שינויים

==השפעות של הון חברתי==

==השפעות של הון חברתי==

===האם חברה יכולה לתפקד ללא הון חברתי?===

===האם חברה יכולה לתפקד ללא הון חברתי?===

לא ברור מהו המינימום של הון חברתי הנחוץ לחברה כדי להתקיים וכמה הון חברתי נחוץ לפעולה יעילה של הקהילה. עם זאת סוציולוגים טוענים, כי מידה כלשהי של הדדיות, זהות משותפת ושיתוף פעולה לתועלת הדדית נחוצים בחברה. <ref name="ccrs2011"/>

לא ברור מהו המינימום של הון חברתי הנחוץ לחברה כדי להתקיים וכמה הון חברתי נחוץ לפעולה יעילה של [[קהילה]]. עם זאת סוציולוגים טוענים, כי מידה כלשהי של הדדיות, זהות משותפת ושיתוף פעולה לתועלת הדדית נחוצים בחברה. <ref name="ccrs2011"/>

מודל [[האדם הכלכלי]], שנפוץ ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] מניח כי אנשים הם אנוכיים לחלוטין וממקסמים תועלת בצורה [[רציונלית]] בלי שום התחשבות באנשים אחרים. טענה זו נידונה בהרחבה בכלכלה והיא נחשבת לאחת ההנחות המרכזיות, אדג'ווארת מצדיק הנחה זו בספרו משנת 1881. הכלכלן [[אמרטיה סן]] טוען שאדג'ווארת טעה משום שפסילת זולתנות טהורה אינה בהכרח מובילה לתועלתנות טהורה. אחת ההשלכות של הנחה התועלתנות הטהורה היא כי בהקשר כלכלי כל אנשים ישקרו תמיד אם הדבר מועיל להם. סן מגחיך את הרעיון של  זו על ידי הסיטואציה שבה שני אנשים זרים נפגשים בפינת רחוב:

מודל [[האדם הכלכלי]], שנפוץ ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] מניח כי אנשים הם אנוכיים לחלוטין וממקסמים תועלת בצורה [[רציונלית]] בלי שום התחשבות באנשים אחרים. טענה זו נידונה בהרחבה ב[[חקר הכלכלה|כלכלה]] והיא נחשבת לאחת ההנחות המרכזיות, [[אדג'ווארת]] מצדיק הנחה זו בספרו משנת 1881. הכלכלן [[אמרטיה סן]] טוען שאדג'ווארת טעה משום שפסילת זולתנות טהורה אינה בהכרח מובילה לתועלתנות טהורה. אחת ההשלכות של הנחה התועלתנות הטהורה היא כי בהקשר כלכלי כל אנשים ישקרו תמיד אם הדבר מועיל להם. סן מגחיך את הרעיון הזה על ידי הסיטואציה שבה שני אנשים זרים נפגשים בפינת רחוב, ומתנהגים בצורה שמתאימה יותר ל[[פסיכופט]] או שקרן פתולוגי מאשר לאדם רגיל:

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בשבילי בדרך?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", [[אמרטיה סן]], 1977<ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}  

{{ציטוט|תוכן="היכן תחנת הרכבת?" הוא שואל אותי, "שם", אני עונה, מצביע על משרד הדואר, "והאם תוכל בבקשה להפקיד מכתב זה בשבילי בדרך?" "כן", הוא אומר, נחוש בדעתו לפתוח את המעטפה בדרך ולבדוק אם היא מכילה דבר-מה בעל ערך.|מקור="רציונלים שוטים:ביקורת על היסודות ההתנהגותיים של התאוריה הכלכלית", [[אמרטיה סן]], 1977<ref name="sen1977">Amartya K. Sen, ‘[Rational Fools: A Critique of the Behavioura Rational Fools: A Critique of the Behavioural Foundations of Economic Theory]’ (1977) 6 Philosophy and Public Affairs 317, 332</ref>}}  

סן תוקף הנחה זו בהקשר של [[מוצרים ציבוריים]] מצטט את Leif Johansen שטוען כי "שום חברה לא יכולה להתקיים ללא נורמות וכללי התנהגות כלשהם. נורמות וכללים הם הכרחיים עבור כדאיות, בדיוק בתחומים שבהם אין תמריצים כלכליים ולא ניתן ליצור כאלה. <ref name="sen1977"/> הכלכלן [[דן אריאלי]] לדוגמה מדגים בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] את הקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי נטייה פתולוגית לשקר, שמתקשים להשיג עבודה ולשמור עליה. אריאלי גם בוחן ושולל את הרעיון לפיו אנשים מרמים או לא לפי תמריץ כלכלי פשוט.  

סן תוקף הנחה זו בהקשר של [[מוצרים ציבוריים]], והוא מצטט את Leif Johansen שטוען כי "שום חברה לא יכולה להתקיים ללא [[נורמות]] וכללי התנהגות כלשהם. נורמות וכללים הם הכרחיים עבור כדאיות, בדיוק בתחומים שבהם אין תמריצים כלכליים ולא ניתן ליצור כאלה. <ref name="sen1977"/> הכלכלן [[דן אריאלי]] מדגים בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] את הקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי נטייה פתולוגית לשקר, שמתקשים להשיג עבודה ולשמור עליה. אריאלי משתמש ב[[כלכלה ניסויית]] כדי לבחון ולשלול את הרעיון לפיו אנשים מרמים או לא לפי תמריץ כלכלי פשוט.  

ללא כל אמון באנשים אחרים, קשה לקיים [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים כמו משפחות, משטרה, זכויות קניין, חוזי עבודה וכו'. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] אבנר גרייף לדוגמה, שואל - אם משטרה ובתי משפט אמורים לשמור על זכויות הקניין ועל קיום חוזים, מי שומר על השוטרים? מה מונע ממי שרוצה לגנוב לשחד גם את השוטרים ובתי המשפט? ולמה שופטים רציונליים ואנוכיים לא יקחו שוחד? ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] שואל שאלה דומה - האם קיומה של חברה יכול להתקיים על פחד היררכי - כך שכולם רק פוחדים מפני השוטרים, והשוטרים עצמם מפחדים מפני שוטרים שנמצאים מעליהם וכך הלאה. לפי הררי דבר זה אינו סביר, והמנגנון הנפוץ יותר להשגת [[סדר חברתי]] ושיתופי פעולה הוא על ידי [[מיתוס]].  

ללא כל [[אמון]] באנשים אחרים, קשה לקיים [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים כמו משפחות, משטרה, זכויות קניין, חוזי עבודה, מדע, ממשלה, שוק וכו'. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] אבנר גרייף לדוגמה, שואל - אם משטרה ובתי משפט אמורים לשמור על זכויות הקניין ועל קיום חוזים, מי שומר על השוטרים? מה מונע ממי שרוצה לגנוב לשחד גם את השוטרים ובתי המשפט? ולמה שופטים רציונליים ואנוכיים לא יקחו שוחד? ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] שואל שאלה דומה - האם קיומה של חברה יכול להתקיים על פחד היררכי - כך שכולם רק פוחדים מפני השוטרים, והשוטרים עצמם מפחדים מפני שוטרים שנמצאים מעליהם וכך הלאה. לפי הררי דבר זה אינו סביר, והמנגנון הנפוץ יותר להשגת [[סדר חברתי]] ושיתופי פעולה הוא על ידי [[מיתוס]].  

פווין (2007) מציע הגדרה של ארבעה מצבים של מלאי ההון החברתי:<ref name="ccrs2011"/>

פווין (2007) מציע הגדרה של ארבעה מצבים של מלאי ההון החברתי:<ref name="ccrs2011"/>