שינויים

בספר [[האמת על באמת]] מתאר ה[[כלכלה התנהגותית|כלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] שיטות פעולה של חברות התרופות בהתקרבות לרופאים - החברות משתמשות לעיתים קרובות במתן טובות הנאה לרופאים, ובבחירת סוכני שיווק שיתקרבו אל הרופאים ויגרמו להם להמליץ למטופלים על התרופות של החברה. הסיוע יכול להיות קרבה אישית על רקע תחביבים, סיוע רומנטי, הזמנות לכנסים מקצועיים בתנאי חופשה ועוד.

בספר [[האמת על באמת]] מתאר ה[[כלכלה התנהגותית|כלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] שיטות פעולה של חברות התרופות בהתקרבות לרופאים - החברות משתמשות לעיתים קרובות במתן טובות הנאה לרופאים, ובבחירת סוכני שיווק שיתקרבו אל הרופאים ויגרמו להם להמליץ למטופלים על התרופות של החברה. הסיוע יכול להיות קרבה אישית על רקע תחביבים, סיוע רומנטי, הזמנות לכנסים מקצועיים בתנאי חופשה ועוד.

==כשלי שוק בתחום התרופות==

==כשלי שוק בתחום התרופות==

קיימים מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום התרופות והסמים שמקשים על קיום של [[שוק משוכלל]], ועל הגעה ל[[יעילות פארטו]] בתפקוד השוק, וכן בעיות שונות של פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]]. כשלים אלה נוגעים בעיקר לשמירה על זכויות קניין ושמירה על כדאיות פיתוח של מוצרים חדשים, וכן לבעיות רבות מול הצרכנים וכלל החברה הכוללים [[אי סימטריה במידע]], [[רציונליות חסומה]], חומרים ממכרים ([[העדפות אנדוגניות]]), [[אוליגופול|תחרות בין מעטים]] וקיום [[מונופול|מונופולים]] ו[[יתרון לגודל]].  

קיימים מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום התרופות והסמים שמקשים על קיום של [[שוק משוכלל]], ועל הגעה ל[[יעילות פארטו]] בתפקוד השוק, וכן בעיות שונות של פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]]. כשלים אלה נוגעים בעיקר לשמירה על זכויות קניין ושמירה על כדאיות פיתוח של מוצרים חדשים, וכן לבעיות רבות מול הצרכנים וכלל החברה הכוללים [[אי סימטריה במידע]], [[רציונליות חסומה]], חומרים ממכרים ([[העדפות אנדוגניות]]), [[אוליגופול|תחרות בין מעטים]] וקיום [[מונופול|מונופולים]] ו[[יתרון לגודל]].  

* '''הבטחת כדאיות פיתוח''' כשל שוק מרכזי בתחום נוגע להגנה על [[זכויות קניין]]. כיום פיתוח תרופה עולה כסף רב שמושקע בבדיקות יעילות ובטיחות התרופה והתאמה שלה לחולים ולמצבים רפואיים. עלות זו גבוהה יותר עם [[רגולציה]] אבל היא קיימת בכל מקרה שבו חברת התרופות רוצה לספק טיפול אפקטיבי ולהימנע מפגיעה בחולים. עלויות נוספות נוגעות לפרסום והחדרת התרופה לשוק, ושכנוע חולים ורופאים שאכן מדובר בתרופה אפקטיבית. לאחר עלויות אלה עלולה לבוא חברה מתחרה ולהעתיק את המבנה הכימי של התרופה ולשווק אותה בעצמה, כאשר עליות הייצור הן בדרך כלל זניחות. ב[[שוק חופשי]], ללא התערבות ממשלתית או מגבלה אחרת, חברה כלשהי תשלם את עלויות הפיתוח אבל חברות נוספות ישווקו את התרופה בלי להשתתף בהוצאות ויהנו מרווחיות גבוהה יותר. כתוצאה מכך האינטרס הכלכלי של חברות יהיה להימנע מפיתוח תרופות חדשות כדי להימנע מסיכון גבוה שלא מניב רווחים. כדי לעודד פיתוח מוצרים חדשים, נדרש התערבות ו/או סיוע מטעם המדינה או מצד [[מוסד חברתי]] חזק אחר. היבט זה חזק יותר עקב קיום של כשלי שוק מרכזיים נוספים שיש בתחום התרופות - הצורך להבטיח את בטיחות המוצר והקושי של הצרכנים לדעת האם המוצר אפקטיבי. כיום הפתרון המקובל להבטחת כדאיות פיוח הוא קיום של [[פטנט]] כלומר קיום של [[מונופול]] לזמן מוגבל. עם זאת פתרון זה מעודד התנהגות מונופוליסטית ונצלנית - לדוגמה התנהגות אופיינית של מונופול - למכור מעט ובמחיר גבוה, במקום הרבה ובמחיר נמוך, במטרה למקסם רווח). כמו כן עקב השפעות של [[הון שלטון]] ויכולת של חברות להשפיע על שופטים ורגולטורים משתרשת תופעה של הערכה לא מוצדקת של פטנטים. יש כלכלנים החולקים על הצורך וההצדקה המוסרית בפטנט וקוראים לפתרונות אחרים לשם פיתוח תרופות חדשות.  

