שינויים

לכן ביקורת מרכזית על משפט קואס הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו הייתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  

לכן ביקורת מרכזית על משפט קואס הוא שהוא כמעט לעולם לא ישים במציאות הכלכלית, היות ועלויות עסקה בעולם האמיתי הן לרוב לא נמוכות מספיק כדי לאפשר התמקחות יעילה. זו הייתה המסקנה של המאמר המקורי של קוז, ובכך הפכה את קוז להיות המבקר הראשון של התיאורמה כפתרון מעשי. הכלכלן James Meade טען כי אפילו במקרים קלים יחסית כמו במקרה של הסכם האבקה בין כוורן לבין חקלאי, התמקחות לפי קוז אינה יעילה. David Friedman תוקף דעה זו.  

עלויות עסקה במקרים של זיהומים רבים, היא גבוהה מאוד וכרוכה בהשהייה ארוכה וחוסר וודאות. כך לדוגמה במקרים של [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיאוקסינים]] המסוגלים לנדוד מרחקים גדולים, לנדוד בין האוויר, הים והקרקע, לעבור [[הצטברות ביולוגית]] שבסופה הזיהום (לדוגמה ב[[כספית]] או ב[[דיאוקסין]]) מגיעה כ[[זיהום במזון]] אל האדם. יכול עובר זמן רב (עשרות שנים) בין התרחשות פליטת הזיהום, לבין הגעת הזיהום למזון (בשל מסיסות נמוכה לדוגמה של דיאוקסינים במים) ועוד עשרות שנים בין התרחשות ההרעלה עצמה לבין הופעת תסמינים (לדוגמה [[סרטן]]), במקרים של [[טרטוגנים]], זיהום של האם יכול להשפיע על הפוריות של הילד, כך שהפגיעה תתגלה רק כשהילד ינסה להעמיד ילדים. היות ויש מאות ואלפי מקורות לחומרים מזהמים אלה ולא חומר יחיד הנפלט ממקור אחד, קשה מאוד גם לדעת מה מקור הזיהום גם אם היה לא הייתה השהייה כזו.  

עלויות עסקה במקרים של זיהומים רבים, היא גבוהה מאוד וכרוכה בהשהייה ארוכה וחוסר וודאות. לדוגמה במקרים של [[חומרי הדברה]], [[מתכות כבדות]], ו[[דיאוקסינים]] מדובר במזהמים המסוגלים לנדוד מרחקים גדולים (מאות ואף אלפי קילומטרים), לעבור בין האוויר, הים והקרקע, לעבור [[הצטברות ביולוגית]] שבסופה הזיהום (לדוגמה ב[[כספית]] או ב[[דיאוקסין]]) מגיעה כ[[זיהום במזון]] אל האדם. יכול לעבור זמן רב (עשרות שנים) בין התרחשות פליטת הזיהום, לבין הגעת הזיהום למזון (בשל מסיסות נמוכה לדוגמה של דיאוקסינים במים) ועוד עשרות שנים בין התרחשות ההרעלה עצמה לבין הופעת תסמינים (לדוגמה [[סרטן]]). במקרים של [[טרטוגנים]], זיהום של האם יכול להשפיע על הפוריות של הילד, כך שהפגיעה תתגלה רק כשהילד ינסה להעמיד ילדים. היות ויש מאות ואלפי מקורות לחומרים מזהמים אלה, ולא חומר יחיד הנפלט ממקור אחד, קשה מאוד גם לדעת מה מקור הזיהום, גם בהנחה שלא היתה הייתה השהייה כזו.  

;קושי במיקוח בגלל מוצר ציבורי:

;קושי במיקוח בגלל מוצר ציבורי:

במקרים רבים של השפעות חיצוניות, הצדדים עשויים להיות מפעל גדול אחר מול אלפי שכנים מסביב. במקרים אלה, טוענים המבקרים, לא רק שיש עליה גבוהה מאוד של עלויות עסקה, גם המיקוח הופך לקשה בשל תמריצים ל"רכיבה חופשית" ולהגדרות בעייתיות של זכויות קניין - בעיה קלאסית של [[מוצר ציבורי]]. ה"מוצר" של נזק מ[[זיהום אוויר|אוויר מזוהם]] לדוגמה הוא [[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]] ובלתי ניתן למניעה.  

