שינויים

[[תמונה:התכנית- "צפון ירוק".jpeg|left|thumb|400px|תמונה שהציגה רשת מקרקעי ישראל כדגם למראה האזור התעשייתי של מפרץ חיפה לאחר מימוש התכנית.]]

[[תמונה:התכנית- "צפון ירוק".jpeg|left|thumb|400px|תמונה שהציגה רשת מקרקעי ישראל כדגם למראה האזור התעשייתי של מפרץ חיפה לאחר מימוש התכנית.]]

'''תכנית צפון ירוק''' היא תכנית להוצאת [[זיהום תעשייתי|התעשייה המזהמת]] ממפרץ חיפה, לפי לוח הזמנים הנוכחי, בשנים 2022 - 2032. התכנית יכולה לתרום להפחתה משמעותית של [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וכן להפחית ולנקות את [[זיהום מים בישראל|זיהום המים]] ו[[זיהום קרקע בישראל|הקרקע]] באיזור. כמו כן היא יכולה לגרום לשיפורים נוספים כמו הפסקת ה[[פרבור]] ומעבר ל[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[תכנון מוטה הולכי רגל]] באיזור וכן לשיפור ניכר אפילו מעבר לגבולות האזור{{הערה|רשות מקרקעי ישראל [https://infospot.co.il/Content/UserFiles/Upload/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99%20%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5%20%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94.pdf פרויקט שער המפרץ]}}. התכנית פורסמה על ידי [[רשות מקרקעי ישראל]] ועברה את אישור הועדה המחוזית בחיפה במרץ 2019. {{הערה|בועז כהן [https://www.colbonews.co.il/environment/52231/ תוכנית "צפון ירוק" של כחלון להצלת המפרץ נחשפת]12.03.2019, כלבו}}{{הערה|דותן לוי, כלכליסט [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5478621,00.html תוכנית אסטרטגית למפרץ חיפה: עד 100 אלף דירות במקום בתי הזיקוק] 14.03.2019, ויינט}}{{הערה|[https://www.israelhayom.co.il/article/640147 במקום בתי הזיקוק: 80 אלף יח"ד] 11 למרץ 2019, ישראל היום}}.  

'''מפרץ החדשנות''' (נקראת לעיתים גם '''עמק החדשנות''' או '''צפון ירוק''') היא תכנית להוצאת [[זיהום תעשייתי|התעשייה המזהמת]] ממפרץ חיפה, לפי לוח הזמנים הנוכחי, בשנים 2022 - 2032. התכנית יכולה לתרום להפחתה משמעותית של [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] וכן להפחית ולנקות את [[זיהום מים בישראל|זיהום המים]] ו[[זיהום קרקע בישראל|הקרקע]] באיזור. כמו כן היא יכולה לגרום לשיפורים נוספים כמו הפסקת ה[[פרבור]] ומעבר ל[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[תכנון מוטה הולכי רגל]] באיזור וכן לשיפור ניכר אפילו מעבר לגבולות האזור{{הערה|רשות מקרקעי ישראל [https://infospot.co.il/Content/UserFiles/Upload/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA%20%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99%20%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A5%20%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94.pdf פרויקט שער המפרץ]}}. התכנית פורסמה על ידי [[רשות מקרקעי ישראל]] ועברה את אישור הועדה המחוזית בחיפה במרץ 2019. {{הערה|בועז כהן [https://www.colbonews.co.il/environment/52231/ תוכנית "צפון ירוק" של כחלון להצלת המפרץ נחשפת]12.03.2019, כלבו}}{{הערה|דותן לוי, כלכליסט [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5478621,00.html תוכנית אסטרטגית למפרץ חיפה: עד 100 אלף דירות במקום בתי הזיקוק] 14.03.2019, ויינט}}{{הערה|[https://www.israelhayom.co.il/article/640147 במקום בתי הזיקוק: 80 אלף יח"ד] 11 למרץ 2019, ישראל היום}}.  