* '''הבטחת כדאיות פיתוח''' כשל שוק מרכזי בתחום נוגע להגנה על [[זכויות קניין]]. כיום פיתוח תרופה עולה כסף רב שמושקע בבדיקות יעילות ובטיחות התרופה והתאמה שלה לחולים ולמצבים רפואיים. עלות זו גבוהה יותר עם [[רגולציה]] אבל היא קיימת בכל מקרה שבו חברת התרופות רוצה לספק טיפול אפקטיבי ולהימנע מפגיעה בחולים. עלויות נוספות נוגעות לפרסום והחדרת התרופה לשוק, ושכנוע חולים ורופאים שאכן מדובר בתרופה אפקטיבית. לאחר עלויות אלה עלולה לבוא חברה מתחרה ולהעתיק את המבנה הכימי של התרופה ולשווק אותה בעצמה, כאשר עליות הייצור הן בדרך כלל זניחות. ב[[שוק חופשי]], ללא התערבות ממשלתית או מגבלה אחרת, חברה כלשהי תשלם את עלויות הפיתוח אבל חברות נוספות ישווקו את התרופה בלי להשתתף בהוצאות ויהנו מרווחיות גבוהה יותר. כתוצאה מכך האינטרס הכלכלי של חברות יהיה להימנע מפיתוח תרופות חדשות כדי להימנע מסיכון גבוה שלא מניב רווחים. כדי לעודד פיתוח מוצרים חדשים, נדרש התערבות ו/או סיוע מטעם המדינה או מצד [[מוסד חברתי]] חזק אחר. היבט זה חזק יותר עקב קיום של כשלי שוק מרכזיים נוספים שיש בתחום התרופות - הצורך להבטיח את בטיחות המוצר והקושי של הצרכנים לדעת האם המוצר אפקטיבי. כיום הפתרון המקובל להבטחת כדאיות פיוח הוא קיום של [[פטנט]] כלומר קיום של [[מונופול]] לזמן מוגבל. עם זאת פתרון זה מעודד התנהגות מונופוליסטית ונצלנית - לדוגמה התנהגות אופיינית של מונופול - למכור מעט ובמחיר גבוה, במקום הרבה ובמחיר נמוך, במטרה למקסם רווח). כמו כן עקב השפעות של [[הון שלטון]] ויכולת של חברות להשפיע על שופטים ורגולטורים משתרשת תופעה של הערכה לא מוצדקת של פטנטים. יש כלכלנים החולקים על הצורך וההצדקה המוסרית בפטנט וקוראים לפתרונות אחרים לשם פיתוח תרופות חדשות.  

   

   