במקרים רבים של השפעות חיצוניות, הצדדים עשויים להיות מפעל גדול אחר מול אלפי שכנים מסביב. במקרים אלה, טוענים המבקרים, לא רק שיש עליה גבוהה מאוד של עלויות עסקה, גם המיקוח הופך לקשה בשל תמריצים ל"רכיבה חופשית" ולהגדרות בעייתיות של [[זכויות קניין]] - בעיה קלאסית של [[מוצר ציבורי]]. ה"מוצר" של נזק מ[[זיהום אוויר|אוויר מזוהם]] לדוגמה הוא [[מוצר יריבי|מוצר לא יריבי]] ובלתי ניתן למניעה.  

;הקצאת זכויות קניין:

;הקצאת זכויות קניין:

ביקורת שלישית על התיאורמה באה מצד עבודתו של המלומד המשפטי Duncan Kennedy שטוען כי ההקצאה הראשונית של זכויות קניין תמיד משפיעה במציאות. דבר זה נובע מכך שמחקרים פסיכולוגיים מראים כי לאחר שיש לך מוצר כלשהו אתה מבקש עליו מחיר גבוה יותר ממה שהיית מוכן לשלם עליו אם הוא לא היה ברשותך. ביקורת זו קשורה להנחות נאו-קלאסיות אחרות שטוענות כי לצרכנים יש [[העדפות אקסוגניות]] (שנקבעות לפני התחלת המסחר בשוק) בני אדם הם [[רציונליות|רציונליים]] וכי בשוק יש [[שיווי משקל יחיד]]. בניגוד לכך פסיכולוגיה, [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] טוענים ומדגימים כי בני אדם אינם רציונליים, סוציולוגים ומומחי טכנולוגיה מדגימים מקרים של [[העדפות אנדוגניות]] - מקרים שבהם העדפות הצרכנים נקבעות על ידי שילוב של [[התרגלות]] השפעות עקב [[שיווק]], והשפעות עקב [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - כך שבמצבים אלה נוצר [[שיווי משקל מרובה]] שבו הקצאה שונה של זכויות קניין תניב העדפות שונות של הצרכנים והתפלגות שונה של מסלולי יעילות פארטו.  

ביקורת שלישית על התיאורמה באה מצד עבודתו של המלומד המשפטי Duncan Kennedy שטוען כי ההקצאה הראשונית של זכויות קניין תמיד משפיעה במציאות על התוצאה. דבר זה נובע מ[[אפקט הבעלות]] - מחקרים בפסיכולוגיה וב[[כלכלה ניסויית]]. זו [[הטיה קוגניטיבית]] שבה אנשים נוטים לתת ערך ערך כלכלי גבוה יותר למוצרים שנמצאים בבעלותם, ביחס למוצר דומה או זהה שלא נמצא בבעלותם. לאחר שיש לך מוצר כלשהו אתה מבקש עליו מחיר גבוה יותר ממה שהיית מוכן לשלם עליו אם הוא לא היה ברשותך.  

 

ביקורת זו קשורה להנחות נאו-קלאסיות אחרות שטוענות כי לצרכנים יש [[העדפות אקסוגניות]] (שנקבעות לפני התחלת המסחר בשוק) בני אדם הם [[רציונליות|רציונליים]] וכי בשוק יש [[שיווי משקל יחיד]]. בניגוד לכך פסיכולוגיה, [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] טוענים ומדגימים כי בני אדם אינם רציונליים, סוציולוגים ומומחי טכנולוגיה מדגימים מקרים של [[העדפות אנדוגניות]] - מקרים שבהם העדפות הצרכנים נקבעות על ידי שילוב של [[התרגלות]] השפעות עקב [[שיווק]], והשפעות עקב [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - כך שבמצבים אלה נוצר [[שיווי משקל מרובה]] שבו הקצאה שונה של זכויות קניין תניב העדפות שונות של הצרכנים והתפלגות שונה של מסלולי יעילות פארטו.  

Steven N. S. Cheung טוען כי [[זכויות קניין]] הם [[מוסד חברתי]] שנועד להקטין עלויות עסקה. הקיום של זכויות קניין מצביע על כך שעלויות עסקה אינן אפס. אם יש עלויות עסקה בגובה אפס, כל מערכת זכויות קניין תסתיים בהקאצת משאבים יעילה וזהה לכולם ולכן הנחה של זכויות קניין פרטיות אינה הכרחית. מכאן שהעלויות עסקה אפסיות וזכויות קניין לא יכולות להתקיים יחדיו.  

