שינויים

ההיסטוריה של הרגולציה ידעה גלים שונים של הידוק הפיקוח או השליטה הממשלתית והתרה של ריסון זה, דברים שהשתנו בגלל שינויים בטכנולוגיה, באידאולוגיה, בתנאים הכלכליים והפוליטיים.  

ההיסטוריה של הרגולציה ידעה גלים שונים של הידוק הפיקוח או השליטה הממשלתית והתרה של ריסון זה, דברים שהשתנו בגלל שינויים בטכנולוגיה, באידאולוגיה, בתנאים הכלכליים והפוליטיים.  

לפני המהפכה התעשייתית היה המרכנתליזם שדגל בפיקוח הדוק וניהול של הממשלה. לאחר מכן החל הרעיון של [[לסה פר]] על ידי [[הפיזיוקרטים]] ובהמשך על ידי [[אדם סמית]]. בתקופת סמית הרגולציה היתה הדוקה בצורות שונות - לדוגמה חוק החיטה על המושבות או מונופול שהיה בייצוא של חברות איי הודו המזרחית. כחלק מ[[היסטוריה של התאגיד]]. סמית התנגד לרוב סוגי הרגולציה והראה שהן פוגעות בכלכלה וברווחת הכלל. עם זאת הוא לא היה נגד כל סוגי הרגולציה - לדוגמה הוא היה בעד מניעת ריבית גבוהה מידי.  

לפני המהפכה התעשייתית היה המרכנתליזם שדגל בפיקוח הדוק וניהול של הממשלה. לאחר מכן החל הרעיון של [[לסה פר]] על ידי [[הפיזיוקרטים]] ובהמשך על ידי [[אדם סמית]]. בתקופת סמית הרגולציה הייתה הדוקה בצורות שונות - לדוגמה חוק החיטה על המושבות או מונופול שהיה בייצוא של חברות איי הודו המזרחית. כחלק מ[[היסטוריה של התאגיד]]. סמית התנגד לרוב סוגי הרגולציה והראה שהן פוגעות בכלכלה וברווחת הכלל. עם זאת הוא לא היה נגד כל סוגי הרגולציה - לדוגמה הוא היה בעד מניעת ריבית גבוהה מידי.  

לאורך המאה ה-19 הלכה הרגולציה ונחלשה הן בבריטניה ובמיוחד בארצות הברית. המיסים היו נמוכים ומכסים בוטלו בהדרגה. עם זאת למרות תנאים של מתחרים רבים החלו בעיות של [[ריכוזיות כלכלית]] בגלל [[יתרונות לגודל]]. אם בתקופת סמית תאגידים גדולים התקשו לפעול על פני מרחק גדול וכתוצאה מכך נהרסו באופן טבעי, בסוף המאה ה-19 עסקים יכלו להתרחב תודות לטלגרף ולרכבות {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} חברות גדולות החלו לצמוח בארצות הברית ולעולל תעלולים שונים מול עובדים, וצרכנים ולנצל את כוחן כדי להנות מ[[קשרי הון-שלטון]], לרסק מתחרים ולדכא ביקורת ציבורית עליהן. תקופה זו מכונה תקופת [[הברונים השודדים]]. בתחילת המאה ה-20 החל זעם ציבורי רב מול חברות אלה במיוחד על רקע מאבקים של התנועה הסוציאליסטית בארצות הברית ובאירופה.  

לאורך המאה ה-19 הלכה הרגולציה ונחלשה הן בבריטניה ובמיוחד בארצות הברית. המיסים היו נמוכים ומכסים בוטלו בהדרגה. עם זאת למרות תנאים של מתחרים רבים החלו בעיות של [[ריכוזיות כלכלית]] בגלל [[יתרונות לגודל]]. אם בתקופת סמית תאגידים גדולים התקשו לפעול על פני מרחק גדול וכתוצאה מכך נהרסו באופן טבעי, בסוף המאה ה-19 עסקים יכלו להתרחב תודות לטלגרף ולרכבות {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} חברות גדולות החלו לצמוח בארצות הברית ולעולל תעלולים שונים מול עובדים, וצרכנים ולנצל את כוחן כדי להנות מ[[קשרי הון-שלטון]], לרסק מתחרים ולדכא ביקורת ציבורית עליהן. תקופה זו מכונה תקופת [[הברונים השודדים]]. בתחילת המאה ה-20 החל זעם ציבורי רב מול חברות אלה במיוחד על רקע מאבקים של התנועה הסוציאליסטית בארצות הברית ובאירופה.  