* '''הקונה לא יודע את בטיחות התרופה'''. במקרים רבים יש לתרופות תופעות לוואי עקב מספר גדול של סיבות: רעילות של התרופה שידוע או לא ידועה ליצרן, מינון יתר (שיכול לנבוע ממשקל גופו של החולה או משינוי מטבולי), שינוי מבנה התרופה עקב איחסון לא נכון, לקיחת תרופות נוספות שמשפיעות על מבנה התרופה או פעילותה בגוף, שינוי המבנה הכימי של התרופה בתוך גופו של החולה, מבנה גנטי שונה בין אנשים שונים, תגובה אלרגית, מצב כללי של המערכת החיסונית, הבדלים בין גברים לנשים ובין ילדים למבוגרים, ועוד. לרוב התרופות, גם אלה שמאושרות כיום יש תופעות לוואי, והחומרה של תופעות לוואי אלה יכולה להחמיר במצבים שונים. לגבי רוב התרופות ייתכנו מצבים מסוכנים לכמות קטנה של החולים (לדוגמה בעקבות צרוף גנטי נדיר או בעקבות מצב רפואי בעייתי). נוסף לבעיית מחסור במידע וסיכון כללי שמשותפת לחולה, למטפל ולחברות, יש בעיה של [[מידע א-סימטרי]] שבה החברה עשויה להיות מודעת לסיכונים (עקב הבנה ביולוגית של התרופה, קיום של ניסויים וכתוצאה דיווחים מרופאים ולקוחות) אבל רופאים ו/או חולים לא מודעים לסכנות אלה או שהם מעריכים את הסיכונים בצורה נמוכה מידי. עקב מורכבות הנושא ומצבים של השפעות נדירות קשה מאוד לחולה לדעת בכוחות עצמו האם התרופה אכן בטוחה, כמו כן אפילו לאחר פגיעה בחולה עקב רעילות או תופעת לוואי עקב לקיחת התרופה קשה לו לפעמים להוכיח שאכן הפגיעה התרחשה כתוצאה מלקיחת התרופה. התמודדות מקובלת עם קושי זה היא שלל אמצעים [[רגולציה]] שונים - הכרות של גופי מקצוע עם תופעות לוואי ורעילות של חומרים פעילים שיש בתרופה, הוכחת בטיחות התרופה עצמה במבדקים של ה-FDA, מתן התרופה עצמה במרשם רופא (הימנעות ממתן התרופה לאדם שאינו חולה), ועל ידי רוקח (גורם פיקוח נוסף למניעת טעויות של מינון יתר לדוגמה), חיוב של החברות לספק התוויה מפורטת שמצורפת על התרופה למי אסור לקחת את התרופה וכן השפעות לוואי אפשרויות שיש לתרופה. אמצעי אחרון להתמודדות עם תרופות לא בטוחות הן אמצעים להתמודדות עם תרופה שכבר גרמה נזקים לא סבירים - תהליך ריקול של תרופות (שבו הרשויות אוסרות על המשך מכירת התרופה), וכן [[תביעה ייצוגית|תביעות ייצוגיות]] של חולים שנפגעו מתרופה ומצליחים להוכיח את הנזק והרשלנות של החברה. למרות שלל אמצעים אלה יש עדיין מקרים של מכירת תרופות הגורמות נזקים שונים לחולים - לעיתים שווה לחברה לקחת סיכון עקב מצבה הפיננסי או שהנזק הכלכלי ייגרם בעוד שנים רבות ובשל שיקולי [[ריבית]] עדיף לחברה להרוויח כעת ממכירת התרופה ולקחת סיכון כלשהו בעתיד. לא תמיד הנזק הבריאותי לחולה הוא אקוטי וברור ולכן ייתכן שהחברה מעדיפה לקחת סיכון כזה מתוך מחשבה שלחולים יהיה קשה להבחין ולהוכיח נזק כזה.  

