שורה 69: |
שורה 69: |
| | | |
| ==מנגנונים מסייעים לצמיחת הברונים השודדים== | | ==מנגנונים מסייעים לצמיחת הברונים השודדים== |
− | [[קובץ:The Rockefeller-Morgan Family Tree, 1904.jpg|ממוזער|מגוון העסקים הקשורים לקבוצות ההון של רוקפלר וג'יי פי מורגן בשנת 1904 על פי John Moody. בסוף תקופת הברונים חלק גדול מהכלכלה בארצות הברית נוהל בצורה ישירה (על ידי בעלות) או עקיפה (כמו חברות בדירקטוריון, השפעה דרך הדרג הפוליטי או קשרים) על ידי שני אנשים אלה. ]] | + | [[קובץ:The Rockefeller-Morgan Family Tree, 1904.jpg|ממוזער|מגוון העסקים הקשורים לקבוצות ההון של רוקפלר וג'יי פי מורגן בשנת 1904 על פי John Moody. בסוף תקופת הברונים חלק גדול מהכלכלה בארצות הברית נוהל בצורה ישירה (על ידי בעלות) או עקיפה (כמו חברות בדירקטוריון, השפעה דרך הדרג הפוליטי או קשרים) על ידי שני אנשים אלה. ]] |
| בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים. | | בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים. |
| | | |
| עוד היבט שסייע לחברות של הברונים הגדולים לגדול היה רשת הרכבות והספנות שחיברה את ארצות הברית לשוק גדול. דבר זה אפשר לחברות כמו חברות הפלדה של קרנגי למכור הרבה מאד פלדה (לא רק לפסי רכבת אלה לשלל מוצרים אחרים). ללא היקפי מכירה כאלה לא משתלם להקים בתי חרושת ענקיים. פעמים רבות למפעלים כאלה יש יתרון של הוצאה ממוצעת נמוכה יותר לעומת מפעל קטן יותר. כתוצאה מכך מתחרים קטנים יוצאים מהשוק -מה שמאפשר לחברות גדולות יותר לגבות מחיר מונופוליסטי יותר. | | עוד היבט שסייע לחברות של הברונים הגדולים לגדול היה רשת הרכבות והספנות שחיברה את ארצות הברית לשוק גדול. דבר זה אפשר לחברות כמו חברות הפלדה של קרנגי למכור הרבה מאד פלדה (לא רק לפסי רכבת אלה לשלל מוצרים אחרים). ללא היקפי מכירה כאלה לא משתלם להקים בתי חרושת ענקיים. פעמים רבות למפעלים כאלה יש יתרון של הוצאה ממוצעת נמוכה יותר לעומת מפעל קטן יותר. כתוצאה מכך מתחרים קטנים יוצאים מהשוק -מה שמאפשר לחברות גדולות יותר לגבות מחיר מונופוליסטי יותר. |
| | | |
− | היבט נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים בארצות הברית היתה סיוע מצד הממשל בפעולות רבות של העסקים הגדולים. דוגמה לכך היתה סיוע של הממשל הפדרלי להקמת מסילות הברזל הגדולות. מצד אחד היה סיוע לקנות קרקעות בזול, ומצד שני לאחר מכן החברות היו מונופולים - שיכלו לגבות מחיר מונופוליסטי בלי שום פיקוח. בנוסף לסיוע מצד הממשל הפדרלי, נוצר מצב בו התאגידים הגדולים ובעלי ההון היו בעצם גדולים יותר מהמדינות בארצות הברית, כך שכל מדינה ועיר ניסתה למשוך אליה עסקים תוך שהיא מקצצת מיסים במיוחד לעסקים הגדולים, או מעניקה להם הטבות שונות כמו אדמות זולות, חקיקה נגד תחרות נגדם ועוד. לדוגמה ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופירוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם. | + | היבט נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים בארצות הברית הייתה סיוע מצד הממשל בפעולות רבות של העסקים הגדולים. דוגמה לכך הייתה סיוע של הממשל הפדרלי להקמת מסילות הברזל הגדולות. מצד אחד היה סיוע לקנות קרקעות בזול, ומצד שני לאחר מכן החברות היו מונופולים - שיכלו לגבות מחיר מונופוליסטי בלי שום פיקוח. בנוסף לסיוע מצד הממשל הפדרלי, נוצר מצב בו התאגידים הגדולים ובעלי ההון היו בעצם גדולים יותר מהמדינות בארצות הברית, כך שכל מדינה ועיר ניסתה למשוך אליה עסקים תוך שהיא מקצצת מיסים במיוחד לעסקים הגדולים, או מעניקה להם הטבות שונות כמו אדמות זולות, חקיקה נגד תחרות נגדם ועוד. לדוגמה ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופירוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם. |