תכנית זו דומה לתכניות שמומשו כבר בחלקים אחרים של העולם. אחת ממטרות התכנית היא למלא את ה"חור השחור" שיש בין 2 חלקי המטרופולין. בגללו המטרופולין בעצם קרוע ל-2 חלקים נפרדים: חיפה והקריות. החור נוצר כי אף אחד לא רוצה לגור בשטח התעשייתי והוא מפריע לעיר לתפקד. אדריכלי התכנית הם יעקב יער ובתו טלי יער־קוסט (ממשרד יער־קורין) ואדריכלית הנוף מתניה ז"ק. בהכנתה היו מעורבים אנשי מקצוע רבים, בהם ההידרו-גיאולוג נועם בר נוי, האקולוג פרופ' אביטל גזית, חברת הניקוז "ענבל", חברת "אתוס" לייעוץ סביבתי והיועץ הכלכלי ברוך בורוכוב מחברת "תוכן"{{הערה|נעמה ריבה [https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/.premium-MAGAZINE-1.7083766 תעצמו עיניים — והופ, עיר אקולוגית במקום בתי הזיקוק]}}

תכנית זו דומה לתכניות שמומשו כבר בחלקים אחרים של העולם. אחת ממטרות התכנית היא למלא את ה"חור השחור" שיש בין 2 חלקי המטרופולין. בגללו המטרופולין בעצם קרוע ל-2 חלקים נפרדים: חיפה והקריות. החור נוצר כי אף אחד לא רוצה לגור בשטח התעשייתי והוא מפריע לעיר לתפקד. אדריכלי התכנית הם יעקב יער ובתו טלי יער־קוסט (ממשרד יער־קורין) ואדריכלית הנוף מתניה ז"ק. בהכנתה היו מעורבים אנשי מקצוע רבים, בהם ההידרו-גיאולוג נועם בר נוי, האקולוג פרופ' אביטל גזית, חברת הניקוז "ענבל", חברת "אתוס" לייעוץ סביבתי והיועץ הכלכלי ברוך בורוכוב מחברת "תוכן"{{הערה|נעמה ריבה [https://www.haaretz.co.il/gallery/architecture/.premium-MAGAZINE-1.7083766 תעצמו עיניים — והופ, עיר אקולוגית במקום בתי הזיקוק]}}

עוד בשנת 2018 בחנה חברת מקינזי את המצב בחיפה והמליצה לסגור את בתי הזיקוק עד 2025-2030, כי זה יועיל למדינת ישראל מבחינה בריאותית, כלכלית, וסביבתית{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.6534016 דירות במקום ארובות: פינוי בתי הזיקוק בחיפה ישחרר קרקע ב-13 מיליארד שקל] 8 באוקטובר 2018, The Marker}}.

עוד בשנת 2018 בחנה חברת מקינזי את המצב בחיפה והמליצה לסגור את בתי הזיקוק עד 2025-2030, כי זה יועיל למדינת ישראל מבחינה בריאותית, כלכלית, וסביבתית{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.6534016 דירות במקום ארובות: פינוי בתי הזיקוק בחיפה ישחרר קרקע ב-13 מיליארד שקל] 8 באוקטובר 2018, The Marker}}.

בתחילת שנת 2019 החלו מנהל התכנון ורשת מקרקעי ישראל לקדם תכנית להוצאת המפעלים המזהמים מחיפה, הנקראת "צפון ירוק"{{הערה|בועז כהן, [https://www.colbonews.co.il/environment/52231/ תוכנית "צפון ירוק" של כחלון להצלת המפרץ נחשפת], 12.03.2019, כלבו}}.  

בתחילת שנת 2019 החלו מנהל התכנון ורשת מקרקעי ישראל לקדם תכנית להוצאת המפעלים המזהמים מחיפה, הנקראת מפרץ החדשנות {{הערה|בועז כהן, [https://www.colbonews.co.il/environment/52231/ תוכנית "צפון ירוק" של כחלון להצלת המפרץ נחשפת], 12.03.2019, כלבו}}.  

