שינויים

מיתון תנועה (הצגת מקור)

גרסה מ־23:14, 8 בנובמבר 2019

נוספו 4 בתים , 23:14, 8 בנובמבר 2019

מ

אין תקציר עריכה

שורה 2: שורה 2:

'''מיתון תנועה''' (באנגלית: '''Traffic calming''') הוא תכנון עירוני המכוון להאטה ולצמצום של תנועת מכוניות בעיר כדי לשפר את [[תאונות דרכים|הבטיחות]], במיוחד של [[תחבורה רכה]] - [[הולכי רגל]] [[אופניים|רוכבי אופניים]] וכדי לשפר את ה[[אקולוגיה עירונית|אקולוגיה עירונית]], הכלכלה וה[[רווחה]] של שכונות ואיזורי מסחר. קיימות אסטרטגיות שונות בהן מתכננים עירוניים ומהנדסי תנועה משתמשים כדי לקדם מיתון תנועה. מיתון תנועה הוא חלק מתכנון עירוני רחב יותר - של [[תכנון ידידותי להולכי רגל]] שנועד גם לשפר את המסחר בעיר. תכנון כזה הוא חלק מהיבטים רחבים יותר כמו [[עירוניות מתחדשת]] [[אקולוגיה עירונית]] ו[[חזון אפס]]. מיתון תנועה נפוץ בעיקר באירופה, ובשנים האחרונות הוא מאומץ על ידי מדינות נוספות כמו כמו אוסטרליה, ארצות הברית, ניו זילנד, יפן, ישראל ועוד.

−

יש קשר חזק בין מהירות הנסיעה בעיר לבין הכמות והחומרה של תאונות הדרכים וחומרת הפגיעות בתאונות אלה במיוחד בהקשר של בטיחות של [[תחבורה רכה]], במהירות 30 קמ"ש או פחות הסיכוי לתאונה, לפגיעה קטלנית או קשה בתאונה יורד בצורה דרמטית. [[תכנון עירוני|מתכננים עירוניים]] משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", במפרים, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, [[מעברי חצייה מוגבהים]] ועוד. מיתון תנועה כולל מספר הסדרים שונים להאטת התנועה למהירויות בין 10 ל-40 קמ"ש בהתאם לצרכים שונים ותפיסות שונות. ההסדר הנפוץ ביותר הוא '''[[אזור מיתון תנועה]]''' - אזור שלם, כמו שכונה או "בלוק" בן כמה רחובות, שבהם יש מיתון תנועה עם "כניסות" ויציאות". הסדר זה קיים במאות ערים בעולם. בישראל מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש ומיושמת בעיקר בתל אביב או ברחובות שכונתיים שקטים. הסדר אחר הוא הגבלת המהירות ברחובות מסחריים או ברחובות מאספים - בדרך כלל למהירויות מעט גבוהות יותר - 45 , 40 או 30 קמ"ש. ולפעמים המגבלה היא רק על חלק מהנתיבים. ~~נגנון~~ נוסף שקשור למיתון תנועה הוא [[דיאטת כבישים]] - הורדת מספר הנתיבים בכביש. הסדר נוסף הוא [[Woonerf]] - רחוב משולב עם מגבלת מהירות של כ-10 קמ"ש שבו זכות הקדימה היא להולכי הרגל.

+

יש קשר חזק בין מהירות הנסיעה בעיר לבין הכמות והחומרה של תאונות הדרכים וחומרת הפגיעות בתאונות אלה במיוחד בהקשר של בטיחות של [[תחבורה רכה]], במהירות 30 קמ"ש או פחות הסיכוי לתאונה, לפגיעה קטלנית או קשה בתאונה יורד בצורה דרמטית. [[תכנון עירוני|מתכננים עירוניים]] משתמשים באמצעים שונים של מיתון תנועה כמו תמרורים, עיצוב הדרך בצורה מעוקלת, הצרת הדרך, "אוזניים", במפרים, כריות, כיכרות, רחובות הולנדים, [[מעברי חצייה מוגבהים]] ועוד. מיתון תנועה כולל מספר הסדרים שונים להאטת התנועה למהירויות בין 10 ל-40 קמ"ש בהתאם לצרכים שונים ותפיסות שונות. ההסדר הנפוץ ביותר הוא '''[[אזור מיתון תנועה]]''' - אזור שלם, כמו שכונה או "בלוק" בן כמה רחובות, שבהם יש מיתון תנועה עם "כניסות" ויציאות". הסדר זה קיים במאות ערים בעולם. בישראל מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש ומיושמת בעיקר בתל אביב או ברחובות שכונתיים שקטים. הסדר אחר הוא הגבלת המהירות ברחובות מסחריים או ברחובות מאספים - בדרך כלל למהירויות מעט גבוהות יותר - 45, 40 או 30 קמ"ש. ולפעמים המגבלה היא רק על חלק מהנתיבים. מנגנון נוסף שקשור למיתון תנועה הוא [[דיאטת כבישים]] - הורדת מספר הנתיבים בכביש. הסדר נוסף הוא [[Woonerf]] - רחוב משולב עם מגבלת מהירות של כ-10 קמ"ש שבו זכות הקדימה היא להולכי הרגל.