Steven N. S. Cheung טוען כי [[זכויות קניין]] הם [[מוסד חברתי]] שנועד להקטין עלויות עסקה. הקיום של זכויות קניין מצביע על כך שעלויות עסקה אינן אפס. אם יש עלויות עסקה בגובה אפס, כל מערכת זכויות קניין תסתיים בהקאצת משאבים יעילה וזהה לכולם ולכן הנחה של זכויות קניין פרטיות אינה הכרחית. מכאן שהעלויות עסקה אפסיות וזכויות קניין לא יכולות להתקיים יחדיו.  

;מידע מלא והתמקחות:

;מידע מלא והתמקחות:

במאמר משנת 2009, הראו Hahnel ו-Sheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהן הדבר מקטין בצורה ניכרת את היכולת ליישם את התיאורמה של קואס בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא [[שוק]]. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום ב[[תורת המשחקים]] ותורת ההתמקחות. דבר זה מביא למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא [[יעילות פארטו|הפתרון היעיל]] יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, [[היוון|שיעור ההיוון]] וגורמים אחרים של כוח מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואף להביא לכישלון המיקוח.  

במאמר משנת 2009, הראו Hahnel ו-Sheeran  מספר הנחות מוטעות נפוצות שכאשר מתחשבים בהן הדבר מקטין בצורה ניכרת את היכולת ליישם את התיאורמה של קואס בבעיות מדיניות וכלכלה של העולם האמיתי. ראשית, הם מציינים כי הפתרון בין מזהם יחיד לבין קורבן יחיד הוא בעצם התמקחות, ולא [[שוק]]. ככזה, הוא מתאים לניתוח הנרחב שנעשה על התחום ב[[תורת המשחקים]] ותורת ההתמקחות. דבר זה מביא למגוון גדול של פתרונות מיקוח, דבר שגורם לכך שלא סביר שדווקא [[יעילות פארטו|הפתרון היעיל]] יהיה התוצאה. סביר יותר שמגוון גורמים כמו מבנה ההתמקחות, [[היוון|שיעור ההיוון]] וגורמים אחרים של כוח-מיקוח יחסי יקבעו את התוצאה. אם המיקוח אינו משחק חד פעמי, אזי אפקטים של חזרה יכולים להתרחש, דבר שיכול לעוות את התוצאה ואף להביא לכישלון המיקוח.  

היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום [[מידע]] הדרושות כדי ליישם את התיאורמה של קואס בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה [[יעילה פארטו]], דורשת [[מידע מלא]] - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קואס עלולים להוביל לתוצאות מאוד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.  

היבט נוסף במאמר זה הוא שההנחות בדבר קיום [[מידע]] הדרושות כדי ליישם את התיאורמה של קואס בצורה נכונה כדי להביא לתוצאה [[יעילה פארטו]], דורשת [[מידע מלא]] - כלומר שלשני הצדדי אין מידע פרטי, שהעלויות האמיתיות שלהם הן ידועות לגמרי לא רק לעצמם אלא גם לצד האחר, וכי מידע זה הוא גם [[מידע משותף]] (כולם יודעים שכולם יודעים וכך הלאה עד אינסוף). כאשר המצב אינו כזה, פתרונות קואס עלולים להוביל לתוצאות מאוד לא יעילות, עקב תמריצים של שני הצדדים לשקר.  

אם למזהם יש את זכויות הקניין על הזיהום (צריכים לשלם לו כדי שיפסיק לזהם), יש לו תמריץ להפריז ביתרונות שיש לו כתוצאה מקיום הזיהום. אם הקורבן הוא בעל זכויות הזיהום, הוא בעל תמריץ להפריז בנזקים שנגרמו לו. כתוצאה מכך, תחת מצבים של מידע שאינו מלא, המצב היחיד כמעט שיש במצבים אמיתיים, הפתרון של קואס לא מוביל למצב יעיל. בנוסף, אם מדובר במספר קורבנות, וזכויות הזיהום הן של המזהם, אזי לקורבנות יש תמריץ להעמיד פנים שהם לא נפגעים או להמעיט בערך הנזק שנגרם להם, כדי להנות מ"נסיעה חופשית" עקב קיום של "[[מוצר ציבורי]]" שבו אחרים משלמים עבורם. אם המזהם משלם, לנפגעים יש תמריץ להדגיש את הנזק שנגרם להם ולנפח אותו.  