שטח התכנית הוא 36.5 קילומטרים רבועים. מטרת התכנית היא להוציא את התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה ולהחליפה בתעשייה נקייה, שטחים טבעיים ומגורים. כמו כן היא כוללת בנייה על שטחים חקלאיים והפיכת חלק מהשטחים האלה לשטחים טבעיים.

שטח התכנית הוא 36.5 קילומטרים רבועים. מטרת התכנית היא להוציא את התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה ולהחליפה בתעשייה נקייה, שטחים טבעיים ומגורים. כמו כן היא כוללת בנייה על שטחים חקלאיים והפיכת חלק מהשטחים האלה לשטחים טבעיים.

* שינוי אפשרי של אופי הבניה והתכנון במטרופולין חיפה. עד היום הבנייה הייתה [[פרברים|פרברית]] - החוצה. כך זה היה בחיפה כך זה היה בקריות. סיבה אחת לכך הייתה  כי אנשים רצו לגור כמה שיותר רחוק מהמרכז כי בו נמצא אזור התעשייה. זה אומר תלות [[רכב פרטי|ברכב הפרטי]] עקב המרחקים הגדולים, בנייה על השטחים הפתוחים - הרס [[יערות חיפה]] והשטחים הפתוחים ממזרח לקריית אתא לדוגמה. כאשר קיימת העדפת מכוניות הדבר יוצר [[תכנון מוטה מכוניות]] לדוגמה הקמת [[כביש מהיר עירוני|כבישים מהירים בתוך המרקם העירוני]] שמהווים חסמי הליכה ומעודדים עוד יותר את השימוש במכוניות. אחת ההבטחות של התכנית היא לעודד [[עירוניות מתחדשת]]. בנייה במרכז יכולה להיות בנייה צפופה כמו באירופה. זה אומר מעבר [[תחבורה ציבורית|לתחבורה ציבורית]] [[אופניים|ואופניים]], פחות [[פקקים]], פחות זיהום מתחבורה ועוד הרבה דברים. עצם היעוד והאופי של מטרופולין חיפה ישתנה. הוא יהפוך לדומה הרבה יותר לגוש דן, אבל אולי עם אופי קצת שונה. יש בו את הכרמל, [[יערות חיפה|יערות]] שנכנסים לתוך השכונות ואתרי דת רבים, מה שנחוץ כדי לפתח תיירות אקולוגית, דתית, תרבותית. התכנית כוללת יצירת רצף עירוני במטרופולין חיפה, אשר יקל על שימוש יעיל בתחבורה ציבורית כמו [[המטרונית]].

* שינוי אפשרי של אופי הבניה והתכנון במטרופולין חיפה. עד היום הבנייה הייתה [[פרברים|פרברית]] - החוצה. כך זה היה בחיפה כך זה היה בקריות. סיבה אחת לכך הייתה  כי אנשים רצו לגור כמה שיותר רחוק מהמרכז כי בו נמצא אזור התעשייה. זה אומר תלות [[רכב פרטי|ברכב הפרטי]] עקב המרחקים הגדולים, בנייה על השטחים הפתוחים - הרס [[יערות חיפה]] והשטחים הפתוחים ממזרח לקריית אתא לדוגמה. כאשר קיימת העדפת מכוניות הדבר יוצר [[תכנון מוטה מכוניות]] לדוגמה הקמת [[כביש מהיר עירוני|כבישים מהירים בתוך המרקם העירוני]] שמהווים חסמי הליכה ומעודדים עוד יותר את השימוש במכוניות. אחת ההבטחות של התכנית היא לעודד [[עירוניות מתחדשת]]. בנייה במרכז יכולה להיות בנייה צפופה כמו באירופה. זה אומר מעבר [[תחבורה ציבורית|לתחבורה ציבורית]] [[אופניים|ואופניים]], פחות [[פקקים]], פחות זיהום מתחבורה ועוד הרבה דברים. עצם היעוד והאופי של מטרופולין חיפה ישתנה. הוא יהפוך לדומה הרבה יותר לגוש דן, אבל אולי עם אופי קצת שונה. יש בו את הכרמל, [[יערות חיפה|יערות]] שנכנסים לתוך השכונות ואתרי דת רבים, מה שנחוץ כדי לפתח תיירות אקולוגית, דתית, תרבותית. התכנית כוללת יצירת רצף עירוני במטרופולין חיפה, אשר יקל על שימוש יעיל בתחבורה ציבורית כמו [[המטרונית]].