באותה תקופה החלו להיווצר רגולציות נוספות כמו פיקוח על תרופות ועל [[חברות התרופות]]. גם דבר זה נבע עקב שערורייה ציבורית שפרצה עקב גילוי מעשי רמייה בתחום.  

באותה תקופה החלו להיווצר רגולציות נוספות כמו פיקוח על תרופות ועל [[חברות התרופות]]. גם דבר זה נבע עקב שערורייה ציבורית שפרצה עקב גילוי מעשי רמייה בתחום.  

רגולציה בתחומים נוספים התחרשה עקב גילוי מקרי פגיעה בעובדים עקב שריפות או הרעלות. ב-26 בספטמבר 1909 החלה '''[[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]]'''. השביתה הניבה שיפורים אבל  מפעל טרייאנגל בו החל המאבק לא נכלל בהסכם. שנה וחצי לאחר מכן התרחשה במפעל שריפה בה נהרגו 123 עובדות ו-23 עובדים. רוב הנפגעות היו מהגרות יהודיות ואיטלקיות בין הגילאים 16–23. בעלי המפעל נעלו את היציאה מהמפעל ואת הכניסה לחדר המדרגות כדי למנוע גניבה ולקיחת חופשות בלתי מאושרות של העובדים. לכן, כאשר פרצה השריפה חלק מהעובדים קפצו מהקומות העליונות של הבניין כדי להימלט ונספו בנפילה. השריפה הביאה לשינוי מדיניות הבטיחות במפעלים ותנאי התעסוקה בארה"ב. בית המחוקקים של מדינת ניו יורק הקים ועדת חקירה שתבדוק מפעלים ותמליץ על אמצעים שיש לנקוט לשם מניעת אסונות דוגמת אסון מפעל טריאנגל. בעקבות עבודתה של הוועדה נחקקו במדינת ניו יורק עשרות חוקים חדשים, ששיפרו את הבטיחות במפעלים ואת תנאי העבודה בהם. הוגבל מספר שעות העבודה השבועית בארצות הברית ל-54.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C]

רגולציה בתחומים נוספים התרחשה עקב גילוי מקרי פגיעה בעובדים עקב שריפות או הרעלות. ב-26 בספטמבר 1909 החלה '''[[שביתת פועלות הטקסטיל במנהטן]]'''. השביתה הניבה שיפורים אבל  מפעל טרייאנגל בו החל המאבק לא נכלל בהסכם. שנה וחצי לאחר מכן התרחשה במפעל שריפה בה נהרגו 123 עובדות ו-23 עובדים. רוב הנפגעות היו מהגרות יהודיות ואיטלקיות בין הגילאים 16–23. בעלי המפעל נעלו את היציאה מהמפעל ואת הכניסה לחדר המדרגות כדי למנוע גניבה ולקיחת חופשות בלתי מאושרות של העובדים. לכן, כאשר פרצה השריפה חלק מהעובדים קפצו מהקומות העליונות של הבניין כדי להימלט ונספו בנפילה. השריפה הביאה לשינוי מדיניות הבטיחות במפעלים ותנאי התעסוקה בארה"ב. בית המחוקקים של מדינת ניו יורק הקים ועדת חקירה שתבדוק מפעלים ותמליץ על אמצעים שיש לנקוט לשם מניעת אסונות דוגמת אסון מפעל טריאנגל. בעקבות עבודתה של הוועדה נחקקו במדינת ניו יורק עשרות חוקים חדשים, ששיפרו את הבטיחות במפעלים ואת תנאי העבודה בהם. הוגבל מספר שעות העבודה השבועית בארצות הברית ל-54.[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%92%D7%9C]

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==

==הדיון על רגולציה בספרות הכלכלית==