שינויים

הלובי הוא לרוב כלי בידי קבוצות אינטרסים חזקות, ופירמות מסחריות כדי להשפיע על הנבחרים באופן שעוקף את המנגנון הדמוקרטי של הבחירות. היכולת של בעלי הון ו[[תאגידים]] גדולים לרכז כמות גדולה של כסף משמשת אותם כדי לשכור לוביסטים, בתמורה לוביסטים אלה משפיעים על החקיקה כך שזו תאפשר העברת נתח גדול יותר של הרווחים לידי בעלי הון, תאפשר להם לצבור מעמד [[מונופול|מונופוליסטי]] ועוד היבטים רבים כמו הקלות במיסוי, או קבלת סבסודים שונים. משום כך לובי פוליטי נחשב לרוב כדבר שפוגע ב[[דמוקרטיה]] - הוא נותן כוח פוליטי מוגזם לקבוצות מסויימות - בעיקר לאינטרסים מסחריים, תאגידים גדולים ולבעלי הון, על פני אינטרסים אחרים (כמו [[שוויון]], בריאות או [[קיימות]]), עסקים קטנים ובינוניים ושאר החברה.  

הלובי הוא לרוב כלי בידי קבוצות אינטרסים חזקות, ופירמות מסחריות כדי להשפיע על הנבחרים באופן שעוקף את המנגנון הדמוקרטי של הבחירות. היכולת של בעלי הון ו[[תאגידים]] גדולים לרכז כמות גדולה של כסף משמשת אותם כדי לשכור לוביסטים, בתמורה לוביסטים אלה משפיעים על החקיקה כך שזו תאפשר העברת נתח גדול יותר של הרווחים לידי בעלי הון, תאפשר להם לצבור מעמד [[מונופול|מונופוליסטי]] ועוד היבטים רבים כמו הקלות במיסוי, או קבלת סבסודים שונים. משום כך לובי פוליטי נחשב לרוב כדבר שפוגע ב[[דמוקרטיה]] - הוא נותן כוח פוליטי מוגזם לקבוצות מסויימות - בעיקר לאינטרסים מסחריים, תאגידים גדולים ולבעלי הון, על פני אינטרסים אחרים (כמו [[שוויון]], בריאות או [[קיימות]]), עסקים קטנים ובינוניים ושאר החברה.  

לובי יכול להיות דבר שמעודד [[שחיתות]] שכן לוביסטים ושולחיהם יכולים לפתות את נציגי הציבור באמצעות שוחד, טובות הנאה, או הבטחות למשרות עתידיות. היבט נוסף ורחב יותר מהשחיתות הוא [[קשרי הון שלטון]] שגורמים לפגיעה הן ביעילות של המשק והן בכושר התפקוד של הממשלה. דוגמה אחת היא יצירת שוק ריכוזי לדוגמה ב[[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות בישראל]], דוגמה אחרת היא פגיעה בביטחון בגלל החלטות שנועדו למקסם רווחים של חברות במקום לקדם את כשירות הצבא.

לובי יכול להיות דבר שמעודד [[שחיתות]] שכן לוביסטים ושולחיהם יכולים לפתות את נציגי הציבור באמצעות שוחד, טובות הנאה, או הבטחות למשרות עתידיות. היבט נוסף ורחב יותר מהשחיתות הוא [[קשרי הון-שלטון]] שגורמים לפגיעה הן ביעילות של המשק והן בכושר התפקוד של הממשלה. דוגמה אחת היא יצירת שוק ריכוזי לדוגמה ב[[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות בישראל]], דוגמה אחרת היא פגיעה בביטחון בגלל החלטות שנועדו למקסם רווחים של חברות במקום לקדם את כשירות הצבא.

לובי פוליטי בארצות הברית על רקע של [[אי שוויון כלכלי]] גדל ו[[קפיטליזם למקורבים]] מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה לבין הסיכוי שחוקים דומים יעברו. אם יש תמיכה של 10% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

לובי פוליטי בארצות הברית על רקע של [[אי שוויון כלכלי]] גדל ו[[קפיטליזם למקורבים]] מעקרים את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאוד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאוד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה לבין הסיכוי שחוקים דומים יעברו. אם יש תמיכה של 10% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות הייתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה. בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

* [[שחיתות]]

* [[שחיתות]]

* [[דיסאינפורמציה]]

* [[דיסאינפורמציה]]

* [[קשרי הון שלטון]]

* [[קשרי הון-שלטון]]

* [[דמוקרטיה ישירה]]

* [[דמוקרטיה ישירה]]

* [[פוליטיקה של המזון בארצות הברית]]

* [[פוליטיקה של המזון בארצות הברית]]