שינויים

סימנים מדאיגים מאוד מפעילות אנושית כוללים [[גידול אוכלוסין|עלייה מתמשכת]] ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ושל בעלי-חיים מבויתים מעלי גירה, ייצור בשר לנפש, [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי גולמי עולמי]], אובדן עולמי של כיסוי עצים, צריכת דלק מאובנים, מספר הנוסעים בטיסות, פליטת [[פחמן דו חמצני]] (CO2) ופליטת CO2 לנפש מאז שנת 2000 (איור 1, קובץ משלים S2). הסימנים המעודדים כוללים ירידות בשיעורי הפריון העולמי (לידה) (איור 1B), האטה בקצב [[בירוא יערות|אובדן יער]] באמזונס הברזילאי (איור 1G), עלייה בצריכת [[אנרגיה סולארית|אנרגיה סולארית]] ו[[אנרגיית רוח]] (איור 1h), [[הסטת השקעות]] מדלקים מאובנים של גורמים מוסדיים של יותר 7 טריליון דולר (איור 1J), ושיעור פליטת גזי חממה המכוסים בתמחור פחמן (איור 1m). עם זאת, הירידה בשיעורי הפריון של בני האדם האטה משמעותית במהלך 20 השנים האחרונות (איור 1B), וקצב אובדן היער באמזונס הברזילאית החל כעת לעלות שוב (איור 1G). הצריכה של אנרגיה סולארית ורוח גדלה ב-373% בעשור, אך בשנת 2018 היא עדיין הייתה קטנה פי 28 מצריכת [[דלק מאובנים]] ([[גז טבעי|גז משולב]], [[פחם]], [[נפט]]; תמונה 1H). נכון לשנת 2018, כ-14.0% מפליטות גזי החממה העולמיים היו מכוסים על ידי תמחור פחמן (איור 1m), אך המחיר הממוצע המשוקלל של פליטות הגלובלית לטון פחמן דו חמצני היה בסביבות 15.25 דולר (איור 1N). דרוש מחיר דמי פחמן גבוה בהרבה (IPCC 2018, סעיף 2.5.2.1). הסובסידיות השנתיות לדלק מאובנים לחברות אנרגיה עברו תנודות ובגלל שיא לאחרונה, הן היו גדולות יותר מ-400 מיליארד דולר בשנת 2018 (תמונה 1O).

סימנים מדאיגים מאוד מפעילות אנושית כוללים [[גידול אוכלוסין|עלייה מתמשכת]] ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ושל בעלי-חיים מבויתים מעלי גירה, ייצור בשר לנפש, [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי גולמי עולמי]], אובדן עולמי של כיסוי עצים, צריכת דלק מאובנים, מספר הנוסעים בטיסות, פליטת [[פחמן דו חמצני]] (CO2) ופליטת CO2 לנפש מאז שנת 2000 (איור 1, קובץ משלים S2). הסימנים המעודדים כוללים ירידות בשיעורי הפריון העולמי (לידה) (איור 1B), האטה בקצב [[בירוא יערות|אובדן יער]] באמזונס הברזילאי (איור 1G), עלייה בצריכת [[אנרגיה סולארית|אנרגיה סולארית]] ו[[אנרגיית רוח]] (איור 1h), [[הסטת השקעות]] מדלקים מאובנים של גורמים מוסדיים של יותר 7 טריליון דולר (איור 1J), ושיעור פליטת גזי חממה המכוסים בתמחור פחמן (איור 1m). עם זאת, הירידה בשיעורי הפריון של בני האדם האטה משמעותית במהלך 20 השנים האחרונות (איור 1B), וקצב אובדן היער באמזונס הברזילאית החל כעת לעלות שוב (איור 1G). הצריכה של אנרגיה סולארית ורוח גדלה ב-373% בעשור, אך בשנת 2018 היא עדיין הייתה קטנה פי 28 מצריכת [[דלק מאובנים]] ([[גז טבעי|גז משולב]], [[פחם]], [[נפט]]; תמונה 1H). נכון לשנת 2018, כ-14.0% מפליטות גזי החממה העולמיים היו מכוסים על ידי תמחור פחמן (איור 1m), אך המחיר הממוצע המשוקלל של פליטות הגלובלית לטון פחמן דו חמצני היה בסביבות 15.25 דולר (איור 1N). דרוש מחיר דמי פחמן גבוה בהרבה (IPCC 2018, סעיף 2.5.2.1). הסובסידיות השנתיות לדלק מאובנים לחברות אנרגיה עברו תנודות ובגלל שיא לאחרונה, הן היו גדולות יותר מ-400 מיליארד דולר בשנת 2018 (תמונה 1O).

