| העולם חייב ליישם במהירות יעילות אנרגטית ושימור אנרגיה מסיבי, ועליו להחליף דלקים מאובנים עם אנרגיות מתחדשות עם פליטות נמוכות של פחמן (איור 1h) ומקורות אנרגיה נקיים יותר אחרים, אם הם בטוחים לאנשים ולסביבה (איור S2). עלינו להשאיר את המלאי הנותר של דלקים מאובנים באדמה (ראו את מועדי הזמן ב- IPCC 2018) ועלינו לקדם בזהירות פליטות שליליות יעילות תוך שימוש בטכנולוגיה כמו שאיבת פחמן מהמקור ולכידתו מהאוויר ובעיקר על ידי שיפור מערכות טבע (ראה סעיף "טבע"). מדינות עשירות יותר צריכות לתמוך במדינות עניות במעבר החוצה מדלקים מאובנים. עלינו לבטל במהירות סובסידיות לדלקים מאובנים (תמונה 1o) ולהשתמש במדיניות אפקטיבית והוגנת לצורך עליה מתמדת של מחירי הפחמן כדי לרסן את השימוש בהם. | | העולם חייב ליישם במהירות יעילות אנרגטית ושימור אנרגיה מסיבי, ועליו להחליף דלקים מאובנים עם אנרגיות מתחדשות עם פליטות נמוכות של פחמן (איור 1h) ומקורות אנרגיה נקיים יותר אחרים, אם הם בטוחים לאנשים ולסביבה (איור S2). עלינו להשאיר את המלאי הנותר של דלקים מאובנים באדמה (ראו את מועדי הזמן ב- IPCC 2018) ועלינו לקדם בזהירות פליטות שליליות יעילות תוך שימוש בטכנולוגיה כמו שאיבת פחמן מהמקור ולכידתו מהאוויר ובעיקר על ידי שיפור מערכות טבע (ראה סעיף "טבע"). מדינות עשירות יותר צריכות לתמוך במדינות עניות במעבר החוצה מדלקים מאובנים. עלינו לבטל במהירות סובסידיות לדלקים מאובנים (תמונה 1o) ולהשתמש במדיניות אפקטיבית והוגנת לצורך עליה מתמדת של מחירי הפחמן כדי לרסן את השימוש בהם. |
| עלינו להפחית באופן מיידי את הפליטות של מזהמי-אקלים קצרי-חיים, כולל מתאן (איור 2b), פחמן שחור (פיח) ו[[HFC|פחמימנים הידרופלואוריים]] (HFC). פעולה זו עשויה להאט את לולאות המשוב על האקלים ועשויה להפחית את מגמת ההתחממות לטווח הקצר ביותר מ- 50% במהלך העשורים הבאים, ובכך להציל בני אדם ולהגדיל את [[פריון חקלאי|תנובת היבול]] עקב הפחתת זיהום האוויר ((Shindell et al. 2017. הסכם קיגאלי משנת 2016 להפחתת HFCs הוא דבר מבורך. | | עלינו להפחית באופן מיידי את הפליטות של מזהמי-אקלים קצרי-חיים, כולל מתאן (איור 2b), פחמן שחור (פיח) ו[[HFC|פחמימנים הידרופלואוריים]] (HFC). פעולה זו עשויה להאט את לולאות המשוב על האקלים ועשויה להפחית את מגמת ההתחממות לטווח הקצר ביותר מ- 50% במהלך העשורים הבאים, ובכך להציל בני אדם ולהגדיל את [[פריון חקלאי|תנובת היבול]] עקב הפחתת זיהום האוויר ((Shindell et al. 2017. הסכם קיגאלי משנת 2016 להפחתת HFCs הוא דבר מבורך. |
| עלינו להגן ולשחזר את המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹן, שוניות אלמוגים, יערות, סוואנות, ערבות, אדמות ביצה, אדמות כבול, קרקעות, מנגרובים ועשבי-ים תורמים רבות לקליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. צמחים ימיים ויבשתיים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים ממלאים תפקידים משמעותיים במחזור ובאחסון של פחמן וחומרי הזנה. עלינו לצמצם במהירות אובדן בתי גידול ובמגוון ביולוגי (איור 1f -1g), להגן על היערות הראשוניים הנותרים, במיוחד אלה עם מאגרי פחמן גבוהים, ועל יערות אחרים בעלי היכולת לקלוט פחמן (שימור יערות proforestation), תוך ייעור-מחדש בקנה-מידה עצום במקומות המתאימים. למרות שאדמות זמינות עשויות להיות מוגבלות, ניתן להשיג עד שליש מהפחתת הפליטות הנדרשת עד שנת 2030 בהסכם פריז (להתחממות של פחות מ- 2 מעלות צלזיוס) באמצעות פתרונות אקלים טבעיים אלה (Griscom et al. 2017). | | עלינו להגן ולשחזר את המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹן, שוניות אלמוגים, יערות, סוואנות, ערבות, אדמות ביצה, אדמות כבול, קרקעות, מנגרובים ועשבי-ים תורמים רבות לקליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. צמחים ימיים ויבשתיים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים ממלאים תפקידים משמעותיים במחזור ובאחסון של פחמן וחומרי הזנה. עלינו לצמצם במהירות אובדן בתי גידול ובמגוון ביולוגי (איור 1f -1g), להגן על היערות הראשוניים הנותרים, במיוחד אלה עם מאגרי פחמן גבוהים, ועל יערות אחרים בעלי היכולת לקלוט פחמן (שימור יערות proforestation), תוך ייעור-מחדש בקנה-מידה עצום במקומות המתאימים. למרות שאדמות זמינות עשויות להיות מוגבלות, ניתן להשיג עד שליש מהפחתת הפליטות הנדרשת עד שנת 2030 בהסכם פריז (להתחממות של פחות מ- 2 מעלות צלזיוס) באמצעות פתרונות אקלים טבעיים אלה (Griscom et al. 2017). |