47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 84:
שורה 84: − + שורה 98:
שורה 98: + + + +
←השפעות האדם על מערכות אקולוגיות
[[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|התייבשות [[ימת אראל]] שליד קזחסטן, בין השנים 1989 ל-2008. השטח שאבד לימה גדול משטחה של כל מדינת ישראל. זוהי דוגמה של [[השפעה סביבתית|השפעה חזקה של האדם על מערכות אקולוגיות]] ואת התוצאות הקשות של [[תהליך]] זה.]]
[[קובץ:Aral Sea 1989-2008.jpg|ממוזער|300px|התייבשות [[ימת אראל]] שליד קזחסטן, בין השנים 1989 ל-2008. השטח שאבד לימה גדול משטחה של כל מדינת ישראל. זוהי דוגמה של [[השפעה סביבתית|השפעה חזקה של האדם על מערכות אקולוגיות]] ואת התוצאות הקשות של [[תהליך]] זה.]]
דוגמה עכשווית לשינוי מהותי במערכות אקולוגיות, ולהרס של מערכות אקולוגיות רבות, נובעת מהתערבות מואצת של [[בני אדם|בני האדם]] [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]]. יש מספר דרכים בהן האדם עלול לגרום לשינוי במערכות אקולוגיות:
דוגמה עכשווית לשינוי מהותי במערכות אקולוגיות, ולהרס של מערכות אקולוגיות רבות, נובעת מהתערבות מואצת של [[בני אדם|בני האדם]] [[הסביבה הטבעית|בסביבה הטבעית]]. יש מספר דרכים בהן האדם עלול לגרום לשינוי במערכות אקולוגיות, ולרוב מדובר בנזקים למערכות אלה:
* תחרות ישירה עם בעלי החיים על השטח, לשם מגורים, סלילת כבישים, [[כרייה]] או [[חקלאות]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]). יש [[שימושי קרקע]] שמפריעים יותר מאחרים בגלל היבטים של [[זיהום]] - לדוגמה [[כרייה]]. שימושי קרקע אחרים כמו סלילת כבישים גוררת [[קיטוע שטחי מחייה]]. חקלאות ומרעה הם שימושי הקרקע הנרחבים ביותר. לפי [[דו"ח מצב הטבע העולמי]], פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]] האדם כיום מנהל מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה בקרח.
* תחרות ישירה עם בעלי החיים על השטח, לשם מגורים, סלילת כבישים, [[כרייה]] או [[חקלאות]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]). יש [[שימושי קרקע]] שמפריעים יותר מאחרים בגלל היבטים של [[זיהום]] - לדוגמה [[כרייה]]. שימושי קרקע אחרים כמו סלילת כבישים גוררת [[קיטוע שטחי מחייה]]. חקלאות ומרעה הם שימושי הקרקע הנרחבים ביותר. לפי [[דו"ח מצב הטבע העולמי]], פעילות האדם כבר השפיע בצורה משמעותית על 75% מהשטח היבשתי של כדור הארץ. לפי [[דו"ח שינוי אקלים ויבשה 2019|דו"ח שינוי אקלים ויבשה]] האדם כיום מנהל מעל 70% מהשטח היבשתי העולמי שאינו מכוסה בקרח.
לעתים קרובות הפגיעה במערכת אקולוגית על ידי האדם נגרמת ממספר תהליכים שונים המחריפים זה את זה - ציד מצד אחד, זיהום מצד שני והפרעה פיזית מצד שלישי. דוגמה קיצונית להפרעות אלה ניתן לראות ב[[ימת אראל]] שהתייבשה והזדהמה עקב פעילות האדם. כיום קיימות דוגמאות נוספות של [[התייבשות נהרות ואגמים]] במקומות שונים בעולם. דוגמאות נוספות להשפעה קיצונית של האדם כוללות תעשיות [[כרייה]] בשטח פתוח, [[בירוא יערות]] והתיישבות שהובילה להרס יערות באירופה וכיום מתקיים תהליך דומה ב[[יערות הגשם]].
לעתים קרובות הפגיעה במערכת אקולוגית על ידי האדם נגרמת ממספר תהליכים שונים המחריפים זה את זה - ציד מצד אחד, זיהום מצד שני והפרעה פיזית מצד שלישי. דוגמה קיצונית להפרעות אלה ניתן לראות ב[[ימת אראל]] שהתייבשה והזדהמה עקב פעילות האדם. כיום קיימות דוגמאות נוספות של [[התייבשות נהרות ואגמים]] במקומות שונים בעולם. דוגמאות נוספות להשפעה קיצונית של האדם כוללות תעשיות [[כרייה]] בשטח פתוח, [[בירוא יערות]] והתיישבות שהובילה להרס יערות באירופה וכיום מתקיים תהליך דומה ב[[יערות הגשם]].
השפעת כלל הגורמים האלה היא פגיעה במערכות אקולוגיות רבות - מערכות בים ומערכות ביבשה. כאשר חלק ממערכות אלה נהרס לגמרי. תיקון ההרס יכול להיות הפיך תוך מספר עשרות שנים על ידי התחדשות של הטבע. דוגמה לכך היא [[אסון צ'רנוביל]] באוקרינה, עקב דליפה של כור גרעיני פונו מסביבת הכור מאות אלפי אנשים והעיר צ'רנוביל פונתה מתושביה. בעקבות העלמות בני האדם חזר הטבע להתשלט על העיר- עצים וצמחים חזרו לצמוח ברחובות, בתוך בתים וכו' ובעקבות זה הופיעו מחדש בעלי חיים רבים החיים בטבע כמו איילים וזאבים.
עם זאת ההרס יכול להיות [[תהליך בלתי הפיך|בלתי הפיך]] כמו במקרה של [[הכחדת מינים בימנו]]. הכחדה כזו מתקיימת במערכות אקולוגיות ימיות ויבשתיות. קיים חשש כי הכחדה כזו, יחד עם עוד ועוד השפעות נוספות כמו [[החמצת אוקיינוסים]] או [[התחממות עולמית]] יגרמו נזקים בלתי הפיכים (בטווח של מאות אלפי שנים לפחות). דוגמה לכך היא תופעה של [[הכחדת חרקים|העלמות חרקים]]. למרות שהם גורמים נזקים בחקלאות ובבית, לחרקים יש תפקיד חשוב בתפקוד של המערכת האקולוגית היבשתית שתלויה בה. לדוגמה, ד"ר משה גיש מהחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה טוען כי "אנשים לא מבינים שהם קיימים בזכות חרקים", בגלל שהם חלק מרכזי של המערכת האקולוגית היבשתית שתלויה בה. אם תהיה ירידה דרסטית בכמות ובמגוון החרקים, [[מערכות אקולוגיות יבשתיות]] יקרסו והמין האנושי כולו יהיה בבעיה רצינית. [https://www.mako.co.il/hix-nature/Article-78c46998157d761006.htm]
==שירותי מערכות אקולוגיות==
==שירותי מערכות אקולוגיות==