מטרידות במיוחד הן מגמות מקבילות בסימנים החיוניים של השפעות אקלימיות (איור 2, קובץ משלים S2). שלושה [[גזי חממה|גזי חממה אטמוספריים]] נפוצים ([[פחמן דו חמצני]], [[מתאן ]] ו[[תחמוצת החנקן]]) ממשיכים לעלות (ראו תרשים S1 לעלייה חדה ומבשרת ראות בפחמן דו חמצני בשנת 2019), וכך גם [[התחממות עולמית|טמפרטורת פני השטח העולמית]] (איור 2A – 2D). באופן עולמי, [[הפשרת קרחונים|הקרח נעלם במהירות]], והראיות לכך הן מגמת ירידות במינימום הקיצי של קרח בים הארקטי, ב[[יריעות קרח]] של גרינלנד ואנטארקטיקה ובעובי הקרחונים ברחבי העולם (איור 2E – 2H). תכולת החום באוקיאנוס, [[חומציות האוקיאנוס]], [[עליית מפלס מי הים|מפלס הים]], [[שריפות יער והתחממות עולמית|השטח שנשרף בארצות הברית]], ומזג האוויר הקיצוני ועלויות הנזקים הנלוות לכך, כל אלה במגמת עלייה (איור 2I – 2N). שינוי האקלים צפוי להשפיע מאוד על החיים בימים, במקווי מים המתוקים וביבשה, החל מפלנקטון ואלמוגים ועד דגים ויערות (IPCC 2018, 2019). סוגיות אלה מדגישות את הצורך הדחוף בפעולה.

מטרידות במיוחד הן מגמות מקבילות בסימנים החיוניים של השפעות אקלימיות (איור 2, קובץ משלים S2). שלושה [[גזי חממה|גזי חממה אטמוספריים]] נפוצים ([[פחמן דו חמצני]], [[מתאן]] ו[[תחמוצת החנקן]]) ממשיכים לעלות (ראו תרשים S1 לעלייה חדה ומבשרת ראות בפחמן דו חמצני בשנת 2019), וכך גם [[התחממות עולמית|טמפרטורת פני השטח העולמית]] (איור 2A – 2D). באופן עולמי, [[הפשרת קרחונים|הקרח נעלם במהירות]], והראיות לכך הן מגמת ירידות במינימום הקיצי של קרח בים הארקטי, ב[[יריעות קרח]] של גרינלנד ואנטארקטיקה ובעובי הקרחונים ברחבי העולם (איור 2E – 2H). תכולת החום באוקיאנוס, [[חומציות האוקיאנוס]], [[עליית מפלס מי הים|מפלס הים]], [[שריפות יער והתחממות עולמית|השטח שנשרף בארצות הברית]], ומזג האוויר הקיצוני ועלויות הנזקים הנלוות לכך, כל אלה במגמת עלייה (איור 2I – 2N). שינוי האקלים צפוי להשפיע מאוד על החיים בימים, במקווי מים המתוקים וביבשה, החל מפלנקטון ואלמוגים ועד דגים ויערות (IPCC 2018, 2019). סוגיות אלה מדגישות את הצורך הדחוף בפעולה.

