47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''הונאות אסבטס''' הם מספר מקרים בהם תאגיד שיצרו או השתמשו במוצרי אסבטס הסתירו מידע מע..."
'''הונאות אסבטס''' הם מספר מקרים בהם [[תאגיד]] שיצרו או השתמשו במוצרי [[אסבטס]] הסתירו מידע מעובדים או לקוחות על נזקים בריאותיים שעלולים להגרם להם משאיפת אבק אסבסט. אלו הם דוגמאות לנושא של [[הכחשת זיהום]] חמור שגרם ככל הנראה אלפי מקרים של מחלות חמורות ומוות.
==מקרים מפורסמים==
===תאגיד ג'ונס מנוויל===
תאגיד ג'ונס מנוויל (Johns-Manville Corporation) הוא תאגיד לחומרי בנייה , ציפוי גגות ובידוד שקם בשנת 1901.
החל משנת 1929 החלו עובדים של תאגיד ג'ונס מנוויל לתבוע נכות ממחלות ריאה. התביעות ייושבו מחוץ לבית המשפט עם צו סודיות. בשנת 1943, מעבדת סמק בניו יורק אישרה את הקשר בין אזבסט לסרטן. התאגיד הסתיר את הדיווח. משנת 1930-1950 לערך, טיפל עורך הדין ונדיבר בראון במעורבות בתביעות מסוג זה.
בשנת 1943 הסתיר ג'ונס מנוויל דו"ח המאשר את הקשר בין אזבסט לסרטן. במהלך שנות ה -60, ה -70 וה -80 התמודד התאגיד מול אלפי תביעות פרטניות וייצוגיות המבוססות על פגיעות הקשורות לאזבסט כמו אסבסטוזה, סרטן ריאות ומזותליומה ממאירה. הצעות פיצויים רבות כללו הצעה של 600 דולר לאסבסטוזה בעוד חוק (Fait Act) דרש פיצוי של 12,000 דולר עבור מצב זו.
בזמן זה היתה מנוויל אחד התאגידים הגדולים בארצות הברית, במקום 181 מתוך 500 התאגידים הגדולים. בשנת 1982 יצרן דוודים בשם , James Cavett זכה בתביעה של 2.3 מיליון דולר מול החברה. מול החברה היו באותו זמן עוד 16,500 תביעות אחרות הקשורות להשפעות של אזבסט. Ron Motley עורך דין הקשור בתיק כינה את הנושא "רצח ההמונים התאגידי הגדול בהיסטוריה" מסמכים מבית המשפט הראו כי לחברה היסטוריה ארוכה של הסתרת עובדות מעובדים ומלקוחות.
בשנת 1982 מנוויל ביקשה להפעיל את פרק מספר 11 בחוק פשיטות הרגל האמריקאי. שאפשר לה לפשוט רגל בצורה נוחה יותר מבחינתה. באותה תקופה הייתה זו החברה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית שעשתה זאת. דבר זה היכה בתדהמה את רוב האנליסטים פיננסיים.
בתהליך פשיטת הרגל הוחלט על ידי הקמת "קרן מנוויל" שתשלם תביעות נזיקין אזבסט באופן מסודר בכך שהעניק לנאמן חלק הארי מההון בחברה. תהליך של פשיטת הרגל ארך 5 שנים והביא להתדיינות ממושכת. הנאמן פעול עד היום. בשנת 1988 יצא החברה מפרק 11 לפשיטת רגל ושינתה את שמה לתאגיד מנוויל - Manville Corporation
===מספנות חיל הים בארצות הברית===
במלחמת העולם השנייה הובילה מאמץ חסר תקדים לבניית ספינות עבור חיל הים של ארצות הברית. הצי האמריקני צמח מ 394 ספינות בשנת 1939 ל- 6,768 בשנת 1945 – גידול פי 17 תוך שש שנים. יותר מ -4 מיליון גברים ונשים נענו לקריאה לבנות ולתקן את הצי העצום.
תנופת בניית הספינות בזמן המלחמה יצרה ביקוש חסר תקדים לאזבסט. יכולתו לעמוד בטמפרטורות גבוהות וקורוזיה והשפע היחסי שלו בטבע גרמו לכך שהאזבסט נחשב לחומר האידיאלי לבידוד מרכיבי ייצור החום של כלי השיט. אלפי טונות של אזבסט שימשו לעטיפת צינורות ודודים, מנועים וטורבינות של הספינות.
אך ממש עם תחילת תנופת בניית הספינות, הגיעו ידיעות מדאיגות על האזבסט: שאיפת הסיבים המיקרוסקופיים שלו גרמה לעובדים באירופה לחלות ולעיתים למות. כאשר חדשות אלה מצאו את דרכן לכתבי עת רפואיים, נבהלו אנשי הבריאות בצי של ארצות הברית.
בשנת 1943 פרסמה ממשלת ארצות הברית תקנים שנועדו להגן על העובדים במספנות שעבדו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע כשהם חשופים לאבק אסבסט. עם זאת עברו יותר משלושה עשורים עברו עד שהממשלה החלה לאכוף את התקנים הללו ונקטה צעדים להגנת העובדים. רק בסוף שנות השבעים עלו המסמכים בבית המשפט והוכיחו כי גורמים בתעשייה ידעו על הסכנות שבאזבסט וניסו להסתיר אותם.
בשנת 1979, השופט הפדרלי ג'ון א. מקנזי (John A. MacKenzie), שפסק בתיק אזבסט בפורטסמות', אמר: "היצרנים שמו סיכון קטלני לפגיעה בסביבת העבודה (של התובעים), ואז אפשרו להם להתעמת ללא ידעתם עם הסיכון עם תוצאות טרגיות, על בסיס יומי.''
כיום עובדי מספנות מהעבר וההווה ומשפחותיהם משלמים מחיר גבוה. ב- Hampton Roads לבדה חלו או מתו, ורבים אחרים צפויים להפגע מכיוון שמחלת האזבסט ממשיכה להתבטא גם במאה ה -21.
==קישורים חיצוניים==
==מקרים מפורסמים==
===תאגיד ג'ונס מנוויל===
תאגיד ג'ונס מנוויל (Johns-Manville Corporation) הוא תאגיד לחומרי בנייה , ציפוי גגות ובידוד שקם בשנת 1901.
החל משנת 1929 החלו עובדים של תאגיד ג'ונס מנוויל לתבוע נכות ממחלות ריאה. התביעות ייושבו מחוץ לבית המשפט עם צו סודיות. בשנת 1943, מעבדת סמק בניו יורק אישרה את הקשר בין אזבסט לסרטן. התאגיד הסתיר את הדיווח. משנת 1930-1950 לערך, טיפל עורך הדין ונדיבר בראון במעורבות בתביעות מסוג זה.
בשנת 1943 הסתיר ג'ונס מנוויל דו"ח המאשר את הקשר בין אזבסט לסרטן. במהלך שנות ה -60, ה -70 וה -80 התמודד התאגיד מול אלפי תביעות פרטניות וייצוגיות המבוססות על פגיעות הקשורות לאזבסט כמו אסבסטוזה, סרטן ריאות ומזותליומה ממאירה. הצעות פיצויים רבות כללו הצעה של 600 דולר לאסבסטוזה בעוד חוק (Fait Act) דרש פיצוי של 12,000 דולר עבור מצב זו.
בזמן זה היתה מנוויל אחד התאגידים הגדולים בארצות הברית, במקום 181 מתוך 500 התאגידים הגדולים. בשנת 1982 יצרן דוודים בשם , James Cavett זכה בתביעה של 2.3 מיליון דולר מול החברה. מול החברה היו באותו זמן עוד 16,500 תביעות אחרות הקשורות להשפעות של אזבסט. Ron Motley עורך דין הקשור בתיק כינה את הנושא "רצח ההמונים התאגידי הגדול בהיסטוריה" מסמכים מבית המשפט הראו כי לחברה היסטוריה ארוכה של הסתרת עובדות מעובדים ומלקוחות.
בשנת 1982 מנוויל ביקשה להפעיל את פרק מספר 11 בחוק פשיטות הרגל האמריקאי. שאפשר לה לפשוט רגל בצורה נוחה יותר מבחינתה. באותה תקופה הייתה זו החברה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית שעשתה זאת. דבר זה היכה בתדהמה את רוב האנליסטים פיננסיים.
בתהליך פשיטת הרגל הוחלט על ידי הקמת "קרן מנוויל" שתשלם תביעות נזיקין אזבסט באופן מסודר בכך שהעניק לנאמן חלק הארי מההון בחברה. תהליך של פשיטת הרגל ארך 5 שנים והביא להתדיינות ממושכת. הנאמן פעול עד היום. בשנת 1988 יצא החברה מפרק 11 לפשיטת רגל ושינתה את שמה לתאגיד מנוויל - Manville Corporation
===מספנות חיל הים בארצות הברית===
במלחמת העולם השנייה הובילה מאמץ חסר תקדים לבניית ספינות עבור חיל הים של ארצות הברית. הצי האמריקני צמח מ 394 ספינות בשנת 1939 ל- 6,768 בשנת 1945 – גידול פי 17 תוך שש שנים. יותר מ -4 מיליון גברים ונשים נענו לקריאה לבנות ולתקן את הצי העצום.
תנופת בניית הספינות בזמן המלחמה יצרה ביקוש חסר תקדים לאזבסט. יכולתו לעמוד בטמפרטורות גבוהות וקורוזיה והשפע היחסי שלו בטבע גרמו לכך שהאזבסט נחשב לחומר האידיאלי לבידוד מרכיבי ייצור החום של כלי השיט. אלפי טונות של אזבסט שימשו לעטיפת צינורות ודודים, מנועים וטורבינות של הספינות.
אך ממש עם תחילת תנופת בניית הספינות, הגיעו ידיעות מדאיגות על האזבסט: שאיפת הסיבים המיקרוסקופיים שלו גרמה לעובדים באירופה לחלות ולעיתים למות. כאשר חדשות אלה מצאו את דרכן לכתבי עת רפואיים, נבהלו אנשי הבריאות בצי של ארצות הברית.
בשנת 1943 פרסמה ממשלת ארצות הברית תקנים שנועדו להגן על העובדים במספנות שעבדו 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע כשהם חשופים לאבק אסבסט. עם זאת עברו יותר משלושה עשורים עברו עד שהממשלה החלה לאכוף את התקנים הללו ונקטה צעדים להגנת העובדים. רק בסוף שנות השבעים עלו המסמכים בבית המשפט והוכיחו כי גורמים בתעשייה ידעו על הסכנות שבאזבסט וניסו להסתיר אותם.
בשנת 1979, השופט הפדרלי ג'ון א. מקנזי (John A. MacKenzie), שפסק בתיק אזבסט בפורטסמות', אמר: "היצרנים שמו סיכון קטלני לפגיעה בסביבת העבודה (של התובעים), ואז אפשרו להם להתעמת ללא ידעתם עם הסיכון עם תוצאות טרגיות, על בסיס יומי.''
כיום עובדי מספנות מהעבר וההווה ומשפחותיהם משלמים מחיר גבוה. ב- Hampton Roads לבדה חלו או מתו, ורבים אחרים צפויים להפגע מכיוון שמחלת האזבסט ממשיכה להתבטא גם במאה ה -21.
==קישורים חיצוניים==