הכלכלן הווארד קונרויתר שחקר את הנושא של סיכון וביטוח הבחין כי אפקט של זמינות משפיע על נכונות לרכוש ביטוח ופעולות להתגוננות נגד אסונות. מי שנפגע או כמעט נפגע מאסון מקפיד יותר לנקוט פעולות נגד אסונות, כל עוד הזיכרון טרי. עם הזמן הרושם מהאירוע נחלש ואיתו גם הנכונות לפעול. {{הערה |שם=כהנמן14|[[דניאל כהנמן]], [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]], פרק 14}}
+
הכלכלן הווארד קונרויתר שחקר את הנושא של סיכון וביטוח הבחין כי אפקט של זמינות משפיע על נכונות לרכוש ביטוח ופעולות להתגוננות נגד אסונות. מי שנפגע או כמעט נפגע מאסון מקפיד יותר לנקוט פעולות נגד אסונות, כל עוד הזיכרון טרי. עם הזמן הרושם מהאירוע נחלש ואיתו גם הנכונות לפעול. {{הערה |שם=כהנמן13|[[דניאל כהנמן]], [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)]], פרק 13}}
+
+
פול סלוביק, שרה ליכטנטנשיין וברוך פישהוף ביצעו מחקר פורץ דרך בהטיית זמינות. משתתפי הסקר התבקשו לחשוב על צמדים של גורמי מוות כמו סוכרת ואסתמה, שבץ מוחי ותאונה, להעריך מי מהם יותר שכיח, ומה יחס השכיחות בינהם. השיפוט של האנשים השווה לנתונים הממשים שהיו נכונים באותו זמן. הממצאים העלו שאנשים הם גרועים בהערכת סיכונים בדרך זו. להלן דוגמאות:{{הערה |שם=כהנמן13|}}
+
* 80% מהאנשים חשבו שתאונות מובילות ליותר מקרי מוות ממקרי שבץ, אבל למעשה [[שבץ]] גורם למקרי מוות גבוהים פי שתיים מכל התאונות גם יחד.
+
* רוב האנשים חושבים שסופות טורנדו הורגות יותר אנשים לעומת [[אסתמה]], אף שבמציאות אסתמה הורגת מספר אנשים גבוה פי 20 לעומת סופות טורנדו.
+
* אנשים חשבו שמוות ממכת ברק הוא נדיר יותר לעומת מוות עקב הרעלה מבוטולזים. למעשה כמות מקרי המוות מבקרים גבוה פי 52 לעומת מוות מהרעלה כזו.
+
* רוב האנשים חשבו שמוות מתאונה ומוות ממחלה הם שכיחים כמעט באותה מידה. בפועל, מוות ממחלה שכיח פי 18 לעומת מוות מתאונה.