למרות 40 שנה של משאים ומתנים עולמיים בנושא האקלים, עם כמה חריגים מעטים, אנו מנהלים בדרך כלל "עסקים כרגיל", ובעיקרו של דבר לא הצלחנו להתמודד עם מצב מסוכן זה (איור 1). [[השפעות של התחממות עולמית|משבר האקלים הגיע]] והוא מאיץ מהר ממה שציפו מרבית המדענים (איור 2, IPCC 2018). הוא חמור יותר מהצפוי, מאיים על מערכות אקולוגיות טבעיות ועל גורל האנושות (IPCC 2019). מדאיגות במיוחד הן אפשרויות ל[[הפתעה אקלימית|נקודות-מפנה בלתי הפיכות של האקלים]], ו[[לולאות משוב מחזקות]] של הטבע (באטמוספרה, בים וביבשה) שעלולות להוביל ל"ארץ החממה " (hothouse Earth) הקטסטרופלית, הרבה מעבר לשליטת בני האדם (Steffen et al. 2018). תגובות-שרשרת אקלימיות אלו עלולות לגרום לשיבושים משמעותיים במערכות האקולוגיות, בחברה ובכלכלות, ועלולות להפוך אזורים גדולים מכדור הארץ לבלתי מיושבים.

למרות 40 שנה של משאים ומתנים עולמיים בנושא האקלים, עם כמה חריגים מעטים, אנו מנהלים בדרך כלל "עסקים כרגיל", ובעיקרו של דבר לא הצלחנו להתמודד עם מצב מסוכן זה (איור 1). [[השפעות של התחממות עולמית|משבר האקלים הגיע]] והוא מאיץ מהר ממה שציפו מרבית המדענים (איור 2, IPCC 2018). הוא חמור יותר מהצפוי, מאיים על מערכות אקולוגיות טבעיות ועל גורל האנושות (IPCC 2019). מדאיגות במיוחד הן אפשרויות ל[[הפתעה אקלימית|נקודות-מפנה בלתי הפיכות של האקלים]], ו[[לולאות משוב מחזקות]] של הטבע (באטמוספרה, בים וביבשה) שעלולות להוביל ל"ארץ החממה " (hothouse Earth) הקטסטרופלית, הרבה מעבר לשליטת בני האדם (Steffen et al. 2018). תגובות-שרשרת אקלימיות אלו עלולות לגרום לשיבושים משמעותיים במערכות האקולוגיות, בחברה ובכלכלות, ועלולות להפוך אזורים גדולים מכדור הארץ לבלתי מיושבים.

<big>'''מזהמים קצרי חיים'''</big>

<big>'''מזהמים קצרי חיים'''</big>

<br>

<br>

עלינו להפחית באופן מיידי את הפליטות של מזהמי-אקלים קצרי-חיים, כולל מתאן (איור 2b), פחמן שחור (פיח) ו[[HFC|פחמימנים הידרופלואוריים]] (HFC). פעולה זו עשויה להאט את לולאות המשוב על האקלים ועשויה להפחית את מגמת ההתחממות לטווח הקצר ביותר מ-50% במהלך העשורים הבאים, ובכך להציל בני אדם ולהגדיל את [[פריון חקלאי|תנובת היבול]] עקב הפחתת זיהום האוויר ((Shindell et al. 2017. הסכם קיגאלי משנת 2016 להפחתת HFCs הוא דבר מבורך.

עלינו להפחית באופן מיידי את הפליטות של מזהמי-אקלים קצרי-חיים, כולל מתאן (איור 2b), פחמן שחור (פיח) ו[[HFC|פחמימנים הידרופלואוריים]] (HFC). פעולה זו עשויה להאט את לולאות המשוב על האקלים ועשויה להפחית את מגמת ההתחממות לטווח הקצר ביותר מ-50% במהלך העשורים הבאים, ובכך להציל בני אדם ולהגדיל את [[פריון חקלאי|תנובת היבול]] עקב הפחתת זיהום האוויר (Shindell et al. 2017). הסכם קיגאלי משנת 2016 להפחתת HFCs הוא דבר מבורך.

