שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות''' היא הטיה של מחקרים מדעיים על ידי [[חברות תרופות]] או הצגה מטעה של מחקרים אלה לרופאים, רגולטורים או לציבור הכללי. זו חלק ממגמה כללית יותר של [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] שכוללת לדוגמה גם הטיה על ידי [[חברות מזון]] (בקשר ל[[השפעות בריאותיות של סוכר]] לדוגמה) ובדומה לבעיות דומות שהתגלו עקב [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי חברות טבק. | + | '''הטיית מחקרים על ידי חברות תרופות''' היא הטיה של מחקרים מדעיים על ידי [[חברות תרופות]] או הצגה מטעה של מחקרים אלה לרופאים, רגולטורים או לציבור הכללי. זו חלק ממגמה כללית יותר של [[הטיית מחקרים על ידי חברות]] שכוללת לדוגמה גם הטיה על ידי [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון|חברות מזון]] (בקשר ל[[השפעות בריאותיות של סוכר]] לדוגמה) ובדומה לבעיות דומות שהתגלו עקב [[הכחשת נזקי העישון]] על ידי חברות טבק. |
| | | |
− | עד למאה ה-19, לא הייתה [[רגולציה]] או בקרה כלשהי על יצרני תרופות, רוקחים ואנשים אחרים רקחו תרופות באיכות שונה. חלק משמעותי מתרופות אלה היו לא יעילות ואף מזיקות. בתחילת המאה ה-20 החל מיסוד התחום שכלל דרישות ליותר מחקרים עם פרסום מדעי וכן ניסויים בפיקוח של מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA, בניסיון להבטיח את יעילות ובטיחות התרופות. בשנים האחרונות נחשפו מספר מקרים בהן חברות תרופות מימנו מחקרים, חוות דעת ופרסומים מדעים מוטים לטובה על מוצרים שלהן. יש חשש כי תופעה זו נפוצה בהרבה. לדבר זה יש השלכות חמורות לגבי [[בריאות הציבור]]. | + | עד למאה ה-20, לא הייתה [[רגולציה]] או בקרה כלשהי על יצרני תרופות. רוקחים ואנשים אחרים רקחו תרופות באיכות שונה. חלק משמעותי מתרופות אלה היו לא יעילות ואף מזיקות. בתחילת המאה ה-20 החל מיסוד התחום שכלל דרישות ליותר מחקרים עם פרסום מדעי וכן ניסויים בפיקוח של מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA, בניסיון להבטיח את יעילות ובטיחות התרופות. בשנים האחרונות נחשפו מספר מקרים בהן חברות תרופות מימנו מחקרים, חוות דעת ופרסומים מדעים מוטים לטובה על מוצרים שלהן. יש חשש כי תופעה זו נפוצה בהרבה. לדבר זה יש השלכות חמורות לגבי [[בריאות הציבור]]. |
| | | |
| ==רקע== | | ==רקע== |
שורה 7: |
שורה 7: |
| [[ג'ורג' אקרלוף]] ורוברט שילר, הם כלכלנים זוכי פרס נובל בכלכלה. בספר [[תורת ההונאה]] הם מציינים את החשיבות של [[רגולציה]] על שוק התרופות ומצביעים על בעיות שהיו קיימות לפני קיום הרגולציה - מוכרים של תרופות שהיו קיימים בזמן המאה ה-19 שמכרו תרופות מסוכנות ו/או לא יעילות לטיפול - לדוגמה מכירה של תרופות שהיו אמורות לסייע למגוון גדול של מחלות והכילו [[כספית]]. רופאים רבים התרעמו על מצב זה וכן אנשי מדע נוספים.{{הערה|שם=אקרלוף}} | | [[ג'ורג' אקרלוף]] ורוברט שילר, הם כלכלנים זוכי פרס נובל בכלכלה. בספר [[תורת ההונאה]] הם מציינים את החשיבות של [[רגולציה]] על שוק התרופות ומצביעים על בעיות שהיו קיימות לפני קיום הרגולציה - מוכרים של תרופות שהיו קיימים בזמן המאה ה-19 שמכרו תרופות מסוכנות ו/או לא יעילות לטיפול - לדוגמה מכירה של תרופות שהיו אמורות לסייע למגוון גדול של מחלות והכילו [[כספית]]. רופאים רבים התרעמו על מצב זה וכן אנשי מדע נוספים.{{הערה|שם=אקרלוף}} |
| | | |
− | הכימאי האינדיאני הרווי וושינגטון ווילי (Harvey Washington Wiley), שהיה הכימאי הראשי במשרד החקלאות, יזם חקיקה שתעניק לממשל יכולת פיקוח על מזונות ועל תרופות כדי להביא למצב בו ניתן לתבוע מי שרימו את הלקוחות שלהם. ווילי ערך מעין ניסוי במשרדים שלו - הוא הזמין קבוצה של מספר מתנדבים צעירים לאכול במשרדים שלו, באופן יומיומי, ואלו קיבלו תוספי תזונה שונים שנמכרו באופן חוקי, לאחר זמן קצר חלו חלק גדול מהם.