שינויים

כאשר קיימת גזענות וזכויות אדם לא חלות על בני אדם מסויימים, רעיונות ליברלים וליברטרים כמו [[זכויות קניין]] ו[[עקרון אי ההתערבות]] עלולים לשמש טיעונים נגד ביטול העבדות. וזאת כאשר לא ברור מראש שזכויות האדם חלות על כל בני האדם, או כי זכויות כמו חרות או חיים קודמות לזכות הקניין.  

כאשר קיימת גזענות וזכויות אדם לא חלות על בני אדם מסויימים, רעיונות ליברלים וליברטרים כמו [[זכויות קניין]] ו[[עקרון אי ההתערבות]] עלולים לשמש טיעונים נגד ביטול העבדות. וזאת כאשר לא ברור מראש שזכויות האדם חלות על כל בני האדם, או כי זכויות כמו חרות או חיים קודמות לזכות הקניין.  

בניסוח [[עקרון אי ההתערבות]] בצרפת, לפיו הכי טוב עם המדינה לא תתערב בשוק, העיקרון נוסח בהקשר של [[סחר בעבדים]] - מנסחי העקרון לא ראו כל סתירה בין רצון שהמדינה לא תתערב בכלכלה, או רעיון אזרחי יותר לפיו יש להגביל את כוחה הפוליטי של המדינה, לבין קיומה של העבדות.  

בניסוח [[עקרון אי ההתערבות]] בצרפת, לפיו הכי טוב עם המדינה לא תתערב בשוק, העיקרון נוסח בהקשר של [[סחר בעבדים]] - מנסחי העיקרון לא ראו כל סתירה בין רצון שהמדינה לא תתערב בכלכלה, או רעיון אזרחי יותר לפיו יש להגביל את כוחה הפוליטי של המדינה, לבין קיומה של העבדות.  

תפיסות של [[ליברליזם]] (ולא רק ליברטריזם) בשילוב עם [[גזענות]] סיפק צידוק  אידאולוגי וחוקי לעבדות - שכן אם לאזרח יש אוטונמיה לעשות כרצונו - אז הוא גם זכאי לשמור על עבדיו גם אם מחוקקי המדינה חושבים אחרת. למדינה אסור להתערב ולפגוע בזכויות הקניין שהם זכויות חשובות של האזרח. [http://bostonreview.net/forum/remake-world-slavery-racial-capitalism-and-justice/andrew-zimmerman-when-liberalism-defended][https://www.versobooks.com/blogs/3899-liberalism-and-racial-slavery-a-unique-twin-birth]  דוגמה חשובה לכך היתה ב"פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד" שניתן בשנת 1857. בפסק דין זה קבעו שופטי בית המשפט העליון בארצות הברית כי שחרור מעבדות מהווה פגיעה בזכויות הקניין של בעלי עבדים.  פשרת מיזורי, הייתה חוק שהתקבל בקונגרס ב-1820 כפשרה בין מצדדי העבדות ומתנגדיה, והגביל את העבדות למדינות הדרום. למרות שלא נדרש להחליט בסוגיה, בית המשפט פסק שאין תוקף לחקיקה האוסרת את העבדות בטריטוריות הפדרליות שהיו אז במערב ארצות הברית, מאחר שהיא מפרה את התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית הגורס כי אין לגזול מאדם את רכושו. בעקבות הפסיקה מתנגדי העבדות חששו שבמקרה ויגיע מקרה נוסף בפני בית המשפט העליון יקבעו השופטים כי גם חוקי המדינות החופשיות בצפון, האוסרים עבדות בתחומם, הם בלתי חוקתיים ובטלים לאור החוקה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A8%D7%93_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93] זאת ועוד [[התנועה לביטול העבדות]] השתמשה באופן ברור ובוטה בחקיקה ו[[רגולציה]] כדי למנוע עבדות - התערבות של המדינה בשוק. יותר מכך התנועה אף השתמשה בכוחה של האימפריה הבריטית לכפות את ביטול הסחר בעבדות במרחב הבינלאומי של האוקיינוס, ובכוח האימפריה הבריטית וכן של מדינות צפון ארצות הברית לכפות בכוח הזרוע את ביטול העבדות בדרום ארצות הברית וכן ביטולה בהמשך במדינות אחרות. את הפעולה נגד עבדות אפשר לראות כניצנים ראשונים של [[התנועה הפרוגרסיבית]] שהאמינה כי ניתן לנצל לפעמים את כוחה של המדינה כדי לקדם רפורמות כדי להגדיל את החופש (או מטרות חשובות אחרות) של התושבים.  