* '''הקונה לא יודע את בטיחות התרופה'''. במקרים רבים יש לתרופות תופעות לוואי עקב מספר גדול של סיבות: רעילות של התרופה שידוע או לא ידועה ליצרן, מינון יתר (שיכול לנבוע ממשקל גופו של החולה או משינוי מטבולי), שינוי מבנה התרופה עקב איחסון לא נכון, לקיחת תרופות נוספות שמשפיעות על מבנה התרופה או פעילותה בגוף, שינוי המבנה הכימי של התרופה בתוך גופו של החולה, מבנה גנטי שונה בין אנשים שונים, תגובה אלרגית, מצב כללי של המערכת החיסונית, הבדלים בין גברים לנשים ובין ילדים למבוגרים, ועוד. לרוב התרופות, גם אלה שמאושרות כיום יש תופעות לוואי, והחומרה של תופעות לוואי אלה יכולה להחמיר במצבים שונים. לגבי רוב התרופות ייתכנו מצבים מסוכנים לכמות קטנה של החולים (לדוגמה בעקבות צרוף גנטי נדיר או בעקבות מצב רפואי בעייתי). נוסף לבעיית מחסור במידע וסיכון כללי שמשותפת לחולה, למטפל ולחברות, יש בעיה של [[מידע א-סימטרי]] שבה החברה עשויה להיות מודעת לסיכונים (עקב הבנה ביולוגית של התרופה, קיום של ניסויים וכתוצאה דיווחים מרופאים ולקוחות) אבל רופאים ו/או חולים לא מודעים לסכנות אלה או שהם מעריכים את הסיכונים בצורה נמוכה מידי. עקב מורכבות הנושא ומצבים של השפעות נדירות קשה מאוד לחולה לדעת בכוחות עצמו האם התרופה אכן בטוחה, כמו כן אפילו לאחר פגיעה בחולה עקב רעילות או תופעת לוואי עקב לקיחת התרופה קשה לו לפעמים להוכיח שאכן הפגיעה התרחשה כתוצאה מלקיחת התרופה. התמודדות מקובלת עם קושי זה היא שלל אמצעים [[רגולציה]] שונים - הכרות של גופי מקצוע עם תופעות לוואי ורעילות של חומרים פעילים שיש בתרופה, הוכחת בטיחות התרופה עצמה במבדקים של ה-FDA, מתן התרופה עצמה במרשם רופא (הימנעות ממתן התרופה לאדם שאינו חולה), ועל ידי רוקח (גורם פיקוח נוסף למניעת טעויות של מינון יתר לדוגמה), חיוב של החברות לספק התוויה מפורטת שמצורפת על התרופה למי אסור לקחת את התרופה וכן השפעות לוואי אפשרויות שיש לתרופה. אמצעי אחרון להתמודדות עם תרופות לא בטוחות הן אמצעים להתמודדות עם תרופה שכבר גרמה נזקים לא סבירים - תהליך ריקול של תרופות (שבו הרשויות אוסרות על המשך מכירת התרופה), וכן [[תביעה ייצוגית|תביעות ייצוגיות]] של חולים שנפגעו מתרופה ומצליחים להוכיח את הנזק והרשלנות של החברה. למרות שלל אמצעים אלה יש עדיין מקרים של מכירת תרופות הגורמות נזקים שונים לחולים - לעיתים שווה לחברה לקחת סיכון עקב מצבה הפיננסי או שהנזק הכלכלי ייגרם בעוד שנים רבות ובשל שיקולי [[ריבית]] עדיף לחברה להרוויח כעת ממכירת התרופה ולקחת סיכון כלשהו בעתיד. לא תמיד הנזק הבריאותי לחולה הוא אקוטי וברור ולכן ייתכן שהחברה מעדיפה לקחת סיכון כזה מתוך מחשבה שלחולים יהיה קשה להבחין ולהוכיח נזק כזה.  

* '''הקונה לא יודע האם התרופה תעזור לו'''. יש תרופות שמועילות כמעט לכל האוכלוסייה (לדוגמה חיסונים) אבל חלק מהתרופות מועילות רק לחלק מהמטופלים (לדוגמה טיפולים כימותרפיים, חלק מסוגי האנטיביוטיקה) הדבר נובע בין היתר משוני גנטי והבדלים נוספים בין החולים, כמו כן לפעמים תסמינים דומים הם בעצם מאפיינים של מחלות שונות במקצת או מחלות שנמצאות בשלבים שונים. כך שחולה שלקח תרופה ולא חלה הטבה במצבו הבריאותי לא יכול לדעת האם זה בגלל שהתרופה לא יעילה באופן כללי או שהיא כן עוזרת אבל לא עזרה לו. בחלק מהמחלות והתרופות המצב הוא הפוך – יש רמיסיה או נסיגה בתסמיני המחלה באופן טבעי (לדוגמה במחלת כרון) כך שחולה שלקח תרופה ומצבו השתפר לא יודע אם הדבר נבע מהתרופה עצמה או מהתהליך הטבעי. גם במצב זה קיימת אי וודאות כללית, אבל חברות התרופות (וכן גופים גדולים אחרים כמו ארגוני בריאות וחברות ביטוח) נמצאות במצב שבו יש להן מידע טוב יותר לעומת החולים. חברות מנסות למכור כמות גדולה של תרופות גם אם תרופות אלה מיותרות לחולים. לחברות יש דרכים שונות להשפיע על גורמים שונים במהלך הפיקוח על אישור התרופה והשיווק שלה, כמו כן בארצות הברית יש ענף שלם של שיווק תרופות לציבור ללא מרשם הכולל גם פרסום של תרופות.