ה[[מטרונית]] מהווה יישום של שיטת [[תחבורת מעברים]]: כאשר ראו שיש יותר מידי קווי אוטובוסים ועקב כך יש פקקים גדולים בהדר ובעיר התחתית, החליטו שכל קווי האוטובוס של הקריות יסעו רק בקריות וקווי האוטובוס של חיפה רק בחיפה. מה שיחבר את חיפה והקריות הם קווי המטרונית. באופן דומה פועלת הרכבת התחתית "מטרו" בערי אירופה - אם כל שכונה היתה מחוברת עם כל שכונה בעיר עם כמה מיליוני בני אדם היו יותר מידי קווי אוטובוסים ויותר מידי פקקים. לכן לוקחים אוטובוס מהבית לתחנת המטרו עוברים לאיזור אחר של העיר ומשם לוקחים אוטובוס עד היעד. כדי שהשיטה הזו תעבוד בחיפה, קווי האוטובוסים צריכים לעבור  ליד תחנות המטרונית והבתים צריכים להיות ליד הקווים. המשמעות היא בנייה רק לאורך "השלד המרכזי" של המטרופולין שאותו מייצגת המטרונית. כלומר בנייה קומפקטית, במרכז ולא בנייה פרברית. זה אומר שהמטרונית ככלי תחבורה מקדמת בצורה משמעותית [[עירוניות מתחדשת]] וככל שיסעו בה יותר כך יש יותר סיכוי שיבנו במרכז ולא בקצוות. אבל דווקא במרכז אף אחד לא רוצה לגור כי שם נמצא איזור התעשייה. כלומר כדי שהמטרונית תפעל כמו שצריך, יש לסלק את הזיהום ממרכז המטרופולין וזו בדיוק מטרת התכנית צפון ירוק{{הערה|עיריית חיפה, עמיר גט [https://www.facebook.com/megamatechnion/videos/591739434641578/ הצגה ואישור תוכנית רשת מקרקעי ישראל בפני בפני הועדה המקומית חיפה, 13 במרץ 2019]}}.

ה[[מטרונית]] מהווה יישום של שיטת [[תחבורת מעברים]]: כאשר ראו שיש יותר מידי קווי אוטובוסים ועקב כך יש פקקים גדולים בהדר ובעיר התחתית, החליטו שכל קווי האוטובוס של הקריות יסעו רק בקריות וקווי האוטובוס של חיפה רק בחיפה. מה שיחבר את חיפה והקריות הם קווי המטרונית. באופן דומה פועלת הרכבת התחתית "מטרו" בערי אירופה - אם כל שכונה היתה מחוברת עם כל שכונה בעיר עם כמה מיליוני בני אדם היו יותר מידי קווי אוטובוסים ויותר מידי פקקים. לכן לוקחים אוטובוס מהבית לתחנת המטרו עוברים לאיזור אחר של העיר ומשם לוקחים אוטובוס עד היעד. כדי שהשיטה הזו תעבוד בחיפה, קווי האוטובוסים צריכים לעבור  ליד תחנות המטרונית והבתים צריכים להיות ליד הקווים. המשמעות היא בנייה רק לאורך "השלד המרכזי" של המטרופולין שאותו מייצגת המטרונית. כלומר בנייה קומפקטית, במרכז ולא בנייה פרברית. זה אומר שהמטרונית ככלי תחבורה מקדמת בצורה משמעותית [[עירוניות מתחדשת]] וככל שיסעו בה יותר כך יש יותר סיכוי שיבנו במרכז ולא בקצוות. אבל דווקא במרכז אף אחד לא רוצה לגור כי שם נמצא איזור התעשייה. כלומר כדי שהמטרונית תפעל כמו שצריך, יש לסלק את הזיהום ממרכז המטרופולין וזו בדיוק מטרת התכנית מפרץ החדשנות{{הערה|עיריית חיפה, עמיר גט [https://www.facebook.com/megamatechnion/videos/591739434641578/ הצגה ואישור תוכנית רשת מקרקעי ישראל בפני בפני הועדה המקומית חיפה, 13 במרץ 2019]}}.

