שורה 10: |
שורה 10: |
| == השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג == | | == השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג == |
| [[תמונה:Arctic-sea-ice-map-figure-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה העליונה רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית]] | | [[תמונה:Arctic-sea-ice-map-figure-2016.png|left|thumb|250px|בתמונה העליונה רואים את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 1979. בתמונה התחתונה את כמות הקרח בארקטיקה בספטמבר 2015. מקור: סוכנות החלל של ארצות הברית]] |
− | שינויי האקלים גורמים להתחממות אשר גורמת לצמצום שטחי הקרח והשלג בכדור הארץ. צמצום שטחי הקרח והשלג מהווה את אחד האפקטים הנראים ביותר של שינויי האקלים. כאשר משווים את כמות השטחים האלה לפני 100 שנה ועכשיו ההבדל גדול מאוד. כאשר רואים את התמונה של הר מכוסה קרח לפני 100 שנה ועכשיו אפשר לראות היטב את ההבדל. ההשפעה ניכרת גם בשטחי הקרח והשלג ליד הקטבים וגם באלה שעל ההרים. הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצטמצם קודם, ואחריהם החלו להצטמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] גרינלנד בשנים 1992-2001 איבדה 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה{{הערה|Climate Signals [http://www.climatesignals.org/climate-signals/glacier-and-ice-sheet-melt Glacier and Ice Sheet Melt] 14 ליוני 2018}}{{הערה|John Abraham [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2018/may/09/global-warming-is-melting-antarctic-ice-from-below Global warming is melting Antarctic ice from below] 9 למאי 2018, The Guardian}}. | + | שינויי האקלים גורמים להתחממות אשר גורמת לצמצום שטחי הקרח והשלג בכדור הארץ. צמצום שטחי הקרח והשלג מהווה את אחד האפקטים הנראים ביותר של שינויי האקלים. כאשר משווים את כמות השטחים האלה לפני 100 שנה ועכשיו ההבדל גדול מאוד. כאשר רואים את התמונה של הר מכוסה קרח לפני 100 שנה ועכשיו אפשר לראות היטב את ההבדל. ההשפעה ניכרת גם בשטחי הקרח והשלג ליד הקטבים וגם באלה שעל ההרים. הקרח והשלג ליד הקוטב הצפוני החל להצטמצם קודם, ואחריהם החלו להצטמצם גם השטחים ליד הקוטב הדרומי. |
| | | |
− | התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה ל[[קרחון|נסיגת קרחונים]] ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז [[1980]] הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [http://www.nichols.edu/departments/Glacier/Bill.htm] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [http://www.geo.unizh.ch/wgms]. | + | קצב הפשרת הקרחונים מאיץ בשנים האחרונות. לפי [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] בשנים 1992-2001 איבדה גרינלנד 34 מיליארד טון קרח בשנה. בשנים 2002-2011 היא איבדה 215 מיליארד טון קרח בשנה. אנטארקטיקה בשנים 1992-2001 איבדה קרח בקצב של 30 מיליארד טון בשנה. בשנים 2002-1011 היא איבדה 147 מיליארד טון קרח בשנה{{הערה|Climate Signals [http://www.climatesignals.org/climate-signals/glacier-and-ice-sheet-melt