שינויים

== השפעות התעשייה על הסביבה והחברה==

== השפעות התעשייה על הסביבה והחברה==

רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) - "מעריסה לקבר". תעשייה כזו מכלה את המשאבים הסביבתיים והחברתיים שעליהם היא נסמכת לצורך קיומה. הדבר בולט במיוחד בכילוי של [[משאבים מתכלים]] אבל נוכח גם בהקשרים אחרים.  

רוב רובה של התעשייה הקיימת כיום היא תעשייה בלתי מקיימת הפועלת בצורה קווית (לינארית) - "מעריסה לקבר". תעשייה כזו מכלה את המשאבים הסביבתיים והחברתיים שעליהם היא נסמכת לצורך קיומה. הדבר בולט במיוחד בכילוי של [[משאבים מתכלים]] אבל מתקיים גם בהקשרים אחרים.  

התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים ל[[השפעות סביבתיות|נזקים לסביבה]], ו[[השפעות חיצוניות]] קשות שמוטלות על החברה.  

התעשייה מהווה את אחד המקורות העיקריים ל[[השפעות סביבתיות|נזקים לסביבה]], ו[[השפעות חיצוניות]] קשות שמוטלות על החברה.  

* '''[[זיהום תעשייתי]]'''. זיהום זה מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] הסביבתי הכולל של האדם - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע ב[[סביבה הטבעית]] ו[[ביוספרה]] וכן בבני אדם: בעובדים, צרכנים, שכנים של המפעל או כלל תושבי העיר או המדינה שבה המפעל נמצא או הפסולת של [[מחזור חיי המוצר]] מוטמנת.  

* '''[[זיהום תעשייתי]]''' זיהום זה מהווה חלק ניכר מה[[זיהום]] הסביבתי הכולל של האדם - בעיקר בהקשרים של [[מתכות כבדות]], [[מזהמים אורגנים עמידים]] ועוד. זיהום זה פוגע ב[[סביבה הטבעית]] ו[[ביוספרה]] וכן בבני אדם: עובדים, צרכנים, שכנים של המפעל או כלל תושבי העיר או המדינה שבה המפעל נמצא או נפגעים עקב [[נדידת זיהום]]. יש סוגי זיהום שבהם הזיהום יכול לנדוד מאות או אלפי קילומטרים ולפגוע באנשים גם זמן רב לאחר שחרורו.

* יצרית בעיות [[פסולת]] בתהליכי שינוע, הפצה וצריכה של המוצרים - כחלק [[מחזור חיי המוצר]] מוטמנת. במיוחד הדבר בולט בהקשר של [[פסולת פלסטיק]] שקשה לעיתים לבצע בה שימוש חוזר והיא מיוצרת בכמויות גדולות.  

* '''[[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]]'''  - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל וכן צריכת [[חומרי גלם]] וכן בתובלה - הובלת חומרי גלם, ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.  

* '''[[דלדול משאבי אנרגיה]] בשל הסתמכות התעשייה הקיימת על [[דלק מחצבי]]'''  - אם בצריכה ישירה של דלקים למנועים שונים, ואם בצריכה עקיפה על ידי צריכת חשמל וכן צריכת [[חומרי גלם]] וכן בתובלה - הובלת חומרי גלם, ומוצרים מוגמרים אל הצרכנים.  

* '''[[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כ[[חומרי גלם]].''' לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של [[דלק מחצבי]] ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה, לדוגמה עקב [[שיא תפוקת הנפט]].  

* '''[[דלדול משאבים מתכלים]] ו[[דלדול משאבים מתחדשים]] הנדרשים לתעשייה כ[[חומרי גלם]].''' לדוגמה מפעלים התלויים בכמות גבוהה של [[דלק מחצבי]] ונקלעים לקשיים עקב התייקרות דלקים אלה. דוגמה למצב זה היתה בזמן החשש ל[[שיא תפוקת הנפט]] בעשור הראשון של המאה ה-21. דוגמה נוספת היא קשיים בהספקת [[מתכות נדירות]].  

בצד היבטים פיזיים אלה קיימים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת ה[[עמידות]] שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:

בצד היבטים פיזיים אלה קיימים גם היבטים חברתיים (כלכליים, פוליטיים ותרבותיים) שמשפיעים על היקף התעשייה, על מידת ההשפעה הסביבתית והחברתית שלה ועל מידת ה[[עמידות]] שלה לשינויים חברתיים וסביבתיים:

* רוב התעשייה כיום היא מוטת [[רווח פרטי]] ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של היצרנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד.  

* רוב התעשייה כיום היא מוטת [[רווח פרטי]] ונסמכת על מכירת מוצרים, דבר זה גורם לרצון של היצרנים להגדיל כלל האפשר את המכירות של מוצרים מוגמרים, תוך הקטנה של מחיר השוק לצרכן בכל מחיר, גם אם הדבר כרוך בפגיעה בסביבה, בעובדים, בשכני המפעל, בצרכנים או בדורות העתיד. דוגמה קיצונית לדבר זה היא [[פרשת פורד פינטו]] שבה חברת המכוניות מכרה מכוניות מסוכנות לצרכנים ביודעין. קיימות דוגמאות נוספות בהקשרים של [[בריאות הציבור]].  

* הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה  ל[[השפעות חיצוניות]] - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם ל[[זיהום מים]] בנהר פוגעים ברווחה של דייגים , עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של מי ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים (ומי שעלולים לאכול מהדגים בנהר - [[זיהום מזון]]). החולים והנכים ומשפחותיהם נפגעים מכך גם מבחינה כלכלית כגון הפסקת עבודה וקניית תרופות.  

* הרדיפה אחר מחיר שוק נמוך מובילה  ל[[השפעות חיצוניות]] - הצרכן והיצרן מסכימים על מחיר, אבל אנשים נוספים משלמים את המחיר הכלכלי המלא של המוצר. מחיר המוצרים שהצרכן רואה אינו [[כלכלת מחיר מלא]], שכן הוא מקבל סיבסוד מגורמים אחרים. לדוגמה צרכנים של מוצר שגורם ל[[זיהום מים]] בנהר פוגעים ברווחה של דייגים , עסקי תיירות שנמצאים ליד הנהר, הם גם פוגעים בבריאות וברווחה של אנשים ששותים מהנהר וכתוצאה מכך חולים ומתים (ומי שעלולים לאכול מהדגים בנהר - [[זיהום מזון]]). החולים והנכים ומשפחותיהם נפגעים מכך גם מבחינה כלכלית כגון הפסקת עבודה וקניית תרופות.  

*מבנה הכנסות המבוסס על  מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  

*מבנה הכנסות המבוסס על  מכירת מוצרים מוביל חלק מהיצרנים לאימוץ אסטרטגיה של [[התיישנות מכוונת]] - עיצוב של המוצרים כך שהם ישברו או יתקלקלו במינימום הזמן שבו הצרכן מוכן לסבול התיישנות כזו. זאת בניגוד למודל עסקי של [[מכירת שירותים במקום מוצרים]] ו[[אחריות יצרן מורחבת]].  

* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה מעודדים מפעלים לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]]. בחלק מהמקרים יש [[כלכלת התמכרות]] - יצירת הרגלי קניה שעלולים לפגוע ברווחת הצרכנים.  

* קיימים [[יתרונות לגודל]] הן ברמת המפעל, והן ברמת הפירמה,  שמעודדים פירמות לנסות למכור כמה שיותר מוצרים, כולל הפעלת שיווק אגרסיבי מול הצרכנים ובכך מובילים את [[תרבות הצריכה]]. בחלק מהמקרים יש [[כלכלת התמכרות]] - יצירת הרגלי קניה שעלולים לפגוע ברווחת הצרכנים.  

* שיעורי [[ריבית]] גבוהים וצורך להחזיר הלוואות גורמים לעסקים לבצע [[היוון]] חזק. כך שכסף שיתקבל בעתיד כתוצאה מהשקעות סביבתיות או חברתיות נתפס במערכת כזו כפחות חשוב לעומת סכום כסף זהה בהווה.  

* שיעורי [[ריבית]] גבוהים וצורך להחזיר הלוואות גורמים לעסקים לבצע [[היוון]] חזק. כך שכסף שיתקבל בעתיד כתוצאה מהשקעות סביבתיות או חברתיות נתפס במערכת כזו כפחות חשוב לעומת סכום כסף זהה בהווה.  

* היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של  [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]

* היבטים אלה מעודדים את בעלי העסקים של התעשייה לתמוך במדיניות של  [[צמיחה כלכלית]] ושל [[גידול אוכלוסין]]

ההשפעות התייקרות האנרגיה בתחום התשומות החומריות כוללות את ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים. כמו כן תעשיות רבות הן עתירות אנרגיה הנדרשת לשם הספקת חום להתכה של [[זכוכית]] ו[[מתכות]] ולשם התהליכים כימיים נוספים. קיימת גם התייקרות של [[חומרי גלם]], במיוחד של [[משאבים מתכלים]] כולל [[נפט]] ו[[גז טבעי]] אבל גם עקב חומרים אחרים כמו [[פוספטים]] או [[מתכות נדירות]] ומתכות בכלל שנדרשים לתעשיות שונות והפקתן מתייקרת בגלל התייקרות אנרגטית ובשל דלדול ריכוזי מחצבים בעופרות. גם תעשיות המסתמכות על משאבים מתחדשים כמו יערות או שדות דייג עלולות להיפגע עקב הפגיעה המתמשכת ביכולת ההתחדשות של משאבים אלה בעקבות תהליכים כמו [[דייג יתר]], [[בירוא יערות]], [[סחף קרקע]] והשפעות סביבתיות נוספות.  

