שינויים

ה"אי-גשמיות" משמשת כנגד הרעיון שהכלכלה מונעת רק על ידי התמריץ של "עוד = יותר טוב". אי-גשמיות נתפסת בדרך כלל כדבר חיובי מבחינה סביבתנית. שנובע מכך שזרמים גדולים של חומרים הם דבר פוגעני לסביבה, ולכן הקטנת המסה של החומרים נתפסת כדבר חיובי באופן אוטומטי. הכלכלן והפיזיקאי [[רוברט איירס]] יוצא נגד דעה זו. לטענתו גם הרעיון של אי-גשמיות אינו דבר מבוסס.

ה"אי-גשמיות" משמשת כנגד הרעיון שהכלכלה מונעת רק על ידי התמריץ של "עוד = יותר טוב". אי-גשמיות נתפסת בדרך כלל כדבר חיובי מבחינה סביבתנית. שנובע מכך שזרמים גדולים של חומרים הם דבר פוגעני לסביבה, ולכן הקטנת המסה של החומרים נתפסת כדבר חיובי באופן אוטומטי. הכלכלן והפיזיקאי [[רוברט איירס]] יוצא נגד דעה זו. לטענתו גם הרעיון של אי-גשמיות אינו דבר מבוסס.

איירס בחן את הזרמים של הסחורות בכלכלת ארצות הברית מאז 1900 במונחים של מסה ושל אנרגיה, ומוצא כי אין הקטנה של גשמיות הכלכלה. במאה ה-20 יש עליה איטית וארוכת טווח בצריכת חומרים לנפש למעט בזמן [[השפל הגדול]] ובזמן מלחמת העולם השנייה. המגמה ב"פריון משאבים" (Resource productivity - תמ"ג ליחידה של צריכת מוצרים) עולה באיטיות. לטענת אירס חלק מהגורמים המעורבים בתהליך הם ירידה בכמות העופרות, יעילות גבוהה יותר בהפקת עופרות, והגדלת הסיבוכיות של מוצרים.  

איירס בחן את הזרמים של הסחורות בכלכלת ארצות הברית מאז 1900 במונחים של מסה ושל אנרגיה, ומוצא כי אין הקטנה של גשמיות הכלכלה. במאה ה-20 יש עליה איטית וארוכת טווח בצריכת חומרים לנפש למעט בזמן [[השפל הגדול]] ובזמן מלחמת העולם השנייה. המגמה ב"פריון משאבים" (Resource productivity - תמ"ג ליחידה של צריכת מוצרים) עולה באיטיות. לטענת אירס חלק מהגורמים המעורבים בתהליך הם ירידה בכמות העופרות, יעילות גבוהה יותר בהפקת עופרות, והגדלת הסיבוכיות של מוצרים.  

הטענה של אירס מתיישבת גם עם חישובי [[טביעת רגל אקולוגית]] שמוצאים עליה בטביעת הרגל של ארצות הברית ובדרך כלל מראים על עליה עבור המדינות המתועשות, וכן עליה בטביעת הרגל האקולוגית העולמית. כמו כן היא מתאימה ל[[פרדוקס ג'בונס]] היא גם מתאימה לניסוח המחודש של [[החוק השני של התרמודינמיקה]] מאת קיי ושניידר. לפי ג'בונס אם אם יש התייעלות טכנולוגית בניצול של משאב מסויים, הדבר גורר ירידה במחיר של משאב זה וכתוצאה מכך לניצול יתר שלו, דבר שמוביל למצב שבו בסופו של חשבון משתמשים במשאב הזה עוד יותר מאשר קודם לכן.  

הטענה של אירס מתיישבת גם עם חישובי [[טביעת רגל אקולוגית]] שמוצאים עליה בטביעת הרגל של ארצות הברית ובדרך כלל מראים על עליה עבור המדינות המתועשות, וכן עליה בטביעת הרגל האקולוגית העולמית. כמו כן היא מתאימה ל[[פרדוקס ג'בונס]] היא גם מתאימה לניסוח המחודש של [[החוק השני של התרמודינמיקה]] מאת קיי ושניידר. לפי ג'בונס אם יש התייעלות טכנולוגית בניצול של משאב מסויים, הדבר גורר ירידה במחיר של משאב זה וכתוצאה מכך לניצול יתר שלו, דבר שמוביל למצב שבו בסופו של חשבון משתמשים במשאב הזה עוד יותר מאשר קודם לכן.  

המשך המאמר מבוסס על נייר עבודה מאת [[רוברט איירס]] וכן Leslie W. Ayres , Benjamin Warr, פונטבלו, צרפת, ינואר 2003. הם מציגים את המידע ההיסטורי לגבי מסה לנפש ו[[אקסרגיה]] לנפש; מסה ואקסרגיה ליחידת תמ"ג, ואז יחידת אקסרגיה גלומה ליחידת מסה (כמה אנרגיה מושקעת בכל ק"ג). הם מבחינים בין 5 קבוצות של זרמי חומרים - דלקים מחצביים, מוצרים חקלאיים, חומרי בנייה וכימיקלים.  

המשך המאמר מבוסס על נייר עבודה מאת [[רוברט איירס]] וכן Leslie W. Ayres ,Benjamin Warr, פונטבלו, צרפת, ינואר 2003. הם מציגים את המידע ההיסטורי לגבי מסה לנפש ו[[אקסרגיה]] לנפש; מסה ואקסרגיה ליחידת תמ"ג, ואז יחידת אקסרגיה גלומה ליחידת מסה (כמה אנרגיה מושקעת בכל ק"ג). הם מבחינים בין 5 קבוצות של זרמי חומרים - דלקים מחצביים, מוצרים חקלאיים, חומרי בנייה וכימיקלים.  

==דוגמאות של אי-גשמיות==

==דוגמאות של אי-גשמיות==