שינויים

'''קשרי הון-אקדמיה''' הם קשרים בין חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשי עסקים לבין חוקרים וגופים אקדמיים על ידי מימון קרנות, מכוני מחקר, מחקרים, בניינים, ועוד. קשר כזה קיים מזה זמן רב שכן מחקר מדעי דורש תקציבי מחקר.  

'''קשרי הון-אקדמיה''' הם קשרים בין חברות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשי עסקים לבין חוקרים וגופים אקדמיים על ידי מימון קרנות, מכוני מחקר, מחקרים, בניינים, ועוד, ועל ידי בעלי תפקידים כמו אנשי עסקים שיושבים בוועד המנהל של אוניברסיטאות או גופי מחקר שונים. קשר כזה קיים מזה זמן רב, שכן מחקר מדעי דורש תקציבי מחקר.  

החשש הוא שקשרים אלה יגרמו להטיות שונות לטובת העסקים של התורמים - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]], הטיות בחוות דעת מקצועיות לבתי משפט או לוועדות ציבוריות, הטיות בחומר הלימודים, בספרים ובכתבות בעיתונות הפופולרית של אנשים מהאקדמיה, וכן במדיניות של מוסדות האקדמיה (כמו אוניברסיטאות או מכללות) ביחס לחופש הביטוי במוסדות אלה. במקרים מסויימים חברות ממנות מכוני מחקר פרטיים וחוקרים במטרה ליצור רושם של מחקר מדעי אובייקטיבי שתומך בעמדתם. ביטוי עתיק יומין לקשר בין בעלי הון לבין מובילי דעת קהל נמצא בביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה".  

החשש הוא שקשרים אלה יגרמו להטיות שונות לטובת העסקים של התורמים - [[הטיית מחקרים על ידי חברות]], הטיות בחוות דעת מקצועיות לבתי משפט או לוועדות ציבוריות, הטיות בחומר הלימודים, בספרים ובכתבות בעיתונות הפופולרית של אנשים מהאקדמיה, וכן במדיניות של מוסדות האקדמיה (כמו אוניברסיטאות או מכללות) ביחס לחופש הביטוי במוסדות אלה או ביחס לנושאים ציבוריים כמו [[הסטת השקעות מדלק מחצבי]] או נושאים הנוגעים ל[[בריאות הציבור]] או [[קיימות]]. במקרים מסויימים חברות ממנות מכוני מחקר פרטיים וחוקרים במטרה ליצור רושם של מחקר מדעי אובייקטיבי שתומך בעמדתם. ביטוי עתיק יומין לקשר בין בעלי הון לבין מובילי דעת קהל נמצא בביטוי "בעל המאה הוא בעל הדעה".  

בעיות בקשרים אלה יכולים לבוא בשלל תחומים שנוגעים ל[[מוצרים ציבוריים]] שבהם נדרשת מחקר מדעי או מומחים מקצועיים לחוות דעה שעלולה לפגוע בחברות.  

בעיות בקשרים אלה יכולים לבוא בשלל תחומים שנוגעים ל[[מוצרים ציבוריים]] שבהם נדרשת מחקר מדעי או מומחים מקצועיים לחוות דעה שעלולה לפגוע בחברות.  

דוגמה מרכזית ונרחבת לבעיות בחיבור בין חברות גדולות לאקדמיה היא בתחום [[בריאות הציבור]]. במקרים בהם יש השפעות שליליות של מוצרים או פעילות של חברות על בריאות הציבור לחברות יש אינטרס ויכולת להשפיע על חוקרים, מחקרים ומוסדות מחקר, למנוע פרסום של מידע או לקדם פרסום של מידע מוטעה.  דוגמה חשובה היא קשרים של [[חברות הטבק]] לחוקרי בריאות כדי לנסות לקדם היבטים שונים מתחום של [[הכחשת נזקי העישון]] כמו הכחשה כי [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]], [[התמכרות לטבק|עישון ממכר]], נזקים של [[עישון פסיבי]], טענות כי [[סיגריה קלה|יש סיגריה בטוחה]] או טשטוש החשיבות של [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] עבור החברות. באופן דומה מושקע כסף בידי [[חברות מזון]] במחקרים הקשורים לבריאות ותזונה כדי לטשטש קשר בין [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] לבין סוגי מחלות שונות לדוגמה השפעה של חברות [[משקאות ממותקים]], כמו [[קוקה קולה]], על מחקרים בנסיון להפחית מחשיבות של [[השפעות בריאותיות של סוכר]]. דוגמה נוספת מתחום הבריאות היא [[הכחשת זיהום|הכחשת נזקים של זיהום]] בידי מומחים הקשורים ל[[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]], או התעלמות מבעיות שונת בתחום של [[תעשיית התרופות]].

דוגמה מרכזית ונרחבת לבעיות בחיבור בין חברות גדולות לאקדמיה היא בתחום [[בריאות הציבור]]. במקרים בהם יש השפעות שליליות של מוצרים או פעילות של חברות על בריאות הציבור לחברות יש אינטרס ויכולת להשפיע על חוקרים, מחקרים ומוסדות מחקר, למנוע פרסום של מידע או לקדם פרסום של מידע מוטעה:

* קשרים של [[חברות הטבק]] לחוקרי בריאות, כדי לנסות לקדם היבטים שונים בהקשר של [[הכחשת נזקי העישון]] כמו הכחשה כי [[עישון ובריאות|עישון מסוכן לבריאות]], [[התמכרות לטבק|עישון ממכר]], נזקים של [[עישון פסיבי]], טענות כי [[סיגריה קלה|יש סיגריה בטוחה]] או טשטוש החשיבות של [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] עבור החברות. דבר דומה מתקיים בהקשר של [[סיגריה אלקטרונית]].