* '''הקונה לא יודע האם התרופה תעזור לו'''. יש תרופות שמועילות כמעט לכל האוכלוסייה (לדוגמה חיסונים) אבל חלק מהתרופות מועילות רק לחלק מהמטופלים (לדוגמה טיפולים כימותרפיים, חלק מסוגי האנטיביוטיקה) הדבר נובע בין היתר משוני גנטי והבדלים נוספים בין החולים, כמו כן לפעמים תסמינים דומים הם בעצם מאפיינים של מחלות שונות במקצת או מחלות שנמצאות בשלבים שונים. כך שחולה שלקח תרופה ולא חלה הטבה במצבו הבריאותי לא יכול לדעת האם זה בגלל שהתרופה לא יעילה באופן כללי או שהיא כן עוזרת אבל לא עזרה לו. בחלק מהמחלות והתרופות המצב הוא הפוך – יש רמיסיה או נסיגה בתסמיני המחלה באופן טבעי (לדוגמה במחלת כרון) כך שחולה שלקח תרופה ומצבו השתפר לא יודע אם הדבר נבע מהתרופה עצמה או מהתהליך הטבעי. גם במצב זה קיימת אי וודאות כללית, אבל חברות התרופות (וכן גופים גדולים אחרים כמו ארגוני בריאות וחברות ביטוח) נמצאות במצב שבו יש להן מידע טוב יותר לעומת החולים. חברות מנסות למכור כמות גדולה של תרופות גם אם תרופות אלה מיותרות לחולים. לחברות יש דרכים שונות להשפיע על גורמים שונים במהלך הפיקוח על אישור התרופה והשיווק שלה, כמו כן בארצות הברית יש ענף שלם של שיווק תרופות לציבור ללא מרשם הכולל גם פרסום של תרופות.  

*'''כשל רציונליות של החולה ובני משפחתו'''. החולה סובל ועשוי להימצא במצוקה עקב פחד, כאב או מצב נפשי בעייתי אחר שנובע ישירות מהמחלה או עקב [[מתח נפשי]] הנגרם עקב התמודדות מולה. משפחת החולה נמצאת גם היא בלחץ ולעיתים קרובות תהיה מוכנה לנקוט בכל אמצעי כדי להציל אותו ממוות או למנוע כאב מיותר. במצב זה אנשים מוכנים לקנות תרופות וטיפולים שהיו מסרבים להם במצב אובייקטיבי יותר. אנשים מוכנים לשלם מחיר מופקע או להיתלות בתקווה קלושה ככל שתהה. גופי מקצוע שבוחנים את יעילות התרופה רואים לעיתים תשלום דומה של חולים על שתי תרופות שאחת מאריכה את החיים בשנים ושנייה מאריכה את החיים בימים או שבועות. אנשים מתפתים גם לעבור טיפולים שלא הוכחו מבחינה מדעית (כמו הומאופתיה) או שהוכחו כלא מועילים כלל. דברים אלה מעידים על [[רציונליות חסומה]]. הבעיות האלה מעודדים גם הם שיווק של תרופות וצריכה שלהן גם כאשר הן לא מועילות לחולה.  

*'''כשל רציונליות של החולה ובני משפחתו'''. החולה סובל ועשוי להימצא במצוקה עקב פחד, כאב או מצב נפשי בעייתי אחר שנובע ישירות מהמחלה או עקב [[מתח נפשי]] הנגרם עקב התמודדות מולה. משפחת החולה נמצאת גם היא בלחץ ולעיתים קרובות תהיה מוכנה לנקוט בכל אמצעי כדי להציל אותו ממוות או למנוע כאב מיותר. במצב זה אנשים מוכנים לקנות תרופות וטיפולים שהיו מסרבים להם במצב אובייקטיבי יותר. אנשים מוכנים לשלם מחיר מופקע או להיתלות בתקווה קלושה ככל שתהה. גופי מקצוע שבוחנים את יעילות התרופה רואים לעיתים תשלום דומה של חולים על שתי תרופות שאחת מאריכה את החיים בשנים ושנייה מאריכה את החיים בימים או שבועות. אנשים מתפתים גם לעבור טיפולים שלא הוכחו מבחינה מדעית (כמו הומאופתיה) או שהוכחו כלא מועילים כלל. דברים אלה מעידים על [[רציונליות חסומה]]. הבעיות האלה מעודדים גם הם שיווק של תרופות וצריכה שלהן גם כאשר הן לא מועילות לחולה.  

* '''כשל שוק של התמכרות'''. במודל הכללי של [[שוק משוכלל]] מניחים כי הקונה יודע את כל המידע הרלוונטי לגבי המוצר וכי העדפות שלו לא משתנות בגלל צריכת המוצר – כלומר העדפות של הקונה הן אקסוגניות למודל ונתונות כביכול מראש בזמן הלידה שלו. במוצרים כמו סמים או תרופות המוכר יכול לספק לקונה את המוצר בצורה סמויה (לדוגמה סמים בתוך עוגיות) או לספק לו את המוצר בחינם בהתחלה מתוך ידיעה שבהמשך הצרכן יתמכר למוצר ויהיה מוכן לשלם כל מחיר עבורו. בעיית התמכרות לתרופות קיימת לדוגמה בתחום של משככי כאבים שונים.  