Glacier and Ice Sheet Melt] 14 ליוני 2018}}{{הערה|John Abraham [https://www.theguardian.com/environment/climate-consensus-97-per-cent/2018/may/09/global-warming-is-melting-antarctic-ice-from-below Global warming is melting Antarctic ice from below] 9 למאי 2018, The Guardian}}. בעשורים האחרונים חוקרי קרחונים מדדו ירידה עקבית בהיקף [[מדף קרח|מדפי הקרח]] בשל המסה, היבקעות והתפוררות מוחלטת של מספר מדפים. |
| + | |
| + | ===הפשרת קרחוני הרים=== |
| + | התחממות עולמית הובילה להפשרה מהירה יותר של קרחונים, כשגרמה לנסיגת [[קרחון|קרחונים]] ברחבי העולם. אורלמנס (Oerlemans 2005) הצביע על נסיגה נטו של 142 מתוך 144 קרחוני הרים ברשומות של 1900 עד 1980. מאז [[1980]] הנסיגה העולמית של קרחונים גדלה באופן משמעותי. באופן דומה, דיוגרוב ומאיר (Dyurgerov and Meier 2005) השוו ממוצעים של נתוני קרחונים על פני אזורי שטח גדולים (לדוגמה אירופה), ומצאו כי בכל אזור חלה ירידה בין השנים 1960 ל-2002, למרות שבכמה אזורים מקומיים (לדוגמה סקנדינביה) חלה עליה. כמה קרחונים שהינם במצב של חוסר יציבות באקלים הנוכחי כבר נעלמו [http://www.nichols.edu/departments/Glacier/Bill.htm] ועליה נוספת בטמפרטורות צפויה לגרום לנסיגה נוספת ברוב הקרחונים בפסגות ההרים ברחבי העולם. למעלה מ-90% מהקרחונים עליהם דווח לשרות העולמי לניטור קרחונים, נסוגו מאז 1995 [http://www.geo.unizh.ch/wgms]. |
| | | |
− | בעשורים האחרונים חוקרי קרחונים מדדו ירידה עקבית בהיקף מדפי הקרח בשל המסה, היבקעות והתפוררות מוחלטת של מספר מדפים.
| |
| ===הפשרת מדפי קרח בקנדה=== | | ===הפשרת מדפי קרח בקנדה=== |
| + | [[מדף קרח|מדף הקרח]] של האי אלסמיר בקנדה, הצטמצם בכ-90% במהלך המאה ה-20, וכך נותרו מדפי הקרח הנפרדים אלפרד ארנסט, איילס, מילנה, וורד האנט ומרקהאם. מדידה של מדפי קרח קנדיים בשנת 1986 גילתה כי 48 קמ"ר (3.3 קילומטרים מעוקבים) של קרח התנתקו ממדפי הקרח מילנה ואיילס בין השנים 1959 ו-1974. מדף הקרח איילס התנתק לחלוטין ב-13 באוגוסט 2005. מדף הקרח וורד האנט, הקטע הגדול ביותר של בנקיז עבה (יותר מ-10 מטרים) שנותרה לאורך קו החוף הצפוני של אלסמיר, איבד 600 קמ"ר של קרח בהיבקעות מסיבית בשנים 1961-1962. לאחר מכן איבד 27% מעוביו (13 מטרים) בין השנים 1967 ו-1999. בקיץ 2002, מדף הקרח וורד האנט חווה הינתקות משמעותית נוספת. |
| | | |
− | מדף הקרח של האי אלסמיר בקנדה, הצטמצם בכ-90% במהלך המאה ה-20, וכך נותרו מדפי הקרח הנפרדים אלפרד ארנסט, איילס, מילנה, וורד האנט ומרקהאם. מדידה של מדפי קרח קנדיים בשנת 1986 גילתה כי 48 קמ"ר (3.3 קילומטרים מעוקבים) של קרח התנתקו ממדפי הקרח מילנה ואיילס בין השנים 1959 ו-1974. מדף הקרח איילס התנתק לחלוטין ב-13 באוגוסט 2005. מדף הקרח וורד האנט, הקטע הגדול ביותר של בנקיז עבה (יותר מ-10 מטרים) שנותרה לאורך קו החוף הצפוני של אלסמיר, איבד 600 קמ"ר של קרח בהיבקעות מסיבית בשנים 1961-1962. לאחר מכן איבד 27% מעוביו (13 מטרים) בין השנים 1967 ו-1999. בקיץ 2002, מדף הקרח וורד האנט חווה הינתקות משמעותית נוספת.