בעולם נהוגות מהירויות שונות של מיתון תנועה, בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך - ברחוב שבו יש הולכי רגל על הכביש, המהירות המומלצת היא כ-10 קמ"ש. ברחוב שקט שכונתי ההמלצה היא בדרך כלל 25-30 קמ"ש. ברחוב מסחרי עם מדרכות וחנויות המהירות המומלצת היא כ-30-40 קמ"ש.

−

מיתון תנועה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50-60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב [[פקק תנועה|פקקים]] ורמזורים, מתקבלת נסיעה חלקה וזורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות פקקים. בנוסף הפחתת שימוש במכוניות עקב מיתון תנועה יכולה לשפר את זרימת התנועה. יש מספר סיבות לכך שערים ומדינות מקדמות מיתון תנועה- שיפור הבטיחות בדרכים, עידוד של [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]] (כדי להפחית פקקי תנועה, בעיות חניה, לשפר את הבריאות על ידי [[תחבורה פעילה]] ועוד), שיפור איכות החיים וה[[רווחה]] של התושבים בשכונות (בין היתר בגלל הפחתת [[זיהום רעש]] ואפשרות קלה יותר להשתתף בתחבורה פעילה), שיפור ב[[הון אנושי]] בשכונה (בגלל מפגשים ברחוב), רצון לשפר את המסחר העירוני (על ידי הפחתה של [[זיהום רעש]] , ושיפור [[תחבורה רכה]]), ורעיונות של [[צדק תחבורתי]] ותכנון עירוני שמתחשב באנשים מרקעים כמו [[עיר ידידותית לילדים]].

+

מיתון תנועה מאט את התנועה בכביש, אבל במקרים מסויימים הוא יכול לשפר את הזרימה בכביש - כך שבמקום נסיעה במהירות של 50-60 קמ"ש המלווה בעצירות תדירות עקב [[פקק תנועה|פקקים]] ורמזורים, מתקבלת נסיעה חלקה וזורמת יותר, עם פחות עיכובים בצמתים ופחות פקקים. בנוסף הפחתת שימוש במכוניות עקב מיתון תנועה יכולה לשפר את זרימת התנועה. יש מספר סיבות לכך שערים ומדינות מקדמות מיתון תנועה- שיפור הבטיחות בדרכים, עידוד של [[הליכתיות]] ו[[תחבורת אופניים]] (כדי להפחית פקקי תנועה, בעיות חניה, לשפר את הבריאות על ידי [[תחבורה פעילה]] ועוד), שיפור איכות החיים וה[[רווחה]] של התושבים בשכונות (בין היתר בגלל הפחתת [[זיהום רעש]] ואפשרות קלה יותר להשתתף בתחבורה פעילה), שיפור ב[[הון אנושי]] בשכונה (בגלל מפגשים ברחוב), רצון לשפר את המסחר העירוני (על ידי הפחתה של [[זיהום רעש]], ושיפור [[תחבורה רכה]]), ורעיונות של [[צדק תחבורתי]] ותכנון עירוני שמתחשב באנשים מרקעים כמו [[עיר ידידותית לילדים]].

==רקע==

שורה 17: שורה 17:

מיתון תנועה יכול להתבצע פתרון מקומי (כמו פסי האטה) אבל בשנים האחרונות הגישה במדינות מערביות רבות משתנה ל"איזורי מיתון תנועה" - פתרון אזורי או שכונתי. משתמשים בו באלמנטים שונים שכוללים שילוב של תכנון פיזי ופעילות לחינוך, הסברה ובניית הרגלים.

−

[[קובץ:מיתון תנועה בלונדון.jpg|ממוזער|300px|כניסה לאיזור מיתון תנועה בלונדון. "שער" - מעבר צר או מוגבה בכניסה לאיזור מיתון תנועה אשר מאלץ את הנהג להאט ומסמן לו שהוא נכנס לאיזור שבו מצפים ממנו לנהוג לאט יותר ]]

+

[[קובץ:מיתון תנועה בלונדון.jpg|ממוזער|300px|כניסה לאיזור מיתון תנועה בלונדון. "שער" - מעבר צר או מוגבה בכניסה לאיזור מיתון תנועה אשר מאלץ את הנהג להאט ומסמן לו שהוא נכנס לאיזור שבו מצפים ממנו לנהוג לאט יותר.]]