* '''כשל שוק של התמכרות'''. במודל הכללי של [[שוק משוכלל]] מניחים כי הקונה יודע את כל המידע הרלוונטי לגבי המוצר וכי העדפות שלו לא משתנות בגלל צריכת המוצר – כלומר העדפות של הקונה הן אקסוגניות למודל ונתונות כביכול מראש בזמן הלידה שלו. במוצרים כמו סמים או תרופות המוכר יכול לספק לקונה את המוצר בצורה סמויה (לדוגמה סמים בתוך עוגיות) או לספק לו את המוצר בחינם בהתחלה מתוך ידיעה שבהמשך הצרכן יתמכר למוצר ויהיה מוכן לשלם כל מחיר עבורו. בעיית התמכרות לתרופות קיימת לדוגמה בתחום של משככי כאבים שונים. ראו בערך [[התמכרות למשככי כאבים]] להרחבה.  

* '''קיום של מוצר ציבורי בפיתוח, ברגולציה ובקנייה של תרופות''' בעוד שכל תרופה בפני עצמה היא [[מוצר פרטי]] יש היבטים רבים בתחום המחקר, המידע, הפיקוח והסבסוד של התרופות שהם [[מוצר ציבורי]] - אדם יכול להנות מהיבטים אלה גם אם הוא עצמו לא משלם על קיומם, והנאה של אדם אחד מההיבט הזה לא מונעת מאנשים אחרים להנות מאותו היבט. המידע על מנגנון התפתחות המחלה ומחקר בסיסי ביולוגי ורפואי, מחקר יישומי של פיתוח התרופה, מנגנון פעילות התרופה, בטיחות החומר הפעיל והתרופה עצמה, פיקוח על בטיחות ויעילות התרופות, מתן התרופה בצורה מקצועית (הימנעות ממתן יתר שלה במקרה שהיא מיותר, הימנעות ממינון יתר), התוויה ברורה על סכנות ותופעות לוואי, הקיום מוסדות מחקר וירחונים מקצועיים אובייקטיביים, קיום בתי משפט אובייקטיביים, תקשורת אובייקטיבית. להמחשה - אם מחקר מגלה את דרך הטיפול באולקוס מי שנהנה מכך הם אנשים שונים גם אם הם לא שילמו על קיום המחקר וכן הנאה של אדם אחד לא גורעת מהנאה של אדם אחר שכן מדובר במידע. חלק מהתרופות נרכש כיום על ידי בתי חולים (לדוגמה חומרי הרדמה לניתוח) ולגבי חלק ניכר מהתרופות קיים סיוע של המדינה במימון תרופות לחולים - סל התרופות. הקצאה של סל התרופות על בסיס שיקולים מקצועיים (לדוגמה הקלה של [[נטל תחלואה]] או שיפור תוחלת החיים) במקום אינטרסים פרטיים (לדוגמה מתן טובות הנאה על ידי חברות תרופות) היא גם מוצר ציבורי. במוצר ציבורי קיימת בעיה כללית שקשה לספק כמות מספקת ממנו על ידי פתרונות שוק, ופתרונות מבוססי מדינה סובלים גם הם מכך שכמות הנהנים מקיום תקין של המוצר הציבורי היא גדולה ומפוזרת בעוד אלו שנהנים מהתנהלות לא טובה של מוצר ציבורי הם בדרך כלל מעט אנשים מאורגנים, שיכולים לשתף פעולה ביניהם והם מודעים לרווחים שהם יכולים להרוויח מכך.  

