שינויים

לפני המהפכה התעשייתית היה המרכנתליזם שדגל בפיקוח הדוק וניהול של הממשלה. לאחר מכן החל הרעיון של [[לסה פר]] על ידי [[הפיזיוקרטים]] ובהמשך על ידי [[אדם סמית]]. בתקופת סמית הרגולציה היתה הדוקה בצורות שונות - לדוגמה חוק החיטה על המושבות או מונופול שהיה בייצוא של חברות איי הודו המזרחית. כחלק מ[[היסטוריה של התאגיד]]. סמית התנגד לרוב סוגי הרגולציה והראה שהן פוגעות בכלכלה וברווחת הכלל. עם זאת הוא לא היה נגד כל סוגי הרגולציה - לדוגמה הוא היה בעד מניעת ריבית גבוהה מידי.  

לפני המהפכה התעשייתית היה המרכנתליזם שדגל בפיקוח הדוק וניהול של הממשלה. לאחר מכן החל הרעיון של [[לסה פר]] על ידי [[הפיזיוקרטים]] ובהמשך על ידי [[אדם סמית]]. בתקופת סמית הרגולציה היתה הדוקה בצורות שונות - לדוגמה חוק החיטה על המושבות או מונופול שהיה בייצוא של חברות איי הודו המזרחית. כחלק מ[[היסטוריה של התאגיד]]. סמית התנגד לרוב סוגי הרגולציה והראה שהן פוגעות בכלכלה וברווחת הכלל. עם זאת הוא לא היה נגד כל סוגי הרגולציה - לדוגמה הוא היה בעד מניעת ריבית גבוהה מידי.  

לאורך המאה ה-19 הלכה הרגולציה ונחלשה הן בבריטניה ובמיוחד בארצות הברית. המיסים היו נמוכים ומכסים בוטלו בהדרגה. עם זאת למרות תנאים של מתחרים רבים החלו בעיות של [[ריכוזיות כלכלית]] בגלל [[יתרונות לגודל]]. אם בתקופת סמית תאגידים גדולים התקשו לפעול על פני מרחק גדול וכתוצאה מכך נהרסו באופן טבעי, בסוף המאה ה-19 עסקים יכלו להתרחב תודות לטלגרף ולרכבות {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} חברות גדולות החלו לצמוח בארצות הברית ולעולל תעלולים שונים מול עובדים, וצרכנים ולנצל את כוחן כדי להנות מ[[קשרי הון שלטון]], לרסק מתחרים ולדכא ביקורת ציבורית עליהן. תקופה זו מכונה תקופת [[הברונים השודדים]]. בתחילת המאה ה-20 החל זעם ציבורי רב מול חברות אלה במיוחד על רקע מאבקים של התנועה הסוציאליסטית בארצות הברית ובאירופה.  

לאורך המאה ה-19 הלכה הרגולציה ונחלשה הן בבריטניה ובמיוחד בארצות הברית. המיסים היו נמוכים ומכסים בוטלו בהדרגה. עם זאת למרות תנאים של מתחרים רבים החלו בעיות של [[ריכוזיות כלכלית]] בגלל [[יתרונות לגודל]]. אם בתקופת סמית תאגידים גדולים התקשו לפעול על פני מרחק גדול וכתוצאה מכך נהרסו באופן טבעי, בסוף המאה ה-19 עסקים יכלו להתרחב תודות לטלגרף ולרכבות {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} חברות גדולות החלו לצמוח בארצות הברית ולעולל תעלולים שונים מול עובדים, וצרכנים ולנצל את כוחן כדי להנות מ[[קשרי הון-שלטון]], לרסק מתחרים ולדכא ביקורת ציבורית עליהן. תקופה זו מכונה תקופת [[הברונים השודדים]]. בתחילת המאה ה-20 החל זעם ציבורי רב מול חברות אלה במיוחד על רקע מאבקים של התנועה הסוציאליסטית בארצות הברית ובאירופה.  