;שער:

"שער" הוא אמצעי מיתון שמקובל בכניסה וביציאה מאיזור מיתון תנועה. שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ומבהיר לנהג בצורה ברורה שהוא יוצא מאיזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאיזור מיתון תנועה.

שורה 36: שורה 36:

היבט אחר שלפעמים נוקטים בו הוא ביטול שלטים בצמתים. דבר זה גורם לכך שנהגים צריכים להאט לפני הצומת כדי לוודא שאין נהג אחר שבא מימין ושיש לו זכות קדימה.

−

לפעמים רוצים להאט מכוניות שמגיעות לצמתים. במקומות רבים בהולנד החליפו צמתים במעגלי תנועה. לא מדובר רק על כבישים שכונתיים אלא גם על רחובות ראשיים יותר בעלי שני נתיבים לפחות. צומת עמוס שנמצא בכביש ראשי בגאנה היה מקום ידוע לתאונות. בשנת 1999 מהנדסים הכניסו בו פסי הרעדה (~~rumble~~ strips) בכניסות לצומת. אלו יוצרו באמצעות חומר תרמו-פסטי היו בצורה עגולה והיו בגובה 2.5 סנטימטרים. הנהגים הוזהרו לפני הצומת. מחקר מצא כי השיעור השנתי של כלל התאונות ירד ב 35 אחוז. עם זאת, שחיקה של פסי האטה אלה הפחיתה בהמשך את הפחתת המהירות, ולכן יש לשים לב לעיצוב ולתחזוקה של פסי האטה. {{הערה|שם=WTO|[https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization}}

+

לפעמים רוצים להאט מכוניות שמגיעות לצמתים. במקומות רבים בהולנד החליפו צמתים במעגלי תנועה. לא מדובר רק על כבישים שכונתיים אלא גם על רחובות ראשיים יותר בעלי שני נתיבים לפחות. צומת עמוס שנמצא בכביש ראשי בגאנה היה מקום ידוע לתאונות. בשנת 1999 מהנדסים הכניסו בו פסי הרעדה (Rumble strips) בכניסות לצומת. אלו יוצרו באמצעות חומר תרמו-פסטי היו בצורה עגולה והיו בגובה 2.5 סנטימטרים. הנהגים הוזהרו לפני הצומת. מחקר מצא כי השיעור השנתי של כלל התאונות ירד ב 35 אחוז. עם זאת, שחיקה של פסי האטה אלה הפחיתה בהמשך את הפחתת המהירות, ולכן יש לשים לב לעיצוב ולתחזוקה של פסי האטה. {{הערה|שם=WTO|[https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization}}

==השפעות של מיתון תנועה==

שורה 49: שורה 49:

סיבה מרכזית להגבלת המהירות התנועה היא הפחתת הסיכוי להתרחשות תאונה, והפחתת הסיכוי למוות, נכות, פציעה קשה או פציעה מכל סוג ב[[תאונות דרכים]], אפילו אם התרחשה פגיעה. מיתון תנועה מקובל כיום בערים ומדינות מערביות רבות בגלל סיבה זו והוא גם חלק מתכניות רחבות יותר כמו [[חזון אפס תאונות דרכים]] ותכניות דומות שיש ברחבי העולם.

−

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה. בשנת 1982 החוקר נילסון השתמש בנתונים והדגים כיצד מספר התאונות בכביש עולה בחזקת שתיים ביחס להגדלת המהירות ביחס למהירות הקודמת באותו כביש. מספר הפצועים עולה בחזקת שלוש של העליה במהירות, ומספר ההורגים עולה בחזקת ארבע. כחוק אצבע פשוט – עליה של 10% במהירות מעלה ב-20% את כמות התאונות עם נפגעים, ב-30% את כמות התאונות עם הרוגים וב-40% את מספר ההורגים בתאונות. מאז נעשו מחקרים רבים שחקרו נוסחה זו, אימתו אותה ודייקו את ~~הפמרטים~~ שבה .{{הערה|שם=ITF}} {{הערה|Nilsson, G. (1982). The effects of speed limits on traffic crashes in Sweden. In: Proceedings of the international symposium on the effects of speed limits on traffic crashes and fuel consumption, Dublin.}}

+

מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה. בשנת 1982 החוקר נילסון השתמש בנתונים והדגים כיצד מספר התאונות בכביש עולה בחזקת שתיים ביחס להגדלת המהירות ביחס למהירות הקודמת באותו כביש. מספר הפצועים עולה בחזקת שלוש של העליה במהירות, ומספר ההורגים עולה בחזקת ארבע. כחוק אצבע פשוט – עליה של 10% במהירות מעלה ב-20% את כמות התאונות עם נפגעים, ב-30% את כמות התאונות עם הרוגים וב-40% את מספר ההורגים בתאונות. מאז נעשו מחקרים רבים שחקרו נוסחה זו, אימתו אותה ודייקו את הפרמטרים שבה. {{הערה|שם=ITF}} {{הערה|Nilsson, G. (1982). The effects of speed limits on traffic crashes in Sweden. In: Proceedings of the international symposium on the effects of speed limits on traffic crashes and fuel consumption, Dublin.}}