ההשפעות התייקרות האנרגיה בתחום התשומות החומריות כוללות את ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים. כמו כן תעשיות רבות הן עתירות אנרגיה הנדרשת לשם הספקת חום להתכה של [[זכוכית]] ו[[מתכות]] ולשם התהליכים כימיים נוספים. קיימת גם התייקרות של [[חומרי גלם]], במיוחד של [[משאבים מתכלים]] כולל [[נפט]] ו[[גז טבעי]] אבל גם עקב חומרים אחרים כמו [[פוספטים]] או [[מתכות נדירות]] ומתכות בכלל שנדרשים לתעשיות שונות והפקתן מתייקרת בגלל התייקרות אנרגטית ובשל דלדול ריכוזי מחצבים בעופרות. גם תעשיות המסתמכות על משאבים מתחדשים כמו יערות או שדות דייג עלולות להיפגע עקב הפגיעה המתמשכת ביכולת ההתחדשות של משאבים אלה בעקבות תהליכים כמו [[דייג יתר]], [[בירוא יערות]], [[סחף קרקע]] והשפעות סביבתיות נוספות.  

התייקרות אנרגטית משפיעה מאוד גם על מחירי החקלאות והמזון ועלולה לגרור [[משבר מזון]] עולמי ופגיעה ב[[בטחון תזונתי]] במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחיה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות.  

התייקרות אנרגטית משפיעה מאוד גם על מחירי [[חקלאות|החקלאות]] והמזון ועלולה לגרור [[משבר מזון]] עולמי ופגיעה ב[[בטחון תזונתי]] במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחיה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות. ירידה בשכר הריאלי של עובדים גוררת נכונות גבוהה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוהה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.  

התייקרות אנרגטית והתייקרות המזון והסחורות עלולים לגרור משבר פיננסי. אמנם תעשיית הבנקאות אינה צרכנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, אבל היא מבוססת על [[אמון]] בעתיד, ועל אופטימיות ואמונה כי [[צמיחה כלכלית]] מתמשכת תאפשר להחזיר הלוואות שניתנו בעבר. במערכת הפיננסית של היום, שמבוססת על [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] פגיעה בצמיחה כזו, עקב משבר סביבתי חברתי כמו [[התחממות עולמית]]. עלולה לסכן את היציבות הפיננסית, יכולה להוביל ל[[ריצה על הבנק]] או למשבר נרחב ועמוק יותר. נסיון להקטין משבר כזה יכול להוביל בנקים מרכזיים להדק את הרגולציה, לצמצם את בסיס הכסף על ידי הגדלת יחס הלימות הון. בכל מקרה היבטים אלה ישפיעו הן על אשראי הניתן לתעשיות, הן להתנהלות משקי הבית והן להתנהלות של ספקים, שותפים וכו'.  

 

התייקרות אנרגטית והתייקרות המזון והסחורות עלולים לגרור משבר פיננסי. אמנם תעשיית הבנקאות אינה צרכנית גדולה של אנרגיה וחומרי גלם, אבל היא מבוססת על [[אמון]] בעתיד, ועל אופטימיות ואמונה כי [[צמיחה כלכלית]] מתמשכת תאפשר להחזיר הלוואות שניתנו בעבר. במערכת הפיננסית של היום, שמבוססת על [[כסף פיאט]] ו[[בנקאות ברזרבה חלקית]] פגיעה בצמיחה כזו, עקב משבר סביבתי חברתי כמו משיא תפוקת אנרגיה או משבר סביבתי אחר כמו [[התחממות עולמית]]. עלולה לסכן את היציבות הפיננסית, יכולה להוביל ל[[ריצה על הבנק]] או למשבר נרחב ועמוק יותר. נסיון להקטין משבר כזה יכול להוביל בנקים מרכזיים להדק את הרגולציה, לצמצם את בסיס הכסף על ידי הגדלת יחס הלימות הון. בכל מקרה היבטים אלה ישפיעו הן על אשראי הניתן לתעשיות, הן להתנהלות משקי הבית והן להתנהלות של ספקים, שותפים וכו'.  

התייקרות אנרגטית גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.

התייקרות אנרגטית גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[זיהום תעשייתי]] - [[אסון בופאל]], [[מתכות כבדות]], [[רמת חובב]], [[זיהום קרקע בישראל]], [[רמת חובב]]

* [[זיהום תעשייתי]] - [[אסון בופאל]], [[מתכות כבדות]], [[רמת חובב]], [[זיהום קרקע בישראל]], [[רמת חובב]]

* [[מעריסה לעריסה]]

* [[מעריסה לעריסה]] - עקרונת לעיצוב מקיים וגם עקרונות לתפעול עסק.

* [[עיצוב מקיים]]  

* [[הבטחת דפוסי צריכה וייצור בני קיימא]] - מתוך היעדים של האו"ם

* [[הבטחת דפוסי צריכה וייצור בני קיימא]] - מתוך היעדים של האו"ם

* [[תוכנית אב ארצית לתעשייה בת קיימא]]

* [[תוכנית אב ארצית לתעשייה בת קיימא]]

* [[עיצוב מקיים]]  

* [[אקולוגיה תעשייתית]]

* [[אקולוגיה תעשייתית]]  

* [[אחריות יצרן מורחבת]]

* [[ניתוח מחזור חיים]]

* [[ניתוח מחזור חיים]]

* [[התיישנות מתוכננת]]

* [[התיישנות מתוכננת]]