שינויים

* '''[[מתיל כלורופורם]]''' – תרכובת המכילה פחמן, מימן וכלור ומשמשת כממס תעשייתי.  

* '''[[מתיל כלורופורם]]''' – תרכובת המכילה פחמן, מימן וכלור ומשמשת כממס תעשייתי.  

המולקלות של חומרים אלה הן בדרך כלל יציבות מאוד בשכבת ה[[טרופוספרה]] (השכבה התחתונה של ה[[אטמוספירה]] ומתפרקים רק בסטרטוספרה, עקב השפעת קרינה חזקה של אור אולטרה־סגול. כאשר מתפרקת מולקולה של חומר כזה, משתחרר ממנה [[רדיקל חופשי]] ([[אטום]] בודד של כלור או ברום), המתקיף את [[מולקולה|מולקולת]] האוזון וגורם להתפרקותה למולקולת חמצן ולאטום חמצן חופשי. אולם אטום הכלור או הברום נשאר חופשי, ופנוי לפרק עוד מולקולת אוזון. דוגמה לפרוק קטליטי של אוזון באטמוספירה:

המולקולות של חומרים אלה הן בדרך כלל יציבות מאוד בשכבת ה[[טרופוספרה]] (השכבה התחתונה של ה[[אטמוספירה]] ומתפרקים רק בסטרטוספרה, עקב השפעת קרינה חזקה של אור אולטרה־סגול. כאשר מתפרקת מולקולה של חומר כזה, משתחרר ממנה [[רדיקל חופשי]] ([[אטום]] בודד של כלור או ברום), המתקיף את [[מולקולה|מולקולת]] האוזון וגורם להתפרקותה למולקולת חמצן ולאטום חמצן חופשי. אולם אטום הכלור או הברום נשאר חופשי, ופנוי לפרק עוד מולקולת אוזון. דוגמה לפרוק קטליטי של אוזון באטמוספירה:

#כלור (Cl) +אוזון (O3) הופכים  ל-ClO וחמצן (O2).  

#כלור (Cl) +אוזון (O3) הופכים  ל-ClO וחמצן (O2).  

# ClO + O הופכים ל-CL וללחמצן

# ClO + O הופכים ל-CL ולחמצן

# נחבר את ריאקציות 1 ו-2 והריאקציה היא O + O3 הופכים ל-2 מולקולות חמצן O2.  

# נחבר את ריאקציות 1 ו-2 והריאקציה היא O + O3 הופכים ל-2 מולקולות חמצן O2.  

ישובו לרמות של 1980 רק באיזור שנת 2068. הירידה בחומרים שגורמים לדלדול שכבת האוזון מושפעת גם מהירידה בכימיקלים המכילים [[ברום]]. הירידה בפליטת CFC פירושה ש[[תחמוצת נתרן]] N2O שאינה מכוסה במסגרת פרוטוקול מונטריאול, הפכה לחומר הנרחב ביותר שגורם לדלדול האוזון, והיא צפויה להישאר כך לאורך המאה ה-21.

ישובו לרמות של 1980 רק באיזור שנת 2068. הירידה בחומרים שגורמים לדלדול שכבת האוזון מושפעת גם מהירידה בכימיקלים המכילים [[ברום]]. הירידה בפליטת CFC פירושה ש[[תחמוצת נתרן]] N2O שאינה מכוסה במסגרת פרוטוקול מונטריאול, הפכה לחומר הנרחב ביותר שגורם לדלדול האוזון, והיא צפויה להישאר כך לאורך המאה ה-21.

בדצמבר 2000 פרסמה וועדה מדעית של יוזמת SPARC דו"ח בנושא דלדול שכבת האוזון. לפי פרופסור Alan O'Neill שהיה יו"ר הוועדה, עד שנת 2050 החור באוזון צפוי להעלם. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-312128,00.html "החור באוזון ייעלם בתוך 50 שנה"], ynet, 04.12.00}}, {{הערה|Helen Briggs, [http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/1050495.stm Ozone hole 'set to shrink'], BBC, 3 December, 2000}}

בדצמבר 2000 פרסמה וועדה מדעית של יוזמת SPARC דו"ח בנושא דלדול שכבת האוזון. לפי פרופסור Alan O'Neill שהיה יו"ר הוועדה, עד שנת 2050 החור באוזון צפוי להיעלם. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-312128,00.html "החור באוזון ייעלם בתוך 50 שנה"], ynet, 04.12.00}}, {{הערה|Helen Briggs, [http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/1050495.stm Ozone hole 'set to shrink'], BBC, 3 December, 2000}}

בשנת 2006 נרשם החור הגדול ביותר באוזון מעל הקוטב הדרומי - בשטח של 30 מיליון קמ"ר.  עד שנת 2014 החור ירד לאיזור של 20 מיליון קמ"ר.  שטח גדול מספיק כך שהירח יכול לעבור דרכו. גודלו של החור משתנה עם עונות השנה ועקב מחזורים ואירועים שונים באטמוספירה. דו"ח של הארגון המטאורולוגי העולמי עם תוכנית הסביבה של האו"ם שיצא בשנת 2014 דיווח כי שכבת האוזון כולה מראה לראשונה מגמות של התעבות {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4569765,00.html לראשונה: שכבת האוזון מראה סימני עיבוי], רויטרס, דרך ynet, 11.09.2014}}

בשנת 2006 נרשם החור הגדול ביותר באוזון מעל הקוטב הדרומי - בשטח של 30 מיליון קמ"ר.  עד שנת 2014 החור ירד לאיזור של 20 מיליון קמ"ר.  שטח גדול מספיק כך שהירח יכול לעבור דרכו. גודלו של החור משתנה עם עונות השנה ועקב מחזורים ואירועים שונים באטמוספירה. דו"ח של הארגון המטאורולוגי העולמי עם תוכנית הסביבה של האו"ם שיצא בשנת 2014 דיווח כי שכבת האוזון כולה מראה לראשונה מגמות של התעבות {{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4569765,00.html לראשונה: שכבת האוזון מראה סימני עיבוי], רויטרס, דרך ynet, 11.09.2014}}