* '''קיום של מוצר ציבורי בפיתוח, ברגולציה ובקנייה של תרופות''' בעוד שכל תרופה בפני עצמה היא [[מוצר פרטי]] יש היבטים רבים בתחום המחקר, המידע, הפיקוח והסבסוד של התרופות שהם [[מוצר ציבורי]] - אדם יכול להנות מהיבטים אלה גם אם הוא עצמו לא משלם על קיומם, והנאה של אדם אחד מההיבט הזה לא מונעת מאנשים אחרים להנות מאותו היבט. המידע על מנגנון התפתחות המחלה ומחקר בסיסי ביולוגי ורפואי, מחקר יישומי של פיתוח התרופה, מנגנון פעילות התרופה, בטיחות החומר הפעיל והתרופה עצמה, פיקוח על בטיחות ויעילות התרופות, מתן התרופה בצורה מקצועית (הימנעות ממתן יתר שלה במקרה שהיא מיותר, הימנעות ממינון יתר), התוויה ברורה על סכנות ותופעות לוואי, הקיום מוסדות מחקר וירחונים מקצועיים אובייקטיביים, קיום בתי משפט אובייקטיביים, תקשורת אובייקטיבית. להמחשה - אם מחקר מגלה את דרך הטיפול באולקוס מי שנהנה מכך הם אנשים שונים גם אם הם לא שילמו על קיום המחקר וכן הנאה של אדם אחד לא גורעת מהנאה של אדם אחר שכן מדובר במידע. חלק מהתרופות נרכש כיום על ידי בתי חולים (לדוגמה חומרי הרדמה לניתוח) ולגבי חלק ניכר מהתרופות קיים סיוע של המדינה במימון תרופות לחולים - סל התרופות. הקצאה של סל התרופות על בסיס שיקולים מקצועיים (לדוגמה הקלה של [[נטל תחלואה]] או שיפור תוחלת החיים) במקום אינטרסים פרטיים (לדוגמה מתן טובות הנאה על ידי חברות תרופות) היא גם מוצר ציבורי. במוצר ציבורי קיימת בעיה כללית שקשה לספק כמות מספקת ממנו על ידי פתרונות שוק, ופתרונות מבוססי מדינה סובלים גם הם מכך שכמות הנהנים מקיום תקין של המוצר הציבורי היא גדולה ומפוזרת בעוד אלו שנהנים מהתנהלות לא טובה של מוצר ציבורי הם בדרך כלל מעט אנשים מאורגנים, שיכולים לשתף פעולה ביניהם והם מודעים לרווחים שהם יכולים להרוויח מכך.  

* '''יתרונות לגודל ודחיקת מתחרים קטנים''' אם אין רגולציה, הקושי של הקונה לדעת את בטיחות ויעילות התרופה יוצר יתרון לגודל – שכן חולה יכול לנסות להתבסס על המוניטין של החברה כדי לנסות להימנע ממוכרים שרלטנים. אם יש רגולציה נוצר יתרון לגודל בשל העלות הגבוהה של ביצוע הבדיקות המחמירות וכן עקב קיום של פטנט המעניק מונופול. יתרון לגודל נוסף נוצר עקב ביטוח נגד תביעות – למרות כל הניסיונות השונים יש מקרים של טעויות וחולים עלולים להיפגע מתרופות. תביעות כאלה יכולים למוטט חברה ללא ביטוח או חברה קטנה יותר. חברות גדולות יכולות לממן מחלקות העוסקות בייעוץ משפטי (נגד תביעות, במטרה להעריך פטנטים וכו'), מחלקות העוסקות בשיווק תרופות (לרופאים, לציבור), לובי פוליטי (לדוגמה להפוך חיסון לחובה, לכלול את התרופה בסל התרופות), ומחלקות מחר ופיתוח (לדוגמה להבין כיצד לנצל תרופה קיימת כדי לפתח טיפולים במחלות נוספות) - כל אלה מעניקות יתרונות לגודל מול חברות קטנות יותר.  

* '''יתרונות לגודל ודחיקת מתחרים קטנים''' אם אין רגולציה, הקושי של הקונה לדעת את בטיחות ויעילות התרופה יוצר יתרון לגודל – שכן חולה יכול לנסות להתבסס על המוניטין של החברה כדי לנסות להימנע ממוכרים שרלטנים. אם יש רגולציה נוצר יתרון לגודל בשל העלות הגבוהה של ביצוע הבדיקות המחמירות וכן עקב קיום של פטנט המעניק מונופול. יתרון לגודל נוסף נוצר עקב ביטוח נגד תביעות – למרות כל הניסיונות השונים יש מקרים של טעויות וחולים עלולים להיפגע מתרופות. תביעות כאלה יכולים למוטט חברה ללא ביטוח או חברה קטנה יותר. חברות גדולות יכולות לממן מחלקות העוסקות בייעוץ משפטי (נגד תביעות, במטרה להעריך פטנטים וכו'), מחלקות העוסקות בשיווק תרופות (לרופאים, לציבור), לובי פוליטי (לדוגמה להפוך חיסון לחובה, לכלול את התרופה בסל התרופות), ומחלקות מחר ופיתוח (לדוגמה להבין כיצד לנצל תרופה קיימת כדי לפתח טיפולים במחלות נוספות) - כל אלה מעניקות יתרונות לגודל מול חברות קטנות יותר.  

