שינויים

* '''[[זיהום תעשייתי]]''' זיהום זה מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] הסביבתי הכולל של האדם - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע ב[[סביבה הטבעית]] ו[[ביוספרה]] וכן בבני אדם: עובדים, צרכנים, שכנים של המפעל או כלל תושבי העיר או המדינה שבה המפעל נמצא או נפגעים עקב [[נדידת זיהום]]. יש סוגי זיהום שבהם הזיהום יכול לנדוד מאות או אלפי קילומטרים ולפגוע באנשים גם זמן רב לאחר שחרורו.

* '''[[זיהום תעשייתי]]''' זיהום זה מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] הסביבתי הכולל של האדם - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע ב[[סביבה הטבעית]] ו[[ביוספרה]] וכן בבני אדם: עובדים, צרכנים, שכנים של המפעל או כלל תושבי העיר או המדינה שבה המפעל נמצא או נפגעים עקב [[נדידת זיהום]]. יש סוגי זיהום שבהם הזיהום יכול לנדוד מאות או אלפי קילומטרים ולפגוע באנשים גם זמן רב לאחר שחרורו.

* יצרית בעיות [[פסולת]] בתהליכי שינוע, הפצה וצריכה של המוצרים - כחלק [[מחזור חיי המוצר]] מוטמנת. במיוחד הדבר בולט בהקשר של [[פסולת פלסטיק]] שקשה לעיתים לבצע בה שימוש חוזר והיא מיוצרת בכמויות גדולות.  

* יצרית בעיות [[פסולת]] בתהליכי שינוע, הפצה וצריכה של המוצרים - כחלק [[מחזור חיי המוצר]] מוטמנת. במיוחד הדבר בולט בהקשר של [[פסולת פלסטיק]] שקשה לעיתים לבצע בה שימוש חוזר והיא מיוצרת בכמויות גדולות.  

* '''[[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]]''' - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל וכן צריכת [[חומרי גלם]] וכן בתובלה - הובלת חומרי גלם, ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.  

* '''[[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]]''' - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל וכן צריכת [[חומרי גלם]] וכן בתובלה - הובלת חומרי גלם, ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.  

* '''[[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כ[[חומרי גלם]].''' לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של [[דלק מחצבי]] ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה. דוגמה למצב זה היתה בזמן החשש ל[[שיא תפוקת הנפט]] בעשור הראשון של המאה ה-21. דוגמה נוספת היא קשיים בהספקת [[מתכות נדירות]].  

* '''[[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כ[[חומרי גלם]].''' לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של [[דלק מחצבי]] ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה. דוגמה למצב זה היתה בזמן החשש ל[[שיא תפוקת הנפט]] בעשור הראשון של המאה ה-21. דוגמה נוספת היא קשיים בהספקת [[מתכות נדירות]].  

בצד היבטים פיזיים אלה קיימים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת ה[[עמידות]] שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:

בצד היבטים פיזיים אלה קיימים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת ה[[עמידות]] שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:

* רוב התעשייה כיום היא מוטת [[רווח פרטי]] ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של היצרנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד. דוגמה קיצונית לדבר זה היא [[פרשת פורד פינטו]] שבה חברת המכוניות מכרה מכוניות מסוכנות לצרכנים ביודעין. קיימות דוגמאות נוספות בהקשרים של [[בריאות הציבור]].  

* רוב התעשייה כיום היא מוטת [[רווח פרטי]] ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של היצרנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד. דוגמה קיצונית לדבר זה היא [[פרשת פורד פינטו]] שבה חברת המכוניות מכרה מכוניות מסוכנות לצרכנים ביודעין. קיימות דוגמאות נוספות בהקשרים של [[בריאות הציבור]].  

* הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה ל[[השפעות חיצוניות]] - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם ל[[זיהום מים]] בנהר פוגעים ברווחה של דייגים , עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של אנשים ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים (ומי שעלולים לאכול מהדגים בנהר - [[זיהום מזון]]). החולים והנכים ומשפחותיהם נפגעים מכך גם מבחינה כלכלית כגון הפסקת עבודה וקניית תרופות.  

* הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה ל[[השפעות חיצוניות]] - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם ל[[זיהום מים]] בנהר פוגעים ברווחה של דייגים, עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של אנשים ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים (ומי שעלולים לאכול מהדגים בנהר - [[זיהום מזון]]). החולים והנכים ומשפחותיהם נפגעים מכך גם מבחינה כלכלית כגון הפסקת עבודה וקניית תרופות.  