מטה-אנליזה משנת 2004 בדקה 175 מחקרים בתחום. המחקר מצא כי הגדלת מהירות הנסיעה מובילה להגדלת כמות הנפגעים ביחס של חזקה. {{הערה|שם=Christensen|Elvik, R., Christensen, P., & Helene Amundsen, A. (2004) [http://vbn.aau.dk/files/16893911/Speed_and_road_accidents_PhD.pdf Speed and road accidents: an evaluation of the power model]. TØI, Transportøkonomisk Institutt, Oslo - Norge: Transportøkonomisk Institutt.}}

* מספר הפצועים הקלים גדל בחזקה של 1.5 ביחס להגדלת המהירות.

−

* מספר הפצועים הקשים גדל בחזקה של 3 ביחס ~~להגדת~~ המהירות.

+

* מספר הפצועים הקשים גדל בחזקה של 3 ביחס להגדלת המהירות.

* מספר ההרוגים בתאונות דרכים גדל בחזקה של 4 ביחס להגדלת המהירות.

−

* מספר כלל הפצועים בתאונות דרכים (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדל בחזקה של 2.7 ביחס גידול ~~הלמהירות~~.

+

* מספר כלל הפצועים בתאונות דרכים (ללא התחשבות בחומרת הפציעה) גדל בחזקה של 2.7 ביחס גידול המהירות.

פירוש הדבר הוא כי הורדה של מהירות הנסיעה ב-10% לדוגמא, תוביל לירידה של כ-38% אחוז בכמות ההרוגים בתאונות דרכים. {{הערה|שם=Christensen}} כדי להוריד את כמות ההרוגים מתאונות הדרכים בחצי יש להפחית את המהירות ב-15%. ממצאים אלה התגלו במחקרים שונים במדינות שונות וברקעים שונים (תאונות עירוניות ולא עירוניות לדוגמה).

−

מחקר משנת 2009 סיכם ממצאים מ-115 מחקרים שונים. נמצא כי המהירות משפיעה באופן חזק יותר על בתאונות מחוץ לעיר. להלן סיכום ממצאים אלה - לדוגמה שיעור ההרוגים עולה בחזקת 3 ~~בתאונו~~ בעיר ובחזקת 4.6 בתאונות מחוץ לעיר, ביחס לעליה במהירות. {{הערה|שם=ITF|[https://www.itf-oecd.org/sites/default/files/docs/speed-crash-risk.pdf Speed and Crash Risk] International Transport Forum}}{{הערה|Elvik, R. (2009). The Power Model of the relationship between speed and road safety: update and new analyses. TØI Report ; 1034/2009. Oslo, Institute of Transport Economics TØI. }}

+

מחקר משנת 2009 סיכם ממצאים מ-115 מחקרים שונים. נמצא כי המהירות משפיעה באופן חזק יותר על בתאונות מחוץ לעיר. להלן סיכום ממצאים אלה - לדוגמה שיעור ההרוגים עולה בחזקת 3 בתאונות בעיר ובחזקת 4.6 בתאונות מחוץ לעיר, ביחס לעליה במהירות. {{הערה|שם=ITF|[https://www.itf-oecd.org/sites/default/files/docs/speed-crash-risk.pdf Speed and Crash Risk] International Transport Forum}}{{הערה|Elvik, R. (2009). The Power Model of the relationship between speed and road safety: update and new analyses. TØI Report ; 1034/2009. Oslo, Institute of Transport Economics TØI. }}

{| class="wikitable"

! סוג הנתון !! כבישים מחוץ לעיר\ דרך מהירה (80-130 קמ"ש) !! דרך עירונית \ רחוב מגורים (30-50 קמ"ש).

שורה 76: שורה 76:

קיימות מספר סיבות לכך שמיתון תנועה מפחית תאונות דרכים ופצועים או הרוגים בתאונות כאלה:

−

* '''שיפור הראות ''' נהגים מבחינים טוב יותר בהולכי רגל ומשתמשים אחרים כאשר הם נוסעים לאט יותר , הם יכולים להבחין בהולך רגל או במפגע בכביש שלא היו מבחינים בו במהירות גבוהה יותר.

+

* '''שיפור הראות ''' נהגים מבחינים טוב יותר בהולכי רגל ומשתמשים אחרים כאשר הם נוסעים לאט יותר, הם יכולים להבחין בהולך רגל או במפגע בכביש שלא היו מבחינים בו במהירות גבוהה יותר.