אם למזהם יש את זכויות הקניין על הזיהום (צריכים לשלם לו כדי שיפסיק לזהם), יש לו תמריץ להפריז ביתרונות שיש לו כתוצאה מקיום הזיהום. אם הקורבן הוא בעל זכויות הזיהום, הוא בעל תמריץ להפריז בנזקים שנגרמו לו. כתוצאה מכך, תחת מצבים של מידע שאינו מלא, המצב היחיד כמעט שיש במצבים אמיתיים, הפתרון של קואס לא מוביל למצב יעיל. בנוסף, אם מדובר במספר קורבנות, וזכויות הזיהום הן של המזהם, אזי לקורבנות יש תמריץ להעמיד פנים שהם לא נפגעים או להמעיט בערך הנזק שנגרם להם, כדי להנות מ"נסיעה חופשית" עקב קיום של "[[מוצר ציבורי]]" שבו אחרים משלמים עבורם. אם המזהם משלם, לנפגעים יש תמריץ להדגיש את הנזק שנגרם להם ולנפח אותו.  

Sheeran ו-Hahnel  מדגישים כי בעיות אלה בתיאורמה אינם נובעים מ[[כלכלה התנהגותית|נושאים של כלכלה התנהגותית]] כמו [[רציונליות חסומה]] וכי לא מדובר בעלויות עסקה (אם כי גם בעיות אלה קיימות), ותחת זאת הם מתקיימים תודות לדרישות יסודיות ותאורטיות של משפט קואס (תנאים הכרחיים),  שלרוב לא מבינים אותן בצרה נכונה. כאשר תנאים אלה לא נמצאים אבל ננקטת הגישה של קואס, הדבר מקטין את הסיכוי להגיע לתוצאות יעילות - וגורמות ל"נעילה" של פתרונות לא יעילים. הם מסכמים כי מאוד לא סביר שהתנאים הדרושים לשם פתרון קואס יעיל יתקיימו בתנאים של כלכלה מציאותית.  

Sheeran ו-Hahnel  מדגישים כי בעיות אלה בתיאורמה אינם נובעים מ[[כלכלה התנהגותית|נושאים של כלכלה התנהגותית]] כמו [[רציונליות חסומה]] וכי לא מדובר בעלויות עסקה (אם כי גם בעיות אלה קיימות), ותחת זאת הם מתקיימים תודות לדרישות יסודיות ותאורטיות של משפט קואס (תנאים הכרחיים),  שלרוב לא מבינים אותן בצורה נכונה. כאשר תנאים אלה לא נמצאים אבל ננקטת הגישה של קואס, הדבר מקטין את הסיכוי להגיע לתוצאות יעילות - וגורמות ל"נעילה" של פתרונות לא יעילים. הם מסכמים כי מאוד לא סביר שהתנאים הדרושים לשם פתרון קואס יעיל יתקיימו בתנאים של כלכלה מציאותית.  

ביקורת אחרת היא שההחלטות על ערך היחסי של הצדדים לא משקף את הערך המציאותי שהצדדים שואפים אליו אילו היו הצדדים השונים מתחילים בנקודות התחלה כלכליות שוות. במציאות סביר שהצדדים יתחילו מנקודות מוצא כלכליות שונות. התוצאה היא שדולר יכול להיות בעל ערך יחסי גבוה יותר עבור הקורבן מאשר למזהם (תוצאה הנובעת מ[[אי שוויון כלכלי]]) חלק מהבעיה בזה היא שהשפעות חיצוניות יכולות להיות סיבה לעוני או אי שוויון.  בנוסף חוק קואס מניח שניתן לכמת כל דבר במונחים כלכליים, כולל לדוגמה חיי אדם, ודבר זה אינו מקובל על כולם.

ביקורת אחרת היא שההחלטות על ערך היחסי של הצדדים לא משקף את הערך המציאותי שהצדדים שואפים אליו אילו היו הצדדים השונים מתחילים בנקודות התחלה כלכליות שוות. במציאות סביר שהצדדים יתחילו מנקודות מוצא כלכליות שונות. התוצאה היא שדולר יכול להיות בעל ערך יחסי גבוה יותר עבור הקורבן מאשר למזהם (תוצאה הנובעת מ[[אי שוויון כלכלי]]) חלק מהבעיה בזה היא שהשפעות חיצוניות יכולות להיות סיבה לעוני או אי שוויון.  בנוסף חוק קואס מניח שניתן לכמת כל דבר במונחים כלכליים, כולל לדוגמה חיי אדם, ודבר זה אינו מקובל על כולם.