| + | ===הפשרת מדפי קרח באנטרקטיקה=== |
− | | |
− | ===הפשרת מדפי קרח באנרקטיקה=== | |
| [[קובץ:Research on Iceberg B-15A by Josh Landis, National Science Foundation (Image 4) (NSF).jpg|ממוזער|החלק הצפוני של קרחון הים הענק B-15 שהתפרק ממדף הקרח רוס]] | | [[קובץ:Research on Iceberg B-15A by Josh Landis, National Science Foundation (Image 4) (NSF).jpg|ממוזער|החלק הצפוני של קרחון הים הענק B-15 שהתפרק ממדף הקרח רוס]] |
| | | |
שורה 40: |
שורה 41: |
| Matusevich Ice Shelf היה מדף קרח קטן יחסית, בגודל 222 קילומטרים רבועים, שהיה ממוקם ב-Severnaya Zemlya ואשר הוזן על ידי כמה מכיפות הקרח ב- October Revolution Island, ב-Karpinsky Ice Cap, וב-Rusanov Ice Cap. בשנת 2012 מדף קרח זה הפסיק להתקיים. | | Matusevich Ice Shelf היה מדף קרח קטן יחסית, בגודל 222 קילומטרים רבועים, שהיה ממוקם ב-Severnaya Zemlya ואשר הוזן על ידי כמה מכיפות הקרח ב- October Revolution Island, ב-Karpinsky Ice Cap, וב-Rusanov Ice Cap. בשנת 2012 מדף קרח זה הפסיק להתקיים. |
| | | |
− | === השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח בארקיטיקה === | + | === השפעות נוספות שיכולות לגרום להמסת השלג והקרח באנטרקטיקה === |
| {{הפניה לערך מורחב|דליפת נפט}} | | {{הפניה לערך מורחב|דליפת נפט}} |
| יש טענות ש[[דליפות נפט|הנפט הנשפך לתוך אוקיינוס הקרח הצפוני]], לנהרות ועל השלג בצפון טורם גם הוא, משמעותית, להמסת הקרח והשלג בגלל שהוא שחור ולכן מתחמם יותר ובגלל התכונות הכימיות שלו. כך שטענו לדוגמה קיימפבל ומרטין במחקר מ-1973. הטענה הזו היא עדיין בגדר השערה{{הערה|Karl Magnus Eger [http://www.arctis-search.com/Effects+of+Oil+Spills+in+Arctic+Waters Effects of Oil Spills in Arctic Waters] שנת 2010, Arctic Knowledge Hub}}ראה בעמוד 119 בספר "אנרגיה ואקלים"{{הערה|1=By Division on Engineering and Physical Sciences [https://books.google.co.il/books?id=-Hy75Bj2nlkC&pg=PA125&lpg=PA125&dq=oil+spills+in+sea+ice+albedo&source=bl&ots=pw5cdfoSY5&sig=x67BgnIBZC8dVqGN-sEHbk-o-oY&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjGzJGflrXcAhXDIJoKHYcuCcoQ6AEIRzAH#v=onepage&q=oil%20spills%20in%20sea%20ice%20albedo&f=false. Energy and Climate: Studies in Geophysics] National Academy of Science Washington D.C.}} | | יש טענות ש[[דליפות נפט|הנפט הנשפך לתוך אוקיינוס הקרח הצפוני]], לנהרות ועל השלג בצפון טורם גם הוא, משמעותית, להמסת הקרח והשלג בגלל שהוא שחור ולכן מתחמם יותר ובגלל התכונות הכימיות שלו. כך שטענו לדוגמה קיימפבל ומרטין במחקר מ-1973. הטענה הזו היא עדיין בגדר השערה{{הערה|Karl Magnus Eger [http://www.arctis-search.com/Effects+of+Oil+Spills+in+Arctic+Waters Effects of Oil Spills in Arctic Waters] שנת 2010, Arctic Knowledge Hub}}ראה בעמוד 119 בספר "אנרגיה ואקלים"{{הערה|1=By Division on Engineering and Physical Sciences [https://books.google.co.il/books?id=-Hy75Bj2nlkC&pg=PA125&lpg=PA125&dq=oil+spills+in+sea+ice+albedo&source=bl&ots=pw5cdfoSY5&sig=x67BgnIBZC8dVqGN-sEHbk-o-oY&hl=en&sa=X&ved=0ahUKEwjGzJGflrXcAhXDIJoKHYcuCcoQ6AEIRzAH#v=onepage&q=oil%20spills%20in%20sea%20ice%20albedo&f=false. Energy and Climate: Studies in Geophysics] National Academy of Science Washington D.C.}} |