שינויים

קדמיום (הצגת מקור)

גרסה מ־12:56, 14 באוקטובר 2019

נוספו 4 בתים , 12:56, 14 באוקטובר 2019

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1: −

'''קדמיום''' (Cadmium) הוא יסוד מתכתי עם סימון כימי Cd ומספר אטומי 48. זוהי מתכת מעבר, חומר רך, בצבע לבן-כחלחל. הקדמיום נפוץ יחסית בכדור הארץ ומחירו זול, הוא מופיע בטבע בעופרות של [[אבץ]] וכן ב[[עופרות]] של [[מחצבים]] נוספים כולל כשאריות ב[[נפט]], [[פחם]] וכו', כך שהוא עלול להיפלט מ[[בתי זיקוק]], [[תחנות כוח]] ומפעלים לעיבוד מחצבים. כיום הוא משמש בעיקר בסוללות ובמצברים, וכן כפיגמנט (חומר צבע) במוצרי פלסטיק.

+

'''קדמיום''' (באנגלית: '''Cadmium''') הוא יסוד מתכתי עם סימון כימי Cd ומספר אטומי 48. זוהי מתכת מעבר, חומר רך, בצבע לבן-כחלחל. הקדמיום נפוץ יחסית בכדור הארץ ומחירו זול, הוא מופיע בטבע בעופרות של [[אבץ]] וכן ב[[עופרות]] של [[מחצבים]] נוספים כולל כשאריות ב[[נפט]], [[פחם]] וכו', כך שהוא עלול להיפלט מ[[בתי זיקוק]], [[תחנות כוח]] ומפעלים לעיבוד מחצבים. כיום הוא משמש בעיקר בסוללות ובמצברים, וכן כפיגמנט (חומר צבע) במוצרי פלסטיק.

קדמיום הוא סוג של [[מתכת כבדה]] בעלות תכונות אופייניות של זיהום גבוה ומצטבר ב[[הסביבה הטבעית|סביבה הטבעית]] ו[[הצטברות ביולוגית|במעלה שרשרת המזון]]. קדמיום הוא [[זיהום|חומר רעיל]], [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]] קדמיום הוא [[משבש פעילות הורמונלית]] דמוי אסטרוגן, והוא חשוד כחומר [[טרטוגני]] שעלול לפגוע בעוברים ובפוריות.

שורה 21: שורה 21:

* '''עשן סיגריות''' - הן בקרב מעשנים והן בקרב לא מעשנים. סיגריה אחת מכילה 1 מיקרו גרם של קדמיום[http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Glossary/Minerals/H-Mineral-Cadmium.htm] כמות הקדמיום הממוצעת בדם עשויה להיות כפולה בקרב אנשים מעשנים בהשוואה לאנשים לא מעשנים. מחקרים מראים שכמות הקדמיום הנמצאת בעשן הטבק עשויה להיות בעלת השפעה על הבריאות.[http://www.linshom.com/Articles/Item.aspx?Item=7049&Section=108]

* '''[[זיהום אוויר]] תעשייתי''' - לדוגמה ב[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|חיפה]], נמדדו בשנת 2012 רמות חריגות של קדמיום. [http://www.phc.org.il/%d7%a8%d7%91-%d7%94%d7%a0%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%92%d7%9c%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%99%d7%92%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%91%d7%99%d7%91%d7%aa/] זיהום כזה יכול לנבוע ממפעלי מתכת העוסקים בהתכת מתכות הכוללות שאריות של קדמיום, כולל [[פלדה]] ומתכות אחרות. גורם נוסף הוא בתי זיקוק ומפעלים המעבדים מחצבים המכילים בעופרות שלהם שאריות קדמיום.

−

* '''זיהום קרקע ומים''' - בישראל נתגלו כמויות גדולות של קדמיום בקרקעית [[נחל הקישון]][http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=513244&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3032312,00.html]. מקורות הזיהום הם [[חיפה כימיקלים]] ומפעל דשנים בחיפה.<ref>ד"ר מרסלו חואניקו,[http://www.juanico.co.il/main%20frame%20-%20hebrew/services/Files%20on%20Kishon%20Fishermen/Juanico%20-%20Kishon%20-%20Supplement%20to%20Expert%20Opinion%20-%202005.doc השלמה לחוות דעת בנושא זיהום מעגן הדייג קישון], 2005</ref> ייתכן כי הקדמיום פגע בדייגים ובצוללני השייטת שפעלו באיזור. הקדמיום יכול לעבור מפליטות באוויר ולשקוע כ[[זיהום קרקע]] ומשם להגיע למקורות מים.