{{הערה|שם=אקרלוף}} דבר זה, יחד עם הכעס בעקבות פרסום הספר "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" יצר לחץ הן בקרב הציבור והן בקרב הקונגרס והממשל לשנות את המצב. | + | הכימאי האינדיאני הרווי וושינגטון ווילי (Harvey Washington Wiley), שהיה הכימאי הראשי במשרד החקלאות בארצות הברית, יזם חקיקה שתעניק לממשל יכולת פיקוח על מזונות ועל תרופות כדי להביא למצב בו ניתן לתבוע מי שרימו את הלקוחות שלהם. ווילי ערך מעין ניסוי במשרדים שלו - הוא הזמין קבוצה של מספר מתנדבים צעירים לאכול במשרדים שלו, באופן יומיומי, ואלו קיבלו תוספי תזונה שונים שנמכרו באופן חוקי, לאחר זמן קצר חלו חלק גדול מהם.{{הערה|שם=אקרלוף}} דבר זה, יחד עם הכעס בעקבות פרסום הספר "[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]" יצר לחץ הן בקרב הציבור והן בקרב הקונגרס והממשל לשנות את המצב. |
| | | |
| "חוק המזון והתרופות הטהורים" משנת 1906 היה הראשון מבין שורה של חוקים משמעותיים להגנה על הצרכן, שיזם הקונגרס, בתחילת ימי החקיקה של [[התנועה הפרוגרסיבית]] בארצות הברית. החוק הוביל בסופו של דבר הוביל להקמת [[מנהל המזון והתרופות]] בארצות הברית - ה-FDA. המטרה המרכזית של החוק הייתה לאסור מכירה של מוצרי תרופות ומזון מדוללים או בעלי תווית מטעות, כדי שהממשל יוכל לבדוק תכולת מוצרים ותאפשר קיום תביעות נגד עבריינים. החקיקה דרשה כי מוצרים פעילים יופיעו על תוויות של תרופות וכי תרופות לא יוכלו להיות מתחת לרמת ניקיון מסויימת שנקבע על ידי סוכנויות של הממשל. [https://en.wikipedia.org/wiki/Pure_Food_and_Drug_Act] {{הערה|שם=אקרלוף|שילר ואקרלוף, [[תורת ההונאה]], פרק 6, עמוד 103}} | | "חוק המזון והתרופות הטהורים" משנת 1906 היה הראשון מבין שורה של חוקים משמעותיים להגנה על הצרכן, שיזם הקונגרס, בתחילת ימי החקיקה של [[התנועה הפרוגרסיבית]] בארצות הברית. החוק הוביל בסופו של דבר הוביל להקמת [[מנהל המזון והתרופות]] בארצות הברית - ה-FDA. המטרה המרכזית של החוק הייתה לאסור מכירה של מוצרי תרופות ומזון מדוללים או בעלי תווית מטעות, כדי שהממשל יוכל לבדוק תכולת מוצרים ותאפשר קיום תביעות נגד עבריינים. החקיקה דרשה כי מוצרים פעילים יופיעו על תוויות של תרופות וכי תרופות לא יוכלו להיות מתחת לרמת ניקיון מסויימת שנקבע על ידי סוכנויות של הממשל. [https://en.wikipedia.org/wiki/Pure_Food_and_Drug_Act] {{הערה|שם=אקרלוף|שילר ואקרלוף, [[תורת ההונאה]], פרק 6, עמוד 103}} |
| | | |
− | שילר ואקלרוף כותבים שהם החלו את הפרק במחשבה שהם יראו כמה המצב השתנה לטובה, שכן היום יש רגולציה על בטיחות ויעילות התרופה. עם זאת הם מציינים כי [[חברות התרופות]] הצליחו לנצל פרצות ברגולציה לבצע [[הטיית מחקרים]] והן מבצעות שידול רפואי כדי להשפיע על רופאים וחוקרים לתמוך בסיפור שהן משווקות לציבור. דוגמה להטיית מחקרים היא המקרה של התרופה ויויקס לטיפול בכאבי פרקים, שהובילה למוות מוקדם של עשרות אלפי חולים עקב גרימת מחלות לב. | + | שילר ואקלרוף כותבים שהם החלו לכתוב בנושא מתוך מחשבה שהם יראו כמה המצב השתנה לטובה, שכן היום יש רגולציה על בטיחות ויעילות התרופה. עם זאת הם מציינים כי [[חברות התרופות]] הצליחו לנצל פרצות ברגולציה לבצע [[הטיית מחקרים]] והן מבצעות שידול רפואי כדי להשפיע על רופאים וחוקרים לתמוך בסיפור שהן משווקות לציבור. דוגמה להטיית מחקרים היא המקרה של התרופה ויויקס לטיפול בכאבי פרקים, שהובילה למוות מוקדם של עשרות אלפי חולים עקב גרימת מחלות לב. |
| | | |
− | הם טוענים כי חברת התרופות יכלה לבחור את החוקרים שהיא מעריכה שיהיו אוהדים יותר כלפיה וכי יש מנגנונים שונים של החברות להשפיע על תוצאות המחקר, על תמיכה במסקנות מסויימות של המחקר על ידי מחקרים נוספים, ועל הצגתו לציבור הרופאים. מנהל המזון והתרופות מעניק יותר מידי פרצות לחברות שיכולות לנצל אותן. | + | הם טוענים כי חברת התרופות יכלה לבחור את החוקרים שהיא מעריכה שיהיו אוהדים יותר כלפיה, וכי יש מנגנונים שונים איתן החברות יכולות להשפיע על תוצאות המחקר, על תמיכה במסקנות מסויימות של המחקר על ידי מחקרים נוספים, ועל הצגתו לציבור הרופאים. מנהל המזון והתרופות מעניק יותר מידי פרצות לחברות שיכולות לנצל אותן. |
| | | |
| == פרסום סלקטיבי של מחקרים קליניים== | | == פרסום סלקטיבי של מחקרים קליניים== |