;חוק קואס כסוג של הצדקת אלימות והפרטת אלימות:

;חוק קואס כסוג של הצדקת אלימות והפרטת אלימות:

הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך ב[[כפייה]] או ב[[אלימות]]. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים בספרות הכלכלית הנאו-קלאסית כ"[[השפעות חיצוניות]]", כלומר בסוג של מוצר או נזק כספי שניתן לסחור בו. במקום זאת ניתן להתייחס לזיהום כאל סוג של אלימות (או של שוד עם או בלי רצח), ולהיתר לזהם כסוג של היתר להפעיל אלימות. במקרים של זיהום, חוק קואס לא נוגע רק לזכויות קניין אלא גם לזכויות אדם בסיסיות יותר כמו הזכות לחיים. אם בספרות של תחומי הכלכלה, מדעי המדינה והמשפט מניחים כי למדינה יש מונופול על האלימות, חוק קואס הוא חריגה מקו זה- שכן ניתנת בו זכות להפעיל אלימות פרטית בתנאי שיש מי שנהנה מאלימות כזו.

הנחת המוצא של הניתוח הכלכלי הנאו-קלאסי היא שהמסחר נעשה בצורה חופשית ואינו כרוך ב[[כפייה]] או ב[[אלימות]]. יוצא מן הכלל בהיבט זה הם מקרים של [[זיהום]] המתוארים בספרות הכלכלית הנאו-קלאסית כ"[[השפעות חיצוניות]]", כלומר בסוג של מוצר או נזק כספי שניתן לסחור בו. במקום זאת ניתן להתייחס לזיהום כאל סוג של אלימות (או של שוד עם או בלי רצח), ולהיתר לזהם כסוג של היתר להפעיל אלימות. במקרים של זיהום, חוק קואס לא נוגע רק לזכויות קניין אלא גם לזכויות אדם בסיסיות יותר כמו הזכות לחיים. אם בספרות של תחומי הכלכלה, מדעי המדינה והמשפט מניחים כי למדינה יש מונופול על האלימות, חוק קואס הוא חריגה מקו זה- שכן ניתנת בו זכות להפעיל אלימות פרטית בתנאי שיש מי שנהנה מאלימות כזו. חוק קואס לפי גישה זו הוא דרך של [[הכחשת אלימות]].

בדוגמה המפורסמת של חוק קואס, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קואס נחשב הנזק של [[עישון]] בכלל ושל [[עישון כפוי]] בפרט כמטרד ריח ותו לאו. (אם כי מחקרים על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון ]] היו קיימים בצורה נרחבת כבר בתחילת שנות ה-50, [[הכחשת נזקי העישון]] הצליחה לבלבל מומחים רבים בתקופה זו).  כיום מקובל להתייחס לעישון וכן ל[[עישון פאסיבי]] כזה כאל [[גורם סיכון בריאותי|סיכון בריאותי]], בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] עישון פאסיבי גורם להגברת הסיכון לתחלואה ב[[סרטן ריאות]] וב[[מחלות לב]].{{הערה|שם=TobaccoExplained|[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, [[ארגון הבריאות העולמי]]}}  

בדוגמה המפורסמת של חוק קואס, מתייחסים אל המזהם כאל מי "מעשן טבק" ואת האחר כמישהו ש"אינו אוהב את ריח הטבק". כאשר פורסם חוק קואס נחשב הנזק של [[עישון]] בכלל ושל [[עישון כפוי]] בפרט כמטרד-ריח ותו לאו. (אם כי מחקרים על [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|נזקי העישון ]] היו קיימים בצורה נרחבת כבר בתחילת שנות ה-50, [[הכחשת נזקי העישון]] הצליחה לבלבל מומחים רבים בתקופה זו).  כיום מקובל להתייחס לעישון וכן ל[[עישון פאסיבי]] כזה כאל [[גורם סיכון בריאותי|סיכון בריאותי]], בין היתר בגלל פליטה של [[קדמיום]] - חומר מסרטן ו[[טרטוגן|טרטוגני]]. לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] עישון פאסיבי גורם להגברת הסיכון לתחלואה ב[[סרטן ריאות]] וב[[מחלות לב]].{{הערה|שם=TobaccoExplained|[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, [[ארגון הבריאות העולמי]]}}  

דבר זה מדגים את אחד הקשיים הגדולים של חוק קואס שכן יש הבדל מהותי בין "ריח לא נעים" לבין פגיעה בבריאות וסיכון חיים. את הדוגמה של "ריח לא נעים" ניתן להחליף בכרטיס הגרלה להוצאה להורג, שמנפיק המעשן לחברו לתא, או בכך שהמעשן יוכל להתאמן בקראטה או בירי בתוך התא, תוך גרימת סיכון לחייו של חברו לתא. במקום לראות בכך פגיעה יסודית בזכויות של האדם השני, חוק קואס מעניק לצד הפוגע היתר לפעול בצורה אלימה ולהפעיל כפייה, ומתחיל את הדיון בשאלה מי צריך לשלם על הזכות להיות חופשי מאלימות זו.  