+

* '''זיהום קרקע ומים''' - בישראל נתגלו כמויות גדולות של קדמיום בקרקעית [[נחל הקישון]][http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=513244&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0][http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3032312,00.html]. מקורות הזיהום הם [[חיפה כימיקלים]] ומפעל דשנים בחיפה.<ref>ד"ר מרסלו חואניקו,[http://www.juanico.co.il/main%20frame%20-%20hebrew/services/Files%20on%20Kishon%20Fishermen/Juanico%20-%20Kishon%20-%20Supplement%20to%20Expert%20Opinion%20-%202005.doc השלמה לחוות דעת בנושא זיהום מעגן הדייג קישון], 2005</ref> ייתכן כי הקדמיום פגע בדייגים ובצוללני השייטת שפעלו באיזור. הקדמיום יכול לעבור מפליטות באוויר ולשקוע כ[[זיהום קרקע]] ומשם להגיע למקורות מים.

* '''זיהום קדמיום במזון'''. קדמיום שנפלט לסביבה כ[[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] או שגורם ל[[זיהום קרקע]] יכול לזרום אל האוקיינוסים או לזלוג אל תוך [[המערכת הביוספרית]] ואל גידולי [[חקלאות]], ובעלי חיים. השקיית גידולים או בעלי חיים במים מזוהמים בקדמיום או גידול גידולים בקרקע שזוהמה עלולים להעביר את הקדמיום לתוך מזונות של בני אדם. קדמיום נקלט מהקרקע על ידי שורשי צמחים בעיקר סולניים וזרעים בעלי תכולה גבוהה של שמן. המקורות העיקריים של קדמיום בדיאטה של האדם הם [[דגנים|דגניים]], ירקות ובשר בעיקר כבד וכליות. קדמיום [[מצטבר במעלה שרשרת המזון]] כך שהזיהום ב[[מזון שמקורו מהחי]] הוא חמור יותר לעומת מזון צמחי. הכבד והכליות מסננים את הרעלים מתוך הגוף ולכן מרכזים בתוכם כמות גבוהה יותר של החומר.

* '''ציפוי תכשיטים''', בעיקר תכשיטים זולים ללא פיקוח המיוצרים בסין[http://www.hadoctor.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%99%D7%96%D7%94%D7%A8%D7%95-%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%95][http://www.trieudo.com/kinh-nghiem-mua-ban/34545-bi-quyet-su-dung-catmi-trong-nu-trang-trung-quoc.html?language=iw][http://www.news-medical.net/news/20110304/8684/Hebrew.aspx]

−

* '''עובדים בתעשיות שמשתמשות בקדמיום'''. לדוגמה בשנת 1965 החלה מודעות לנזקי הקדמיום ~~כאשר~~ כאשר קבוצה קטנה של עובדים במפעל לייצור סוללות ניקל-קדמיום חלו ב[[סרטן הערמונית]]. בהמשך מצאו מחקרים כי חשיפה לקדמיום בקרב עובדים הובילה לשיעורים גבוהים של [[סרטן ריאות]][http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=956]

+

* '''עובדים בתעשיות שמשתמשות בקדמיום'''. לדוגמה בשנת 1965 החלה מודעות לנזקי הקדמיום כאשר קבוצה קטנה של עובדים במפעל לייצור סוללות ניקל-קדמיום חלו ב[[סרטן הערמונית]]. בהמשך מצאו מחקרים כי חשיפה לקדמיום בקרב עובדים הובילה לשיעורים גבוהים של [[סרטן ריאות]][http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=956]

==השפעות בריאותיות של קדמיום==

שורה 31: שורה 31:

קדמיום יכול גם לפגוע ביכולות של תאים בגוף לתקן נזקים שנגרמו ל-DNA. כתוצאה מכך, קדמיום עלול להחריף את ההשפעה של כימיקלים ומסרטנים אחרים על הגוף.[http://www.linshom.com/Articles/Item.aspx?Item=7049&Section=108] במחקר שפורסם בירחון merican Journal of Epidemiology בשנת 2014 נמצא שחשיפה לקדמיום עלולה לקצר את הטלומרים ובכך להגביר את הסיכון לסרטן והזדקנות של רקמות בגוף. [http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2524650]