* מכיוון שאף אחד לא רצה עד עכשיו לגור באזור הזה, הקניונים, המפעלים ובתי העסק בכלל עשו לעצמם חניות בגודל שאינו מוכר לדוגמה לתושבי תל אביב. החניה במתחם "איקאה" לדוגמה היא בגודל של רובע עירוני. חניות ענק יש גם באיזור מתחם ביג, חוצות המפרץ, לב המפרץ, הקריון. בנייה על החניות האלה תזכה אולי לתמיכה מהקניונים, אם יהיה תכנון עירוני מוטה הולכי רגל [[הליכתיות]] -  כי לפי הניסיון כאירופי במקרה זה יש יותר הולכי רגל ולכן גם יותר קונים.

* מכיוון שאף אחד לא רצה עד עכשיו לגור באזור הזה, הקניונים, המפעלים ובתי העסק בכלל עשו לעצמם חניות בגודל שאינו מוכר לדוגמה לתושבי תל אביב. החניה במתחם "איקאה" לדוגמה היא בגודל של רובע עירוני. חניות ענק יש גם באיזור מתחם ביג, חוצות המפרץ, לב המפרץ, הקריון. בנייה על החניות האלה תזכה אולי לתמיכה מהקניונים, אם יהיה תכנון עירוני מוטה הולכי רגל [[הליכתיות]] -  כי לפי הניסיון כאירופי במקרה זה יש יותר הולכי רגל ולכן גם יותר קונים.

* לא סביר שיהיו הרבה אפשרויות לייצא את התוצרים לאירופה כי אירופה מצמצמת יחסית מהר את השימוש בדלקים הפוסיליים ובפלסטיק. עד 2019 הכוונה היתה לצמצם ב-40% את פליטת גזי החממה עד שנת 2030 וב 80% עד שנת 2050, אבל כנראה שזה יקרה יותר מהר. כבר האמצעים שננקטו מאז הסכם פריז הובילו לכך שאירופה תגיע ליעד גבוה יותר מזה שהיא הציבה לעצמה. יש דרישה חזקה להעלות את היעד לשנת 2030 ל-55% ולהגיע ל-100% הפחתה עד שנת 2050{{הערה|Alissa de Carbonnel [https://www.cnbc.com/2019/06/15/reuters-america-exclusive-u-n-chief-calls-on-eu-to-raise-2030-climate-goal-to-55-percent.html EXCLUSIVE-U.N. chief calls on EU to raise 2030 climate goal to 55%] 15 ביוני ל-2019, CNBC}}{{הערה|Sam Morgan [https://www.euractiv.com/section/climate-strategy-2050/news/eu-leaders-to-aim-for-final-climate-deal-in-early-2020/ EU leaders to aim for final climate deal ‘in early 2020] 13 ביוני 2019 EURACTIV.com}}. ביוני 2019 סוכם שהרוב הגדול של מדינות האיחוד האירופי לא יוסיפו פחמן לאטמוספירה עד 2050{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/eu-carbon-neutrality-deadline-2638940376.html EU Leaders Fail to Set 2050 Carbon Neutrality Deadline] 21 ליוני 2019 Ecowatch}}.. במאי 2019 לראשונה מאז המהפכה התעשייתית באנגליה יוצר יותר חשמל מאנרגיות מתחדשות ואנרגיה גרעינית מאשר מדלקים פוסיליים{{הערה|Jordan Davidson [https://www.ecowatch.com/renewable-energy-fossil-fuels-britain-2638943303.html Clean Power Overtaking Fossil Fuels in Britain in 2019] 21 ליוני 2019, Ecowatch}}.

* לא סביר שיהיו הרבה אפשרויות לייצא את התוצרים לאירופה כי אירופה מצמצמת יחסית מהר את השימוש בדלקים הפוסיליים ובפלסטיק. עד 2019 הכוונה היתה לצמצם ב-40% את פליטת גזי החממה עד שנת 2030 וב 80% עד שנת 2050, אבל כנראה שזה יקרה יותר מהר. כבר האמצעים שננקטו מאז הסכם פריז הובילו לכך שאירופה תגיע ליעד גבוה יותר מזה שהיא הציבה לעצמה. יש דרישה חזקה להעלות את היעד לשנת 2030 ל-55% ולהגיע ל-100% הפחתה עד שנת 2050{{הערה|Alissa de Carbonnel [https://www.cnbc.com/2019/06/15/reuters-america-exclusive-u-n-chief-calls-on-eu-to-raise-2030-climate-goal-to-55-percent.html EXCLUSIVE-U.N. chief calls on EU to raise 2030 climate goal to 55%] 15 ביוני ל-2019, CNBC}}{{הערה|Sam Morgan [https://www.euractiv.com/section/climate-strategy-2050/news/eu-leaders-to-aim-for-final-climate-deal-in-early-2020/ EU leaders to aim for final climate deal ‘in early 2020] 13 ביוני 2019 EURACTIV.com}}. ביוני 2019 סוכם שהרוב הגדול של מדינות האיחוד האירופי לא יוסיפו פחמן לאטמוספירה עד 2050{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/eu-carbon-neutrality-deadline-2638940376.html EU Leaders Fail to Set 2050 Carbon Neutrality Deadline] 21 ליוני 2019 Ecowatch}}.. במאי 2019 לראשונה מאז המהפכה התעשייתית באנגליה יוצר יותר חשמל מאנרגיות מתחדשות ואנרגיה גרעינית מאשר מדלקים פוסיליים{{הערה|Jordan Davidson [https://www.ecowatch.com/renewable-energy-fossil-fuels-britain-2638943303.html Clean Power Overtaking Fossil Fuels in Britain in 2019] 21 ליוני 2019, Ecowatch}}.

* דוח מקינזי הראה בבירור את הכדאיות של התכנית צפון ירוק. לפי הערכתה מימוש התכנית ישחרר קרקע בשווי של כ-13 מיליארד שקל. כמו כן הדוח מציין שתוך עשור מיציאתו בתי הזיקוק בחיפה יפסיקו להיות רווחיים עקב צמצום בשימוש בדלק בעולם{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.6534016 דירות במקום ארובות: פינוי בתי הזיקוק בחיפה ישחרר קרקע ב-13 מיליארד שקל] 8 באוקטובר 2018, דה מרקר}} במועצה הלאומית לכלכלה משוכנעים כי בתי הזיקוק מונעים ממטרופולין חיפה לצמוח וכי המהלך יביא לתחיית האזור כולו{{הערה|gold1980 [http://rotter.net/forum/scoops1/503969.shtml פרסום ראשון: דוח חדש של לשכת רה''מ קובע כי ניתן לסגור את בתי הזיקוק בחיפה בתוך 7 שנים] 2 לאוקטובר 2018, rotter.net}}. בסך הכל המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה 23 מיליארד שקל, להגדיל בהרבה את כמות מקומות עבודה וליצור צמיחה משמעותית{{הערה|מגמה ירוקה חיפה [https://www.facebook.com/megamatechnion/posts/2195733367142578/ ** באנו לעשות סדר ** הנה 7 דברים שאתן ואתם חייבים לדעת על מפרץ חיפה >>] 17 למרץ 2019}}.

* דוח מקינזי הראה בבירור את הכדאיות של התכנית מפרץ החדשנות. לפי הערכתה מימוש התכנית ישחרר קרקע בשווי של כ-13 מיליארד שקל. כמו כן הדוח מציין שתוך עשור מיציאתו בתי הזיקוק בחיפה יפסיקו להיות רווחיים עקב צמצום בשימוש בדלק בעולם{{הערה|אורה קורן [https://www.themarker.com/dynamo/.premium-1.6534016 דירות במקום ארובות: פינוי בתי הזיקוק בחיפה ישחרר קרקע ב-13 מיליארד שקל] 8 באוקטובר 2018, דה מרקר}} במועצה הלאומית לכלכלה משוכנעים כי בתי הזיקוק מונעים ממטרופולין חיפה לצמוח וכי המהלך יביא לתחיית האזור כולו{{הערה|gold1980 [http://rotter.net/forum/scoops1/503969.shtml פרסום ראשון: דוח חדש של לשכת רה''מ קובע כי ניתן לסגור את בתי הזיקוק בחיפה בתוך 7 שנים] 2 לאוקטובר 2018, rotter.net}}. בסך הכל המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה 23 מיליארד שקל, להגדיל בהרבה את כמות מקומות עבודה וליצור צמיחה משמעותית{{הערה|מגמה ירוקה חיפה [https://www.facebook.com/megamatechnion/posts/2195733367142578/ ** באנו לעשות סדר ** הנה 7 דברים שאתן ואתם חייבים לדעת על מפרץ חיפה >>] 17 למרץ 2019}}.

== חסרונות התכנית ==

== חסרונות התכנית ==

* חסרון מרכזי של התכנית הוא מידת היתכנותה מבחינות רבות כמו הכלכלית, חברתית ופוליטית. התכנית הוצגה ערב בחירות 2019 ולכן קשה להעריך את מידת רצינותה (מדוע לא הוצגה קודם?), לא ברור האם היא זוכה לתמיכת המפעלים, לתמיכת הממשלה, העיריות, העובדים, ההסתדרות וכו'. כמו כן בתכנית יש היבטים של [[נימבי]] של העברת מפעלים מזהמים למקומות אחרים בארץ שמן הסתם יעוררו התנגדויות מצד תושבים מקומיים.  

* חסרון מרכזי של התכנית הוא מידת היתכנותה מבחינות רבות כמו הכלכלית, חברתית ופוליטית. התכנית הוצגה ערב בחירות 2019 ולכן קשה להעריך את מידת רצינותה (מדוע לא הוצגה קודם?), לא ברור האם היא זוכה לתמיכת המפעלים, לתמיכת הממשלה, העיריות, העובדים, ההסתדרות וכו'. כמו כן בתכנית יש היבטים של [[נימבי]] של העברת מפעלים מזהמים למקומות אחרים בארץ שמן הסתם יעוררו התנגדויות מצד תושבים מקומיים.  

* אלפי אנשים שעובדים בבתי הזיקוק ובמפעלים מזהמים נוספים יאבדו את העבודה או שיצטרכו לעבור עם המפעלים. דבר זה צפוי לעורר התנגדות עזה מצד העובדים, משפחותיהם, ההסתדרות כדי למנוע [[צדק חברתי|חוסר צדק]] יש לשמור מקום לכל העובדים במה שיבנה במקום בתי הזיקוק בתעשייה הנקייה ולתת תעדוף וסיוע בקליטה במקומות אחרים, יש לארגן קורס הסבה מקצועית ולשלם סכום הוגן כל חודש עד שהם יוכלו לעבוד במקום החדש. פירוש הדבר הוא גם עלות כלכלית גבוהה של התכנית. כמו כן למרות כל המאמצים חלק מהעובדים כנראה לא ימצאו מקומות עבודה חדשים בתנאים דומים. עם זאת יש לשים לב כי בתי הזיקוק ומפעלים נוספים מקבלים כיום [[סבסוד נסתר]] באמצעות ה[[זיהום]] שכן עלויות שנופלות על השכנים של המפעלים הן בעצם [[עלויות חיצוניות]] שליליות.  