בשנת 1906 יצא הספר '''[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]''' של הסופר והעיתונאי [[אפטון סינקלר]] על תעשיית הבשר בארצות הברית. אף כי סינקלר התכוון למחות על מצבם של העובדים, הציבור הזדעזע במיוחד מכמה פסקאות בספר שנגעו לפגיעה אפשרית ב[[בריאות הציבור]] וחוסר ניקיון בתעשייה. באותו זמן, לא היה כל פיקוח על חברות הבשר והן טחנו ושיווקו כ"בשר מובחר" כל דבר שנמצא במשחטה: חולדות מורעלות, חזירים שמתו מכולרה, בקר חולה שחפת, בשר רקוב – וכן אברי אדם שנקצצו בתאונות ואולי אף אנשים שנפלו לסירי הבישול האדירים. {{הערה|שם=anonymous|אריאל צבל, [https://anonymous.org.il/art75.html "כיוונתי ללב הציבור אך בטעות פגעתי בבטנו"], אנימלס (לשעבר אנונימוס)}} {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} סינקלר היה [[סוציאליסט]], ונשיא ארה"ב דאז, [[טדי רוזוולט]] שהיה [[רפובליקאני]] ו[[פרוגרסיבים|פרוגרסיבי]] תאב אותו ולא בטח בו, למרות זאת הוא הושפע מהספר. לאחר מכן נשלחו עובדים מהבית הלבן לבדוק את המצב בתעשיית הבשר. דו"ח שהם חיברו לקונגרס מצא תנאים דומים למה שתואר בספר. בעקבות זאת ובעקבות הרעש הציבורי נחקקו במהירות שני חוקים חשובים בהקשר של [[רגולציה]] על מזון - "חוק הפיקוח על הבשר" (Meat Inspection Act) ו"חוק המזונות והתרופות הטהורים" (Pure Food and Drug Act) בשנת 1906. לאחר חקיקה זו בוצעו חקיקות נוספות. רגולוציות דומות הונהגו במדינות רבות אחרות.

בשנת 1906 יצא הספר '''[[הג'ונגל (ספר)|הג'ונגל]]''' של הסופר והעיתונאי [[אפטון סינקלר]] על תעשיית הבשר בארצות הברית. אף כי סינקלר התכוון למחות על מצבם של העובדים, הציבור הזדעזע במיוחד מכמה פסקאות בספר שנגעו לפגיעה אפשרית ב[[בריאות הציבור]] וחוסר ניקיון בתעשייה. באותו זמן, לא היה כל פיקוח על חברות הבשר והן טחנו ושיווקו כ"בשר מובחר" כל דבר שנמצא במשחטה: חולדות מורעלות, חזירים שמתו מכולרה, בקר חולה שחפת, בשר רקוב – וכן אברי אדם שנקצצו בתאונות ואולי אף אנשים שנפלו לסירי הבישול האדירים. {{הערה|שם=anonymous|אריאל צבל, [https://anonymous.org.il/art75.html "כיוונתי ללב הציבור אך בטעות פגעתי בבטנו"], אנימלס (לשעבר אנונימוס)}} {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}} סינקלר היה [[סוציאליסט]], ונשיא ארה"ב דאז, [[טדי רוזוולט]] שהיה [[רפובליקאני]] ו[[פרוגרסיבים|פרוגרסיבי]] תאב אותו ולא בטח בו, למרות זאת הוא הושפע מהספר. לאחר מכן נשלחו עובדים מהבית הלבן לבדוק את המצב בתעשיית הבשר. דו"ח שהם חיברו לקונגרס מצא תנאים דומים למה שתואר בספר. בעקבות זאת ובעקבות הרעש הציבורי נחקקו במהירות שני חוקים חשובים בהקשר של [[רגולציה]] על מזון - "חוק הפיקוח על הבשר" (Meat Inspection Act) ו"חוק המזונות והתרופות הטהורים" (Pure Food and Drug Act) בשנת 1906. לאחר חקיקה זו בוצעו חקיקות נוספות. רגולוציות דומות הונהגו במדינות רבות אחרות.