47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 15:
שורה 15: + +
אזהרת מדעני העולם מפני מצב חירום אקלימי (הצגת מקור)
גרסה מ־15:10, 6 בנובמבר 2019
, 15:10, 6 בנובמבר 2019אין תקציר עריכה
סימנים מדאיגים מאוד מפעילות אנושית כוללים [[גידול אוכלוסין|עלייה מתמשכת]] ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ושל בעלי-חיים מבויתים מעלי גירה , ייצור בשר לנפש, [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי גולמי עולמי]], אובדן עולמי של כיסוי עצים, צריכת דלק מאובנים, מספר הנוסעים בטיסות, פליטת [[פחמן דו חמצני]] (CO2) ופליטת CO2 לנפש מאז שנת 2000 (איור 1, קובץ משלים S2). הסימנים המעודדים כוללים ירידות בשיעורי הפריון העולמי (לידה) (איור 1b), האטה בקצב [[בירוא יערות|אובדן יער]] באמזונס הברזילאי (איור 1g), עלייה בצריכת [[אנרגיה סולארית|אנרגיה סולארית]] ו[[אנרגיית רוח]] (איור 1h), [[הסטת השקעות]] מדלקים מאובנים של גורמים מוסדיים של יותר 7 טריליון דולר (איור 1J), ושיעור פליטת גזי חממה המכוסים בתמחור פחמן (איור 1m). עם זאת, הירידה בשיעורי הפריון של בני האדם האטה משמעותית במהלך 20 השנים האחרונות (איור 1b), וקצב אובדן היער באמזונס הברזילאית החל כעת לעלות שוב (איור 1g). הצריכה של אנרגיה סולארית ורוח גדלה ב -373% בעשור, אך בשנת 2018 היא עדיין הייתה קטנה פי 28 מצריכת [[דלק מאובנים]] ([[גז טבעי|גז משולב]], [[פחם]], [[נפט]]; תמונה 1h). נכון לשנת 2018, כ- 14.0% מפליטות גזי החממה העולמיים היו מכוסים על ידי תמחור פחמן (איור 1m), אך המחיר הממוצע המשוקלל של פליטות הגלובלית לטון פחמן דו חמצני היה בסביבות 15.25 דולר (איור 1n). דרוש מחיר דמי פחמן גבוה בהרבה (IPCC 2018, סעיף 2.5.2.1). הסובסידיות השנתיות לדלק מאובנים לחברות אנרגיה עברו תנודות ובגלל שיא לאחרונה, הן היו גדולות יותר מ -400 מיליארד דולר בשנת 2018 (תמונה 1o).
סימנים מדאיגים מאוד מפעילות אנושית כוללים [[גידול אוכלוסין|עלייה מתמשכת]] ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]] ושל בעלי-חיים מבויתים מעלי גירה , ייצור בשר לנפש, [[תוצר מקומי גולמי|תוצר מקומי גולמי עולמי]], אובדן עולמי של כיסוי עצים, צריכת דלק מאובנים, מספר הנוסעים בטיסות, פליטת [[פחמן דו חמצני]] (CO2) ופליטת CO2 לנפש מאז שנת 2000 (איור 1, קובץ משלים S2). הסימנים המעודדים כוללים ירידות בשיעורי הפריון העולמי (לידה) (איור 1b), האטה בקצב [[בירוא יערות|אובדן יער]] באמזונס הברזילאי (איור 1g), עלייה בצריכת [[אנרגיה סולארית|אנרגיה סולארית]] ו[[אנרגיית רוח]] (איור 1h), [[הסטת השקעות]] מדלקים מאובנים של גורמים מוסדיים של יותר 7 טריליון דולר (איור 1J), ושיעור פליטת גזי חממה המכוסים בתמחור פחמן (איור 1m). עם זאת, הירידה בשיעורי הפריון של בני האדם האטה משמעותית במהלך 20 השנים האחרונות (איור 1b), וקצב אובדן היער באמזונס הברזילאית החל כעת לעלות שוב (איור 1g). הצריכה של אנרגיה סולארית ורוח גדלה ב -373% בעשור, אך בשנת 2018 היא עדיין הייתה קטנה פי 28 מצריכת [[דלק מאובנים]] ([[גז טבעי|גז משולב]], [[פחם]], [[נפט]]; תמונה 1h). נכון לשנת 2018, כ- 14.0% מפליטות גזי החממה העולמיים היו מכוסים על ידי תמחור פחמן (איור 1m), אך המחיר הממוצע המשוקלל של פליטות הגלובלית לטון פחמן דו חמצני היה בסביבות 15.25 דולר (איור 1n). דרוש מחיר דמי פחמן גבוה בהרבה (IPCC 2018, סעיף 2.5.2.1). הסובסידיות השנתיות לדלק מאובנים לחברות אנרגיה עברו תנודות ובגלל שיא לאחרונה, הן היו גדולות יותר מ -400 מיליארד דולר בשנת 2018 (תמונה 1o).
מטרידות במיוחד הן מגמות מקבילות בסימנים החיוניים של השפעות אקלימיות (איור 2, קובץ משלים S2). שלושה [[גזי חממה|גזי חממה אטמוספריים]] נפוצים ([[פחמן דו חמצני]], [[מתאן ]] ו[[תחמוצת החנקן]]) ממשיכים לעלות (ראו תרשים S1 לעלייה חדה ומבשרת ראות בפחמן דו חמצני בשנת 2019), וכך גם [[התחממות עולמית|טמפרטורת פני השטח העולמית]] (איור 2a – 2d). באופן עולמי, [[הפשרת קרחונים|הקרח נעלם במהירות]], והראיות לכך הן מגמת ירידות במינימום הקיצי של קרח בים הארקטי, ב[[יריעות קרח]] של גרינלנד ואנטארקטיקה ובעובי הקרחונים ברחבי העולם (איור 2e – 2 h). תכולת החום באוקיאנוס, [[חומציות האוקיאנוס]], [[עליית מפלס מי הים|מפלס הים]], [[שריפות יער והתחממות עולמית|השטח שנשרף בארצות הברית]], ומזג האוויר הקיצוני ועלויות הנזקים הנלוות לכך, כל אלה במגמת עלייה (איור 2i – 2n). שינוי האקלים צפוי להשפיע מאוד על החיים בימים, במקווי מים המתוקים וביבשה, החל מפנלקטון ואלמוגים ועד דגים ויערות (IPCC 2018, 2019). סוגיות אלה מדגישות את הצורך הדחוף בפעולה.
==ראו גם==
==ראו גם==