* אלפי אנשים שעובדים בבתי הזיקוק ובמפעלים מזהמים נוספים יאבדו את העבודה או שיצטרכו לעבוד עם המפעלים במקום מרוחק. דבר זה צפוי לעורר התנגדות עזה מצד העובדים, משפחותיהם, ההסתדרות כדי למנוע [[צדק חברתי|חוסר צדק]] פיתרון מומלץ הוא שמירת מקום לכל העובדים במה שיבנה במקום בתי הזיקוק בתעשייה הנקייה ולתת תעדוף וסיוע בקליטה במקומות אחרים, יש לארגן קורס הסבה מקצועית ולשלם סכום הוגן כל חודש עד שהם יוכלו לעבוד במקום החדש. פירוש הדבר הוא גם עלות כלכלית גבוהה של התכנית. כמו כן למרות כל המאמצים חלק מהעובדים כנראה לא ימצאו מקומות עבודה חדשים בתנאים דומים. עם זאת יש לשים לב כי בתי הזיקוק ומפעלים נוספים מקבלים כיום [[סבסוד נסתר]] באמצעות ה[[זיהום]] שכן עלויות שנופלות על השכנים של המפעלים הן בעצם [[עלויות חיצוניות]] שליליות.  

* התכנית כוללת בנייה על שטחים חקלאיים{{הערה|עיריית חיפה, עמיר גט [https://www.facebook.com/megamatechnion/videos/591739434641578/ הצגה ואישור תוכנית רשת מקרקעי ישראל בפני בפני הועדה המקומית חיפה, 13 במרץ 2019]}}. באיזור התעשייה והמסחר במפרץ חיפה יש מספיק מקום לבנות גם בלי לבנות על השטחים החקלאיים. רק בתי הזיקוק עצמם תופשים שטח של כ-1,000,000 מטרים רבועים, מפעל דשנים תופש לא מעט שטח ויתר המפעלים הקשורים שיתפנו גם לא מעט. בנוסף בגלל שעקב זיהום קשה לבנות בתי מגורים ליד המפעלים באזור יש שטחי [[חניה]] וכבישים עוקפים גדולים מאוד (כי לא היתה להם בעיה עם תחרות על שטח מצד שכונות מגורים כמו בתל אביב לדוגמה) שאפשר לנצל לבנייה עם פינוי המפעלים.  

* התכנית כוללת בנייה על שטחים חקלאיים{{הערה|עיריית חיפה, עמיר גט [https://www.facebook.com/megamatechnion/videos/591739434641578/ הצגה ואישור תוכנית רשת מקרקעי ישראל בפני בפני הועדה המקומית חיפה, 13 במרץ 2019]}}. באיזור התעשייה והמסחר במפרץ חיפה יש מספיק מקום לבנות גם בלי לבנות על השטחים החקלאיים. רק בתי הזיקוק עצמם תופשים שטח של כ-1,000,000 מטרים רבועים, מפעל דשנים תופש לא מעט שטח ויתר המפעלים הקשורים שיתפנו גם לא מעט. בנוסף בגלל שעקב זיהום קשה לבנות בתי מגורים ליד המפעלים באזור יש שטחי [[חניה]] וכבישים עוקפים גדולים מאוד (כי לא היתה להם בעיה עם תחרות על שטח מצד שכונות מגורים כמו בתל אביב לדוגמה) שאפשר לנצל לבנייה עם פינוי המפעלים.