תפיסות של [[ליברליזם]] (ולא רק ליברטריזם) בשילוב עם [[גזענות]] סיפק צידוק  אידאולוגי וחוקי לעבדות - שכן אם לאזרח יש אוטונומיה לעשות כרצונו - אז הוא גם זכאי לשמור על עבדיו גם אם מחוקקי המדינה חושבים אחרת. למדינה אסור להתערב ולפגוע בזכויות הקניין שהם זכויות חשובות של האזרח. [http://bostonreview.net/forum/remake-world-slavery-racial-capitalism-and-justice/andrew-zimmerman-when-liberalism-defended][https://www.versobooks.com/blogs/3899-liberalism-and-racial-slavery-a-unique-twin-birth]  דוגמה חשובה לכך היתה ב"פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד" שניתן בשנת 1857. בפסק דין זה קבעו שופטי בית המשפט העליון בארצות הברית כי שחרור מעבדות מהווה פגיעה בזכויות הקניין של בעלי עבדים.  פשרת מיזורי, הייתה חוק שהתקבל בקונגרס ב-1820 כפשרה בין מצדדי העבדות ומתנגדיה, והגביל את העבדות למדינות הדרום. למרות שלא נדרש להחליט בסוגיה, בית המשפט פסק שאין תוקף לחקיקה האוסרת את העבדות בטריטוריות הפדרליות שהיו אז במערב ארצות הברית, מאחר שהיא מפרה את התיקון החמישי לחוקת ארצות הברית הגורס כי אין לגזול מאדם את רכושו. בעקבות הפסיקה מתנגדי העבדות חששו שבמקרה ויגיע מקרה נוסף בפני בית המשפט העליון יקבעו השופטים כי גם חוקי המדינות החופשיות בצפון, האוסרים עבדות בתחומם, הם בלתי חוקתיים ובטלים לאור החוקה. [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%A7_%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%A8%D7%93_%D7%A1%D7%A7%D7%95%D7%98_%D7%A0%D7%92%D7%93_%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%93] זאת ועוד [[התנועה לביטול העבדות]] השתמשה באופן ברור ובוטה בחקיקה ו[[רגולציה]] כדי למנוע עבדות - התערבות של המדינה בשוק. יותר מכך התנועה אף השתמשה בכוחה של האימפריה הבריטית לכפות את ביטול הסחר בעבדות במרחב הבינלאומי של האוקיינוס, ובכוח האימפריה הבריטית וכן של מדינות צפון ארצות הברית לכפות בכוח הזרוע את ביטול העבדות בדרום ארצות הברית וכן ביטולה בהמשך במדינות אחרות. את הפעולה נגד עבדות אפשר לראות כניצנים ראשונים של [[התנועה הפרוגרסיבית]] שהאמינה כי ניתן לנצל לפעמים את כוחה של המדינה כדי לקדם רפורמות כדי להגדיל את החופש (או מטרות חשובות אחרות) של התושבים.  

בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] טוען הכלכלן המוסדי [[הא-ג'ון צ'אנג]] כי לפני שמדברים על הגבלה או אי הגבלה של מוצרים צריך לקבוע קודם כל מהו מוצר לגיטמי בכלל.

בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] טוען הכלכלן המוסדי [[הא-ג'ון צ'אנג]] כי לפני שמדברים על הגבלה או אי הגבלה של מוצרים צריך לקבוע קודם כל מהו מוצר לגיטימי בכלל.

===טיעונים פסאודו מדעיים וביקורת עליהם===

===טיעונים פסאודו מדעיים וביקורת עליהם===