*מבנה הכנסות המבוסס על מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  

*מבנה הכנסות המבוסס על מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  

* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה, שמעודדים פירמות לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]]. בחלק מהמקרים יש [[כלכלת התמכרות]] - יצירת הרגלי קניה שעלולים לפגוע ברווחת הצרכנים.  

* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה, שמעודדים פירמות לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]]. בחלק מהמקרים יש [[כלכלת התמכרות]] - יצירת הרגלי קניה שעלולים לפגוע ברווחת הצרכנים.  

* שיעורי [[ריבית]] גבוהים וצורך להחזיר הלוואות גורמים לעסקים לבצע [[היוון]] חזק. כך שכסף שיתקבל בעתיד כתוצאה מהשקעות סביבתיות או חברתיות נתפס במערכת כזו כפחות חשוב לעומת סכום כסף זהה בהווה.  

* שיעורי [[ריבית]] גבוהים וצורך להחזיר הלוואות גורמים לעסקים לבצע [[היוון]] חזק. כך שכסף שיתקבל בעתיד כתוצאה מהשקעות סביבתיות או חברתיות נתפס במערכת כזו כפחות חשוב לעומת סכום כסף זהה בהווה.  

* היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]

* היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]

== השפעות הסביבה והחברה על התעשייה==

== השפעות הסביבה והחברה על התעשייה==

התייקרות אנרגטית משפיעה מאוד גם על מחירי [[חקלאות|החקלאות]] והמזון ועלולה לגרור [[משבר מזון]] עולמי ופגיעה ב[[בטחון תזונתי]] במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחיה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות. ירידה בשכר הריאלי של עובדים גוררת נכונות גבוהה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוהה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.  

התייקרות אנרגטית משפיעה מאוד גם על מחירי [[חקלאות|החקלאות]] והמזון ועלולה לגרור [[משבר מזון]] עולמי ופגיעה ב[[בטחון תזונתי]] במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחיה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות. ירידה בשכר הריאלי של עובדים גוררת נכונות גבוהה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוהה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.  

התייקרות אנרגטית והתייקרות המזון והסחורות עלולים לגרור משבר פיננסי. אמנם תעשיית הבנקאות אינה צרכנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, אבל היא מבוססת על [[אמון]] בעתיד, ועל אופטימיות ואמונה כי [[צמיחה כלכלית]] מתמשכת תאפשר להחזיר הלוואות שניתנו בעבר. במערכת הפיננסית של היום, שמבוססת על [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] פגיעה בצמיחה כזו, עקב משבר סביבתי חברתי כמו [[התחממות עולמית]]. עלולה לסכן את היציבות הפיננסית, יכולה להוביל ל[[ריצה על הבנק]] או למשבר נרחב ועמוק יותר. נסיון להקטין משבר כזה יכול להוביל בנקים מרכזיים להדק את הרגולציה, לצמצם את בסיס הכסף על ידי הגדלת יחס הלימות הון. בכל מקרה היבטים אלה ישפיעו הן על אשראי הניתן לתעשיות, הן להתנהלות משקי הבית והן להתנהלות של ספקים, שותפים וכו'.  

התייקרות אנרגטית והתייקרות המזון והסחורות עלולים לגרור משבר פיננסי. אמנם תעשיית הבנקאות אינה צרכנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, אבל היא מבוססת על [[אמון]] בעתיד, ועל אופטימיות ואמונה כי [[צמיחה כלכלית]] מתמשכת תאפשר להחזיר הלוואות שניתנו בעבר. במערכת הפיננסית של היום, שמבוססת על [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] פגיעה בצמיחה כזו, עקב משבר סביבתי חברתי כמו [[התחממות עולמית]]. עלולה לסכן את היציבות הפיננסית, יכולה להוביל ל[[ריצה על הבנק]] או למשבר נרחב ועמוק יותר. ניסיון להקטין משבר כזה יכול להוביל בנקים מרכזיים להדק את הרגולציה, לצמצם את בסיס הכסף על ידי הגדלת יחס הלימות הון. בכל מקרה היבטים אלה ישפיעו הן על אשראי הניתן לתעשיות, הן להתנהלות משקי הבית והן להתנהלות של ספקים, שותפים וכו'.  

התייקרות אנרגטית גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.

התייקרות אנרגטית גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.