* '''מרחק העצירה קצר יותר''' מרחק העצירה של כלי רכב הוא קצר יותר כאשר מהירות הנסיעה איטית יותר - זמן התגובה (הזמן שחולף מהחלטה על פעולה לבין נקיטת הפעולה) הוא קבוע ובמהלך זמן זה מכונית איטית יותר נוסעת מרחק קצר יותר. כמו כן מרחק הבלימה מרגע הפעלת הבלמים הוא קצר יותר.

* '''יותר זמן לביצוע פעולות חירום''' בנהיגה איטית יותר לנהג יש זמן רב יותר לבצע פעולות חירום, כמו הסטת ההגה למניעת התנגשות במכונית אחרת או בהולך רגל. גם להולך רגל או רוכב אופניים יש זמן רב יותר לנסות למנוע את התאונה.

−

* '''פחות אנרגיה שמעורבת בתאונה''' גם במקרה של פגיעה באדם או ברכב, כמות האנרגיה שמעורבת התנגשות היא ביחס ריבועי לכמות המהירות. {{הערה|ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA התנגשות פלסטית] ~~בויקיפדיה~~}} בהפחתה של חצי מהמהירות מעורבת רבע מכמות האנרגיה לכן השלכות התאונה פחות חמורות.

+

* '''פחות אנרגיה שמעורבת בתאונה''' גם במקרה של פגיעה באדם או ברכב, כמות האנרגיה שמעורבת התנגשות היא ביחס ריבועי לכמות המהירות. {{הערה|ראו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA התנגשות פלסטית] בוויקיפדיה}} בהפחתה של חצי מהמהירות מעורבת רבע מכמות האנרגיה לכן השלכות התאונה פחות חמורות.

* '''שיפור ביצועים של אמצעי בטיחות''' במקרה של סטייה מהנתיב - אמצעי בטיחות כמו עמודים ומעקות בטיחות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לעצור את כלי הרכב לפני פגיעה במכונית, הולך רגל או מכשול קשיח.

שורה 92: שורה 92:

לפי מחלקת התחבורה של העיר ניו-יורק, מיתון תנועה בשכונה בברונקס באיזור East 180th Street, הוביל לירידה של 67% בתאונות דרכים שבהם נפגעו הולכי רגל. {{הערה |[https://d3n8a8pro7vhmx.cloudfront.net/americabikes/pages/211/attachments/original/1351785187/2012-10-measuring-the-street.pdf?1351785187 Measuring the Street: New Metrics for 21st Century Streets], New York City ,DOT, 2012}}

−

מיתון מהירות התנועה משפיע לא רק בתאונות בעיר או בתאונות עם הולכי רגל אלא גם בתאונות של מכוניות בכבישים מהירים. בין 1987 -1988 40 מדינות בארצות הברית העלו את מגבלת המהירות בכבישים המהירים שהלם מ-88 קמ"ש ל – 104 קמ"ש , הדבר הוביל לעליה ממוצעת במהירות המכוניות של 5 קמ"ש. דבר זה מייצג את חסכון הזמן הממוצע לנהגים, אבל ייתכן כי חלק מהנהגים העלו את מהירות הנסיעה בצורה משמעותית יותר. ממוצע ההרוגים בתאונות בכבישים אלה עלה ב-20% עד 25%. {{הערה|שם=wto|[https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization}}

+

מיתון מהירות התנועה משפיע לא רק בתאונות בעיר או בתאונות עם הולכי רגל אלא גם בתאונות של מכוניות בכבישים מהירים. בין 1987 -1988 40 מדינות בארצות הברית העלו את מגבלת המהירות בכבישים המהירים שהלם מ-88 קמ"ש ל – 104 קמ"ש, הדבר הוביל לעליה ממוצעת במהירות המכוניות של 5 קמ"ש. דבר זה מייצג את חסכון הזמן הממוצע לנהגים, אבל ייתכן כי חלק מהנהגים העלו את מהירות הנסיעה בצורה משמעותית יותר. ממוצע ההרוגים בתאונות בכבישים אלה עלה ב-20% עד 25%. {{הערה|שם=wto|[https://apps.who.int/iris/bitstream/handle/10665/43915/9782940395040_eng.pdf Speed management]- World Health Organization}}

יש סיבות רבות מדוע נהגים נוסעים במהירות גבוה ממה שמותר בחוק. סיבה אחת היא עודף בטחון עצמי. סקרים במספר מדינות בעולם מצאו כי 90% מהנהגים חושבים הם טובים יותר מהנהג הממוצע, והם מהווים סיכון נמוך לסביבתם. סיבה חשובה נוספת היא לחץ מצד הנהלה ומנהלי ציים המופעל על נהגי משאיות, שליחויות, מוניות וכו' לנסוע מהר יותר כדי לשפר את פריון העבודה. {{הערה|שם=wto}}

