47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 22:
שורה 22: + + − + − − בספר [[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]] טוען הביולוג קולין טאג' ש[[השפעות ההתחממות העולמית]] אינם ברורות וקשה לחזות אותן. עם זאת שתי השפעות הן ברורות. האחת היא [[עליית פני הים]], דבר זה יגרור בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות [[בצורת]], יובש ו[[מדבור]] במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ-10 שנים. טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארצות הברית ([[מדבור]] של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של [[קערת האבק]]) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאוד שמתאים רק בקושי לחקלאות). הוא מביע ספק ביכולת שלנו להסתגל אל שינויי האקלים, כמו שהציעו נשיא ארצות הברית בוש וממשלת אוסטרליה. + +
←השפעות של התחממות עולמית על החקלאות
דוח של ה-IPCC טוען כי בעוד שצמחים אוהבים [[פחמן דו חמצני]] הם פחות אוהבים [[גלי חום]], [[בצורות]] והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]
דוח של ה-IPCC טוען כי בעוד שצמחים אוהבים [[פחמן דו חמצני]] הם פחות אוהבים [[גלי חום]], [[בצורות]] והצפות. חקלאים יכולים לבצע התאמות שונות (לדוגמה לעבור מ[[חיטה]] ל[[תירס]]) אבל יש גבול להתאמות האלה. רוב המחקרים שנעשו בתחום חוזים כי התחממות עולמית תוביל לממוצע של ירידה ביבולים החקלאיים החל משנת 2030. [http://www.skepticalscience.com/print.php?n=2477][http://ipcc-wg2.gov/AR5/images/uploads/WG2AR5_SPM_FINAL.pdf]
מחקר שפורסם בירחון נייצ'ר בשנת 2014 בחן באמצעות ניסוי שדה את התקפות של 30 מודלים הנוגעים להשפעת האקלים על גידולי [[חיטה]] במגוון טמפרטורות בין 15 ל-32 מעלות צלזיוס בעונת הגידול. לטענת החוקרים אקסטרפולציה של המודל מצביעה על כך שההתחממות העולמית הקיימת כיום, כבר מורידה את היבולים ברוב המדינות המגדלות חיטה. הם מעריכים כי כל עליה של מעלת צלזיוס תוביל לירידה נוספת של כ-6% בתנובת החיטה, וכן תגרום לשינויים גדולים יותר בחיטה במונחים של זמן ומרחב. [http://www.nature.com/nclimate/journal/v5/n2/full/nclimate2470.html]
תופעת האל-ניניו בשנת 2015-2016 החמירה אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועי אקלים. ושנת 2016 הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות. ו-16 מתוך 17 השנים החמות ביותר היו אחרי שנת 2,000. {{הערה| John D. Sutter Judson Jones Brandon Miller [http://edition.cnn.com/2017/01/18/world/2016-hottest-year/ 2016 was the hottest year on record -- again] CNN, 18.01.2017}}. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מעל 60 מיליון בני אדם הושפעו מבעיות חקלאות ו[[בטחון תזונתי]] עקב אירועים אלה. {{הערה|World Meteorological Organization[https://public.wmo.int/en/media/press-release/provisional-wmo-statement-status-of-global-climate-2016 Provisional WMO Statement on the Status of the Global Climate in 2016] World Meteorological Organization 14.11.2016}}.
תופעת האל-ניניו בשנת 2015-2016 החמירה אירועי מזג אוויר קיצוני ואירועי אקלים. ושנת 2016 הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות. ו-16 מתוך 17 השנים החמות ביותר היו אחרי שנת 2,000. {{הערה| John D. Sutter Judson Jones Brandon Miller [http://edition.cnn.com/2017/01/18/world/2016-hottest-year/ 2016 was the hottest year on record -- again] CNN, 18.01.2017}}. לפי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מעל 60 מיליון בני אדם הושפעו מבעיות חקלאות ו[[בטחון תזונתי]] עקב אירועים אלה. {{הערה|World Meteorological Organization[https://public.wmo.int/en/media/press-release/provisional-wmo-statement-status-of-global-climate-2016 Provisional WMO Statement on the Status of the Global Climate in 2016] World Meteorological Organization 14.11.2016}}.
הדו"ח מציין שתופעות האלה נגרמו גם בגלל תופעת "אל ניניו" חזקה בשנים אלה. אולם הפיכת תופעת האל ניניו עצמה להרסנית בשנים האחרונות היא כנראה עוד תוצאה של שינויי אקלים (ראו מידע נוסף בערך [[השפעות ההתחממות עולמית]] בפרק "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים").
הדו"ח מציין שתופעות האלה נגרמו גם בגלל תופעת "אל ניניו" חזקה בשנים אלה. אולם הפיכת תופעת האל ניניו עצמה להרסנית בשנים האחרונות היא כנראה עוד תוצאה של שינויי אקלים (ראו מידע נוסף בערך [[השפעות של התחממות עולמית]] בפרק "ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים").
באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על [[תפוקה חקלאית]], על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית"{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}
באוגוסט 2017 הוציאו מדענים מארצות הברית דו"ח לפיו "עליית הטמפרטורות (ומעל לכול, על ממוצעים מקומיים ועל טמפרטורות קיצוניות מקומיות) משפיעה על [[תפוקה חקלאית]], על שימוש באנרגיה, על בריאות בני האדם, על משאבי מים, תשתיות, סביבות מחיה טבעיות ועל תחומים חשובים נוספים של החברה ושל הסביבה הטבעית"{{הערה|1=שחר סמוחה [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001201438 אסונות טבע, רעב ומלחמות: דוח האקלים החדש מטריד במיוחד] 19.08.2017, גלובס}}
חוקרים חוששים כי [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|התחממות עולמית תגרום עומסי חום]] ו[[בצורת|מקרי בצורת]] חמורים יותר. גל החום והבצורת באירופה בקיץ 2018 נבע בחלקו מהאטת זרמי הסילון בקוטב הצפוני עקב התחממות עולמית, שגורמים לכך שגושי אוויר זזים ממקומם לאט יותר. בגל חום זה נרשמו היבולים הגרועים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הודות להשפעות שונות של שינויי האקלים צרפת איבדה 20% מיבול הזרעים שלה. אנגליה - 13% איטליה - 12%. יבול החיטה נפגע מאוד. המדינות בסקנדינוויה אבדו 40% מיבול החיטה. גרמניה אבדה 25% מיבול החיטה. אוקראינה אבדה 75%, רומניה 20% ורוסיה 18%. יבול הירקות גם נפגע. בדנמרק הוא ירד ב-50%, לדוגמה{{הערה|Vishnu Rajamanickam, staff writer [https://www.freightwaves.com/news/persistent-heatwave-cuts-down-european-grain-production-giving-us-farmers-scope-for-increasing-grain-Persistent heatwave cuts down European grain production giving U.S. farmers scope for increasing grain exports] 03 לאוגוסט 2018, FreightWaves}}.
חוקרים חוששים כי [[השפעת שינויי האקלים על עומס החום|התחממות עולמית תגרום עומסי חום]] ו[[בצורת|מקרי בצורת]] חמורים יותר. גל החום והבצורת באירופה בקיץ 2018 נבע בחלקו מהאטת זרמי הסילון בקוטב הצפוני עקב התחממות עולמית, שגורמים לכך שגושי אוויר זזים ממקומם לאט יותר. בגל חום זה נרשמו היבולים הגרועים ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. הודות להשפעות שונות של שינויי האקלים צרפת איבדה 20% מיבול הזרעים שלה. אנגליה - 13% איטליה - 12%. יבול החיטה נפגע מאוד. המדינות בסקנדינוויה אבדו 40% מיבול החיטה. גרמניה אבדה 25% מיבול החיטה. אוקראינה אבדה 75%, רומניה 20% ורוסיה 18%. יבול הירקות גם נפגע. בדנמרק הוא ירד ב-50%, לדוגמה{{הערה|Vishnu Rajamanickam, staff writer [https://www.freightwaves.com/news/persistent-heatwave-cuts-down-european-grain-production-giving-us-farmers-scope-for-increasing-grain-Persistent heatwave cuts down European grain production giving U.S. farmers scope for increasing grain exports] 03 לאוגוסט 2018, FreightWaves}}.
בספר [[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]] טוען הביולוג קולין טאג' ש[[השפעות ההתחממות העולמית]] אינם ברורות וקשה לחזות אותן. עם זאת שתי השפעות הן ברורות. האחת היא [[עליית פני הים]], דבר זה יגרור בעיות לערים רבות כמו גם להרס של שטחי חקלאות רבים שנמצאים בשפכי נהרות (לדוגמה הדלתא של הנילוס). בעיה נוספת היא שינוי של האקלים באופן לא צפוי. התגברות סופות הוריקן מצד אחד, כמו הוריקן מיצ' שהרס 70% מהגידולים בכמה מדינות באמריקה התיכונה, ובעיות [[בצורת]], יובש ו[[מדבור]] במקומות אחרים כמו המדבריות הסוגרות על בייג'ינג'. בעקרון ניתן לגדל צמחים בעלי תכונות שונות שיסייעו להסתגלות, אבל מרגע שנגמר הפיתוח ועד שמגדלים כמות מספקת של צמחים עוברות כ-10 שנים. טאג' מצביע על בעיות שונות שעלולות להשפיע דווקא על החקלאות בארצות הברית ([[מדבור]] של האיזור המרכזי עלול לגרור חזרה למצב של [[קערת האבק]]) ובאוסטרליה (שגם כך יש לה מזג אוויר הפכפך מאוד שמתאים רק בקושי לחקלאות). הוא מביע ספק ביכולת שלנו להסתגל אל שינויי האקלים, כמו שהציעו נשיא ארצות הברית בוש וממשלת אוסטרליה.
==השפעות החקלאות על התחממות עולמית==
==השפעות החקלאות על התחממות עולמית==