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון]] - [[חברות מזון]] משקיעות כסף במחקרים הקשורים לבריאות ותזונה כדי לטשטש קשר בין [[תזונה בריאה|תזונה לא בריאה]] לבין סוגי מחלות שונות לדוגמה השפעה של חברות [[משקאות ממותקים]], כמו [[קוקה קולה]], על מחקרים בנסיון להפחית מחשיבות של [[השפעות בריאותיות של סוכר]].  

* [[הכחשת זיהום|הכחשת נזקים של זיהום]] בידי מומחים הקשורים ל[[זיהום תעשייתי|חברות מזהמות]].

* [[הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות]] - [[חברות תרופות]] ממנות מחקרים, רופאים, מאמרים ועוד בנסיון שלפעמים מצליח לעקוף [[רגולציה]] בנוגע לתרופות שלהן. דוגמה מפורסמת ורחבה לנושא זה נוגעת ל[[התמכרות למשככי כאבים]] שקודמה על ידי בני משפחת סאקלר. בני משפחה זו הם גם תורמים גדולים למוסדות מחקר ורפואה בישראל ובעולם.

 

בדרך כלל חברות לא מסתפקות רק בקשר לאקדמיה, אלא מפעילות אמצעים נוספים כדי לקדם את האינטרסים שלהם - לדוגמה על ידי תועמלנים רפואיים בקרב רופאים, על ידי [[קשרי הון עיתון]] להשפעה על הפרסומים בנושא בעיתונות ובתקשורת, ו[[קשרי הון שלטון]] להשפעה על מקבלי החלטות בפרלמנט ובממשלה. כמו כן ייתכנו קשרים נוספים לארגונים ללא מטרות רווח, למוסדת חינוך, ארגונים מקצועיים (כמו ארגוני רופאים) ועוד. זו צורה מוכחת של [[קונספירציה]] - כלומר הסתרה של מידע מהמציבור, גם במחיר פגיעה בו, כדי להרוויח כסף, יוקרה השפעה וכו'. אם זאת בדרך כלל קונספירציה כזו נחשפת באמצעות מדענים, עיתונאים או פעילים חברתיים הנחשפים לנושא.  

דוגמה להשלכות של קשרי הון-אקדמיה בתחום [[חקר הכלכלה]] היא הטענה של הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] לפיה חלק ניכר מה[[חקר הכלכלה|חוקרים בתחום הכלכלה]] חוששים לבקר את מערכת הבנקאות משום שזו ממנת כנסים, מחקרים ועוד, ויציאה נגדה גוררת גם פגיעה במימון של חוקרים וגם קשיים לפרסם בירחונים חשובים.  

דוגמה להשלכות של קשרי הון-אקדמיה בתחום [[חקר הכלכלה]] היא הטענה של הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] לפיה חלק ניכר מה[[חקר הכלכלה|חוקרים בתחום הכלכלה]] חוששים לבקר את מערכת הבנקאות משום שזו ממנת כנסים, מחקרים ועוד, ויציאה נגדה גוררת גם פגיעה במימון של חוקרים וגם קשיים לפרסם בירחונים חשובים.  

==דוגמאות מישראל==

==דוגמאות מישראל==

ארגון [[מגמה ירוקה]] הוביל מהלך של [[הסטת השקעות מדלק מחצבי]] של האוניברסיטאות הגדולות.  בסוף שנת 2017, לאחר שנתיים של מאבק, האוניברסיטה העברית הצהירה על כך שתהפוך למוסד האקדמי הראשון בישראל שמאמץ מדיניות השקעות אחראיות בהתאם לאמנה Principles for Responsible Investment שגובשה בארגון האומות המאוחדות. {{הערה| [https://www.green.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa/ עשינו היסטוריה בעברית], ארגון [[מגמה ירוקה]], 28-11-2017}} לעומת זאת אוניברסטית חיפה סרבה למהלך דומה. בשנת 2018 אמר יושב ראש ועדת ההשקעות לנציגי הארגון, שהאוניברסיטה תהיה המוסד האחרון להוביל הסטת השקעות סביבתית. אחד מאנשי הועד המנהל של המוסד הוא נדב שחר, המנכ"ל היוצא של [[חיפה כימיקלים]] שתרם רבות ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. [https://www.green.org.il/168784612/]

ארגון [[מגמה ירוקה]] הוביל מהלך של [[הסטת השקעות מדלק מחצבי]] של האוניברסיטאות הגדולות.  בסוף שנת 2017, לאחר שנתיים של מאבק, האוניברסיטה העברית הצהירה על כך שתהפוך למוסד האקדמי הראשון בישראל שמאמץ מדיניות השקעות אחראיות בהתאם לאמנה Principles for Responsible Investment שגובשה בארגון האומות המאוחדות. {{הערה| [https://www.green.org.il/%d7%a2%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95-%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa/ עשינו היסטוריה בעברית], ארגון [[מגמה ירוקה]], 28-11-2017}} לעומת זאת אוניברסטית חיפה סרבה למהלך דומה. בשנת 2018 אמר יושב ראש ועדת ההשקעות לנציגי הארגון, שהאוניברסיטה תהיה המוסד האחרון להוביל הסטת השקעות סביבתית. אחד מאנשי הועד המנהל של המוסד הוא נדב שחר, המנכ"ל היוצא של [[חיפה כימיקלים]] שתרם רבות ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. [https://www.green.org.il/168784612/]