שורה 116: שורה 116:

מחקר על האפקטיביות של פסי האטה ואמצעים אחרים לריסון תנועה שבוצע בשנת 2004 מצא כי לילדים שחיים במרחק בלוק אחד מפסי האטה הם בעלי סיכון נמוך באופן משמעותי להפגע מכלי רכב - הסיכון ירד בכמעט 50%. כמו כן המחקר מצא גם כי במקרה וילדים נפגעו מכלי רכב, בשכונה שיש בה אמצעי ריסון תנועה, הסיכון להפצע או למות ירד ב-53% עד 60%. {{הערה|Tester JM, Rutherford GW, Wald Z, Rutherford MW. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1448312/ A Matched Case–Control Study Evaluating the Effectiveness of Speed Humps in Reducing Child Pedestrian Injuries]. American Journal of Public Health. 2004;94(4):646-650.}}

−

החל משנת 2000 החלו מחקרים רבים על היעילות של סוגי מיתון תנועה שונים בהפחתת הרוגים ופצועים בתאונות. לדוגמה מחקר משנת 2004 של National Children’s Bureau, מצא כי השוואה של תאונות לפני ואחרי יישום של איזור 20 מייל בשעה (30 קמ"ש) הובילה לירידה של 60% בפציעות מתאונות דרכים (RTI), בקרב ילדים הולכי רגל ~~היתה~~ ירידה של 70% בפציעות, ובקרב ילדים רוכבי אופניים ירידה של 48% בפציעות. {{הערה|[http://www.roadsafetyobservatory.com/HowEffective/roads/traffic-calming Traffic Calming] road safety observatory}}

+

החל משנת 2000 החלו מחקרים רבים על היעילות של סוגי מיתון תנועה שונים בהפחתת הרוגים ופצועים בתאונות. לדוגמה מחקר משנת 2004 של National Children’s Bureau, מצא כי השוואה של תאונות לפני ואחרי יישום של איזור 20 מייל בשעה (30 קמ"ש) הובילה לירידה של 60% בפציעות מתאונות דרכים (RTI), בקרב ילדים הולכי רגל הייתה ירידה של 70% בפציעות, ובקרב ילדים רוכבי אופניים ירידה של 48% בפציעות. {{הערה|[http://www.roadsafetyobservatory.com/HowEffective/roads/traffic-calming Traffic Calming] road safety observatory}}

===השפעות על נהגים===

שורה 126: שורה 126:

===הפחתת רעש מתחבורה===

−

יש ערים בעולם שמבצעים מיתון תנועה כדי להפחית את כמות [[זיהום רעש|זיהום הרעש]] בעיר. זיהום הרעש גורר בעיות שונות כמו [[מתח נפשי]], בעיות לב ועוד. בעיר ציריך ~~בשוויץ~~, מועצת העיר מנסה להוריד את כמות הרעש בעיר מאז שנת 2011 בהתאם לחוק לאומי להפחתת הרעש. לפי מחקרים הפחתת מהירות מ-50 קמ"ש ל-30 קמ"ש יכולה להוריד את הרעש ברחוב בשלושה דציבלים. [https://www.bluewin.ch/de/news/schweiz/tempo-30-als-laermschutz-fuer-zuercher-nur-wenige-profitieren-152306.html] בשנים 2017-18 עיריית ציריך קידמה מיתון תנועה ברחובות שונים כדי להפחית את כמות ה[[רעש מתחבורה]].{{הערה|[https://www.stadt-zuerich.ch/pd/de/index/das_departement/medien/medienmitteilung/2017/170718a.html Auf 17 Strecken gilt neu die Höchstgeschwindigkeit 30 km/h], עיריית ציריך, יוני 2017}} ברחובות נוספים בוצע ניסוי של "מהירות 30 בלילה" כדי לבדוק אם הפחתת המהירות בשעות הלילה מפחיתה את רמת הרעש. {{הערה|[https://www.blick.ch/news/schweiz/zuerich/laermpegel-soll-sinken-ab-sonntag-gilt-tempo-30-nachts-in-zuerich-id8571395.html Ab Sonntag gilt «Tempo 30 nachts» in Zürich], 03.07.2018}} [[חברות המכוניות]] התנגדו לניסוי. [https://www.bluewin.ch/de/news/schweiz/tempo-30-als-laermschutz-fuer-zuercher-nur-wenige-profitieren-152306.html]