דבר זה מדגים את אחד הקשיים הגדולים של חוק קואס שכן יש הבדל מהותי בין "ריח לא נעים" לבין פגיעה בבריאות וסיכון חיים. את הדוגמה של "ריח לא נעים" ניתן להחליף בכרטיס הגרלה להוצאה להורג, שמנפיק המעשן לחברו לתא, או בכך שהמעשן יוכל להתאמן בחרב או בירי בתוך התא, תוך גרימת סיכון לחייו של חברו לתא. במקום לראות בכך פגיעה יסודית בזכויות של האדם השני, חוק קואס מעניק לצד הפוגע היתר לפעול בצורה אלימה ולהפעיל כפייה, ומתחיל את הדיון בשאלה מי צריך לשלם על הזכות להיות חופשי מאלימות זו.  

קיימים כמה הבדלים בין [[זיהום]] לבין מקרים אחרים של אלימות - כמו רצח, אונס, שוד, תאונה, עבדות, או סחיטה באיומים. הבדל אחד הוא שהקשר בין הפוגע לבין הנפגע הוא פחות אישי וברור, הן לפוגע והן לנפגע, ויותר קשה להוכיח את הפגיעה בגלל האופי המבוזר והמסובך שלה. אבל סוג כזה של קושי קיים גם בהקשרים אחרים של אלימות כמו תאונות או פשע מאורגן. מבחינה נורמטיבית זיהום הוא מקובל הרבה יותר לעומת שאר צורות האלימות, בגלל שהוא בוצע במשך מאות שנים ולקח זמן רב לחברה כולה להבין את הנזקים ממנו (וחלקים ממנו עדיין אינם ידועים לנו - לדוגמה איננו יודעים מה ההשפעות האקולוגיות של זיהום ומה ההשפעות של תהליכים אלה על [[קיימות]]). כמו כן לפוגע בדרך כלל אין כוונת זדון להפעיל אלימות נגד הנפגע, ואין לו שום דבר אישי נגדו. גם הנפגע לא בהכרח יודע שנוצרו נגדו פגיעה. כל ההיבטים האלה אינם מהווים הצדקה לאלימות במקרים אחרים. לדוגמה החוק לא מתיר אונס או עבדות של ילד או של מפגר עקב זה שהם לאו דווקא מודעים לכך שנעשית כלפיהם פגיעה.  

קיימים כמה הבדלים בין [[זיהום]] לבין מקרים אחרים של אלימות - כמו רצח, אונס, שוד, תאונה, חטיפה, [[עבדות]], או סחיטה באיומים. הבדל אחד הוא שהקשר בין הפוגע לבין הנפגע הוא פחות אישי וברור, הן לפוגע והן לנפגע, ויותר קשה להוכיח את הפגיעה בגלל האופי המבוזר והמסובך שלה. אבל סוג כזה של קושי קיים גם בהקשרים אחרים של אלימות כמו תאונות או פשע מאורגן. מבחינה נורמטיבית [[זיהום]] הוא מקובל הרבה יותר לעומת שאר צורות האלימות, בגלל שהוא בוצע במשך מאות שנים ולקח זמן רב לחברה כולה להבין את הנזקים ממנו (וחלקים ממנו עדיין אינם ידועים לנו - לדוגמה איננו יודעים מה ההשפעות האקולוגיות של זיהום ומה ההשפעות של תהליכים אלה על [[קיימות]]). כמו כן לפוגע בדרך כלל אין כוונת זדון להפעיל אלימות נגד הנפגע, ואין לו שום דבר אישי נגדו. גם הנפגע לא בהכרח יודע שנוצרו נגדו פגיעה. כל ההיבטים האלה אינם מהווים הצדקה לאלימות במקרים אחרים. לדוגמה החוק לא מתיר אונס או עבדות של ילד או של מפגר עקב זה שהם לאו דווקא מודעים לכך שנעשית כלפיהם פגיעה.  

;חוק קואס ביחס בעיות בתחום הקיימות:

;חוק קואס ביחס בעיות בתחום הקיימות: