שינויים

'''אמרטיה ק. סן''' (נולד ב-3 בנובמבר 1933 בהודו) הוא כלכלן וזוכה [[פרס נובל לכלכלה]] על עבודותיו בתחום ה[[אשה|נשים]], [[תאוריית התפתחות האדם]], [[כלכלת רווחה]] וחקר המנגנונים בבסיסו של ה[[עוני]], ועל תרומתו בתחום הפוליטי ל[[ליברליזם|תאוריה הליברלית]].

'''אמרטיה ק. סן''' (נולד ב-3 בנובמבר 1933 בהודו) הוא כלכלן וזוכה [[פרס נובל לכלכלה]] על עבודותיו בתחום ה[[אשה|נשים]], [[תאוריית התפתחות האדם]], [[כלכלת רווחה]] וחקר המנגנונים בבסיסו של ה[[עוני]], ועל תרומתו בתחום הפוליטי ל[[ליברליזם|תאוריה הליברלית]].

 

משנת 1998 עד 2004 הוא עמד בראש טריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', והיה האסיאתי הראשון שעמד בראשו של קולג' אוקסברידג'. אמרטיה סן מעורב בדיון על [[גלובליזציה]]. הוא העביר הרצאות למנהלים בכירים של [[הבנק העולמי]] אבל הראה את מחוייבותו לשינוי מלמטה על ידי כך ששימש כנשיא לשם כבוד של ארגון [[סחר הוגן|הסחר ההוגן]] [[אוקספם]].

משנת 1998 עד 2004 הוא עמד בראש טריניטי קולג' באוניברסיטת קיימברידג', והיה האסיאתי הראשון שעמד בראשו של קולג' אוקסברידג'. אמרטיה סן מעורב בדיון על [[גלובליזציה]]. הוא העביר הרצאות למנהלים בכירים של [[הבנק העולמי]] אבל הראה את מחוייבותו לשינוי מלמטה על ידי כך ששימש כנשיא לשם כבוד של ארגון [[סחר הוגן|הסחר ההוגן]] [[אוקספם]].

מבין תרומותיו הרבות ל[[כלכלת פיתוח]], סן הוציא מחקר חלוציים בתחום [[אי שיוויון מגדרי]], כך שהוא מקפיד תמיד לכתוב "היא" במקום "הוא" כאשר הוא מתייחס לאדם מופשט.

מבין תרומותיו הרבות ל[[כלכלת פיתוח]], סן הוציא מחקר חלוציים בתחום [[אי שיוויון מגדרי]], כך שהוא מקפיד תמיד לכתוב "היא" במקום "הוא" כאשר הוא מתייחס לאדם מופשט.

כיום (2006) הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת הרווארד. הוא מלמד גם באוניברסיטת גדוונפור, שבכלכותה, ובבית הספר לכלכלה בדלהי. ספריו התפרסמו בלמעלה מ-30 שפות.  

כיום (2006) הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת הרווארד. הוא מלמד גם באוניברסיטת גדוונפור, שבכלכותה, ובבית הספר לכלכלה בדלהי. ספריו התפרסמו בלמעלה מ-30 שפות.

==עבודות חשובות==

==עבודות חשובות==

המאמרים החלוציים של סן מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה ה-20, עזרו לפיתוח [[תאוריית הבחירה הציבורית]], שהגיעה לראשונה למקום בולט בעבודתו של הכלכלן האמריקני [[קנת' ארו]]. בשנות החמישים, בזמן שעבד בתאגיד [[ראנד]], ארוו הראה כי כל חוקי ההצבעה, בין אם הם [[הכרעת רוב]] או [[רוב מיוחס]] או סטטוס קוו, חייבים לבוא בסתירה עם [[נורמה]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] כלשהי. התרומה של סן לנושא הייתה להראות תחת אילו תנאים [[תאוריית חוסר היתכנות]] של ארוו אכן תתקיים, וכמו כן הוא הרחיב והעשיר את התאוריה של בחירה חברתית, על ידי הידע שלו ב[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] וב[[פילוסופיה]].  

המאמרים החלוציים של סן מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה ה-20, עזרו לפיתוח [[תאוריית הבחירה הציבורית]], שהגיעה לראשונה למקום בולט בעבודתו של הכלכלן האמריקני [[קנת' ארו]]. בשנות החמישים, בזמן שעבד בתאגיד [[ראנד]], ארוו הראה כי כל חוקי ההצבעה, בין אם הם [[הכרעת רוב]] או [[רוב מיוחס]] או סטטוס קוו, חייבים לבוא בסתירה עם [[נורמה]] [[דמוקרטיה|דמוקרטית]] כלשהי. התרומה של סן לנושא הייתה להראות תחת אילו תנאים [[תאוריית חוסר היתכנות]] של ארוו אכן תתקיים, וכמו כן הוא הרחיב והעשיר את התאוריה של בחירה חברתית, על ידי הידע שלו ב[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] וב[[פילוסופיה]].

בשנת 1981 סן פרסם את הספר '''"עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח"''', שבו הוא מדגים כי משבר [[רעב]] לא נובע ממחסור ב[[מזון]], אלא מ[[אי שיוויון]] הטבוע בתוך מנגנונים של חלוקת המזון. בנוסף לעבודתו החשובה על הסיבות ל[[רעב המוני|מגיפות רעב]], עבודתו של סן ב[[כלכלת פיתוח]] הייתה בעלת השפעה ניכרת בפיתוח של [[מדד הפיתוח האנושי|דו"ח הפיתוח האנושי]], שמפורסם על ידי [[תוכנית הפיתוח של האו"ם]]. פרסום שנתי זה, המדרג את המדינות באמצעות מגוון של מדדים [[כלכלה|כלכליים]] וחברתיים, חב הרבה לתרומה של סן וכן לתאורטיקנים אחרים של בחירה חברתית בתחום של מדידה כלכלית של [[עוני]] ואי-שוויון.  

בשנת 1981 סן פרסם את הספר '''"עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח"''', שבו הוא מדגים כי משבר [[רעב]] לא נובע ממחסור ב[[מזון]], אלא מ[[אי שיוויון]] הטבוע בתוך מנגנונים של חלוקת המזון. בנוסף לעבודתו החשובה על הסיבות ל[[רעב המוני|מגיפות רעב]], עבודתו של סן ב[[כלכלת פיתוח]] הייתה בעלת השפעה ניכרת בפיתוח של [[מדד הפיתוח האנושי|דו"ח הפיתוח האנושי]], שמפורסם על ידי [[תוכנית הפיתוח של האו"ם]]. פרסום שנתי זה, המדרג את המדינות באמצעות מגוון של מדדים [[כלכלה|כלכליים]] וחברתיים, חב הרבה לתרומה של סן וכן לתאורטיקנים אחרים של בחירה חברתית בתחום של מדידה כלכלית של [[עוני]] ואי-שוויון.

===גישת היכולת===

===גישת היכולת===

התרומה המהפכנית של סן לכלכלת פיתוח ולמדדים חברתיים הוא המושג של '''"[[גישת היכולת|יכולת]]"''''. על פי סן, פיתוח מלמעלה למטה תמיד יבוא לפני [[זכויות אדם]] כל עוד ההגדרה של המונחים תישאר מעורפלת (האם 'זכות' היא דבר שחייבים לתת אותו או דבר שפשוט לא ניתן לשלול אותו?), לטענתו [[ממשלה|ממשלות]] צריכות להימדד כנגד היכולות הממשית של [[אזרח|אזרחיהן]]. לדוגמה, ב[[ארצות הברית]] לאזרחים יש "זכות" היפותטית להצביע ב[[בחירות]]. לפי סן, מושג זה הינו ריק למדי. הוא שואל האם כל התנאים ההכרחיים מתקיימים כך שלאזרחים יש יכולת להצביע. תנאים אלו יכולים להתפרס מהתחום הרחב ביותר, כמו הזמינות של [[חינוך]], אל התחום הצר ביותר, כמו [[תחבורה]] אל הקלפי. רק כאשר מוסרים מחסומים כאלו, ניתן להגיד כי האזרח פועל באמת מתוך ברירה אישית. לפי סן, על החברה הספציפית עצמה לספק רשימה של יכולות מינימום שמובטחות על ידי אותה חברה. לשם דוגמה ליישום של 'גישת היכולת' בפועל, ראו את ספרה של [[מרתה נוסבאום]] "פיתוח נשי ואנושי".  

התרומה המהפכנית של סן לכלכלת פיתוח ולמדדים חברתיים הוא המושג של '''"[[גישת היכולת|יכולת]]"''''. על פי סן, פיתוח מלמעלה למטה תמיד יבוא לפני [[זכויות אדם]] כל עוד ההגדרה של המונחים תישאר מעורפלת (האם 'זכות' היא דבר שחייבים לתת אותו או דבר שפשוט לא ניתן לשלול אותו?), לטענתו [[ממשלה|ממשלות]] צריכות להימדד כנגד היכולות הממשית של [[אזרח|אזרחיהן]]. לדוגמה, ב[[ארצות הברית]] לאזרחים יש "זכות" היפותטית להצביע ב[[בחירות]]. לפי סן, מושג זה הינו ריק למדי. הוא שואל האם כל התנאים ההכרחיים מתקיימים כך שלאזרחים יש יכולת להצביע. תנאים אלו יכולים להתפרס מהתחום הרחב ביותר, כמו הזמינות של [[חינוך]], אל התחום הצר ביותר, כמו [[תחבורה]] אל הקלפי. רק כאשר מוסרים מחסומים כאלו, ניתן להגיד כי האזרח פועל באמת מתוך ברירה אישית. לפי סן, על החברה הספציפית עצמה לספק רשימה של יכולות מינימום שמובטחות על ידי אותה חברה. לשם דוגמה ליישום של 'גישת היכולת' בפועל, ראו את ספרה של [[מרתה נוסבאום]] "פיתוח נשי ואנושי".

===זכויות נשים===

===זכויות נשים===

סן כתב מאמר שנוי במחלוקת בדו-שבועון הספרותי 'ניו יורק ריוויו אוף בוק', שכותרתו '''"למעלה מ-100 מיליון נשים חסרות"''', שבו הוא סוקר את ההשלכות הקטלניות של זכויות לא שוות בין המגדרים במדינות העולם השלישי, במיוחד באסיה. מחקרים אחרים, כמו [http://slate.msn.com/id/2119402/ זה] של אמלי אוסטר טענו שמדובר בהערכת יתר.  

סן כתב מאמר שנוי במחלוקת בדו-שבועון הספרותי 'ניו יורק ריוויו אוף בוק', שכותרתו '''"למעלה מ-100 מיליון נשים חסרות"''', שבו הוא סוקר את ההשלכות הקטלניות של זכויות לא שוות בין המגדרים במדינות העולם השלישי, במיוחד באסיה. מחקרים אחרים, כמו [http://slate.msn.com/id/2119402/ זה] של אמלי אוסטר טענו שמדובר בהערכת יתר.

===כלכלת רווחה===

===כלכלת רווחה===

סן היה חלוץ מבין הכלכלנים של סוף המאה ה-20 בהתעקשותו לשאול שאלות על [[ערך]], שמזה זמן רב הורחקו מדיון כלכלי "רציני". הוא הערים את אחד האתגרים הראשיים העומדים בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|המודל הכלכלי הנאו-קלאסי]] שהעמיד את האינטרס העצמי כגורם העיקרי של הפעילות האנושית. בעוד שקו המחשבה של סן נשאר בשולי הכלכלה, אין ספק בכך שעבודתו עזרה לשנות את סדר העדיפויות של סקטור משמעותי של כלכלנים, אנשי פיתוח ופוליטיקאים של ה[[או"ם]].  

סן היה חלוץ מבין הכלכלנים של סוף המאה ה-20 בהתעקשותו לשאול שאלות על [[ערך]], שמזה זמן רב הורחקו מדיון כלכלי "רציני". הוא הערים את אחד האתגרים הראשיים העומדים בפני [[כלכלה נאו-קלאסית|המודל הכלכלי הנאו-קלאסי]] שהעמיד את האינטרס העצמי כגורם העיקרי של הפעילות האנושית. בעוד שקו המחשבה של סן נשאר בשולי הכלכלה, אין ספק בכך שעבודתו עזרה לשנות את סדר העדיפויות של סקטור משמעותי של כלכלנים, אנשי פיתוח ופוליטיקאים של ה[[או"ם]].

[[כלכלת רווחה]] מנסה להעריך צעדים של מדיניות כלכלית במונחים של ההשפעות שלהם על הרווחה של החברה. סן, שהקדיש את הקריירה שלו לנושאים כאלה, כונה "המצפון של המקצוע". החיבור רב ההשפעה שלו '''"בחירה קולקטיבית ורווחה חברתית"''', (1970), שהתייחס לנושאים כמו זכויות הפרט, שלטון הרוב, וזמינות של מידע על התנאים של הפרט, עורר השראה בקרב חוקרים להפנות את תשומת ליבם לנושאים של רווחה בסיסית. סן פיתח שיטות של מדידת [[עוני]] שהניבו מידע מועיל לשיפור המצב הכלכלי של העניים. לדוגמה, העבודה התאורטית שלו על אי שיוויון נתנה הסבר מדוע בחלק מהמדינות העניות יש פחות נשים ביחס לגברים למרות העובדה שנולדות יותר נשים מאשר גברים ותמותת תינוקות הינה גבוהה יותר בקרב גברים. סן טען שהסטייה ביחס זה נבעה [[אי שוויון בריאותי|מטיפול בריאותי טוב יותר]] ומהזדמנויות טובות יותר שהוצעו לגברים בתקופת הילדות במדינות אלה.  

[[כלכלת רווחה]] מנסה להעריך צעדים של מדיניות כלכלית במונחים של ההשפעות שלהם על הרווחה של החברה. סן, שהקדיש את הקריירה שלו לנושאים כאלה, כונה "המצפון של המקצוע". החיבור רב ההשפעה שלו '''"בחירה קולקטיבית ורווחה חברתית"''', (1970), שהתייחס לנושאים כמו זכויות הפרט, שלטון הרוב, וזמינות של מידע על התנאים של הפרט, עורר השראה בקרב חוקרים להפנות את תשומת ליבם לנושאים של רווחה בסיסית. סן פיתח שיטות של מדידת [[עוני]] שהניבו מידע מועיל לשיפור המצב הכלכלי של העניים. לדוגמה, העבודה התאורטית שלו על אי שיוויון נתנה הסבר מדוע בחלק מהמדינות העניות יש פחות נשים ביחס לגברים למרות העובדה שנולדות יותר נשים מאשר גברים ותמותת תינוקות הינה גבוהה יותר בקרב גברים. סן טען שהסטייה ביחס זה נבעה [[אי שוויון בריאותי|מטיפול בריאותי טוב יותר]] ומהזדמנויות טובות יותר שהוצעו לגברים בתקופת הילדות במדינות אלה.

===רעב המוני ואי שוויון===

===רעב המוני ואי שוויון===

העניין של סן בנושאי נשים נובע מניסיון אישי. בתור ילד בן תשע הוא היה עד ל[[רעב המוני]] במדינת בנגל בשנת 1943, שבה נספו שלושה מיליון איש. סן הסיק מאוחר יותר שאובדן חיים עצום כזה היה בלתי הכרחי. הוא האמין כי הייתה הספקת מזון מספקת בהודו באותו הזמן, אבל חלוקת המזון נמנעה היות וקבוצות ספציפיות של אנשים – במקרה זה פועלים כפריים – איבדו את משרותיהם ולכן את היכולת שלהם לקנות את המזון. בספרו '''"עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח"''' (1981), סן גילה כי במקרים רבים של רעב, אספקת המזון לא פחתה באופן משמעותי. תחת זאת, מספר גורמים חברתיים וכלכליים כמו ירידה ב[[שכר]], [[אבטלה]], [[בטחון תזונתי|מחירי מזון]] עולים ומערכת גרועה של חלוקת מזון, הובילו לתופעות של גוויעה ברעב בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה.  

העניין של סן בנושאי נשים נובע מניסיון אישי. בתור ילד בן תשע הוא היה עד ל[[רעב המוני]] במדינת בנגל בשנת 1943, שבה נספו שלושה מיליון איש. סן הסיק מאוחר יותר שאובדן חיים עצום כזה היה בלתי הכרחי. הוא האמין כי הייתה הספקת מזון מספקת בהודו באותו הזמן, אבל חלוקת המזון נמנעה היות וקבוצות ספציפיות של אנשים – במקרה זה פועלים כפריים – איבדו את משרותיהם ולכן את היכולת שלהם לקנות את המזון. בספרו '''"עוני ורעב: מאמר על זכות וקיפוח"''' (1981), סן גילה כי במקרים רבים של רעב, אספקת המזון לא פחתה באופן משמעותי. תחת זאת, מספר גורמים חברתיים וכלכליים כמו ירידה ב[[שכר]], [[אבטלה]], [[בטחון תזונתי|מחירי מזון]] עולים ומערכת גרועה של חלוקת מזון, הובילו לתופעות של גוויעה ברעב בקרב קבוצות מסוימות באוכלוסייה.

ממשלות וארגונים בינלאומיים המטפלים במשברי מזון הושפעו מעבודתו של סן. השקפותיו עודדו קובעי מדיניות לשים לב לא רק להקלה על סבל מיידי, אלא גם למצוא דרכים להחליף את ההכנסה האבודה של העניים, לדוגמה, על ידי פרוייקטים של עבודה ציבורית, ושמירה על מחירי מזון יציבים. בתור מגן תקיף על חופש פוליטי, סן האמין כי רעב לא מתרחש ב[[דמוקרטיה|דמוקרטיות מתפקדות]] היות והמנהיגים שלהם חייבים להיות קשובים יותר לדרישות של האזרחים. כדי להשיג [[צמיחה כלכלית]], הוא טען, יש לבצע רפורמות חברתיות כמו שיפור שרותי [[חינוך ציבורי|החינוך]] ו[[בריאות ציבורית|הבריאות הציבוריים]] לפני שמבצעים רפורמות כלכליות.

ממשלות וארגונים בינלאומיים המטפלים במשברי מזון הושפעו מעבודתו של סן. השקפותיו עודדו קובעי מדיניות לשים לב לא רק להקלה על סבל מיידי, אלא גם למצוא דרכים להחליף את ההכנסה האבודה של העניים, לדוגמה, על ידי פרוייקטים של עבודה ציבורית, ושמירה על מחירי מזון יציבים. בתור מגן תקיף על חופש פוליטי, סן האמין כי רעב לא מתרחש ב[[דמוקרטיה|דמוקרטיות מתפקדות]] היות והמנהיגים שלהם חייבים להיות קשובים יותר לדרישות של האזרחים. כדי להשיג [[צמיחה כלכלית]], הוא טען, יש לבצע רפורמות חברתיות כמו שיפור שרותי [[חינוך ציבורי|החינוך]] ו[[בריאות ציבורית|הבריאות הציבוריים]] לפני שמבצעים רפורמות כלכליות.

===האדם הכלכלי ואנוכיות===

===האדם הכלכלי ואנוכיות===

סן מבקר את "העיקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה כזו בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים. לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. [[מיתוס|רעיונות]] כגון אחריות למשפחה, אתיקה עסקית, מודעות למעמד וכו' מתייחסים לקבוצות התייחסות אלה כך שפסילת זולתנות כתאוריה טובה אינה בהכרח מובילה לאגואיזם.<ref name="sen1977"/>  

סן מבקר את "העיקרון הראשון של הכלכלה" שנוסח על ידי אדג'ווארת' (Francis Ysidro Edgeworth) בשנת 1881 (בספר "Mathematical Psychics") לפיו סוכנים כלכליים מונעים רק על ידי אינטרס עצמי. סן טוען כי אדג'ווארת' הניח כי הנחה זו אינה מדוייקת, אבל פיתח אותה בכל מקרה, שכן לפי סן, אדג'ווארת האמין בכך שאנשים מתנהגים בצורה כזו בסיטואציות מסויימות כגון מלחמה או חוזים. לטענת סן הטעות של אדג'ווארת' נעוצה בכך שהוא שולל את היתכנות של זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם) ומכאן קופץ למסקנה לפיה [[תועלתנות]] היא הברירה היחידה האחרת האפשרית. סן טוען שבין העדפת עצמך, לבין העדפת כל היישויות האחרות, יש מגוון רחב של קבוצות כגון משפחה, חברים, [[קהילה|קהילות מקומיות]], קבוצות עמיתים, ומעמד חברתי. [[מיתוס|רעיונות]] כגון אחריות למשפחה, אתיקה עסקית, מודעות למעמד וכו' מתייחסים לקבוצות התייחסות אלה כך שפסילת זולתנות כתאוריה טובה אינה בהכרח מובילה לאגואיזם.<ref name="sen1977"/>

סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל-Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תיאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה רציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:

סן מבקר את [[האדם הכלכלי]] ואת ההנחה לפיה אנשים מתנהגים תמיד ובכל מצב בצורה אנוכית. סן מצטרף ל-Leif Johansen ותוקף את הטיעון לפיו אנשים יגידו את האמת רק במידה והדבר משתלם להם כלכלית. להלן תיאור של סיטואציה יום-יומית שבה כביכול נפגשים שני זרים המתנהגים בצורה רציונלית ואנוכית לפי הנחות מודל זה:

* אות הערכה על מפעל חיים מטעם לשכת המסחר ההודית (2003).

* אות הערכה על מפעל חיים מטעם לשכת המסחר ההודית (2003).

סן קיבל תואר לשם כבוד במעל 90 אוניברסיטאות בעולם כולל אוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה, מישיגן, אוקספורד ועוד מוסדות אקדמיים בולטים ברחבי העולם.  

סן קיבל תואר לשם כבוד במעל 90 אוניברסיטאות בעולם כולל אוניברסיטאות הרווארד, ייל, קולומביה, מישיגן, אוקספורד ועוד מוסדות אקדמיים בולטים ברחבי העולם.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[רעב המוני]]

* [[רעב המוני]]

* [[עוני]]

* [[עוני]]

* [[התיאוריה של הסנטימנט המוסרי]]

* [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==