+

יש ערים בעולם שמבצעים מיתון תנועה כדי להפחית את כמות [[זיהום רעש|זיהום הרעש]] בעיר. זיהום הרעש גורר בעיות שונות כמו [[מתח נפשי]], בעיות לב ועוד. בעיר ציריך בשווייץ, מועצת העיר מנסה להוריד את כמות הרעש בעיר מאז שנת 2011 בהתאם לחוק לאומי להפחתת הרעש. לפי מחקרים הפחתת מהירות מ-50 קמ"ש ל-30 קמ"ש יכולה להוריד את הרעש ברחוב בשלושה דציבלים. [https://www.bluewin.ch/de/news/schweiz/tempo-30-als-laermschutz-fuer-zuercher-nur-wenige-profitieren-152306.html] בשנים 2017-18 עיריית ציריך קידמה מיתון תנועה ברחובות שונים כדי להפחית את כמות ה[[רעש מתחבורה]].{{הערה|[https://www.stadt-zuerich.ch/pd/de/index/das_departement/medien/medienmitteilung/2017/170718a.html Auf 17 Strecken gilt neu die Höchstgeschwindigkeit 30 km/h], עיריית ציריך, יוני 2017}} ברחובות נוספים בוצע ניסוי של "מהירות 30 בלילה" כדי לבדוק אם הפחתת המהירות בשעות הלילה מפחיתה את רמת הרעש. {{הערה|[https://www.blick.ch/news/schweiz/zuerich/laermpegel-soll-sinken-ab-sonntag-gilt-tempo-30-nachts-in-zuerich-id8571395.html Ab Sonntag gilt «Tempo 30 nachts» in Zürich], 03.07.2018}} [[חברות המכוניות]] התנגדו לניסוי. [https://www.bluewin.ch/de/news/schweiz/tempo-30-als-laermschutz-fuer-zuercher-nur-wenige-profitieren-152306.html]

===השפעות חברתיות וכלכליות===

שורה 139: שורה 139:

המחקר Livable Streets שנערך על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באיזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'. פירוש הדבר שיפור ב[[הון חברתי]].

−

===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע ~~mohabit~~ בברלין===

+

===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע Mohabit בברלין===

רובע Mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-90 של הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרכים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאוד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]

שורה 160: שורה 160:

* [[שוודיה]] : סטוקהלם, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.33376670000002%2C18.07526710000002&z=14], אורברו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.2736855591638%2C15.208242149676494&z=13] ועוד ערים רבות נוספות.

* [[הולנד]]: [[אמסטרדם]] [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.360970300000034%2C4.899345799999992&z=14] ועוד ערים רבות נוספות. כגון העיר הקטנה דבנטר [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.26032298642736%2C6.16706506879882&z=13]

−

* [[גרמניה]]: ברלין, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.518502781203054%2C13.44232499343866&z=14], לייפציג [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.317658400000006%2C12.3734915&z=14], המבורג [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.5710908%2C9.968687300000056&z=14], מינכן [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.11928538886559%2C11.546589299755851&z=11] , שטוטגארט[https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.764498126330274%2C9.171482488232414&z=13] ועוד ערים רבות נוספות.

+

* [[גרמניה]]: ברלין, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.518502781203054%2C13.44232499343866&z=14], לייפציג [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.317658400000006%2C12.3734915&z=14], המבורג [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.5710908%2C9.968687300000056&z=14], מינכן [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.11928538886559%2C11.546589299755851&z=11], שטוטגארט[https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.764498126330274%2C9.171482488232414&z=13] ועוד ערים רבות נוספות.

* [[נורווגיה]]: אוסלו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=59.91862110000001%2C10.737102600000071&z=14], ברגן [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=60.387222532403825%2C5.3231777396972575&z=13]

* [[דנמרק]]: [[קופנהגן]] [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=55.69829219733753%2C12.527343002563498&z=14] וגם עיר קטנה יותר כמו אונדסקה [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=55.38627810000003%2C10.428868500000021&z=14]

−

* בריטניה: לונדון [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.5262443334189%2C-0.11541548166496796&z=12]. בשנת 2018 פרסם משרד התחבורה של לונדון רבתי (TFL) מפה של רחובות לונדון עם מהירות מקסימלית מותרת. רוב החלק המרכזי של לונדון , למעט האיזור ליד הפרלמנט הבריטי, הוא רחובות 30 קמ"ש (20 מייל בשעה) שאר איזור לונדון וכן חלק מהרחובות הראשיים באיזור מרכז לונדון הם רחובות 45 קמ"ש (30 מייל בשעה). מספר כבישים ראשיים עוברים בתוך לונדון ומאפשרים נסיעה ב-60-100 קמ"ש. {{הערה|[http://content.tfl.gov.uk/digital-speed-limit-map.pdf LONDON DIGITAL SPEED LIMIT MAP] TFL}} דוגמאות נוספות כוללות את הערים פורטסמות'[https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=50.82492953686584%2C-1.049910404345269&z=14], ברמינגהאם [https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.4766791680313%2C-1.7820974804900516&z=12], יורק [https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.967877533932935%2C-1.0641439529574654&z=16], בריסטול [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.45719914149913%2C-2.5921458283446555&z=14], וגם עיירות קטנות כמו האל [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.83711682966513%2C-0.8397406617186789&z=10], או בלקפול [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.85818077000818%2C-3.021900085546804&z=11] - למרות שמיתון תנועה הוא חדש יחסית בבריטניה, יש מקומות שבהם מיתון התנועה מגובה באמצעי ריסון תנועה.