| | | |
| בתי המשפט בארצות הברית סייעו לתאגידים גדולים לצמוח ולצבור עוד כוח. דוגמה חשובה לכך היא פסיקה מ-1886 בית המשפט העליון בארצות הברית קבע בפסיקה (Santa Clara v. Southern Pacific) שהיא אבן דרך בדיני חברות ובכלכלה, כי התאגיד העסקי הפרטי הוא 'אישיות משפטית' ולכן התאגיד זכאי לכל הזכויות וההגנות של אזרחי ארצות הברית. {{הערה|ראו גם [[https://en.wikipedia.org/wiki/Corporate_personhood Corporate personhood]]}} דבר זה אפשר בהמשך לתאגידים להסתיר מסמכים פנימיים שהצביעו על קנוניות נגד הציבור. ההשלכות הן שלתאגידים יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. דבר זה שימש את התאגידים לצבור עוד כוח. והיה מנוגד לדוגמה לגישה של [[אדם סמית]] ביחס לתאגידים. | | בתי המשפט בארצות הברית סייעו לתאגידים גדולים לצמוח ולצבור עוד כוח. דוגמה חשובה לכך היא פסיקה מ-1886 בית המשפט העליון בארצות הברית קבע בפסיקה (Santa Clara v. Southern Pacific) שהיא אבן דרך בדיני חברות ובכלכלה, כי התאגיד העסקי הפרטי הוא 'אישיות משפטית' ולכן התאגיד זכאי לכל הזכויות וההגנות של אזרחי ארצות הברית. {{הערה|ראו גם [[https://en.wikipedia.org/wiki/Corporate_personhood Corporate personhood]]}} דבר זה אפשר בהמשך לתאגידים להסתיר מסמכים פנימיים שהצביעו על קנוניות נגד הציבור. ההשלכות הן שלתאגידים יש זכויות חוקתיות להרוויח כסף ואסור למדינה להפריע לו. דבר זה שימש את התאגידים לצבור עוד כוח. והיה מנוגד לדוגמה לגישה של [[אדם סמית]] ביחס לתאגידים. |
| | | |
− | סיוע נוסף לצמיחת הברונים השודדים היתה התפתחות המערכת הבנקאית והמוסדות הפיננסיים. על ידי מכשירים כמו [[חברת פרמידה]], טראסטים, וסוגים שונים של מניות יכלו הברונים להשקיע את כספם של אחרים במיזמים שונים, תוך שהם שומרים לעצמם את הכוח לנהל את כל הכסף הזה. באותה תקופה עוד לא היו מכשירי פיקוח על גיוס כספים ולכן צעדים כמו [[הרצת מניות]] בבורסה ועוד טריקים בעייתיים היו מקובלים באותו זמן. | + | סיוע נוסף לצמיחת הברונים השודדים הייתה התפתחות המערכת הבנקאית והמוסדות הפיננסיים. על ידי מכשירים כמו [[חברת פירמידה]], טראסטים, וסוגים שונים של מניות יכלו הברונים להשקיע את כספם של אחרים במיזמים שונים, תוך שהם שומרים לעצמם את הכוח לנהל את כל הכסף הזה. באותה תקופה עוד לא היו מכשירי פיקוח על גיוס כספים ולכן צעדים כמו [[הרצת מניות]] בבורסה ועוד טריקים בעייתיים היו מקובלים באותו זמן. |
| | | |
| דבר נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים היה חוסר יציבות פיננסי ו[[ריצות על הבנק]]. בחוסר יציבות זה, החברות הקטנות פשטו רגל, והעסקים הגדולים או משקיעים גדולים יכלו לרכוש מתחרים רבים בזול ולהגדיל את כוח השוק שלהם מול צרכנים, ספקים ונותני שירותים. | | דבר נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים היה חוסר יציבות פיננסי ו[[ריצות על הבנק]]. בחוסר יציבות זה, החברות הקטנות פשטו רגל, והעסקים הגדולים או משקיעים גדולים יכלו לרכוש מתחרים רבים בזול ולהגדיל את כוח השוק שלהם מול צרכנים, ספקים ונותני שירותים. |