<big>'''טבע'''</big>

<big>'''טבע'''</big>

<br>

<br>

עלינו להגן ולשחזר את המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹן, שוניות אלמוגים, יערות, סוואנות, ערבות, אדמות ביצה, אדמות כבול, קרקעות, מנגרובים ועשבי-ים תורמים רבות לקליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. צמחים ימיים ויבשתיים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים ממלאים תפקידים משמעותיים במחזור ובאחסון של פחמן וחומרי הזנה. עלינו לצמצם במהירות אובדן בתי גידול ובמגוון ביולוגי (איור 1F -1G), להגן על היערות הראשוניים הנותרים, במיוחד אלה עם מאגרי פחמן גבוהים, ועל יערות אחרים בעלי היכולת לקלוט פחמן (שימור יערות proforestation), תוך ייעור-מחדש בקנה-מידה עצום במקומות המתאימים. למרות שאדמות זמינות עשויות להיות מוגבלות, ניתן להשיג עד שליש מהפחתת הפליטות הנדרשת עד שנת 2030 בהסכם פריז (להתחממות של פחות מ-2 מעלות צלזיוס) באמצעות פתרונות אקלים טבעיים אלה (Griscom et al. 2017).

עלינו להגן ולשחזר את המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹן, שוניות אלמוגים, יערות, סוואנות, ערבות, אדמות ביצה, אדמות כבול, קרקעות, מנגרובים ועשבי-ים תורמים רבות לקליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. צמחים ימיים ויבשתיים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים ממלאים תפקידים משמעותיים במחזור ובאחסון של פחמן וחומרי הזנה. עלינו לצמצם במהירות אובדן בתי גידול ובמגוון ביולוגי (איור 1F -1G), להגן על היערות הראשוניים הנותרים, במיוחד אלה עם מאגרי פחמן גבוהים, ועל יערות אחרים בעלי היכולת לקלוט פחמן (שימור יערות Proforestation), תוך ייעור-מחדש בקנה-מידה עצום במקומות המתאימים. למרות שאדמות זמינות עשויות להיות מוגבלות, ניתן להשיג עד שליש מהפחתת הפליטות הנדרשת עד שנת 2030 בהסכם פריז (להתחממות של פחות מ-2 מעלות צלזיוס) באמצעות פתרונות אקלים טבעיים אלה (Griscom et al. 2017).

<big>'''מזון'''</big>

<big>'''מזון'''</big>

<br>

<br>

[[צמחונות|אכילת מזון שרובו מבוסס-צמחים]] תוך הפחתת הצריכה העולמית של מוצרים מן החי (איור 1C-D), ובמיוחד בעלי חיים מעלי גירה (Ripple et al. 2014), יכולה לשפר את בריאות האדם ולהפחית באופן משמעותי את פליטת גזי החממה (כולל מתאן בסעיף "מזהמים קצרי-חיים "). יתרה מזאת, זה ישחרר שטחי יבולים לגידול מזון צמחי לבני אדם במקום מזון להאכלת בעלי חיים, תוך שחרור של כמה שטחי מרעה לתמיכה בפתרונות אקלים טבעיים (ראו פרק "טבע"). יש חשיבות רבה לשיטות גידולים כגון מינימום חריש אדמה המגדילים את הפחמן בקרקע. עלינו להפחית בצורה דרסטית את הכמות העצומה של בזבוז המזון ברחבי העולם.

[[צמחונות|אכילת מזון שרובו מבוסס-צמחים]] תוך הפחתת הצריכה העולמית של מוצרים מן החי (איור 1C-D), ובמיוחד בעלי חיים מעלי גירה (Ripple et al. 2014), יכולה לשפר את בריאות האדם ולהפחית באופן משמעותי את פליטת גזי החממה (כולל מתאן בסעיף "מזהמים קצרי-חיים"). יתרה מזאת, זה ישחרר שטחי יבולים לגידול מזון צמחי לבני אדם במקום מזון להאכלת בעלי חיים, תוך שחרור של כמה שטחי מרעה לתמיכה בפתרונות אקלים טבעיים (ראו פרק "טבע"). יש חשיבות רבה לשיטות גידולים כגון מינימום חריש אדמה המגדילים את הפחמן בקרקע. עלינו להפחית בצורה דרסטית את הכמות העצומה של בזבוז המזון ברחבי העולם.

<big>'''כלכלה'''</big>

<big>'''כלכלה'''</big>