שינויים

[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|260 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1]]

[[קובץ:Langotskykiduah.jpg|ממוזער|260 px|יוסי לנגוצקי מחלוצי הגז בישראל בקידוח דלית 1.]]

'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד [[דלק מחצבי|ממקורות האנרגיה]] המרכזיים המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] והספקת אנרגיה [[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות של חברות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.  

'''[[גז טבעי|הגז הטבעי]] בישראל''' הוא אחד [[דלק מחצבי|ממקורות האנרגיה]] המרכזיים המשמשים את [[משק האנרגיה בישראל]] לשם ייצור [[חשמל]] והספקת אנרגיה [[תעשייה בישראל|לתעשיות]] שונות. עד לתחילת המאה ה-21 כמעט לא היה הגז בשימוש כמקור [[אנרגיה]] בישראל, והשימוש המסיבי בו החל שנים ספורות לאחר התגלית המהותית הראשונה של שדות גז על ידי שותפויות של חברות ישראליות עם חברות זרות ב[[הים התיכון|ים התיכון]], בשנת 1999 ובשנת 2000 בשדה הגז ים תטיס.  

שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז ל[[ישראל]] עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצרים בוצעו חבלות חוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה הספקת הגז ממקור זה. תקלה במאגר מרי-B גרמה לאובדן גז בהיקף דומה וצמצמה זמנית את זרימת הגז. נכון ל-2014 המקור העיקרי לגז טבעי בישראל הוא מאגר הגז "תמר" שנמצא במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.

שדות גז מ[[מצרים]] סיפקו גז ל[[ישראל]] עד שנת 2011. לאחר המהפכה במצרים בוצעו חבלות חוזרות ונשנות בצינורות הגז ב[[סיני]] ובנוסף המצרים ביטלו באופן חד צדדי את הסכם הגז וכך נפסקה הספקת הגז ממקור זה. תקלה במאגר מרי-B גרמה לאובדן גז בהיקף דומה וצמצמה זמנית את זרימת הגז. נכון ל-2014 המקור העיקרי לגז טבעי בישראל הוא מאגר הגז "תמר" שנמצא במים הכלכליים של ישראל. שימוש עיקרי בגז הטבעי בישראל הוא לצורך הפעלתן של [[תחנת כוח|תחנות הכוח]] של [[חברת החשמל לישראל|חברת החשמל]] וכן למפעלי תעשייה.

מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "לוויתן" ו"תמר" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, ועוד מספר מאגרים קטנים יותר (כריש, תנין) בהיקף של כ-980 BCM של עתודות סבירות או 780 עתודות מוכחות. ממשלת ישראל אישרה המלצות ברוח [[וועדת צמח]] ושמרה למשק כמות של 540 BCM ברמת וודאות של 50%, [http://www.pmo.gov.il/SECRETARY/GOVDECISIONS/2013/Pages/des442.aspx] כמות שאמורה להספיק לצורכי המשק כ-29-25 שנה (כתלות בתרחישי ביקוש שונים). זאת בטענה שללא ייצוא של הגז לא יפותחו המאגרים. בכך אפשרה לייצא כמות גז בכמות של 40%-60% למדינות אחרות. כל זאת על רקע מחאה של ארגוני חברה, כלכלה וסביבה, מומחי אנרגיה ומספר חברי כנסת. הדרישה העיקרית של המוחים, להעביר את ההכרעה על הייצוא לכנסת, לא נענתה על ידי הממשלה, והכנסת לא יזמה שינוי חקיקה בנושא.  

מאגרי הגז העיקריים מול חופי ישראל הם המאגרים "[[מאגר לוויתן|לוויתן]]" ו"[[מאגר תמר|תמר]]" בבעלות קבוצת דלק, ונובל אנרג'י, ועוד מספר מאגרים קטנים יותר (כריש, תנין) בהיקף של כ-980 BCM של עתודות סבירות או 780 עתודות מוכחות. ממשלת ישראל אישרה המלצות ברוח [[וועדת צמח]] ושמרה למשק כמות של 540 BCM ברמת וודאות של 50%, [http://www.pmo.gov.il/SECRETARY/GOVDECISIONS/2013/Pages/des442.aspx] כמות שאמורה להספיק לצורכי המשק כ-29-25 שנה (כתלות בתרחישי ביקוש שונים). זאת בטענה שללא ייצוא של הגז לא יפותחו המאגרים. בכך אפשרה לייצא כמות גז בכמות של 40%-60% למדינות אחרות. כל זאת על רקע מחאה של ארגוני חברה, כלכלה וסביבה, מומחי אנרגיה ומספר חברי כנסת. הדרישה העיקרית של המוחים, להעביר את ההכרעה על הייצוא לכנסת, לא נענתה על ידי הממשלה, והכנסת לא יזמה שינוי חקיקה בנושא.  

בשל המרחק הגדול בין ישראל לבין ספקים וצרכנים גדולים של גז טבעי היא מהווה "אי אנרגטי" שקשה לייבא או לייצא ממנו גז טבעי בקלות. ככל שהמרחק לייצוא גדל, יש צורך בצינורות ארוכים יותר, ומעל מרחק מסויים יש צורך להעביר את הגז באוניות לאחר שעבר הנזלה - מה שגורם לבזבוז אחוזים ניכרים מהגז ולייקור המחיר שלו. ישראל מתעתדת לייצא גז לירדן בצינור וכן לייצא גז טבעי למסוף הנזלה שנמצא במצרים בבעלות חברה ספרדית, ומשם לייצא גז טבעי מנוזל למדינות נוספות. תוכניות אחרות לייצוא לטורקיה או למכור חלק ממאגר לוויתן לחברה רוסית או אוסטרלית לשם ייצוא למזרח הרחוק לא צלחו.  

בשל המרחק הגדול בין ישראל לבין ספקים וצרכנים גדולים של גז טבעי היא מהווה "אי אנרגטי" שקשה לייבא או לייצא ממנו גז טבעי בקלות. ככל שהמרחק לייצוא גדל, יש צורך בצינורות ארוכים יותר, ומעל מרחק מסויים יש צורך להעביר את הגז באוניות לאחר שעבר הנזלה - מה שגורם לבזבוז אחוזים ניכרים מהגז ולייקור המחיר שלו. ישראל מתעתדת לייצא גז לירדן בצינור וכן לייצא גז טבעי למסוף הנזלה שנמצא במצרים בבעלות חברה ספרדית, ומשם לייצא גז טבעי מנוזל למדינות נוספות. תוכניות אחרות לייצוא לטורקיה או למכור חלק ממאגר לוויתן לחברה רוסית או אוסטרלית לשם ייצוא למזרח הרחוק לא צלחו.