שינויים

==מעברי חציה בטוחים בישראל==

==מעברי חציה בטוחים בישראל==

במרץ 2009 החליט [[שר התחבורה]] דאז, שאול מופז על ניסוי בו יושדרגו 150 מעברי חצייה למעברי חצייה מוגבהים, וזאת בעלות של 4.5 מיליון ש"ח. {{הערה|שחר הזלקורן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3683598,00.html מופז משיק: מהפכת מעברי חציה], ynet 09.03.2009}} בגלל אי אישור תקציב, הוחלט לבצע את הניסוי ב-20 מעברי חצייה בלבד. {{הערה|שם=mumy2016}}

במרץ 2009 החליט [[שר התחבורה]] דאז, [[שאול מופז]], על ניסוי בו יושדרגו 150 מעברי חצייה למעברי חצייה מוגבהים, וזאת בעלות של 4.5 מיליון ש"ח. {{הערה|שחר הזלקורן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3683598,00.html מופז משיק: מהפכת מעברי חציה], ynet 09.03.2009}} בגלל אי אישור תקציב, הוחלט לבצע את הניסוי ב-20 מעברי חצייה בלבד. {{הערה|שם=mumy2016}}

בשנת 2012 חוקרים של הטכניון ביצעו מחקר שטח בשמונה רחובות דו-מסלוליים ודו-נתיביים. ברחובות אלה הוגבהו מעברי חציה והותקנו פסי האטה מקדימים, ולאחר מכן נבחנה השפעת ההסדר החדש. השינויים בהתנהגויות משתמשי הדרך היו חיוביים, בהתאם לציפיות החוקרים. נצפו שיפורים משמעותיים במספר היבטים חשובים: מהירויות הנסיעה באזור מעבר החצייה, מתן זכות קדימה להולכי הרגל, וחצייה של הולכי הרגל בגבולות המעבר. מהירויות הנסיעה בהתקרבות למעבר ירדו בממוצע מטווח של 45 עד 50 קמ"ש, למהירויות בטווח של 25 עד 30 קמ"ש. גם השיפור במתן זכות קדימה היה משמעותי ונצפה במקומות שבהם רק שיעור נמוך מהנהגים נתנו זכות קדימה לפני הגבהת המעברים. לפי החוקרים: "מעבר חצייה מוגבה בשילוב פס האטה מקדים המותקן ברחוב מאסף דו מסלולי עתיר תנועה, מתקשר עם שיפור בטיחותי של תנאי חצית הולכי הרגל באזור מעבר החצייה." כמו כן הם מציינים כי שיפור הבטיחות עקב הגבהת המעבר נצפתה בכבישים עם נפחי תנועה שונים ועם מספרים שונים של הולכי רגל חוצים. {{הערה| ד"ר ויקטוריה גיטלמן; אינג' רובי כרמל; גב' פאני פיסחוב,  [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/2012_maavar_mugba ניסוי מבוקר לבחינת השפעה בטיחותית של מעבר חציה מוגבה], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים , 31.10.2012}}{{הערה|שם=ynet2013|שחר הזלקורן, [מה יותר בטוח: מצלמה או מעבר חציה משודרג? https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4328980,00.html], Ynet, 07.01.13}}

בשנת 2012 חוקרים של הטכניון ביצעו מחקר שטח בשמונה רחובות דו-מסלוליים ודו-נתיביים. ברחובות אלה הוגבהו מעברי חציה והותקנו פסי האטה מקדימים, ולאחר מכן נבחנה השפעת ההסדר החדש. השינויים בהתנהגויות משתמשי הדרך היו חיוביים, בהתאם לציפיות החוקרים. נצפו שיפורים משמעותיים במספר היבטים חשובים: מהירויות הנסיעה באזור מעבר החצייה, מתן זכות קדימה להולכי הרגל, וחצייה של הולכי הרגל בגבולות המעבר. מהירויות הנסיעה בהתקרבות למעבר ירדו בממוצע מטווח של 45 עד 50 קמ"ש, למהירויות בטווח של 25 עד 30 קמ"ש. גם השיפור במתן זכות קדימה היה משמעותי ונצפה במקומות שבהם רק שיעור נמוך מהנהגים נתנו זכות קדימה לפני הגבהת המעברים. לפי החוקרים: "מעבר חצייה מוגבה בשילוב פס האטה מקדים המותקן ברחוב מאסף דו מסלולי עתיר תנועה, מתקשר עם שיפור בטיחותי של תנאי חצית הולכי הרגל באזור מעבר החצייה." כמו כן הם מציינים כי שיפור הבטיחות עקב הגבהת המעבר נצפתה בכבישים עם נפחי תנועה שונים ועם מספרים שונים של הולכי רגל חוצים. {{הערה| ד"ר ויקטוריה גיטלמן; אינג' רובי כרמל; גב' פאני פיסחוב,  [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/2012_maavar_mugba ניסוי מבוקר לבחינת השפעה בטיחותית של מעבר חציה מוגבה], הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים , 31.10.2012}}{{הערה|שם=ynet2013|שחר הזלקורן, [מה יותר בטוח: מצלמה או מעבר חציה משודרג? https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4328980,00.html], Ynet, 07.01.2013}}

בשנת 2009 הודיע משרד התחבורה כי עלות שדרוג 150 מעברי חצייה ברחבי ישראל היא 4.5 מיליון ש"ח – פרוש הדבר כי עלות שדרוג מעבר אחד היא בממוצע כ-30 אלף  ש"ח. לשם השוואה – עמדה אחת של מצלמת מהירות היא כ-300 אלף  ש"ח - פי עשר. {{הערה|שם=ynet2013}} בשיחה עם ynet  ביוני 2007, טען מומחה הבטיחות ד"ר משה בקר כי השקעה בשדרוג מעברי חציה משתלמת יותר ממצלמות אכיפה אלקטרוניות,  מבחינת עלות ומבחינת השיפור הצפוי בבטיחות. {{הערה|שם=ynet2013}}