* קביעת יעדי [[מאקרו-כלכלה|מאקרו]] לגבול עליון של [[זיהום]] ולשימוש ב[[משאבים מתחדשים]] ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ו[[עקרון הזהירות המונעת]], ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת [[השפעות חיצוניות]]) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.  

* קביעת יעדי [[מאקרו-כלכלה|מאקרו]] לגבול עליון של [[זיהום]] ולשימוש ב[[משאבים מתחדשים]] ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ו[[עקרון הזהירות המונעת]], ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת [[השפעות חיצוניות]]) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.  

* שימוש ב[[מס פיגוביאני]] כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום או פגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה" כולל תמיכה בעסקים שמקיימים תעשייה בת קיימא ובצריכה בת קיימא.  

* שימוש ב[[מס פיגוביאני]] כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום או פגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה" כולל תמיכה בעסקים שמקיימים תעשייה בת קיימא ובצריכה בת קיימא.  

* פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות - תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים וייעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה, [[ריהוט בר קיימא]] ועוד. עקב המתחים והסכסוכים החברתיים שנוצרים עקב בעיות סביבה נוצרים גם ביקושים לסוגים אחרים של מוצרים - כלי נשק ומערכות נשק ובטחון.  

* פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות - תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים וייעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה, [[ריהוט בר קיימא]] ועוד. עקב המתחים והסכסוכים החברתיים שנוצרים עקב בעיות סביבה נוצרים גם ביקושים לסוגים אחרים של מוצרים - כלי נשק ומערכות נשק ובטחון.  

* הכשרת אנשים מתחומים של שירותים שנמכרים במשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.  

* הכשרת אנשים מתחומים של שירותים שנמכרים במשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.  

* הקטנה דרסטית בקצב הניצול [[משאבים מתכלים|משאבי טבע מתכלים]] - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת [[גז טבעי]] מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.

* הקטנה דרסטית בקצב הניצול [[משאבים מתכלים|משאבי טבע מתכלים]] - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת [[גז טבעי]] מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[זיהום תעשייתי]] - [[אסון בופאל]], [[מתכות כבדות]], [[רמת חובב]], [[זיהום קרקע בישראל]], [[רמת חובב]]

* [[זיהום תעשייתי]] - [[אסון בופאל]], [[מתכות כבדות]], [[רמת חובב]], [[זיהום קרקע בישראל]], [[רמת חובב]]

* [[כלכלה מעגלית]]

* [[כלכלה מעגלית]]  

* [[מעריסה לעריסה]] - עקרונת לעיצוב מקיים וגם עקרונות לתפעול עסק.  

* [[מעריסה לעריסה]] - עקרונות לעיצוב מקיים וגם עקרונות לתפעול עסק.  

* [[עיצוב מקיים]]  

* [[עיצוב מקיים]]  

* [[הבטחת דפוסי צריכה וייצור בני קיימא]] - מתוך היעדים של האו"ם

* [[הבטחת דפוסי צריכה וייצור בני קיימא]] - מתוך היעדים של האו"ם

* [[תוכנית אב ארצית לתעשייה בת קיימא]]

* [[תוכנית אב ארצית לתעשייה בת קיימא]]

* [[אקולוגיה תעשייתית]]

* [[אקולוגיה תעשייתית]]

* [[אחריות יצרן מורחבת]]

* [[אחריות יצרן מורחבת]]  

* [[ניתוח מחזור חיים]]

* [[ניתוח מחזור חיים]]

* [[התיישנות מתוכננת]]

* [[התיישנות מתוכננת]]

*[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)

*[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)

* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אינדקס הסחורות של הבנק העולמי]

* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אינדקס הסחורות של הבנק העולמי]

* [http://www.themarker.com/news/macro/1.1814817 משרד התמ"ת: "תוכנית החומש לתעשייה ירוקה תעלה 850 מיליון שקל"], אורה קורן, דה מארקר 02.09.2012

* אורה קורן, [http://www.themarker.com/news/macro/1.1814817 משרד התמ"ת: "תוכנית החומש לתעשייה ירוקה תעלה 850 מיליון שקל"], דה מארקר 02.09.2012

{{זיהום}}

{{זיהום}}

{{קיימות}}

{{קיימות}}

[[קטגוריה:תעשייה]]

[[קטגוריה:תעשייה]]

[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]

[[קטגוריה:עיצוב מקיים]]

[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]

[[קטגוריה:כלכלה בת קיימא]]