−

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את הקדמיום בתוך אחד מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

+

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety, הגדירה את הקדמיום בתוך אחד מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

חשיפה נשימתית ארוכת טווח לריכוזי קדמיום נמוכים עלולה לגרום לפגיעה בכליות, להצטלקות הריאות, לאנמיה, עייפות ולאובדן חוש הריח.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Cadmiumandcompounds(as-Cd).aspx] כן עלול לפגוע בציפוי הפנימי של העורקים ולגרום בעיות במערכת הדם והלב.

שורה 47: שורה 47:

;מקרי הרעלה המונית:

−

בשנת 1971 פגעה הרעלה המונית בתושבים לאורך נהר גינטסו שביפן, אליו הוזרמו שפכים תעשייתיים שהכילו קדמיום, ואלו עברו למזון שאכלו התושבים. התושבים חלו במחלת ה- (Itai -Itai ostermalacia) עד לשנת 1989 דווחו 150 מקרי מוות ממחלה זו. [http://www.health.gov.il/UNITSOFFICE/HD/PH/FCS/CONTAMINANTS/Pages/heavy_metals.aspx]

+

בשנת 1971 פגעה הרעלה המונית בתושבים לאורך נהר גינטסו שביפן, אליו הוזרמו שפכים תעשייתיים שהכילו קדמיום, ואלו עברו למזון שאכלו התושבים. התושבים חלו במחלת ה- (Itai -Itai ostermalacia) עד לשנת 1989 דווחו 150 מקרי מוות ממחלה זו. [http://www.health.gov.il/UNITSOFFICE/HD/PH/FCS/CONTAMINANTS/Pages/heavy_metals.aspx]

==אמצעי מניעה וניקוי==

שורה 53: שורה 53:

* ניתן להשתמש בשתילת צמחים שיאספו את הקדמיום מקרקעות מזוהמות, ולאחר מכן אוספים את הצמחים, שורפים אותם בצורה מבוקרת ואוספים את הקדמיום. [http://www.linet-pro.net/nodewebimages/24777/Files/%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%93%20%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%94%206.doc]

−

==זיהום קדמיום בישראל==

שורה 61: שורה 60:

לפי הדיווחים למפל"ס - מרשם פליטות לסביבה, של המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2012, המפעלים בישראל [[זיהום אוויר בישראל|פלטו לאוויר]] כמות קדמיום בכמות כוללת של 142 ק"ג לשנה, על פי הפירוט הבא: [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=56&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]

−

{| {{table}}

שורה 129: שורה 127:

===זיהום קדמיום בקרקע===

−

[[קובץ:תפוצת קדמיום בקרקע בגליל המערבי.PNG|ממוזער|400px|תפוצה של קדמיום בקרקע בגליל המערבי נכון לשנת 2009 ]]

+

[[קובץ:תפוצת קדמיום בקרקע בגליל המערבי.PNG|ממוזער|400px|תפוצה של קדמיום בקרקע בגליל המערבי נכון לשנת 2009.]]

−

בשנת 2009 פרסמו חוקרים של המכון של המכון הגיאולוגי את "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל". המחקר שנערך על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של [[מתכות כבדות]] רעילות ומסרטנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], קדמיום, [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר בקרבת איזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של ~~1650~~ קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. מקור הבעיה הוא ככל הנראה [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. מקורות אנושיים של קדמיום כוללים את האיזורים: חיפה, קריות, טבעון, נחל גדורה, וגדות הקישון ליד נמל חיפה. איזורים בעלי ריכוזים גבוהים של קדמיום בקרקע כוללים את קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין וקריית ביאליק, וכן במידה פחותה מכך איזור נמל חיפה וחיפה על הכרמל בצידו המזרחי. ריכוז גבוה נוסף של קדמיום בקרקע נתגלה מזרחית לטבעון. <ref>[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