* ''' שוק אוליגופולי, מונופולים וקשרי הון שלטון''' - המצב הקיים משלב מספר חסמי כניסה בפני מתחרים - עקב רגולציה יקרה על בטיחות יעילות ושיווק, עקב מתן פטנטים, עקב [[קשרי הון שלטון]] ועקב יתרונות עסקיים לגודל (לדוגמה מחלקה משפטית, מחלקת שיווק, מוניטין). חסמי כניסה אלה יוצרים [[תחרות בין מעטים]] שיוצרת שלל כשלי שוק נוספים – לגבי תרופות רבות יש [[מונופול|שוק מונופוליסטי]] עם יצרן יחיד בעל פטנט, ולגבי תתי ענפים שלמים בענף קיים [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. בעוד שלחברות יש היבטים שבהן הן מתחרות זו בזו (רצון לדחוק החוצה תרופה של חברה מתחרה) יש היבטים רבים בתחום הפיקוח והשיווק שבהן האינטרס של חברות התרופות הוא דומה או זהה (לדוגמה הרצון למכור תרופות ללא מרשם, או הרצון למכור הרבה תרופות). לחברות יש יכולת דחיקה החוצה של מתחרים על ידי שינוי רגולציה, לבצע הערכה לא סבירה של תקופת הפטנטים, שיווק תרופות לרופאים ולחברות בריאות. במצבים של הסרת חלק מהרגולציה (כמו אפשרות של שיווק ישיר של תרופות לחולים) באים לידי ביטוי כשלי שוק ידועים – לדוגמה צריכת יתר של תרופות. רווחים גדולים של החברות מאפשרים להן להחזיק [[לובי פוליטי]] חזק שמאפשר להן להמשיך לשמור המשך המצב הקיים.  

* '''שוק אוליגופולי, מונופולים וקשרי הון שלטון''' - המצב הקיים משלב מספר חסמי כניסה בפני מתחרים - עקב רגולציה יקרה על בטיחות יעילות ושיווק, עקב מתן פטנטים, עקב [[קשרי הון שלטון]] ועקב יתרונות עסקיים לגודל (לדוגמה מחלקה משפטית, מחלקת שיווק, מוניטין). חסמי כניסה אלה יוצרים [[תחרות בין מעטים]] שיוצרת שלל כשלי שוק נוספים – לגבי תרופות רבות יש [[מונופול|שוק מונופוליסטי]] עם יצרן יחיד בעל פטנט, ולגבי תתי ענפים שלמים בענף קיים [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. בעוד שלחברות יש היבטים שבהן הן מתחרות זו בזו (רצון לדחוק החוצה תרופה של חברה מתחרה) יש היבטים רבים בתחום הפיקוח והשיווק שבהן האינטרס של חברות התרופות הוא דומה או זהה (לדוגמה הרצון למכור תרופות ללא מרשם, או הרצון למכור הרבה תרופות). לחברות יש יכולת דחיקה החוצה של מתחרים על ידי שינוי רגולציה, לבצע הערכה לא סבירה של תקופת הפטנטים, שיווק תרופות לרופאים ולחברות בריאות. במצבים של הסרת חלק מהרגולציה (כמו אפשרות של שיווק ישיר של תרופות לחולים) באים לידי ביטוי כשלי שוק ידועים – לדוגמה צריכת יתר של תרופות. רווחים גדולים של החברות מאפשרים להן להחזיק [[לובי פוליטי]] חזק שמאפשר להן להמשיך לשמור המשך המצב הקיים.  

תחרות בין מעטים מקשה על לקוחות להעניש חברות שנוקטות אמצעים לא מוסריים. אם יש חברה שמפקיעה מחירים, שיווקה מוצר לא בטוח או מוצר שלא מועיל, הצרכנים לא יכולים לעשות דבר אם החברה היא מונופול ו/או אם החברות האחרות בענף נוקטות באמצעים דומים.

תחרות בין מעטים מקשה על לקוחות להעניש חברות שנוקטות אמצעים לא מוסריים. אם יש חברה שמפקיעה מחירים, שיווקה מוצר לא בטוח או מוצר שלא מועיל, הצרכנים לא יכולים לעשות דבר אם החברה היא מונופול ו/או אם החברות האחרות בענף נוקטות באמצעים דומים.