בשנת 2009 הודיע משרד התחבורה כי עלות שדרוג 150 מעברי חצייה ברחבי ישראל היא 4.5 מיליון ש"ח – פירוש הדבר כי עלות שדרוג מעבר אחד היא בממוצע כ-30 אלף  ש"ח. לשם השוואה – עמדה אחת של מצלמת מהירות היא כ-300 אלף  ש"ח - פי עשר. {{הערה|שם=ynet2013}} בשיחה עם ynet  ביוני 2007, טען מומחה הבטיחות ד"ר משה בקר כי השקעה בשדרוג מעברי חציה משתלמת יותר ממצלמות אכיפה אלקטרוניות,  מבחינת עלות ומבחינת השיפור הצפוי בבטיחות. {{הערה|שם=ynet2013}}

בעקבות הניסוי החליטה הרשות לבטיחות בדרכים באוגוסט 2012 לקדם תכנית בשם "תשתיות רכות בתוך הערים" שכלל התקנת 100 מעברי חצייה מוגבהים ברשויות שונות. מאז הנושא לא קודם על ידי הממשלה. בדיקה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית לא הניבה תשובה מהמדינה מדוע פתרון זה לא מיושם בקנה מידה רחב יותר. {{הערה|שם=mumy2016|עבודת מחקר בפיקוח פרופ' מומי דהן, [https://public-policy.huji.ac.il/sites/default/files/public-policy/files/hafhatat.pdf הפחתת נפגעים הולכי רגל בתאונות דרכים בערים בישראל בקרבת מעברי חציה שאינם מרומזרים] המרכז להכשרת בכירים, בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית, יולי 2016 }}  

בעקבות הניסוי החליטה הרשות לבטיחות בדרכים באוגוסט 2012 לקדם תכנית בשם "תשתיות רכות בתוך הערים" שכלל התקנת 100 מעברי חצייה מוגבהים ברשויות שונות. מאז הנושא לא קודם על ידי הממשלה. בדיקה של חוקרים מהאוניברסיטה העברית לא הניבה תשובה מהמדינה מדוע פתרון זה לא מיושם בקנה מידה רחב יותר. {{הערה|שם=mumy2016|עבודת מחקר בפיקוח פרופ' מומי דהן, [https://public-policy.huji.ac.il/sites/default/files/public-policy/files/hafhatat.pdf הפחתת נפגעים הולכי רגל בתאונות דרכים בערים בישראל בקרבת מעברי חציה שאינם מרומזרים] המרכז להכשרת בכירים, בית הספר ע"ש פדרמן למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית, יולי 2016}}  

בחלק מהמקומות הרשויות המקומיות יזמו מעברי חציה מוגבהים או הצרה של מעברי חציה כך שמרחק החציה קצר יותר או הוספת אי תנועה מרכזי. דוגמאות למעברי חצייה מוגבהים קיימים בישובים נתניה, ראשון-לציון, כרמיאל, מעלות-תרשיחה, הוד השרון, רעננה, כפר סבא, מזכרת בתיה, חוירפש ואשדוד. במספר מקומות מדובר במעברי חצייה ברחובות מסחריים או רחובות מאספים בעלי שני נתיבי נסיעה לכל כיוון כך הדבר לדוגמה ברחוב סוקולוב בהוד השרון[https://www.google.com/maps/@32.1623729,34.9026496,3a,75y,352.69h,67.99t/data=!3m6!1e1!3m4!1shtP_PbUEpiro-_jlhNgBQA!2e0!7i13312!8i6656],  ברחוב הרב קוק בהרצליה, ובעוד רחובות בנתניה {{הערה|1=דוגמאות למעברי חציה מוגבהים ראו ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?hl=he&mid=1xvuUtNGoE7GLLRziAwPm6P96JOqdgaAn&ll=32.15419776699164%2C34.85216804482775&z=13 מפת הולכי הרגל בישראל]}}

בחלק מהמקומות הרשויות המקומיות יזמו מעברי חציה מוגבהים או הצרה של מעברי חציה כך שמרחק החציה קצר יותר או הוספת אי תנועה מרכזי. דוגמאות למעברי חצייה מוגבהים קיימים בישובים נתניה, ראשון-לציון, כרמיאל, מעלות-תרשיחה, הוד השרון, רעננה, כפר סבא, מזכרת בתיה, חורפיש ואשדוד. במספר מקומות מדובר במעברי חצייה ברחובות מסחריים או רחובות מאספים בעלי שני נתיבי נסיעה לכל כיוון כך הדבר לדוגמה ברחוב סוקולוב בהוד השרון[https://www.google.com/maps/@32.1623729,34.9026496,3a,75y,352.69h,67.99t/data=!3m6!1e1!3m4!1shtP_PbUEpiro-_jlhNgBQA!2e0!7i13312!8i6656],  ברחוב הרב קוק בהרצליה, ובעוד רחובות בנתניה. {{הערה|1=דוגמאות למעברי חציה מוגבהים ראו ב[https://www.google.com/maps/d/viewer?hl=he&mid=1xvuUtNGoE7GLLRziAwPm6P96JOqdgaAn&ll=32.15419776699164%2C34.85216804482775&z=13 מפת הולכי הרגל בישראל]}}

==ראו גם==

==ראו גם==