+

בשנת 2009 פרסמו חוקרים של המכון של המכון הגיאולוגי את "סקר גיאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל". המחקר שנערך על ידי ד"ר משה שוורץ-שירב ואחרים, מצא ריכוזים חריגים של [[מתכות כבדות]] רעילות ומסרטנות כולל [[ארסן]], [[אורניום]], [[כרום]], [[עופרת]], קדמיום, [[ניקל]] ועוד, במספר מוקדים בגליל המערבי ובעיקר בקרבת איזורי תעשייה. הסקר בדק שטח של 1,650 קילומטרים רבועים וכלל 1823 דוגמאות קרקע. לפי החוקרים מקורות ריכוזי המתכות גבוהים מידי מכדי להגיע ממקור טבעי, והם מצביעים על מקורות אנושיים שיכלו לפלוט את המתכות. מקור הבעיה הוא ככל הנראה [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] במיוחד [[זיהום תעשייתי]] שהצטבר בקרקע מפליטות שנעשו במהלך השנים. מקורות אנושיים של קדמיום כוללים את האיזורים: חיפה, קריות, טבעון, נחל גדורה, וגדות הקישון ליד נמל חיפה. איזורים בעלי ריכוזים גבוהים של קדמיום בקרקע כוללים את קריית חיים, קריית ים, קריית מוצקין וקריית ביאליק, וכן במידה פחותה מכך איזור נמל חיפה וחיפה על הכרמל בצידו המזרחי. ריכוז גבוה נוסף של קדמיום בקרקע נתגלה מזרחית לטבעון. <ref>[http://go.ynet.co.il/pic/news/00267.pdf גאוכימיה של סחף נחלים וקרקעות במרחב הגליל המערבי - כרמל] משה שירב-שורץ, שמעון אילני, לודביג הליץ, אולגה יופה, המכון הגאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות, דצמבר 2009 </ref>

−

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה וקשר אפשרי שלה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|זיהום בחיפה]] הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר, בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ, משה שוורץ-שירב וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] בקדמיום בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-~~דמוגרפים~~ הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאוד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה נמצא בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>

+

אחד המחקרים הגדולים בתחום התחלואה בסרטן בחיפה וקשר אפשרי שלה ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה|זיהום בחיפה]] הוא מחקר של מספר חוקרים ישראלים שפורסם בשנת 2010, בכנס האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית (ASCO). המחקר, בהשתתפות מיכה בר-חנה, תמר פרץ, משה שוורץ-שירב וחוקרים נוספים, בדק את שכיחות הסרטן בנפת חיפה של משתתפי מפקד הלמ"ס משנת 1995, לאורך השנים, מול מדגם אקראי של אנשים אחרים בישראל שהשתתפו במפקד, לאחר תקנון לגיל, מגדר, מוצא אתני, יבשת לידה, שנות השכלה והכנסה לנפש. סקרי בריאות נפרדים נערכו בקרב כ-28 אלף איש והעריכו את שכיחות העישון בנפה. בנוסף חושב ממוצע של מדידות [[זיהומי קרקע]] בקדמיום בתוך גושים גאוגרפים באיזור על סמך הסקר הגאולוגי של מתכות כבדות משנת 2009. מתוך 175 אלף איש שנסקרו בנפה (מתוך אוכלוסייה של 400 אלף איש) בשנת 1997, נתגלו 8034 מקרי סרטן חדשים בתקופה בין 1998 ל-2007. לאחר תקנון של משתנים סוציו-דמוגרפיים הסיכון לפתח סרטן בנפת חיפה לעומת שאר המדינה היה גדול ב-12%. סוגי אתרי הסרטן בגוף דומים מאוד לסוגי הסרטן שנגרמים כתוצאה מעישון, לדוגמה סרטן ריאה נמצא בסיכון מוגבר ב-29%. עם זאת סקרי הבריאות משנת 1997 ו-2000 מראים כי בנפת חיפה שיעורי העישון נמוכים במקצת לעומת שאר המדינה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12%. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>

−

למרות הממצאים האלה התקשורת הישראלית נמנע מלעסוק במחקרים אלה. בשנת 2016, פרצה שערוריה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה. בעקבות המחאה הציבורית חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תיעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.16</ref>