+

* בריטניה: לונדון [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.5262443334189%2C-0.11541548166496796&z=12]. בשנת 2018 פרסם משרד התחבורה של לונדון רבתי (TFL) מפה של רחובות לונדון עם מהירות מקסימלית מותרת. רוב החלק המרכזי של לונדון, למעט האיזור ליד הפרלמנט הבריטי, הוא רחובות 30 קמ"ש (20 מייל בשעה) שאר איזור לונדון וכן חלק מהרחובות הראשיים באיזור מרכז לונדון הם רחובות 45 קמ"ש (30 מייל בשעה). מספר כבישים ראשיים עוברים בתוך לונדון ומאפשרים נסיעה ב-60-100 קמ"ש. {{הערה|[http://content.tfl.gov.uk/digital-speed-limit-map.pdf LONDON DIGITAL SPEED LIMIT MAP] TFL}} דוגמאות נוספות כוללות את הערים פורטסמות'[https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=50.82492953686584%2C-1.049910404345269&z=14], ברמינגהאם [https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=52.4766791680313%2C-1.7820974804900516&z=12], יורק [https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.967877533932935%2C-1.0641439529574654&z=16], בריסטול [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=51.45719914149913%2C-2.5921458283446555&z=14], וגם עיירות קטנות כמו האל [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.83711682966513%2C-0.8397406617186789&z=10], או בלקפול [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=53.85818077000818%2C-3.021900085546804&z=11] - למרות שמיתון תנועה הוא חדש יחסית בבריטניה, יש מקומות שבהם מיתון התנועה מגובה באמצעי ריסון תנועה.

* צרפת: פריס, [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=48.854592799999985%2C2.362993999999958&z=14] (רוב הרחובות בעיר הם בתוך איזורי מיתון תנועה) [https://worldstreets.wordpress.com/2014/05/21/paris-to-limit-speeds-to-30-kmhr-over-entire-city/], בורדו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=44.82085770000002%2C-0.572426299999961&z=14]

* שווייץ: ציריך[https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=47.371633750735505%2C8.54459805751128&z=17] ברן [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=46.95635529999999%2C7.438044499999933&z=14]

שורה 174: שורה 174:

* יפן: טוקיו [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=35.7017991%2C139.78856919999998&z=14], הירושימה [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=34.44851589178326%2C132.44836625661628&z=10]

* אוסטרליה: סידני [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=-33.89523455172095%2C151.20408830251472&z=13]

−

* ארצות הברית: בעיר ניו יורק הוחלט בשנת 2014 שכל הרחובות הם 25 מייל בשעה (40 קמ"ש) אלא אם ~~צויין~~ אחרת. [https://www.nytimes.com/2014/11/08/nyregion/a-lower-speed-limit-takes-effect-in-the-city-lower-speed-maybe-not-much.html] כמה רחובות ראשיים הם בעלי מגבלת מהירות של 50 קמ"ש ויש מקומות ליד בתי ספר שבהם המהירות היא נמוכה יותר. [http://www.nyc.gov/html/visionzero/pdf/library/25-MPH-FAQ.pdf] מיתון תנועה ל-40 קמ"ש קיים גם בחלק מהרחובות הראשיים בהונלולו, הוואי. [https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=21.31021186479816%2C-157.85817429999997&z=18]

+

* ארצות הברית: בעיר ניו יורק הוחלט בשנת 2014 שכל הרחובות הם 25 מייל בשעה (40 קמ"ש) אלא אם צוין אחרת. [https://www.nytimes.com/2014/11/08/nyregion/a-lower-speed-limit-takes-effect-in-the-city-lower-speed-maybe-not-much.html] כמה רחובות ראשיים הם בעלי מגבלת מהירות של 50 קמ"ש ויש מקומות ליד בתי ספר שבהם המהירות היא נמוכה יותר. [http://www.nyc.gov/html/visionzero/pdf/library/25-MPH-FAQ.pdf] מיתון תנועה ל-40 קמ"ש קיים גם בחלק מהרחובות הראשיים בהונלולו, הוואי. [https://www.google.com/maps/d/u/0/edit?mid=1_Haj-YORiXOGb6968saHv-eA3KREFz2F&ll=21.31021186479816%2C-157.85817429999997&z=18]

==מיתון תנועה בישראל==

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,778

עריכות

שינויים

מיתון תנועה (הצגת מקור)

גרסה מ־23:14, 8 בנובמבר 2019

תפריט ניווט

חיפוש