשה להם להגיע עד מעבר החציה, הולכי רגל פחות זהירים, נהגים שיצאו ממכוניות, רוכבי אופניים ועוד. המקום בו גישה זו נוסתה ונכשלה היא ארצות הברית - מחד יש בה את אחוז הולכי הרגל בין הנמוכים בעולם המערבי ראו [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]] מאידך [[בטיחות הולכי הרגל]] בה היא הגרועה ביותר מבין המדינות המערביות (וכך גם אחוז התאונות הכללי במכוניות ביחס לגודל האוכלוסיה). כמו כן ההליכה הנמוכה גוררת [[תחבורה ציבורית]] לא יעילה, רחובות לא נעימים לשהייה, בעיות של [[אורח חיים יושבני]] ו[[השמנה]] שגוררים תחלואה נכות ומוות ובעיות נוספות עקב [[פרבור]]. | + | הרעיון של מיתון תנועה יוצא נגד תכנון אמריקאי מסורתי ([[Fighting Traffic|שנוצר בשנות ה-20 של המאה ה-20]]) המספק אשליה של "עיר סטרילית" שבה הולך הרגל צפוי לחצות כבישים רק במקומות מסויימים. דבר זה נבע ממאמצים של חברות מכוניות בארצות הברית להגביל הליכה של הולכי רגל - על ידי הסטת האשמה אל הולכי הרגל - וזאת באמצעות הגחכה של הולכי רגל שחוצים שלא במעבר חצייה, ועל ידי הצגת מי שתמכו בהאטת התנועה כמי שהם מיושנים ונגד הקידמה. גישה זו מייצרת נזק כפול - מחד היא מדכאת הליכה (וכתוצאה מכך גם שימוש בתחבורה ציבורית) בגלל שהולכי רגל צריכים לבצע עיקופים ארוכים עד למעברי חציה או להסתכן בעבירה החוק. הדבר מוביל לזניחת אמצעי תחבורה אחרים, מעבר לשימוש ברכב והגדלת הנסועה ברכב בגלל שערים ישנות לא הותאמו לרכב - כך שהיה מעבר לפרברים שרק החריף עוד יותר את בעיות הפקקים ואת בעיות הבטיחות. מצד שני הדבר לא באמת מייצר בטיחות בגלל שהעיר אינה מקום סטרילי - יש בה ילדים משחקים, אנשים מבוגרים שקשה להם להגיע עד מעבר החציה, הולכי רגל פחות זהירים, נהגים שיצאו ממכוניות, רוכבי אופניים ועוד. המקום בו גישה זו נוסתה ונכשלה היא ארצות הברית - מחד יש בה את אחוז הולכי הרגל בין הנמוכים בעולם המערבי ראו [[נתונים על פיצול נסיעות בערים בעולם]] מאידך [[בטיחות הולכי הרגל]] בה היא הגרועה ביותר מבין המדינות המערביות (וכך גם אחוז התאונות הכללי במכוניות ביחס לגודל האוכלוסייה). כמו כן ההליכה הנמוכה גוררת [[תחבורה ציבורית]] לא יעילה, רחובות לא נעימים לשהייה, בעיות של [[אורח חיים יושבני]] ו[[השמנה]] שגוררים תחלואה נכות ומוות ובעיות נוספות עקב [[פרבור]]. |
− | | + | מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל והפחתת הכמות והעוצמה של [[תאונות דרכים]], וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני. |
− | מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב כלל המשתמשים ובקרב הולכי הרגל והפחתת הכמות והעוצמה של [[תאונות דרכים]], וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני. | |