שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 7 בתים ,  21:35, 16 באוקטובר 2019
מ
החלפת טקסט – "הוא הוא" ב־"הוא"
שורה 8: שורה 8:  
הפילוסוף והכלכלן [[אדם סמית]] כתב בצורה נרחבת על אמפתיה (אם כי כינה את המונח בשם סימפתיה) בספרו [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שפורסם בשנת 1759. סמית פותח את הספר בפסקה הבאה:
 
הפילוסוף והכלכלן [[אדם סמית]] כתב בצורה נרחבת על אמפתיה (אם כי כינה את המונח בשם סימפתיה) בספרו [[התאוריה של הסנטימנט המוסרי]] שפורסם בשנת 1759. סמית פותח את הספר בפסקה הבאה:
   −
{{ציטוט|תוכן=גם אם נניח כי האדם הוא אנוכי ביותר, עדיין ברור כי קיימים עקרונות כלשהם בנפשו, הגורמים לו להתעניין בגורלם של אחרים והופכים את אושרם של האחרים לחיוני עבורו, אף שאותו אושר אינו מביא לו שום תועלת לבד מעצם ההנאה לנוכח קיומו. אחד מאלה הוא הוא הרחמים או החמלה, הרגש שאנו מרגישים בגלל סבלם של אחרים, כאשר אנו רואים אותו, או נאלצים להבינו בצורה מוחשית. העובדה שלעתים קרובות אנו שואבים צער מצערם של אחרים, היא עובדה ברורה מכדי לדרוש כל מקרה שיוכיח זאת; שכן רגש זה, כמו כל התשוקות המקוריות האחרות של הטבע האנושי, אינו מוגבל בשום אופן לצדיקים או להומניים, אם כי אולי הם מרגישים אותו ברגישות המופלאה ביותר. הפושע הגדול ביותר, המפר הקשוח ביותר של חוקי החברה, לא נמצא לגמרי בלעדיו. }}
+
{{ציטוט|תוכן=גם אם נניח כי האדם הוא אנוכי ביותר, עדיין ברור כי קיימים עקרונות כלשהם בנפשו, הגורמים לו להתעניין בגורלם של אחרים והופכים את אושרם של האחרים לחיוני עבורו, אף שאותו אושר אינו מביא לו שום תועלת לבד מעצם ההנאה לנוכח קיומו. אחד מאלה הוא הרחמים או החמלה, הרגש שאנו מרגישים בגלל סבלם של אחרים, כאשר אנו רואים אותו, או נאלצים להבינו בצורה מוחשית. העובדה שלעתים קרובות אנו שואבים צער מצערם של אחרים, היא עובדה ברורה מכדי לדרוש כל מקרה שיוכיח זאת; שכן רגש זה, כמו כל התשוקות המקוריות האחרות של הטבע האנושי, אינו מוגבל בשום אופן לצדיקים או להומניים, אם כי אולי הם מרגישים אותו ברגישות המופלאה ביותר. הפושע הגדול ביותר, המפר הקשוח ביותר של חוקי החברה, לא נמצא לגמרי בלעדיו. }}
    
המושג "אמפתיה" אומץ בסוף המאה ה-19 על ידי הפילוסוף הגרמני תיאודור ליפס, תחת המינוח בגרמנית Einfühlung, שפירושו "להרגיש כלפי", או "להרגיש לתוך". ליפס ביקש להשתמש במושג כדי לתאר את החוויה האסתטית באומנות, מזווית המבט של הצופה ביצירה. רק מאוחר יותר קיבל המושג את משמעותו המקובלת היום, בתחום מדעי-החברה, בעיקר בעקבות עבודתו של וילהלם דילתיי.
 
המושג "אמפתיה" אומץ בסוף המאה ה-19 על ידי הפילוסוף הגרמני תיאודור ליפס, תחת המינוח בגרמנית Einfühlung, שפירושו "להרגיש כלפי", או "להרגיש לתוך". ליפס ביקש להשתמש במושג כדי לתאר את החוויה האסתטית באומנות, מזווית המבט של הצופה ביצירה. רק מאוחר יותר קיבל המושג את משמעותו המקובלת היום, בתחום מדעי-החברה, בעיקר בעקבות עבודתו של וילהלם דילתיי.

תפריט ניווט