+

למרות הממצאים האלה התקשורת הישראלית נמנע מלעסוק במחקרים אלה. בשנת 2016, פרצה שערוריה תקשורתית סביב [[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] שנגעה לאפשרות של לידת תינוקות בעלי ראשים קטנים מהממוצע ואחוזים גבוהים של סרטן בחלקים מחיפה. בעקבות המחאה הציבורית חשף Ynet את הסקר הגאולוגי שבוצע באיזור הגליל וחיפה שבע שנים קודם לכן ואשר תיעד מקרים רבים של [[זיהום קרקע בישראל|זיהומי קרקע]] במתכות כבדות.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4761073,00.html מחקרי העבר: "ידעו שמזוהם ולא התרגשו"] על המחקר של ד"ר משה שוורץ-שירב משנת 2009 על אדמות מזוהמות בחיפה, אילנה קוריאל, ynet 03.02.2016</ref>

===קדמיום במזון===

קדמיום נמצא בכמות רבה ב[[דשן כימי|דשנים חקלאיים]] ובמים מזוהמים - שני מקורות שמגיעים כמזון ושתייה אל בעלי החיים.

−

על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון" משנת 2011 : "ישנה השנה (2010) בעיה קשה של שאריות חריגות מעל לרמה המרבית המותרת של קדמיום בכבד של פטם עוף... בעיית הקדמיום התעוררה כבר בישיבה לפני שישה חודשים של ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות. בישיבה זו סוכם כי תמונה ועדה לבדיקת הנושא. נכון להיום לא הוקמה ועדה זו". [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136][http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/6603CD60-9B9B-4326-B99D-2025FDDC3F1D/0/Residueproductofanimaloriginreport_Israel2010withtables_03022011.pdf]

+

על פי דוח של "הוועדה לשאריות כימיות במזון" משנת 2011 : "ישנה השנה (2010) בעיה קשה של שאריות חריגות מעל לרמה המרבית המותרת של קדמיום בכבד של פטם עוף... בעיית הקדמיום התעוררה כבר בישיבה לפני שישה חודשים של ועדת ההיגוי העליונה לשאריות כימיות. בישיבה זו סוכם כי תמונה ועדה לבדיקת הנושא. נכון להיום לא הוקמה ועדה זו". [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136][http://www.vetserv.moag.gov.il/NR/rdonlyres/6603CD60-9B9B-4326-B99D-2025FDDC3F1D/0/Residueproductofanimaloriginreport_Israel2010withtables_03022011.pdf]

בניגוד ל[[ארסן]], שהוא רעיל באופן גורף, מידת הסכנה שבקדמיום שונה אצל כל בעל חיים ובכל רקמת בשר, מה שהופך את האיסור עליו למורכב. ברקמת שריר של תרנגול, למשל, כמות הקדמיום המותרת עומדת על 50 מיקרוגרם לקילוגרם בשר. בכבד של תרנגול, לעומת זאת, הכמות המותרת היא 500 מיקרוגרם לקילוגרם בשר, ובתרנגול הודו הכמות המותרת עומדת על 1,000 מיקרוגרם לקילוגרם של בשר כבד. ההיגיון העומד מאחורי הכמויות הללו הוא שהקדמיום נוטה להצטבר ברקמת הכבד והכליות יותר מאשר ברקמות אחרות. [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136]

שורה 168: שורה 166:

* Marcin Barański ואחרים, [http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=9289221&fulltextType=RA&fileId=S0007114514001366 Higher antioxidant and lower cadmium concentrations and lower incidence of pesticide residues in organically grown crops: a systematic literature review and meta-analyses] מטה-אנליזה מוצאת יותר [[אנטי-מחמצנים]] ופחות קדמיום ושאריות [[חומרי הדברה]] ב[[מזון אורגני]], British Journal of Nutrition, 2014

−

;השפעות בריאותיות של קדמיום:

* [http://monographs.iarc.fr/ENG/Monographs/vol100C/mono100C-8.pdf קדמיום ותרכובות קדמיום - מונוגרפיה של הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן] במסגרת מונוגרפיה 100C, משנת 2012 {{pdf}}

שורה 177: שורה 174:

;קדמיום במזון:

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/heavy_metals.aspx מתכות כבדות במזון] שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

−

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13/1/2009

+

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/Documents/Regulations/Reg_01022007.pdf עדכון קווים מנחים לכמות מרבית של מתכות כבדות במזון], שירות המזון הארצי, משרד הבריאות, 13.1.2009

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.02.2013

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות

שינויים

קדמיום (הצגת מקור)

גרסה מ־12:56, 14 באוקטובר 2019

תפריט ניווט

חיפוש