שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  14:23, 30 באוקטובר 2019
מ
החלפת טקסט – "הון שלטון" ב־"הון-שלטון"
שורה 26: שורה 26:  
אירועי מלחמת העולם השנייה הובילו לשינוי הסדר העולמי. בריטניה, צרפת שהיו שתי אימפריות חשובות, נפגעו במלחמה והשליטה בקולוניות מהעבר הפכה דבר קשה יותר ויותר. גם מעמדן של אימפריות אירופאיות אחרות התערער בעקבות המלחמה. בנוסף התרחשה זליגה של [[נשק]] וידע לעמים ילידים שונים, וכן החלו שינויים בתודעה המערבית ודרישת זכויות כמו [[זכויות אדם]] והכרה בזכויות לאומיות (בהנחה שיש באמת לאומים כאלה) במדינות רבות כמו מדינות בהודו, במזרח התיכון, באפריקה ובדרום מזרח אסיה.  
 
אירועי מלחמת העולם השנייה הובילו לשינוי הסדר העולמי. בריטניה, צרפת שהיו שתי אימפריות חשובות, נפגעו במלחמה והשליטה בקולוניות מהעבר הפכה דבר קשה יותר ויותר. גם מעמדן של אימפריות אירופאיות אחרות התערער בעקבות המלחמה. בנוסף התרחשה זליגה של [[נשק]] וידע לעמים ילידים שונים, וכן החלו שינויים בתודעה המערבית ודרישת זכויות כמו [[זכויות אדם]] והכרה בזכויות לאומיות (בהנחה שיש באמת לאומים כאלה) במדינות רבות כמו מדינות בהודו, במזרח התיכון, באפריקה ובדרום מזרח אסיה.  
   −
את מקומו של הקולוניאליזם הישן, החליפו לעיתים קרובות שיטות של '''[[נאו-קולוניאליזם]]''' - שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו ([[אימפריאליזם]]) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו-קולוניאליזם נבדל מהקולוניאליזם הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה.
+
את מקומו של הקולוניאליזם הישן, החליפו לעיתים קרובות שיטות של '''[[נאו-קולוניאליזם]]''' - שימוש ב[[קפיטליזם]], [[גלובליזציה]] ו[[אימפריאליזם תרבותי]], של מדינות עשירות, [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] או אליטות בתוך מדינות אלה כדי להשפיע על [[מדינות עניות]]. שליטה או השפעה זו מושגת בין אם על ידי שליטה צבאית ישירה או איום בשליטה כזו ([[אימפריאליזם]]) ובין אם על ידי שליטה פוליטית לא ישירה (הגמוניה). לרוב נאו-קולוניאליזם נבדל מהקולוניאליזם הקלאסי בכך שאין נוכחות פיזית של הצבא של המדינה שבה מתגורר הצד המשפיע. תחת זאת יש שימוש בפרקטיקות תרבותיות וכלכליות ולא צבאיות או בשימוש בקשרי [[הון-שלטון]] וקשר בין אליטות מקומיות לבין [[תאגידים רב לאומיים]] וממשלות מערביות כדי להפעיל את הצבא והמשטרה של המדינה הענייה להמשך קיומו של הסדר המשרת את האליטות המקומיות ואת התאגיד או המדינה הזרה.
    
דוגמאות לנאו-קולוניאליזם ניתן לראות בצורה ברורה במזרח התיכון - במקום שבו [[צרפת]], [[בריטניה]], [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]] היו מעורבות בפוליטיקה במדינות ערב, יזמו הפיכות, מלחמות, ותמכו במעומדים שונים או במדינות שונות באמצעות יועצים, כסף, חברות מערביות, סיוע צבאי, טכנולוגיה צבאית, נשק ועוד. דבר זה ניכר גם במהלך המלחמה הקרה וגם היום כאשר רוסיה נמצאת בבריתות עם מספר משטרים ערביים כמו איראן וסוריה, ואילו ארצות הברית תומכת במדינות אחרות כמו ישראל, סעודיה ומדינות נוספות. דוגמה נוספת בולטת לכך קיימת באפריקה.  
 
דוגמאות לנאו-קולוניאליזם ניתן לראות בצורה ברורה במזרח התיכון - במקום שבו [[צרפת]], [[בריטניה]], [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]] היו מעורבות בפוליטיקה במדינות ערב, יזמו הפיכות, מלחמות, ותמכו במעומדים שונים או במדינות שונות באמצעות יועצים, כסף, חברות מערביות, סיוע צבאי, טכנולוגיה צבאית, נשק ועוד. דבר זה ניכר גם במהלך המלחמה הקרה וגם היום כאשר רוסיה נמצאת בבריתות עם מספר משטרים ערביים כמו איראן וסוריה, ואילו ארצות הברית תומכת במדינות אחרות כמו ישראל, סעודיה ומדינות נוספות. דוגמה נוספת בולטת לכך קיימת באפריקה.  

תפריט ניווט